הכוחות המזוינים של בלארוס
הכוחות המזוינים של בלארוס (בבלארוסית: Узбро́еныя Сі́лы Рэспу́блікі Белару́сь) נוסדו עם כינונה של המדינה לאחר התפרקות ברית המועצות והקמת הרפובליקה של בלארוס.
| |||
.png) | |||
| מדינה | בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
18 בפברואר 1992 – הווה (32 שנים)  | ||
| הגוף הקודם |
הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן | ||
| מטה | מינסק | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון |
אלכסנדר לוקשנקו | ||
| ראש הצבא | נשיא בלארוס | ||
| נשיא בלארוס | ויקטור גולביץ', רמטכ"ל | ||
| שר ההגנה | ויקטור חרנין | ||
| כוח אדם | |||
| גיל הגיוס | 18 לשירות מבצעי | ||
| אורך השירות | 18 חודשים | ||
| כוחות פעילים | 62,000 | ||
| כוחות מילואים | 344,750 | ||
| תקציב | |||
| תקציב שנתי | 780 מיליון דולר (2019) | ||
| אחוזי תמ"ג | 1.2% (2018) | ||
  | |||
היסטוריה
עריכההרפובליקה העממית הבלארוסית שהתקיימה במרץ 1918 עד 1919 לא הספיקה ליצור כוחות חמושים בקיומה הקצר, אף שתועדו ניסיונות ליצור צבא.[1]
עד 1991 כלל המחוז הצבאי הביילורוסי הסובייטי את ארמיית הטנקים החמישית שמפקדתה שכנה בבוברויסק, את ארמיית הטנקים השביעית ששכנה בבוריסוב, את הארמייה ה-28 שמוקמה בגרודנו, את החטיבה הרובאית הממוכנת 120, ואת מרכז ההדרכה של גווארדיה 72. בנוסף לכוחות אלה שכנו בבלארוס מספר יחידות שהיו כפופות ישירות למטכ"ל הסובייטי, כמו אוגדת הוטסים[דרושה הבהרה] של הגווארדיה ה-103, החטיבה ה-38 של הגווארדיה ה-38, חיל ההגנה האווירי ה-11 של ארמיית ההגנה האווירי השנייה, צבא האוויר[דרושה הבהרה] ה-26 וכן יחידות ותצורות של כוחות הטילים האסטרטגיים, תעופה ארוכת טווח, וכוחות מיוחדים.
בסוף 1991 כלל צבא הטנקים של הגווארדיה החמישית את חטיבה הרובאית הממוכנת של הגווארדיה ה-30, שחזרו באותה תקופה מצ'כוסלובקיה, ואת חטיבת הטנקים ה-193, ובנוסף שני בסיסי אחסון לחימוש וציוד. ארמיית הטנקים השביעית כללה את אוגדת הטנקים השלישית, דיוויזיות הטנקים ה-34 וה-37. הארמייה ה-28 כללה ארבע אוגדות, אחת מהן הייתה מחלקת גיוס בעלת מעמד נמוך. גם הגיעה מקבוצת הכוחות הדרומית בהונגריה הייתה חטיבת טנק המשמרות ה -19.
ב-20 בספטמבר 1991 קיבל הסובייט העליון של בלארוס את ההחלטה "על הקמת הכוחות המזוינים של הרפובליקה של בלארוס" וב-11 בינואר 1992 החלטה "על הכוחות המזוינים הפרוסים בשטח הרפובליקה של בלארוס." ב-18 במרץ 1992 קיבל הפרלמנט את ההחלטה "על הכוחות המזוינים של הרפובליקה של בלארוס" שחייב את הממשלה "להתחיל בהקמת הכוחות המזוינים של הרפובליקה של בלארוס החל מ 20 במרץ 1992" ולהגיש לסובייט העליון לאישור המבנה המוצע של הכוחות המזוינים, גודלם וסדר הכוחות הטכניים שלהם".
ב-6 במאי 1992 בוטל המחוז הצבאי הביילורוסי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות, משרד ההגנה הבלארוסי והמטה הכללי של הכוחות המזוינים של בלארוס הוקמו ממשאביו. ראש המטכ"ל לשעבר, סגן אלוף פ. קוזלובסקי, מונה לשר ההגנה ב-22 באפריל 1992, כשהוא נכנס לתפקיד ממלא מקום שר ההגנה פטר חאוס.
