היפהפייה הנרדמת (בלט)
ערך ללא מקורות | |
היפהפייה הנרדמת (באנגלית: The Sleeping Beauty; ברוסית: Спящая красавица; מבטאים: Spyashchaya krasavitsa) הוא הבלט השני של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. הסיפור מבוסס על סיפורו הנודע של הסופר הצרפתי שארל פרו באותו שם. הכוריאוגרפיה הראשונה של היצירה עוצבה על ידי מריוס פטיפה. היצירה הועלתה לראשונה ב-15 בינואר 1890 בתיאטרון מרינסקי בסנקט פטרבורג.
המלחין | |
מידע כללי | |
---|---|
מלחין | פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי |
לבריתן | Ivan Vsevolozhsky |
מבוסס על | The Beauty Sleeping in the Wood |
סוגה | בלט |
שפה | רוסית |
מספר מערכות | 4 |
תפקידים | |
the Young Fairy | |
תולדות היצירה
עריכהיותר מעשר שנים לאחר בכורת אגם הברבורים במוסקבה בשנת 1877, בתנאים הלא נוחים דאז, החל שיתוף הפעולה בין מריוס פטיפה לבין צ'ייקובסקי. פטיפה, שכבר הוכרז אז כ"נסיך הבלט", ציין במדויק למלחינים את אופי המוזיקה, את הקצב, את המקצב ואת היקף המוזיקה הרצוי. גיבוש הבלט הושפע גם מאירועים פוליטיים. בשנת 1881 עלה לכס המלוכה אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. בתקופת שלטונו התחדשה הכמיהה והנוסטלגיה לפאר ולזוהר של חצר לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בוורסאי. איוון וז'בולוז'סקי השתלט על ניהול תיאטראות הצאר ורצה לשעשע את חצר הצאר ואת הקהל היוקרתי בסנקט פטרבורג בהופעות בלט ברמה גבוהה מבעבר. ממנו נולד הרעיון של הופעות בלט מהאגדות בוורסאי. במקור, רעיונות אלה שימשו למטרה של "להזכר במלך השמש". לכן בחר וז'בולוז'סקי את סיפור האגדות La Belle au bois dormant (היפהפייה הנרדמת) מאת מספר הסיפורים הצרפתי שארל פרו וכתב מתוכו את הלברית של הבלט. הוא גם עיצב את התפאורות ואת התלבושות בעצמו וביקש מצ'ייקובסקי לחבר את המוזיקה. באוגוסט 1888 מסר וז'בולוז'סקי את הלברית של היפהפייה הנרדמת לפטיפה, כדי להכין תוכנית בלט לצ'ייקובסקי. פטיפה השלים את תוכנית הקומפוזיציה של הבלט בן חמש המערכות עד 5 ביולי 1889, אך בינתיים העביר מייד לידיו של צ'ייקובסקי את החלקים שהושלמו. הופעת הבכורה התקיימה כעבור חצי שנה בתיאטרון מרינסקי בסנקט פטרבורג.
הדמויות
עריכהדמויות ראשיות:
- הנסיכה אורורה, היפהפייה הנרדמת
- הנסיך דזירה
- קרבוס, הפיה המרשעת
- פיית הלילך, הפיה הטובה
- המלך פלוריסטן, אבי אורורה
- המלכה, אשתו
- קטאלאבוט, שר-הטקס
- ארבעת הנסיכים, מחזריה של אורורה
- הרוזנת, מחזרת של הנסיך דזירה
- גאליסון, מורו של דזירה
דמויות משנה:
- הפיות הטובות: פיית המעיין הזך, פיית הקמח הלבן, פיית פתיתי-הלחם, פיית הזמירים ופיית הדבורים המזמזמות.
- אבני-חן: יהלום, ספיר, זהב וכסף.
- הציפור הכחולה והנסיכה פלורין.
- החתול במגפיים והחתולה הלבנה.
- כיפה אדומה והזאב.
- לכלוכית והנסיך שלה.
- אצבעוני, אחיו והעוג.
- שדים ועכברושים, משרתיה של קרבוס.
- בנות לווייתה של פיית הלילך.
- אנשי-חצר, אומנות, בנות-לווייה, נערי-שרת, צעירים וצעירות מהכפר, נשים טוות, ציידים, דריאדות, נאיאדות ודמויות מאגדות אחרות.
עלילה
עריכהתקופה: הבארוק
מקום: אירופה
פרולוג
עריכהחדר בארמון המלך
עריכההמלך פלוריסטן ואנשי חצרו חוגגים את הטבלתה של בת-המלך, הנסיכה אורורה. הפיות מעניקות מתנות לבת הסנדקאות החדשה שלהן, כשפיית הלילך עומדת בראשן. החגיגה נקטעת כאשר קטאלאבוט, שר-הטקס האחראי על רשימת המוזמנים, מבין ששכח להזמין את הפיה קרבוס. קרבוס מופיעה מלווה במשרתיה המרושעים ונשבעת לנקום את נקמתה. היא חוזה שיום אחד תדקור אורורה את אצבעה ותמות. אבל פיית הלילך מתערבת: היא מבטיחה שאורורה לא תמות, אלא תשקע בשינה עמוקה, ותתעורר מנשיקת אהבה של נסיך.
