היפותרמיה

היפותרמיה
תחום	רפואת חירום
גורם	אקלים קר
תסמינים	הזיה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	770542
MeSH	D007035
סיווגים
ICD-10	T68
ICD-11	NF02

היפותרמיה (מיוונית, Hypothermia, בעברית, על־פי האקדמיה ללשון העברית: חֹם נָמוּךְ, תַּת-חֹם) היא ירידה בטמפרטורת הגוף כתוצאה ממחלה, חשיפה לטמפרטורות נמוכות או גורמים אחרים.

טווח הירידה בטמפרטורת הגוף במקרה של היפותרמיה, רחב מעט מטווח העלייה במקרה של פירקסיה (חום גבוה):

המצב מוגדר כהיפותרמיה כשמתרחשת ירידה של יותר מ־C°‏ 2 מטמפרטורת גוף נורמלית (C°‏ 35 ומטה).
טמפרטורת גוף נמוכה מ־C°‏ 32 נחשבת למסוכנת ועלולה לגרום אף למוות.
טמפרטורת גוף נמוכה מ־C°‏ 27 תגרום כמעט תמיד למוות.
טמפרטורת הגוף הנמוכה ביותר שנרשמה אי-פעם ושלא גרמה למוות היא C°‏ 13^[1].

תסמינים

תסמיני ההיפותרמיה מופיעים עם ירידת חום הגוף ומחמירים ככל שחום הגוף ממשיך לרדת.

בשלבים הראשונים (פגיעה קלה) הנפגע חיוור וקר, רועד ומתנהג בצורה אדישה ומבולבלת, סובל מחולשה וירידה בקואורדינציה וביכולת הדיבור.
החמרת המצב (פגיעה בינונית) מביאה לערפול ההכרה ולהאטה בקצב הלב. נשימת הנפגע הופכת איטית יותר ואיבריו מתקשים.
הידרדרות נוספת של המצב (פגיעה קשה) גורמת לאובדן הכרה ופגיעה קשה בקצב הלב ומעמידה את הנפגע בסכנה של דום לב, הפסקת נשימה ומוות.

טיפול

היפותרמיה מהווה אחד מקודקודי משולש המוות.

פעולות שיש להימנע מהן

קיימים מיתוסים רבים באשר לדרך הפעולה הנדרשת לשם הצלת נפגע היפותרמיה (במיוחד היפותרמיה אקוטית, שבה חום הגוף יורד בפתאומיות בתוך שניות או דקות, למשל, עקב נפילה למים קרים מאוד). פעולות לפי מיתוסים אלה, יסכנו את הנפגע בהיפותרמיה אף יותר, ולכן אין לבצע את הפעולות הבאות:

אסור להשקות את הנפגע במשקה אלכוהולי.
אסור לנסות ולטפל בכוויות קור.
אסור לנסות להעלות את חום הגוף באמצעות שפשוף או עיסוי.
אסור לנסות להעלות את חום הגוף באמצעות בקבוקי מים חמים או מגבות חמות.
אסור להרטיב את הנפגע במים חמים.

פעולות אלו עלולות להפנות את הדם מהאיברים הפנימיים החיוניים אל העור, דבר שיחמיר את מצבו של הנפגע.

פעולות חיוניות

בנפגעי קור מכל הסוגים יש לטפל באופן דומה. כללי הטיפול המתאימים לכל המקרים הם:

להשכיב את הנפגע במנוחה מוחלטת.
לבודד את הנפגע מן הסביבה הקרה באמצעות שמיכות.
לפנות את הנפגע למחסה מפני הרוח, הגשם והשלג.
לחמם את החדר שבו שוהה הנפגע על ידי תנור או מקור חום אחר.
להסיר את בגדיו הרטובים של הנפגע (ובכלל זה כפפות, נעליים וגרביים).
למדוד את חומו של הנפגע מדידה רקטלית בעזרת מדחום היפותרמי.
לפנות את הנפגע בדחיפות למתקן רפואי קרוב, תוך שמירה על חום גופו ולהימנע מטלטולו ככל האפשר.
להחזיר נוזלים לנפגע. אם הוא בהכרה מלאה, יש להשקות אותו במשקה חם. אם אינו בהכרה, יש להחדיר לוורידיו נוזל עירוי המחומם לטמפרטורת הגוף הרגילה (יבוצע על ידי איש רפואה מקצועי בלבד).
לתת לנפגע לשאוף אדים מחוממים.

אדם תשוש, חולה או פצוע, רגיש יותר לפגיעות קור ועל כן יש להקפיד עוד יותר על כללי הטיפול בו, כדי שלא יתווספו סיבוכים של פגיעות קור לבעיות הבריאות שכבר קיימות אצלו.

חזרה לחיים ממוות קליני

כניסת הגוף להיפותרמיה ולמוות קליני יכולה למעשה לשמר את איברי הגוף. במצב זה חילוף החומרים מואט מאוד, מה שעוצר תהליכים בלתי הפיכים המתרחשים במוות בתנאים אחרים, כגון פירוק רקמות ונזק בלתי הפיך למח. עקב זאת, מתועדים מקרים בהם הוחזרו אנשים לתחייה כאשר היו במוות קליני שנגרם מהיפותרמיה^[2]^[3].