במרץ 2021 לראש המטה הכללי מונה ויקטור גולביץ'. ב-3 בנובמבר 1992 חוקקה בלארוס את החוק "אודות הכוחות המזוינים של הרפובליקה של בלארוס", המסדיר את מעמדם, המבנה והעקרונות המנחים של הכוחות המזוינים. בהמשך תוקן החוק פעמיים: ב-4 בספטמבר 1996 וב-9 בנובמבר 1999 אך באופן כללי החוק שומר על תוכנו הראשוני.
ב-1 בינואר 1993 כל אנשי השירות באדמת בלארוס נדרשו להישבע שבועת נאמנות לבלארוס, או לעזוב. עם זאת השבועה הזו לא הקלה את החששות בנוגע לנאמנות לרוסיה בזמן משבר, מה גם שכמעט 50% מכלל אנשי הצבא היו רוסים מבחינה אתנית בסוף 1992.
מבנה ארגוני
עריכה
ב-1994 בבלארוס היו כוחות קרקעיים של 52,500 חיילים. הם היו מאורגנים בשלושה מטות חיל, שתי חטיבות מוטוריות, חטיבה אחת מוטסת, חטיבת התותחנים של הגווארדיה ה-51 באוסיפוביצ'י, שלוש אוגדות ממוכנות, חטיבה מוטסת אחת, שלוש חטיבות טילים קרקע-קרקע, שתי חטיבות אנטי-טנקיות, חטיבת חובות מיוחדת אחת, ושבע חטיבות טילים נגד מטוסים.
בשנת 1993 ארגון הטנק השביעי התארגן מחדש כחיל הצבא השביעי. בשנת 1994 עוצב חיל הצבא השביעי כחיל הצבא 65, שעדיין ממוקם בבוריסוב.
עד 1 בינואר 1995 השתנה הרכב כוחות היבשה בבלארוס. ספריית הקונגרס העריכה באותה תקופה שכוחות הביטחון כללו את החטיבה הטיסית ה-103 של המשמרים ואת חטיבת הנחיתה התקיפה ה-38; חיל הצבא ה-28 (אזור גרודנו ואזור ברסט), המורכב ממפקדה בגרודנו, חטיבת החי"ר הממונית הנפרדת השישית, חטיבת החי"ר הממונעת ה-11, חטיבת החי"ר הממונעת ה-50, בסיס החימוש והציוד, ויחידות חיל (טיל) חיילים, כוחות נ"מ, כוחות כימיים ומהנדסים, איתותים ושירותים אחוריים); חיל הצבא ה-65 (אזורי מינסק וויטבסק), המורכב ממפקדות בבוריסוב, שלושה בסיסי חימוש וציוד ויחידות חיל; וחיל הצבא המשמר החמישי (אזורי מינסק ומחליוב) המורכב ממפקדה בבוברויסק, חטיבת הרובה המוטורית הנפרדת ה-30, שני בסיסי חימוש וציוד ויחידות חיל.
למעשה, מחלקת המשמר המוטסת ה-103 אורגנה מחדש כמפקדה, כוחות ניידים, בשנת 1993. ב־1 באוגוסט 1996 אורגנה מחדש החטיבה הארטילרית של משמרות 51 כקבוצת התותחנים המרכזית של השומרים 51, שעדיין ממוקמת באוסיפוביצ'י.
ב־21 בדצמבר 2001, ארגון מחדש גדול של כוחות היבשה הניב שתי פקודות מבצעיות-טריטוריאליות, שהוקמו משני מטות החיל לשעבר. כל כוחות היבשה בבלארוס היו מקובצים כעת בשני הפיקודים הללו, פיקוד המבצע המערבי בגרודנו, לשעבר מחיל הארמייה ה-28,של הכוחות המזוינים של ברית המועצות, והמפקדה המבצעית בצפון-מערב, הארמייה ה-65, בבריסוב.
כוחות ההגנה הטריטוריאליים, המהווים מעין כוח של הגנה אזרחית שמנו כ-150,000 איש בשנת 2002, התארגנו לגדודים, פלוגות ומחלקות הפרוסות ברחבי בלארוס.
בשנת 2012 דווח כי ישנן שש חטיבות ממוכנות בכוחות היבשה: שלוש בריגדות מלאות, החמישית שבסיסה בגרודנו, ה-11 בסלונים, וחטיבה מכוננת של הגווארדיה ה-120 במינסק. בשנת 2017 צומצם מספר החטיבות הממוכנות לארבע, כששניים בעוצמה מלאה ושניים בעוצמה המופחתת.
