ויקיפדיה

היריון בטני

היריון בטני הוא סוג של היריון חוץ-רחמי. הריון זה נחשב כמצב מסכן חיים שבו העובר גדל ומתפתח מחוץ לרחם בבטן, אך לא בחצוצרה, בשחלה או ברצועה הרחבה של הרחם .[1][2][3] הריונות שמתרחשים בחצוצרות, בשחלות וברצועות הרחבות ברחם קשים לאבחון ולטיפול כמו הריונות בטניים. לאור כך, ההוצאה שלהם מן הכלל של ההגדרה הנפוצה ביותר של הריון בטני נתונה לוויכוח ציבורי.[4] מיעוט מהחוקרים סבורים כי הריון בטני צריך להיות מוגדר על ידי שליה שחדרה אל הצפק.[5]

היריון בטני
הסרת הריון בטני
הגדלה
class=notpageimage|הצגה
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D011269
סיווגים
ICD-10 O00.0, O83.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 JA01.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימנים וסימפטומים

עריכה

התסמינים עשויים לכלול כאבי בטן או דימום נרתיקי במהלך ההריון.[1] מכיוון שלא מדובר בתסמינים ספציפיים, באזורים שבהם אולטרסאונד אינו מקור זמין, האבחנה של הריון בטני מתגלית לעיתים קרובות רק במהלך ניתוח כדי לחקור את התסמינים החריגים.[1] ההריונות הבטניים מאובחנים בדרך כלל מאוחר יותר בעולם המתפתח מאשר במדינות מפותחות.[6] בכמחצית מהמקרים בעולם המתפתח, האבחנה הראשונית הייתה שגויה.[7]

זהו מצב מסוכן שכן יכול להיות דימום לתוך חלל הבטן שגורם ללחץ דם נמוך ועלול להיות קטלני. סיבות אחרות למוות בנשים עם הריון בטני כוללות אנמיה, תסחיף ריאתי, קרישה וזיהום .[8]

גורמי סיכון

עריכה

גורמי סיכון דומים להריון חצוצרות כאשר מחלות מין משחקות תפקיד מרכזי;[8] אולם כבמחצית מאלו שאובחנו עם הריון חוץ רחמי אין גורמי סיכון ידועים (הכוללים נזק לחצוצרות מניתוח קודם או מהריון חוץ רחמי קודם, ועישון טבק).[9]

מנגנון

עריכה

אתרי השתלה יכולים להיות בכל מקום בבטן, וכן יכולים לכלול את הצפק מחוץ לרחם, את הנרתיק הרטקטוריני (culdesac of Douglas), אשר מהווה הרחבה של הצפק, בין החלחולת והקיר האחורי של הרחם. כמו כן, אתרי השרשה עשויים לכלול את האומנטאום (כיסוי של הרחם) ,המעי והחיבור שלו לחלל הבטן, ואת הצפק של קיר האגן ואת דופן הבטן.[10][11] השליה עשויה להיות מחוברת למספר איברים כולל החצוצרות והשחלה. אתרים נדירים אחרים היו הכבד והטחול,[12] שהובילו להריון בכבד[13] או הריון בטחול, בהתאמה.[14] אפילו הריון סרעפתי מוקדם תואר אצל מטופלת שבה החל לצמוח עובר בחלק התחתון של הסרעפת .[15]

השתלה ראשונית לעומת שניונית

עריכה

הריון בטני ראשוני מתייחס להריון שהושרש לראשונה ישירות בצפק, מלבד החצוצרות והשחלות; הריונות כאלה הם נדירים מאוד, רק 24 מקרים דווחו עד 2007.[16] בדרך כלל הריון בטני הוא השתלה משנית כלומר מקורו בהריון חצוצרות (שחלה פחות שכיחה) והוא מושרש מחדש באיבר אחר בחלל הבטן.[11] מנגנונים נוספים להריון בטני משני כוללים קרע ברחם, קרע של קרן רחמית ראשונית והפלה פימבראלית .[דרוש מקור]

איבחון

עריכה

חשד להריון בטני מתעורר כאשר ניתן לחוש בקלות את האנטומיה של העובר, או שהמנח אינו תקין, צוואר הרחם ממוקם באופן שגוי, או שיש זירוז לידה שכשל.[1] ניתן להשתמשבצילומי רנטגן כדי לסייע באבחון.[11] סונוגרפיה יכולה להוכיח שההריון ממוקם מחוץ לרחם ריק, ויש מי שפיר מופחתים ואפילו לעיתים אין מי שפיר בין השליה לעובר. כמו כן, סונוגרפיה יכולה להוכיח שאין דופן רחם המקיפה את העובר, איברי העובר קרובים לדופן הבטן, לעובר יש מנח לא תקין, השליה נראית לא תקינה ושיש נוזל חופשי בבטן .[8][17] בנוסף, ניתן להשתמש ב-MRI בהצלחה לאבחון הריון בטני לשם תכנון ניתוח.[16][18] רמות גבוהות של אלפא-פטופרוטאין הן רמז נוסף לנוכחות של הריון בטני.[19]

