ויקיפדיה

הידרוכלורותיאזיד

תרכובת

הידרוכלורותיאזיד (בקיצור HCTZ) היא תרופה ממשפחת התיאזידים, שנמצאת מעל ל-50 שנים בטיפול ביתר לחץ דם ובבצקות[1]. התרופה משמשת בישראל לטיפול בלחץ דם ראשוני, לעיתים כתרופת הבחירה קו ראשון, ולעיתים בשילוב עם תרופות אחרות. קיימים גם בשוק תכשירים שמכילים את התרופה בנוסף לעוד תרופה המשמשת לטיפול ביתר לחץ דם, כגון תרופות ממשפחת מעכבי ACE או ARB. התכשירים המשולבים נוצרו עקב מחקרים קליניים שנעשו בתחום והראו כי תוספת HCTZ תרמה לירידה בלחץ דם בצורה טובה יותר בהשוואה לטיפול במעכב ACE או ARB לבד[2].

הידרוכלורותיאזיד
שם IUPAC
6-chloro-1,1-dioxo-3,4-dihydro-2H-1,2,4-benzothiadiazine-7-sulfonamide
שמות מסחריים בישראל

Disothiazide

כמו כן התרופה קיימת כרכיב בתכשירים: Atacand Plus, Co-Diovan, Kaluril, Losartan Plus, Losardex Plus, Ocsaar Plus, Vector Plus
נתונים כימיים
כתיב כימי C7H8ClN3O4S2
מסה מולרית 296.964 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית עד 70%. מזון מפחית את הספיגה ב-10%.
מטבוליזם לא עוברת מטאבוליזם
זמן מחצית חיים 6-15 שעות
הפרשה כלייתית (ללא שינוי)
בטיחות
מעמד חוקי תרופה המחייבת מרשם
מזהים
קוד ATC C03AA03 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 58-93-5
PubChem 3639
ChemSpider 3513
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לעיתים, ניתן להשתמש בה גם בטיפול בבצקות, אבל הפעילות הזאת מוגבלת, משום שיחסית למשתנים אחרים כגון משתני לולאה ומתולזון, הפעילות המשתנת של HCTZ היא חלשה יותר.

שימושים נוספים לתרופה כוללים: אבנים בכליות ובדרכי השתן על רקע סידן או חומצה אורית (כאשר רוצים למנוע את התפתחותם). שימוש זה איננו מהווה התוויה רשומה לתכשיר והיעילות לא נבדקה במחקרים מבוקרים.

מנגנון הפעולה

עריכה

הנפרון הוא היחידה הפועלת של הכליה. הנפרון מחולק למספר חלקים שעליהם עובדות תרופות שונות. הידרוכלורותיאזיד פועלת על האבובית המפותלת המרוחקת ופועלת על משאבת נתרן-כלוריד. התרופה עוזרת לסילוק מים ונתרן מהדם אל השתן.

כתרופה ללחץ דם יש להידרוכלורותיאזיד שני מנגנוני פעילות אפשריים:

  1. פעילות משתנת - מאפשרת להפטר מעודף נוזלים, מפחיתה את עומס הנוזלים על הלב ובכך את מורידה את תפוקת הלב ומורידה לחץ דם.
  2. פעילות על התנגודת ההיקפית - ידוע כי לתרופות ממשפחת התיאזידים פעילות על כלי הדם, הגורמת להפחתת התנגודת ההיקפית ובכך להורדת לחץ הדם.

התוויות רשומות

עריכה

בישראל התרופה רשומה למצבים הבאים:

  1. יתר לחץ דם
  2. בצקת

תרופות המכילות הידרוכלורותיאזיד

עריכה

בישראל אושרו מספר תכשירים המכילים הידרוכלורותיאזיד, ביניהם: דיזותיאזיד, אוקסאאר פלוס, אטקנד פלוס, וקטור פלוס, טריטייס קומפ, לוסרדקס פלוס, לוטן פלוס, לוסרטאן פלוס, לוסרטן פלוס, סילאזפריל פלוס, סילריל פלוס, קו-דיובאן, קוטיאסר, קלוריל, קאנדסרטן פלוס, קנדור פלוס, רמיפריל פלוס.

