היפיאס (טיראן)
היפיאס היה טיראן אתונאי, שלט לאחר מות אביו פייסיסטראטוס, יחד עם אחיו היפרכוס. ולאחר רציחתו של זה, שלט לבדו עד גירושו.
רקע משפחתי
עריכהפייסיסטראטוס שלט באתונה שלוש פעמים בתורת טיראן. שלושה בנים היו לו היפיאס הבכור,[1] היפרכוס, ותטלוס,[2] שהיה בנו מאשה ארגאית. לאחר מותו הפכו היפיאס והיפרכוס לשליטים. תטלוס היה עדיין צעיר.
היפיאס היה הפיקח יותר מביניהם. היפרכוס היה אוהב תרבות והזמין משוררים לעיר. ותטלוס היה אלים ופראי מטבעו. תוקידידס כותב שהיפיאס נקרא כך על שם סבו, אביו של פייסיסטראטוס. כמו כן הוא כותב שהיפיאס נישא למירסיני בת קאליאס, ושזו ילדה לו חמישה בנים. תוקידידס טוען גם שהיפיאס היה למעשה השליט בעיר, וכי היפרכוס זכה לפרסום אך בשל סופו המר.
רצח היפרכוס
עריכהישנה מחלוקת אודות הסיבה לרציחתו של היפרכוס בידי הארמודיוס ואריסטוגיטון, במהלך חג הפאנאתנאיה של שנת 514 לפנה"ס. תוקידידס והרודוטוס טוענים שהיפרכוס העליב את הארמודיוס, על ידי כך שמנע מאחותו לשאת סל במהלך החג. לפיכך ארגן הארמודיוס יחד עם ידידו אריסטוגיטון קשר נגד הטיראנים. הם תכננו לבצע את הרצח במהלך החג, משום שהיה זה היום היחיד בו נשיאת סכין לא נחשבה לחריגה.[3] אריסטו לעומת זאת סבור שהרקע לרצח היה יריבות אישית בין תטלוס להארמודיוס.
השניים ארבו להיפיאס בעת ששהה מחוץ לעיר, ותכנן את החג. אולם לפתע ראו את אחד מהקושרים משוחח בידידות עם היפיאס, ועל כן סברו שסודם התגלה. זועמים הם רצו אל תוך העיר, ודקרו למוות את היפרכוס. הארמודיוס נהרג מיד בידי שומרי ראשו של היפרכוס. אולם אריסטוגיטון נמלט, אך נתפס מאוחר יותר, ועונה בידי היפיאס כדי להוציא ממנו שמות של קושרים נוספים. אריסטו מספר שאריסטוגיטון שרצה להיגאל מייסוריו הצליח לגרום להיפיאס ללחוץ את ידו, ואז לעג לו על כך שהוא לוחץ את ידי רוצח אחיו. היפיאס נתקף זעם ודקר אותו למוות.
הדחתו
עריכהלאחר הרצח
עריכהלאחר רצח אחיו הפך היפיאס לחשדן ואכזרי. הוא חדל לתת אמון באיש, והכין לעצמו מקומות מחבוא. הוא הוציא להורג רבים שנחשדו בשותפות לקשר, והגלה רבים. אולם קבוצת אריסטוקרטים תחת הנהגתו של קלייסתנס, ממשפחת האלקמיונידים. התקוממה נגד שלטונו, המרד נכשל כיוון שהמורדים לא קיבלו את התמיכה שציפו לה, והם נמלטו ויצאו לגלות.[4]
ההתערבות הספרטנית
עריכההאלקמאיונידים שיחדו את האורקל מדלפי, כדי שתאמר לכל ספרטני שיבוא לשאול דבר מה: "שחררו את אתונה!"[5] קלאומנס הראשון מלך ספרטה, השתכנע לבסוף להתערב בענייני אתונה. אם כי מטעמים פוליטיים, היפיאס היה בעל ברית של ארגוס, אויבתה המושבעת של ספרטה. מלבד זאת הפלת הטיראניה באתונה יכלה להקים אולי משטר חדש על פי עקרונות המשטר הספרטני.
כוח ספרטני קטן תחת פיקודו של אנחימוליוס נשלח לאתונה. היפיאס הזעיק את בן בריתו התסאלי קינאס, שהגיע עם 1,000 פרשים מאומנים יפה לעזרתו. תומכי היפיאס הזדרזו והכינו את האזור כך שיתאים לקרב פרשים. הספרטנים הותקפו בהפתעה והובסו על נקלה, אנחימוליוס עצמו נהרג. אולם שנה לאחר מכן הגיע קלאומנס עצמו לאתונה בראש חיל גדול. התסאלים נמלטו לאחר שאיבדו 40 איש.[6]
הספרטנים הטילו מצור על אתונה, אולם היפיאס התכונן יפה למצור, בעוד שהספרטנים לא היו מוכנים למצור ארוך. אולם היפיאס טעה כאשר שלח את ילדיו מחוץ לעיר, בחושבו שכך יציל אותם. הילדים נתפסו בידי הספרטנים שאיימו לרצוח אותם אם היפיאס לא יעזוב את העיר. כדי להצל את חיי ילדיו קיבל היפיאס את התנאים ועזב את העיר.
היפיאס אצל הפרסים
עריכההיפיאס נמלט אל פרס, אל המלך דריווש הראשון. הוא הציע את עזרתו במסע המלחמה שדריווש תכנן, ובחר את מישור מרתון כמקום נחיתת הכוחות הפרסיים תחת פיקודו של דאטיס. הפרסים הבטיחו לו שיחזירו אותו לשלטון באתונה, אולם האתונאים הביסו אותם בקרב מרתון, ושמו לאל את שאיפותיו.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב (הספר בקטלוג ULI)
- אריסטו, מדינת האתונאים, תרגם מיוונית, הקדים דברי מבוא והוסיף הערות דוד אשרי, התקינה את המהדורה השנייה דבורה גילולה, הוצאת מאגנס.
- הרודוטוס, היסטוריה, תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ, פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998
- תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
קישורים חיצוניים
עריכה- היפיאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)