אולטרסאונד

עריכה
 
הריון בטני של 23 שבועות באולטרסאונד המראה עובר תקין ומי שפיר.

רוב המקרים ניתנים לאבחון באמצעות אולטרסאונד .[20] עם זאת, ניתן להחמיץ את האבחנה עם אולטרסאונד בהתאם למיומנות המפעיל.[7][21]

קריטריונים

עריכה

כדי לאבחן את ההריון הבטני הראשוני הנדיר, יש לעמוד בקריטריונים של סטודיפורד: הצינורות והשחלות צריכים להיות תקינים, אין קשר חריג (פיסטולה) בין הרחם לחלל הבטן, וההריון קשור אך ורק למשטח הצפק ללא סימנים שהיה הריון חצוצרות לפני כן.[22][23] הקריטריונים של סטודיפורד שוכללו ב-1968 על ידי פרידריך ורנקין כדי לכלול ממצאים מיקרוסקופיים.[24]

טיפול

עריכה

באופן אידיאלי יש לנהל כל מקרה של הריון בטני על ידי צוות רפואי המורכב ממומחים מתחומים שונים[25]. טיפולים אפשריים כוללים הפסקת הריון (הסרת העובר) באמצעות ניתוח, או בטיפול תרופתי מתאים. במקרים נדירים ניתן לנקוט בקו טיפול שמרני יותר (כדי לנסות להציל את העובר) וזאת בהינתן וההריון עומד בקריטריונים הבאים. ראשית, אין לעובר מומים מולדים משמעותיים. לאחר מכן יש לבדוק שהעובר בעל דופק. בנוסף, יש לוודא שיש את התנאים לאשפוז רצוף של האם במחלקות יולדות מצוידת היטב שכוללת תשתית לעירוי דם מיידי. כמו כן, יש לבצע ניטור מתמיד של מצבה של העובר והאם. ולבסוף יש לבחון שהשליה ממוקמת בחלק התחתון של חלל הבטן אך מרוחקת מהכבד והטחול.[26]

הבחירה בקו הטיפול נקבעת על פי הסיטואציה הקלינית. ככלל, בעת הזיהוי של ההריון הבטני ניתן מיידית להבין מה הטיפול הנדרש, אך בהריון בטני מתקדם המצב מורכב יותר.

הריון בטני מתקדם

עריכה

הריון בטני מתקדם מתייחס למצבים בהם ההריון נמשך יותר מ-20 שבועות (לעומת הריון בטני מוקדם < 20 שבועות).[2][25] במצבים אלה, לידות של תינוק דווחו בעיתונות. לעיתים קרובות התינוקות מכונים 'תינוקות נס'.[26][27] מטופלת עשויה לשאת עובר מת במשך שנים ולא תתבצע לידה שקטה. עם הזמן, העובר מסתייד והופך לליתופדיון.[28]

בדרך כלל מומלץ לבצע ניתוח לפרוטומיה כאשר מתבצעת האבחנה של הריון בטני על מנת לבצע הפסקת הריון.[11] עם זאת, אם התינוק חי ומערכות תמיכה רפואיות קיימות, ניתן לשקול מעקב זהיר על מנת להביא את ההריון לכדאיות .[11] נשים עם הריון בטני לא יוכלו ללדת את העובר בצורה טבעית. לידה במקרה של הריון בטני מתקדם תצטרך להיות באמצעות לפרוטומיה. סיכוי הישרדות התינוק מופחתים ודווח על שיעורי תמותה בין 40-95%.

