הלן בלאו

הלן בלאו
Helen M. Blau
לידה	8 במאי 1948 (בת 76); לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת יורק; אוניברסיטת הרווארד ;
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (1975–1978); אוניברסיטת סטנפורד (1991–2002); אוניברסיטת סטנפורד (1986–1991); Stanford Humanities Center, Stanford University (1978–1986); אוניברסיטת סטנפורד (1997–2002); אוניברסיטת סטנפורד (2002); אוניברסיטת סטנפורד (1999); בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד ;
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (2024); עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע; פרס FASEB להצטיינות במדע (1999); פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (1992) ;
בן או בת זוג	דייוויד שפיגל
	אתר רשמי
תרומות עיקריות
	ביסוס העובדה שמצב ההתמיינות של תאי היונקים הוא הפיך

הלן בלאו (נולדה ב-8 במאי 1948) היא ביולוגית אמריקאית, המנהלת של מעבדת בקסטר לביולוגיית תאי גזע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד. היא ידועה בביסוס העובדה שמצב ההתמיינות של תאי היונקים הוא הפיך.^[1] מחקריה הראו שתכנות הגרעין מחדש והפעלת תוכניות חדשות של ביטוי גנים הם אפשריים. גילוייה פתחו את הדלת לתכנות תאי מחדש והיישום שלו לביולוגיית תאי הגזע.^[2]^[3]

ביוגרפיה

הלן בלאו נולדה בשנת 1948 בלונדון, והיא בעלת אזרחות אמריקאית ואזרחות בריטית. היא עשתה את התואר הראשון שלה באוניברסיטת יורק שבבריטניה, ואת התואר השני והדוקטורט בביולוגיה עשתה באוניברסיטת הרווארד עם פוטיס קאפאטוס (Fotis C. Kafatos). לאחר סיום הדוקטורט המשיכה בלאו לפוסט-דוקטורט עם צ'אלרס אפשטיין (Charles J. Epstein) במחלקות הביוכימיה והביופיזיקה והמכון לגנטיקה רפואית באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו. פרופ. בלאו הצטרפה לפקולטה באוניברסיטת סטנפורד ב-1978. במהלך שהותה באוניברסיטת סטנפורד קיבלה פרופ. בלאו Endowed chair ב-1999 וזכתה בתואר "המנהלת של מעבדת בקסטר לביולוגיית תאי גזע" ב-2002.^[4] בלאו ידועה בתמיכתה בנשים במדע ובהצלחתה בחונכות מדעניות צעירות רבות שמהוות את הדור הבא של המנהיגות האקדמאיות בביולוגיית השריר ורפואה רגנרטיבית.

מחקרה

בשנות ה-80 ממצאיה של בלאו אתגרו את הדעה הרווחת שמצב תאי היונקים בשלב ההתמיינות, השלב שבו התאים מקבלים את תפקידם המוגדר (לדוגמה: תא גזע שמתמיין לתא דם אדום), הוא קבוע ובלתי הפיך.^[1] בניסויי ההטרוקריון (Heterokaryon) המפורסמים שלה היא מיזגה תאים מתמיינים של שני זנים כדי ליצור הטרוקריונים יציבים שהם לא מתחלקים.^[5] כך גילתה שגנים שבעבר היו שקטים יכולים לפעול שנית. כתוצאה מכך, קרטינוציטים (Keratinocytes), הפטוציטים (Hepatocytes) ופיברובלסטים (Fibroblasts) של בני אדם ביטאו גני שריר שבדרך כלל הם מעולם לא היו מבטאים. ממצאי העבודה הראו שהמצב בשלב ההתמיינות דורש רגולציה מתמשכת, באופן כזה שיונע תכנות הגרעין מחדש למצב מתמיין אחר.^[6]^[7] תגליותיה קידמו את התחום של ביולוגיית תאי הגזע ורפואה רגנרטיבית.^[8]

בלאו אפיינה תאי גזע בשריר והראתה שהם לא מתפקדים בהזדקנות ובניוון שרירים.^[9]^[10]^[11] היא הראתה שתאי גזע מאבדים את הפוטנציאל ההתחדשותי שלהם כשהם גדלים בצלחות פלסטיק מסורתיות. היא התגברה על המגבלה הזאת בכך שדימתה מיקרו-סביבות ביו-מהונדסות שמחקות מאפייני רקמה ונישה של תאי גזע.^[12]^[13]^[14] בלאו יישמה גישה זו כדי לזהות מולקולות שמסוגלות "להחיות מחדש" את הפונקציה של אוכלוסיית תאי הגזע הזקנים ולשפר את התחדשות השריר.^[11]