אזהרות והתוויות נגד

עריכה

מתן התרופה אסור (התווית נגד מוחלטת) במקרים הבאים:

  1. גאוט (שגדון)
  2. הנקה
  3. היפוקלמיה (רמת אשלגן נמוכה בדם)
  4. היפונתרמיה (רמת נתרן נמוכה בדם)
  5. היפרקלצמיה (רמת סידן גבוהה בדם)
  6. אי ספיקת כליות מתקדמת
  7. היפוולמיה (ירידה בנפח הדם בגוף)

יש להיזהר בשימוש בתרופה במצבים הבאים:

  1. מתן עם תרופות בעלות אינטראקציה (ראה תחת אינטראקציות בין תרופתיות)
  2. תת-לחץ דם
  3. סוכרת - בעיקר אם היא בלתי מאוזנת ונלקחים מינונים גבוהים של הידרוכלורותיאזיד
  4. זאבת
  5. מחלת כליות כרונית
  6. מחלה כבדית

תופעות לוואי

עריכה

לכל תרופה יש תופעות לוואי, חלק מהן מופיעות די מהר ואחרות מתפתחות לאורך זמן. להידרוכלורותיאזיד יש מספר תופעות לוואי שדווחו בספרות הרפואית ובעלון לצרכן[3]. כמו לכל התרופות נגד לחץ דם גבוה, תופעות לוואי הקשורות בלחץ דם נמוך אינן נדירות. יש להפסיק את השימוש ולפנות לרופא אם מופיעות תופעות הלוואי הבאות: תגובה אלרגית בעור שתסמיניה יכולים להיות גרד, אדמומיות בעור, פריחה אלרגית הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאור, ארגמנת וחרלת, גירוי או פריחה בעור. גוון צהוב בעור או בעיניים, חבורות, אדמנת רב צורתית (אריתמה מולטיפורם) כולל תסמונת סטיבן-ג’ונסון (פריחה מפושטת עם שלפוחיות וקילוף של העור בעיקר סביב הפה, האף, העיניים ואברי המין), קילוף העור על פני שטחים נרחבים (אקספוליאטיב דרמטיטיס) כולל טוקסיק אפידרמל נקרוליזיס, סימנים למצב לא מאוזן של נוזלים ואלקטרוליטים (מלחים - בעיקר ירידה ברמות נתרן (היפונתרמיה), אשלגן (היפוקלמיה), מגנזיום (היפומגנזמיה) וכלוריד (היפוכלורמיה) ועלייה ברמות הסידן בדם (היפרקלצמיה); במינונים גבוהים ייתכנו איבוד נוזלים ונתרן אשר בדרך כלל מתבטאים ביובש בפה, צמא, תחושת חולשה וסחרחורת, התכווצויות או כאבי שרירים, כאב ראש, עצבנות, דפיקות לב חזקות (פלפיטציות), תת-לחץ דם תנוחתי. ישנוניות, נמנום, חוסר שקט, פרכוסי שרירים, עוויתות, טאכיקרדיה (קצב לב מוגבר), תת-לחץ דם, איבוד שיווי משקל (ונפילה) כתוצאה מנפילת לחץ-דם, נמלול, מיעוט שתן. הפרעות במערכת העיכול כגון בחילה והקאה, שלשול, כאבים והתכווצויות בבטן, כאב בטן חריג עם בחילה והקאה, רגישות בתפקודי מעי, אנורקסיה (חסר תיאבון), דלקת בלבלב, דלקת בבלוטות הרוק. בעיות ראייה כגון ראייה מטושטשת, ראיית צבעים (ראייה בגוון צהוב), קוצר ראייה חריף זמני, גלאוקומה חריפה מזווית צרה (הסימפטומים כוללים ירידה חריפה בחדות הראייה או בכאב עיניים). שינויים בבדיקות דם (כגון: אנמיה אפלסטית - הנובעת מהפרעה בהיווצרות תאי הדם במח העצם), מיעוט תאי דם לבנים, ירידה בטסיות דם (לעיתים מלווה בארגמנת), יתר גלוקוז בדם, יתר חומצה אורית בדם), יתר גלוקוז בשתן, דלקת נמקית של כלי-הדם, מצוקה נשימתית הכוללת דלקת ריאות ובצקת ריאות, הפרעות במערכת העצבים המרכזית, דלקת חריפה בכיס המרה, החמרה בקוצר-ראייה או אי-ספיקת כליות חמורה.

מרבית תופעות הלוואי המטאבוליות והאלקטרוליטריות דווחו כשהשתמשו במינונים גבוהים של התרופה (מעל 50 מ"ג ליום). כיום, נהוג להשתמש במינונים נמוכים יותר (12.5-25 מ"ג ליום), מה שמקטין את האפשרות להתפתחות תופעות לוואי.

מבין תופעות הלוואי אפשר למנות גם: עלייה ברמות חומצה אורית (היפראוריצמיה) בדם עד למצב של התפתחות גאוט. כמו כן, החמרה של סוכרת והיפרגליקמיה דווחו כשהתרופה ניתנה במינונים גבוהים. עלייה ברמות כולסטרול LDL גם דווחה בתרופות אלו[4].

תופעות לוואי נוספות אשר בדרך כלל מורגשות בתחילת הטיפול ולאחר מכן נעלמות הן: חולשה, עייפות, כאבי ראש וירידה בלחץ הדם.

