היידוהדהאז
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
היידוהדהאז (בהונגרית: Hajdúhadház) היא עיירה במחוז היידו-ביהר בהונגריה, שנמצאת במרחק 10 ק"מ מהעיר דברצן.
סמל היידוהדהאז | |
מדינה | הונגריה |
---|---|
חבל | צפון המישור הגדול |
מחוז | היידו-ביהר |
נפה | נפת היידוהדהאז |
מושל | Dénes Csáfordi |
שטח | 87.81 קמ"ר |
גובה | 151 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 13,073 (1 בינואר 2024) |
קואורדינטות | 47°41′00″N 21°40′00″E / 47.683333333333°N 21.666666666667°E |
אזור זמן | CET |
http://www.hajduhadhaz.hu | |
היסטוריה
עריכהבסביבת העיר העתיקה נמצאו שרידים של חפצי נחושת. בימי הביניים, במאה ה-14, נבנתה בעיר כנסייה שהייתה בבעלות המלך זיגיסמונד, שמלך באזור. בתקופה זו הוקם על גבעה בעיר בית הכנסת הראשון. עם השנים בית הכנסת נחרב, ועל שטחו נבנתה כנסייה גותית שנחשבה ליפה באזור.
במאה ה-16 שלטו בהונגריה העות'מאנים, שהקשו על חייהם של תושבי העיירה. בבדצמבר 1605 החל שליט האזור, אישטוואן בוצ'קאי, להגדיל את ההתיישבות בעיירה והפך אותה לעיר.
בין השנים 1621–1629 ו-1645–1648 השלטון באזור היה הונגרי ולא שלטון זר, תחתיו והעיר גדלה והיגרו אליה תושבי יישובים אחרים מהאזור. ב־15 השנים שלאחר מכן פקד את האזור גל של מחלות ורעב, שגרם לחקלאים להפסיק לגדל את שדותיהם, והביא למותם של רבים מתושבי העיר.
במהלך המאה ה-19 הושפעו רבים מהתושבים מהכיבוש הטורקי של הונגריה ופירוקה של המדינה למספר מחוזות.
במלחמת העולם השנייה הופצצה הכנסייה שבראש ההר על ידי בעלות הברית ועד היום לא נבנתה מחדש.[1][2]
הקהילה היהודית
עריכההיידוהדהאז הייתה אחת משש הערים האוטונומיות במחוז היידו, שניתנה להם סמכות להתיר או לאסור התיישבות בשטחן. עדשנת 1840 נאסר על יהודים להתגורר בעיר, מלבד מספר משפחות יהודיות. במחצית המאה ה-19 הגיעו לעיירה מתיישבים יהודים מעיירות אחרות באזור, כמו היידושאמשון והיידוסובט וגם מגליציה. באמצע המאה ה-19, בראשית ההתיישבות היהודית בעיירה התפרנסו מגידול ירקות, ועם הזמן גם החלו לעסוק במסחר. לאחר פילוג הקהילות היהודיות בהונגריה ב-1869, הקהילה היהודית בעיר הגדירה את עצמה כאורתודוקסית.
במלחמת העולם הראשונה השתתפו בקרבות 75 מיהודי העיר, ו-11 מתוכם נהרגו בהם. בין השנים 1938–1941 נחקקו חוקים מפלים כנגד היהודים, שנועדו להגביל אותם בתחומי הכלכלה והחברה. ב־1944 נכבשה העיירה, והיהודים נכלאו בגטו. מאוחר יותר הם הועברו לגטאות בערים אחרות. בסתיו של אותה השנה ,לאחר הכיבוש הרוסי על העיר, החלו ניצולי השואה לחזור אל העיר. לאחר מרד 1956 גם החוזרים עזבו אותה, ועברו לבודפשט או עלו לארץ ישראל.
בשנת 1962 חיו בהיידוהדהאז בין 12 ל-15 משפחות יהודיות, ומאז מספרן הלך ופחת.[1]
בתקופת השואה
עריכהבשנת 1942 גויסו כ־60 צעירים יהודים לשרות העבודה, עבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי. הם הוצבו בחזית האוקראינית, ורובם נספו שם. במרץ 1944, לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם גטו היידוהדהאז, ועד 21 במאי באותה שנה הועברו אליו כ-415 יהודים מהעיר ומהאזור. בגטו זה הורשו היהודים להביא עמם חפצים אישיים, מזון ואף ריהוט, אך הצפיפות במקום הייתה רבה. ב-10 ביוני 1944 הועברו היהודים לנקודת שילוח בבית החרושת שרלי ללבנית בדברצן, ובין ה 25 ל-28 בחודש זה גורשו רובם לגטו שטרסהוף שבאוסטריה, וחלקם למחנה ההשמדה אושוויץ. בשואה נספה גם רבה האחרון של העיר, רבי מנחם יצחק רוזנברג.[3][1]
חינוך
עריכהבשנת 1898 נבנה בעיירה בית כנסת. עד אז התפללו היהודים בבתים פרטיים. באותה שנה נוסד גם "תלמוד תורה", בית ספר יהודי עממי. בבית ספר זה למדו כ-40 עד 50 תלמידים. בשירות הקהילה היה שוחט, וכמה מורים ומלמדים.
הישיבה הוקמה על ידי רבה של העיר, הרב מנחם יצחק רוזנברג. בישיבה למדו כ־70-60 בחורים, והיו זמנים בה למדו בה גם 90 תלמידים. התלמידים למדו במשך היום באכסניותיהם, ורק לקראת שיעור הרב באו לישיבה. כמה בחורים למדו במשך היום בבניין בית המדרש.[1]
רבה האחרון של היידוהדהאז היה הרב מנחם יצחק רוזנברג, מחבר הספר "יד יוסף", שנספה בשואה.[1]
אישים יהודיים חשובים מהעיירה
עריכהבית העלמין
עריכהבית העלמין של היידוהדהאז ממוקם במרכז העיר, ברחוב טמטה (בהונגרית: 4242 Hajdúhadház, Temető utca). שטחו של בית הקברות הוא 1,646 מטרים מרובעים[2].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של היידוהדהאז (בהונגרית)
- הידוהדהז (Hajdúhadház), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "היידוהדהאז", באתר JewishGen (באנגלית)
- דף קהילת היידוהדהאז במפקד קהילות הונגריה