הידקי שירקאווה

הידקי שירקאווהיפנית: 白川 英樹; נולד ב-20 באוגוסט 1936) הוא כימאי יפני שזכה בפרס נובל לכימיה ב-2000, ביחד עם אלן היגר ואלן מקדיארמיד, על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.

הידקי שירקאווה
白川 英樹
לידה 20 באוגוסט 1936 (בן 88)
טוקיו, האימפריה היפנית
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים יפן, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Shū Kanbara עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת צוקובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבודתו

עריכה

במהלך עבודתו במכון הטכנולוגי של טוקיו, פיתח שירקאווה פוליאצטילן בעל מראה מתכתי, ובכך עורר את עניינו של אלן מקדיארמיד, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת פנסילבניה ב-1975.

שנה לאחר מכן הזמין מקדיארמיד את שירקאווה לערוך את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת פנסילבניה, והשניים, בשיתוף עם הפיזיקאי אלן היגר, פיתחו את המוליכות החשמלית של הפוליאצטילן.

ב-1977 גילו השלושה שהרוויה באדי יוד משפרת את המוליכות החשמלית של הפוליאצטילן. על תגלית זו זכו השלושה בפרס נובל לכימיה בשנת 2000.

ביוגרפיה

עריכה

שירקאווה נולד בטוקיו ב-1936, בנו של רופא צבאי. הוא סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של טוקיו בתחום הנדסת כימיה ב-1961, השלים את הדוקטורט בנושא ב-1966, והחל לעבוד במכון כעוזר מחקר.

הוא השלים את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת פנסילבניה, לשם הגיע בהזמנת אלן מקדיארמיד, ב-1976. הוא החל לעבוד במרצה באוניברסיטת צוקובה ב-1979, וב-1991 התמנה לראש המחלקה להנדסת כימיה בצוקובה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הידקי שירקאווה בוויקישיתוף