תינוקות מהריונות בטניים נוטים לסבול ממומים מולדים עקב דחיסה ולחץ בהריון (ההריון מתבצע בהיעדר דופן הרחם ולעיתים קרובות עם הכמות מופחתת של מי השפיר המקיפים את התינוק שטרם נולד).[29] שיעור המומים והעיוותים מוערך בכ-21% מן המקרים. המומים השכיחים ביותר הם פגמים בגפיים ומומים במערכת העצבים המרכזית. בנוסף לכך עיוותים אופייניים הם אסימטריות בפנים ובגולגולת וחריגות במפרקים.[29]

לאחר הלידה של התינוק טיפול בשליה הופך לאתגר. בלידה רגילה התכווצות הרחם מספקת מנגנון עוצמתי לשליטה באיבוד דם, אולם בהריון בטני השליה ממוקמת מעל רקמה שאינה יכולה להתכווץ וניסיונות הסרתה עלולים להוביל לאובדן דם מסכן חיים. לפיכך מתן עירוי דם הוא הטיפול הנהוג במטופלות עם סוג כזה של הריון, כאשר רופאים מסוימים אף משתמשים בחומצה טרנקסמית ובגורם רקומביננטי, אשר שניהם ממזערים את איבוד הדם.[1][30]

אלא אם כן ניתן לקשור או להסיר את השליה בקלות, במרבית המקרים ייתכן שעדיף להשאיר אותה במקומה ולאפשר נסיגה טבעית.[8][11] תהליך זה עשוי להימשך מספר חודשים וניתן לעקוב אחריו על ידי בדיקה קלינית, בדיקת רמות הגונדוטרופין הכוריוני האנושי ועל ידי סריקת אולטרסאונד (במיוחד באמצעות אולטרסאונד דופלר) .[21] ניתן להשתמש במתוטרקסט על מנת להאיץ את נסיגת השליה, אך טיפול זה שנוי במחלוקת מפני שכמות הגדולה של הרקמה הנמקית היא אתר פוטנציאלי לזיהום.[8] מיפריסטון גם משמש לקידום נסיגת שליה.[31] ניתן לחסום את כלי השליה גם על ידי אמבוליזציה אנגיוגרפית.[32] סיבוכים של הוצאת השליה יכולים לכלול דימום, זיהום, חסימת מעיים, רעלת הריון (שכולם עשויים לחייב ניתוח נוסף)[20][31] ואי- הנקה עקב הורמוני השליה .[33]

התוצאה של הריון בטן יכולה להיות טובה לתינוק ולאם. לאמפה תיאר מקרה של ההריון בטני שבו התינוקת ואמה היו בריאות אחרי יותר מ-22 שנים לאחר הניתוח והלידה.[34]

אֶפִּידֶמִיוֹלוֹגִיָה

עריכה

כ-1.4% מההריונות החוץ רחמיים הם בטניים, או כ-1 מכל 8,000 הריונות.[20] דוח מניגריה מציב את התדירות במדינה זו על 34 לכל 100,000 לידות ודוח מזימבבואה, 11 לכל 100,000 משלוחים.[7][25] שיעור התמותה של יולדות מוערך בכ-5 לכל 1,000 מקרים, בערך פי שבעה מהשיעור של נשים עם הריון חוץ רחמי בכלל, וכפי 90 מהשיעור של לידה "רגילה" (נתוני ארצות הברית 1987).[10]

היסטוריה

עריכה

לא-זהראווי (936–1013) נחשב כראשון אשר זיהה הריון בטני, תופעה שככל הנראה לא הייתה מוכרת לרופאים היוונים והרומאים ולא הוזכר בכתבי היפוקרטס ; Jacopo Berengario da Carpi (1460–1530) האיטלקי פרסם את התיאור האנטומי המפורט הראשון של הריון בטני.[35]