מערכה ראשונה
עריכהגן הארמון
עריכהאורורה חוגגת את יום הולדתה העשרים והמלך מאושר על כך שנבואתה של קרבוס לא התקיימה. מספר נשים איכרות נמצאות בגן כשהן סורגות ומיד מצווים לשלוח אותן לכלא, אך המלכה מתערבת לטובתן והמלך סולח להן. לנשף יום ההולדת מגיעים ארבעה נסיכים, כדי לבקש את ידה של אורורה. אורורה נכנסת, מקסימה אותם, ורוקדת עם כל אחד מהם. בזמן שאורורה מתלבטת במי מן הנסיכים לבחור, היא שמה לבה לאישה זקנה הטווה בפלך לפי קצב המוזיקה. אורורה נוטלת את הפלך בידה ורוקדת עמו כדי להרשים את מחזריה. אלא שאז היא דוקרת את אצבעה, ותוך רגעים ספורים, היא נופלת ארצה מחוסרת הכרה. האישה הזקנה חושפת את עצמה כקרבוס, ולאחר שנמלטה מחרבותיהם של הנסיכים, נעלמת בענן עשן. פיית הלילך מופיעה, ושעה שנושאים את הנסיכה אל תוך הארמון, מציינת כי באה לקיים את הבטחתה. בהינף שרביטה, מפילה הפיה הטובה תרדמה עמוקה על חצר המלכות כולה ויער עבות צומח מסביב לטירה.
מערכה שנייה
עריכהתמונה ראשונה: יער ליד הארמון הישן
עריכההנסיך דזירה ואנשי חצרו יוצאים לציד. הוא מתעייף ושולח אותם לצוד בלעדיו. כאשר הוא נשאר לבדו, מופיעה פיית הלילך בסירה עשויה מאם-הפנינה ומראה לו חיזיון של אורורה היפהפייה באומרה כי זו נועדה להיות לו לאישה. הנסיך מוקסם ממנה, אבל בכל אשר הוא מנסה לגעת בה, היא מתחמקת ממנו. הוא מפציר בפיית הלילך להראות לו היכן ניתן למצוא את מושא החזיון הזה במציאות. בעוזרה לו לעלות על הסירה, מבטיחה לו הפיה שתיקח אותו לשם.
תמונה שנייה: חדרה של אורורה
עריכהאורורה ישנה על מיטת-אפריון רחבת-ידיים, מוקפת באנשי חצר ישנים. הנסיך דזירה ופיית הלילך אצים לצידה של אורורה. לשווא הוא קורא אליה על מנת להעיר אותה ואז, בייאושו, מנשק אותה. הכישוף נשבר ואורורה מתעוררת. גם שאר החצרנים מתעוררים, והטירה כולה קמה לתחייה. מוקסם מיופייה ועדינותה של אורורה, מבקש דזירה מן המלך את ברכתו.
מערכה שלישית
עריכהחצר המלכות
עריכהאנשי-החצר מתאספים יחדיו לכבוד חגיגות החתונה. המלך נותן סימן, והחגיגות מתחילות: קודם כל כמה ריקודי עם, ואז תהלוכה של דמויות אגדתיות. החתן והכלה מקבלים במתנת חתונה אבני ספיר ויהלום עם כסף וזהב. דזירה ואורורה חותמים את הסיפור יחדיו עם דואט שכולו אהבה וניצחון.
הכלים
עריכה- כל מיתר: כינור ראשון, כינור שני, ויולה, צ'לו, קונטרבס
- כלי נשיפה: 2 חלילים, 2 אבובים, פיקולו, קרן אנגלית, 2 קלרינטים, 2 בסונים
- כלי פליז: 4 קרני יער, 2 קורניות, 2 חצוצרות, 3 טרומבונים, טובא
- כלי הקשה: טריאנגולום (משולש), טמבורין (תוף מרים) טימפני, צימבלום, תוף סנפיר, תוף, גלוקנשפיל, תוף טאם-טאם
- אחר: 2 נבל, פסנתר
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על היצירה "היפהפייה הנרדמת" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על הקומפוזיציה "היפהפייה הנרדמת" באתר AllMusic
- גרסאות נוספות ל"היפהפייה הנרדמת" באתר SecondHandSongs
- היפהפייה הנרדמת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- The Sleeping Beauty - Choreography by Rudolf Nureyev
- The Ballet Soloist (aka Russian Ballerina) – 1947 Soviet musical film with scenes from Tchaikovsky's Swan Lake and The Sleeping Beauty. With subtitles in Esperanto.
- Solo of Prince Désiré from Pas de deux (Act 3) danced by Rudolf Nureyev (from YouTube) Sleeping Beauty, Kirov Ballet, 1965 Corinth Films