היתר מצטרף לאיסור
היתר מצטרף לאיסור הוא סטטוס הלכתי בשיעורים ההלכתיים, האומר שכאשר היתר ואיסור מעורבים יחד בחתיכה אחת שיש בה שיעור כזית, ואדם אוכל אותה, נחשבת האכילה לאכילת איסור, ולמרות שבחלק האיסור לבדו אין כזית, נחשבת האכילה לאכילה הלכתית שיש בה כזית מכיוון שבכל החתיכה יש כזית.
| מקרא | ספר במדבר, פרק ו', פסוק ג', ויקרא ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת נזיר, דף ל"ה, עמוד ב'מסכת פסחים, דף מ"ג, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר הפלאה, הלכות נזירות, פרק ה', הלכה ד'; ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ד', הלכה ט"ז; ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ד, הלכה ה' |
  | |
רבי יוחנן, פוסק, כי למרות שבכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור, בהלכות נזיר היתר מצטרף לאיסור. הוא לומד זאת מפסוק בתורה העוסק באיסורים המוטלים על הנזיר ובו כתוב בין השאר: ”וכל משרת ענבים לא ישתה”[1] שפירושה, שמלבד האיסור על נזיר לשתות יין, קיים גם איסור על הנזיר לאכול דבר שנשרה ביין, כלומר, אם לחם שרוי ביין והוא אוכל אותו, הוא עבר על איסור מיוחד שעל הלחם עצמו, מכיוון שהוא שרוי ומעורב עם היין, אסור לו לאכול אותו, ובשיעור האכילה האסור נכלל גם היין.
זעירי מוסיף ופוסק, שאף באיסור הקטרת שאור ובחמץ על גבי המזבח קיים איסור זה, לפי שיטת רבי אליעזר בכל הש"ס שניתן לדרוש מילת "כול" הכתובה בתורה, ואם כן יש לומר שהפסוק "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"[2], בא לרבות גם הקטרת שאור אם הוא מעורבב עם דבר אחר.
קישורים חיצוניים
עריכההערך "היתר מצטרף לאיסור", באתר ויקישיבה מתוך הספר "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"