ניסוי טבעי

עריכה

מכיוון שההריון הוא מחוץ לרחם, הריון בטני משמש כמודל להריון של זכר או לנקבות חסרות רחם, אם כי הריון כזה יהיה מסוכן ביותר.[36][37] הבהרה משמעותית למחלת רעלת הריון הגיעה בזכות מקרה של הריון בטני. בעבר (שנות ה-80) חשבו שרעלת הריון דורשת רחם על מנת להתרחש, אולם התרחשות רעלת הריון בהריון בטני (עם הקונספטוס מחוץ לרחם) סייעה להבין הרבה על האטיולוגיה של אקלמפסיה.[38] דווחו מקרים של הריון בטן ותוך רחמי משולבים בו-זמנית.[31][39]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא היריון בטני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 "Advanced abdominal pregnancy: case report and review of 163 cases reported since 1946". Rural Remote Health. 8 (4): 1087. 2008. PMID 19053177.
  2. ^ 1 2 Agarwal, N.; Odejinmi, F. (2014). "Early abdominal ectopic pregnancy: Challenges, update and review of current management". The Obstetrician & Gynaecologist. 16 (3): 193–198. doi:10.1111/tog.12109free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  3. ^ Masukume, Gwinyai (2014). "Insights into abdominal pregnancy". WikiJournal of Medicine. 1 (2). doi:10.15347/wjm/2014.012free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ Worley, K. C.; Hnat, M. D.; Cunningham, F. G. (2008). "Advanced extrauterine pregnancy: Diagnostic and therapeutic challenges". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 198 (3): 297.e1–7. doi:10.1016/j.ajog.2007.09.044. PMID 18313451.
  5. ^ Mahajan, N. N. (2008). "Advanced extrauterine pregnancy: Diagnostic and therapeutic challenges". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 199 (6): e11, author reply e11–2. doi:10.1016/j.ajog.2008.06.024. PMID 18639214.
  6. ^ Oneko, Olola; Petru, Edgar; Masenga, Gileard; Ulrich, Daniela; Obure, Joseph; Zeck, Willibald (ביוני 2010). "Management of the placenta in advanced abdominal pregnancies at an East African tertiary referral center". Journal of Women's Health. Mary Ann Liebert, Inc. 19 (7): 1369–1375. doi:10.1089/jwh.2009.1704. PMID 20509789. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 "A 30-year review of advanced abdominal pregnancy at the Mater Misericordiae Hospital, Afikpo, southeastern Nigeria (1976-2006)". Archives of Gynecology and Obstetrics. 283 (1): 19–24. 2011. doi:10.1007/s00404-009-1260-4. PMID 19876640.
  8. ^ 1 2 3 4 5 KY Kun; PY Wong; MW Ho; CM Tai; TK Ng (2000). "Abdominal pregnancy presenting as a missed abortion at 16 weeks' gestation" (PDF). Hong Kong Medical Journal. 6 (4): 425–7. PMID 11177167. נבדק ב-25 בינואר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Barnhart, Kurt T. (23 ביולי 2009). "Ectopic Pregnancy". New England Journal of Medicine. 361 (4): 379–387. doi:10.1056/NEJMcp0810384. PMID 19625718. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Abdominal pregnancy in the United States: frequency and maternal mortality". Obstet Gynecol. 69 (3 Pt 1): 333–7. 1987. PMID 3822281.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 Maurice King (ed.). "Primary Surgery; Volume One: Non-trauma. Chapter 8, Abdominal pregnancy". Bonn University. אורכב מ-המקור ב-2009-04-06. נבדק ב-2010-01-25.
  12. ^ "An Early Abdominal Wall Ectopic Pregnancy Successfully Treated with Ultrasound Guided Intralesional Methotrexate: A Case Report". Obstetrics and Gynecology International. 2009: 1–3. 2009. doi:10.1155/2009/247452. PMC 2778945. PMID 19936121free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  13. ^ "Primary hepatic pregnancy". ANZ Journal of Surgery. 71 (4): 260–1. באפריל 2001. doi:10.1046/j.1440-1622.2001.02085.x. PMID 11355741. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "Splenic Pregnancy: The Role of Abdominal Imaging". Journal of Ultrasound in Medicine. 26 (11): 1629–32. 2007. doi:10.7863/jum.2007.26.11.1629. PMID 17957059free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  15. ^ "Early pregnancy on the diaphragm with endometriosis". Obstetrics and Gynecology. 49 (5): 620–2. במאי 1977. PMID 850582. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Krishna Dahiya; Damyanti Sharma (ביוני 2007). "Advanced Abdominal Pregnancy: A Diagnostic and Management Dilemma". Journal of Gynecologic Surgery. 23 (2): 69–72. doi:10.1089/gyn.2007.B-02259-1. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Masukume, G.; Sengurayi, E.; Muchara, A.; Mucheni, E.; Ndebele, W.; Ngwenya, S. (2013). "Full-term abdominal extrauterine pregnancy complicated by post-operative ascites with successful outcome: A case report". Journal of Medical Case Reports. 7: 10. doi:10.1186/1752-1947-7-10. PMC 3544643. PMID 23302289.
