הידרופס פטאליס
הידרופס פטאליס (Hydrops Fetalis) הוא בצקת כללית של העובר, תוצאה של מחלת היילוד (ב-15% מן המקרים) כלומר במנגנון אימונוגני, או במנגנון שאינו אימונוגני, אשר קיים בכ-75% מן המקרים. זהו מצב בו מצטברים נוזלים במדורים שונים בגוף, כגון בית החזה, בטן, תת-העור וכן השליה עצמה.
 | |
| צילום אולטרסאונד של עובר עם הידרופס פטאליס | |
| תחום |
מיילדות וגינקולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/403962 |
| DiseasesDB | 29715 |
| MeSH | D015160 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | P56, P83.2 |
| ICD-11 |
KA85 |
  | |
אבחנת הידרופס פטאליס
עריכהלצורך אבחנה של הידרופס פטאליס יש להראות הצטברות חריגה של נוזלים בגוף, ויש צורך בשני קריטריונים:
- מיימת (הצטברות מים בבטן).
- תפליט פלאורלי (נוזל בבית החזה).
- תפליט פריקרדיאלי.
- בצקת תת-עורית.
- ריבוי מי שפיר.
- שליה בצקתית ומעובה (מעל 6 ס"מ).
הידרופס כתוצאה מאי התאמה של RH
עריכה
ערך מורחב – מחלת היילוד
כאשר יש אנטיגנים מסוג RH על כדורית הדם העוברית, אזי עלולים להיווצר נוגדנים אימהיים שיעברו דרך השליה ויגרמו להמוליזה. ישנם כמה מנגנונים שמביאים לבצקת:
- אנמיה המוליטית מביאה לאי ספיקת לב עוברית, המביאה להיפוקסיה ולהגברת חדירות של נימים והתהוות בצקת.
- עלית לחץ בכלי דם כבדיים - הרס של פרנכימת הכבד, והיפופרוטאינמיה (מיעוט של חלבונים בדם המביאים ללחץ אונקוטי ויציאת נוזל לרקמות).
חשוב לציין, כי מלבד גורם RH קיימים אנטיגנים נוספים שיוצרים תגובה אימונית- lewis, diego, duffy, kell.
אבחנה
עריכה- בביקור הראשון אצל הרופא במהלך ההריון, יש לבחון מהו סוג דם האם.
- במידה ויש חשד להידרופס פטאליס ניתן לבדוק באולטרסאונד סימנים מקדימים כגון הגדלת כבד וטחול.
- מבחן Kleihauer Betke- בבדיקה זו בוחנים כמה כדוריות דם עובריות נמצאות במחזור הדם האימהי. דגימת דם מהאם נלקחת ונחשפת לחומצה. כדוריות דם אימהיות (המוגלובין אימהי) נהרסות ונראות כ- ghost cells ואילו כדוריות הדם העובריות (המוגלובין עוברי) שהן עמידות יותר אינן נהרסות. מספר גבוה של כדוריות דם עובריות מצביעות על חשש ל- Feto-maternal Hemorrhage.
- בדיקת דופלר להערכת peak systolic velocity ב- middle cerebral artery (PSV): העורק הצרברלי האמצעי הוא חלק ממעגל ויליס, והוא משמש לבדיקת זרימת הדם למוח. באמצעות בדיקת דופלר בודקים את פיק מהירות הזרימה בזמן נתון בעורק זה, כאשר במצבים של אנמיה, יש שינוי בזרימת הדם עם ניסיון לפיצוי על ידי זרימת יותר דם למוח ופחות לאיברים פחות חיוניים. ה- PSV יעלה, אם כן, במצבים של אנמיה. לעיתים קיים קושי בביצוע של הבדיקה ומידת דיוקה, היתרון בה שהיא איננה בדיקה חודרנית.
הידרופס במנגנון לא אימונוגני
עריכהכיום זהו המנגנון העיקרי להידרופס פטאליס. זוהי הצטברות של נוזלים ברקמות הגוף כמתואר לעיל, אולם ללא עדות לנוגדנים כנגד RH.
הסיבות לכך:
- בכ- 45% מן המקרים- אידיופתי (ללא הסבר).
- בכ- 40% מן המקרים- הפרעות לבביות בעובר. הפרעות אלו נחלקות להפרעות קצב (טכיאריתמיות, ברדיאריתמיות, ניתן לטפל במהלך ההריון ולתקן את ההידרופס) או הפרעות אנטומיות לבביות המקושרות בפרוגנוזה גרועה יותר.
- גורמים זיהומיים במנגנונים לא ברורים- בעיקר נגיף הציטומגלו, פרוווירוס 19B (המקושר להידרופס הפיך), קוקסקי, סיפיליס, טוקוספלזמה.
- גורמים אחרים- תסמונת טרנר, טריזומיות, הפרעות כרומוזמליות, מחלות המטולוגיות, ריאתיות, נוירולוגיות, כבדיות ועוד.
למעשה כמעט כל מחלה עלולה להביא לפגיעה של הידרופס פטאליס, ועל כן בסקירת ההיסטוריה הרפואית של האם יש לשאול לגבי מחלות תורשתיות, מטבוליות, מחלות זיהומיות, אנמיה ועוד, יש לערוך בדיקות דם מקיפות הכוללות נוגדנים למזהמים שונים והפטיטיס, וכן יש לערוך סקירה מורחבת באולטראסאונד עם דגש על מומי לב, ריאה, מערכת שתן ועיכול ושליה.
פרוגנוזה
עריכהבכ- 50% מן המקרים של הידרופס פטאליס המאובחנים ברחם, יהיה מוות של העובר (בעיקר הידרופס שאינו אימוני). במידה וההידרופס נובע מאנמיה, אשר מטופלת תוך רחמית או נאונטלית, סיכויי ההישרדות גבוהים יחסית, במידה וההידרופס הוא תוצאה מהפרעה לבבית מבנית- הפרוגנוזה גרועה, במידה וההידרופס אידיופתי- סיכויי ההישרדות הם 20%-25%.
קישורים חיצוניים
עריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.