התרופה הזאת עלולה גם לגרום לרגישות לאור, ולכן מומלץ להשתמש בקרם להגנת השמש כשמשתמשים בהידרוכלורותיאזיד. בשנת 2019 נוספה בישראל אזהרה על סיכון מוגבר לסרטן עור קשקשי (Squamous cell skin cancer) או בזאלי (קרצינומה של תאי בסיס) אצל מי שנטל תרופה המכילה הידרוכלורותיאזיד[5], זאת בעקבות מחקר אפידמיולוגי[6].

אינטראקציות בין תרופתיות

עריכה

לתרופות יש אינטראקציות עם תרופות אחרות. בין האינטראקציות החשובות, ניתן למנות את:

  1. תרופות שגורמות להיפונתרמיה - תרופות רבות יכולות לגרום להיפונתרמיה ומתן שלהם יחד עם הידרוכלורותיאזיד עלול להחמיר את מצב ההיפונתרמיה. בין התרופות שגורמות להיפונתרמיה ניתן למנות את נוגדי הדיכאון הטריציקליים, תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, תרופות אנטיאפילפטיות כגון קארבאמאזפין, משתני לולאה, מירטאזאפין ותרופות נוספות כגון אומפרזול.
  2. תרופות שגורמות להיפוקלמיה - משתני לולאה, סטרואידים, משלשלים מגרים (כגון ביסקודיל/ לקסעדין)
  3. תרופות שמושפעות מרמות של אשלגן בדם, כגון תרופות ממשפחת הדיגיטליס (דיגוקסין, דיגיטוקסין), תרופות לטיפול בהפרעות קצב, תרופות נוגדות פסיכוזה שיכולות להאריך את מקטע QT ותרופות נוגדות דיכאון שידוע כי הן גורמות להפרעות קצב (כגון ציטלופראם) - יש לנטר את רמות האשלגן בדם ולבצע מעקב אחרי ECG. בתרופות כגון דיגוקסין יש גם לנטר את רמות דיגוקסין בדם.
  4. ליתיום - מומלץ להימנע מהשילוב, שכן מתן ליתיום יחד עם הידרוכלורותיאזיד עלול להעלות את רמות ליתיום בדם ולגרום להשפעות טוקסיות של ליתיום.
  5. תוספי סידן - מתן שלהם יחד עם הידרוכלורותיאזיד עלול להעלות את רמות הסידן בדם. ניתן להשתמש תוך כדי ניטור הרמות של הסידן בדם.
  6. תרופות ללחץ דם - אף על פי שמקובל לשלב תרופות ללחץ דם יחד עם הידרוכלורותיאזיד, יש לעקוב אחרי לחץ דם ודופק על מנת למנוע מצבים של תת-לחץ דם. שילוב עם חוסמי ביתא מוכר כמחמיר סיכון לסוכרת.
  7. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים - תרופות אלו עלולות לגרום לעלייה בלחץ הדם, פעילות שנוגדת את הפעילות של הידרוכלורותיאזיד. כמו כן, ידועה השפעה לרעה על התפקוד הכלייתי אם התרופות הללו נלקחות יחד לאורך זמן.

פרמטרים למעקב

עריכה

בזמן הטיפול בתרופה יש לעקוב אחרי תפקודי הכליה (מעקב רמות קריאטינין ואוריאה בדם), מעקב אלקטרוליטים (אשלגן, נתרן, סידן), מעקב אחרי רמות חומצה אורית, מעקב לחץ דם.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הידרוכלורותיאזיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Barret WE et al. The Pharmacology of Hydrocholorothiazide, ane new orally effective, sulfonamide diuretic. Toxicology and Applied Pharmacology, 1: 333-349, 1959
  2. ^ Manolis AJ et al. Effects of losartan and candesartan monotherapy and losartan/hydrochlorothiazide combination therapy in patients with mild to moderate hypertension. Losartan Trial Investigators. Clin Ther. 2000 Oct;22(10):1186-203
  3. ^ דקסל בע"מ, עלון לצרכן, דיזותיאזיד 25, באתר משרד הבריאות, מאגר התרופות, ‏07/2014
  4. ^ Weidmann P et al. Effect of diuretics on the plasma lipid profile. Eur Heart J. 1992
  5. ^ ד"ר איתי גל, משרד הבריאות מזהיר: סכנת סרטן עור מתרופות ליתר לחץ דם, באתר ynet, 1 באפריל 2019
  6. ^ Sidsel Arnspang Pedersen, David Gaist, Sigrun Alba Johannesdottir Schmidt, Lisbet Rosenkrantz Hölmich, Hydrochlorothiazide use and risk of nonmelanoma skin cancer: A nationwide case-control study from Denmark, Journal of the American Academy of Dermatology 78, 04 2018, עמ' 673–681.e9 doi: 10.1016/j.jaad.2017.11.042

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=הידרוכלורותיאזיד&oldid=39421423"