הידקי שירקאווה
הידקי שירקאווה (ביפנית: 白川 英樹; נולד ב-20 באוגוסט 1936) הוא כימאי יפני שזכה בפרס נובל לכימיה ב-2000, ביחד עם אלן היגר ואלן מקדיארמיד, על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.
לידה |
20 באוגוסט 1936 (בן 88) טוקיו, האימפריה היפנית |
---|---|
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | יפן, ארצות הברית |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | Shū Kanbara |
מוסדות | אוניברסיטת צוקובה |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים | |
עבודתו
עריכהבמהלך עבודתו במכון הטכנולוגי של טוקיו, פיתח שירקאווה פוליאצטילן בעל מראה מתכתי, ובכך עורר את עניינו של אלן מקדיארמיד, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת פנסילבניה ב-1975.
שנה לאחר מכן הזמין מקדיארמיד את שירקאווה לערוך את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת פנסילבניה, והשניים, בשיתוף עם הפיזיקאי אלן היגר, פיתחו את המוליכות החשמלית של הפוליאצטילן.
ב-1977 גילו השלושה שהרוויה באדי יוד משפרת את המוליכות החשמלית של הפוליאצטילן. על תגלית זו זכו השלושה בפרס נובל לכימיה בשנת 2000.
ביוגרפיה
עריכהשירקאווה נולד בטוקיו ב-1936, בנו של רופא צבאי. הוא סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של טוקיו בתחום הנדסת כימיה ב-1961, השלים את הדוקטורט בנושא ב-1966, והחל לעבוד במכון כעוזר מחקר.
הוא השלים את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת פנסילבניה, לשם הגיע בהזמנת אלן מקדיארמיד, ב-1976. הוא החל לעבוד במרצה באוניברסיטת צוקובה ב-1979, וב-1991 התמנה לראש המחלקה להנדסת כימיה בצוקובה.
קישורים חיצוניים
עריכה- הידקי שירקאווה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הידקי שירקאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)