  18. ^ "The value of magnetic resonance imaging in the diagnosis and management of extra-uterine abdominal pregnancy". Clin Radiol. 61 (3): 264–9. 2006. doi:10.1016/j.crad.2005.10.013. PMID 16488208.
  19. ^ "Abdominal pregnancy associated with extremely elevated serum alphafetoprotein: case report". British Journal of Obstetrics and Gynaecology. 91 (3): 296–8. 1984. doi:10.1111/j.1471-0528.1984.tb04773.x. PMID 6200135.
  20. ^ 1 2 3 Gibbs, Ronald S (2008). Danforth's obstetrics and gynecology (10th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. p. 84. ISBN 9780781769372.
  21. ^ 1 2 Roberts, R. V.; Dickinson, J. E.; Leung, Y.; Charles, A. K. (2005). "Advanced abdominal pregnancy: Still an occurrence in modern medicine". The Australian and New Zealand Journal of Obstetrics and Gynaecology. 45 (6): 518–521. doi:10.1111/j.1479-828X.2005.00489.x. PMID 16401220.
  22. ^ Studdiford WE (1942). "Primary peritoneal pregnancy". Am J Obstet Gynecol. 44 (3): 487–91. doi:10.1016/S0002-9378(42)90488-5.
  23. ^ Berek, Jonathan S. (2007). Berek & Novak's Gynecology (14th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. p. 628. ISBN 9780781768054.
  24. ^ Friedrich EG Jr; Rankin CA Jr (1968). "Primary pelvic peritoneal pregnancy". Obstet Gynecol. 31 (5): 649–53. doi:10.1097/00006250-196805000-00009. PMID 5646396.
  25. ^ 1 2 3 White RG (במרץ 1989). "Advanced Abdominal Pregnancy – A Review of 23 Cases". Irish Journal of Medical Science. 158 (3): 77–8. doi:10.1007/BF02942151. PMID 2753657. אורכב מ-המקור ב-2011-07-14. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 BBC News Health. "Doctors hail 'miracle' baby", BBC News, London, 10 September 1999. Retrieved on 11 November 2014.
  27. ^   Jessica Salter, ‏'Miracle baby' who grew outside the womb, The Telegraph, 31 August 2008
  28. ^ Medhi, R.; Nath, B.; Mallick, M. (2014). "Lithopedion diagnosed during infertility workup: A case report". SpringerPlus. 3: 151. doi:10.1186/2193-1801-3-151. PMC 3979976. PMID 24741475.
  29. ^ 1 2 Stevens CA (1993). "Malformations and deformations in abdominal pregnancy". American Journal of Medical Genetics. 47 (8): 1189–95. doi:10.1002/ajmg.1320470812. PMID 8291554.
  30. ^ Dahab, A. A.; Aburass, R.; Shawkat, W.; Babgi, R.; Essa, O.; Mujallid, R. H. (2011). "Full-term extrauterine abdominal pregnancy: A case report". Journal of Medical Case Reports. 5: 531. doi:10.1186/1752-1947-5-531. PMC 3216095. PMID 22040324.
  31. ^ 1 2 3 "Advanced abdominal pregnancy: an increasingly challenging clinical concern for obstetricians". Int J Clin Exp Pathol. 7 (9): 5461–72. 2014. PMC 4203159. PMID 25337188.
  32. ^ "Embolization for advanced abdominal pregnancy with a retained placenta. A case report". Reproductive Medicine. 47 (10): 861–3. 2002. PMID 12418072.
  33. ^ Pieh-Holder, K. L.; Scardo, J. A.; Costello, D. H. (2012). "Lactogenesis Failure Following Successful Delivery of Advanced Abdominal Pregnancy". Breastfeeding Medicine. 7 (6): 543–546. doi:10.1089/bfm.2011.0131. PMID 22428571.
  34. ^ Lampe, L. G. (2008). "Long-term follow-up after abdominal pregnancy". European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology. 137 (2): 247–248. doi:10.1016/j.ejogrb.2006.11.023. PMID 17353085.
  35. ^ Cotlar AM (2000). "Extrauterine pregnancy: a historical review(3)". Curr Surg. 57 (5): 484–492. doi:10.1016/s0149-7944(00)00328-7. PMID 11064074.
  36. ^ Meryl Rothstein. "Male Pregnancy: A Dangerous Proposition", Popular Science, Bonnier Corporation, 31 July 2005. Retrieved on 12 November 2014.
  37. ^ Dick Teresi. "HOW TO GET A MAN PREGNANT", The New York Times, 27 November 1994. Retrieved on 12 November 2014.
  38. ^ "Advanced extra-uterine pregnancy associated with eclampsia. A report of 2 cases". S Afr Med J. 71 (7): 460–1. 1987. PMID 3563800.
  39. ^ Zacchè, M. M.; Zacchè, G.; Gaetti, L.; Vignali, M.; Busacca, M. (2011). "Combined intrauterine and abdominal pregnancy following ICSI with delivery of two healthy viable fetuses: A case report". European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology. 154 (2): 232–233. doi:10.1016/j.ejogrb.2010.10.015. PMID 21093142.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=היריון_בטני&oldid=38617512"