בלאו הראתה שתפקוד לקוי של טלומרים, בשילוב מחסור בדיסטרופין, משחק תפקיד מרכזי בהתנוונות השריר השלדי, ומאפיין קרדיומיופתי קטלני של ניוון השרירים (על שם דושן).^[15] טכנולוגיות המעבדה החדישות שלה מאפשרות הארכה מהירה ועמידה של טלומרים כדי להתגבר על תפקוד לקוי תאי עקב טלומרים קצרים.^[16]

במעבדתה של ד"ר בלאו יישמו שיעורים אבולוציוניים מטריטונים וסלמנדרות, אשר מחדשים את גפיהם, כדי לזהות גנים שמהווים מחסומים להתחדשות.^[17]^[18]

סימן היכר של מחקרה של בלאו הוא הפיתוח והיישום של טכנולוגיות חדשניות. אחד מגילוייה נמצא בשימוש נרחב בגילוי סמים.^[19] הדמיה פולטת אור לא פולשנית מאפשרת אבחנה ברגישות גבוהה של פונקציית ההתחדשות תאי גזע של שריר אין ויוו (באורגניזם חי).^[11]^[12]^[20]

פרסים ותוארי כבוד

חברה נבחרת, האגודה האמריקאית לקידום המדע (1991)
פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (1992)
נשיאה, האגודה האמריקאית לביולוגיה התפתחותית (1994-1995)
חברה נבחרת, המכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים (1995)
פרופסור Yvette Mayent-Rothschild, מכון קירי (1995; 2014)
מרצת פורום נובל, מכון קרולינסקה, סטוקהולם, שוודיה (1995)
פרס MERIT, המכונים הלאומיים לבריאות (1996)
חברה נבחרת, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1996)
פרס FASEB להצטיינות במדע, (1999)
פרס McKnight לחידושים טכנולוגיים בנוירומדע (2001)
נשיאה, אגודת ההתמיינות הבינלאומית (2002-2004)
דוקטורט של כבוד, אוניברסיטת ניימיכן, הולנד (2003)
פרופסורת Rolf-Sammet, פרנקפורט, גרמניה (2003)
פרס קרן Irving Weinstein לחידושים יוצאים מן הכלל, האגודה האמריקנית לחקר הסרטן (2011)
פרס המנהל למחקר טרנספורמטיבי, המכונים הלאומיים לבריאות (2012-2017)
פרס הממציא היוצא מן הכלל, משרד רישוי הטכנולוגיה של אוניברסיטת סטאנפורד (2015)
פרס גלן למחקר במנגנונים ביולוגיים של הזדקנות (2015)
חברה, האקדמיה הלאומית למדעים (2016)

חיים אישיים

הלן בלאו נולדה באנגליה ובילתה את רוב הילדות שלה בארצות הברית. לאחר מכן גרה באירופה עד שעברה לארצות הברית כדי לסיים את לימודיה בתיכון. היא יודעת צרפתית וגרמנית. אביה, ג'ורג' בלאו (George E. Blau), היה ראש ההיסטוריונים באירופה של ממשלת ארצות הברית. אימה, גרטרוד בלאו (Gertrud M. Blau), הייתה מדריכה לספרות השוואתית באוניברסיטת היידלברג. הוריה של בלאו עודדו אותה ואת אחותה, אווה בלאו, להתמיד בהשכלה גבוהה. היא נשואה לפרופסור דייוויד שפיגל (David Spiegel), חוקר פסיכיאטר באוניברסיטת סטאנפורד. יש להם שני ילדים: דניאל בלאו שפיגל, ארכיטקט,^[21] ויוליה בלאו שפיגל, עורכת דין.^[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² Blau, H. M.; Pavlath, G. K.; Hardeman, E. C.; Chiu, C. P.; Silberstein, L.; Webster, S. G.; Miller, S. C.; Webster, C. (1985-11-15), Plasticity of the differentiated state, Science
^ pubmeddev, Blau HM - PubMed - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov
^ Blau Lab, web.stanford.edu (באנגלית)
^ Brian K. Kennedy, PhD, in conversation with Helen M. Blau, PhD, Director, Baxter Laboratory for Stem Cell Biology, Vimeo (באנגלית)
^ Jason H. Pomerantz, Semanti Mukherjee, Adam T. Palermo, Helen M. Blau, Reprogramming to a muscle fate by fusion recapitulates differentiation, Journal of Cell Science 122, 2009-04-01, עמ' 1045–1053 doi: 10.1242/jcs.041376
^ H. M. Blau, D. Baltimore, Differentiation requires continuous regulation., The Journal of Cell Biology 112, 1991-03-01, עמ' 781–783 doi: 10.1083/jcb.112.5.781
^ Helen M. Blau, Differentiation Requires Continuous Active Control, Annual Review of Biochemistry 61, 2003-11-28, עמ' 1213–1230 doi: 10.1146/annurev.bi.61.070192.010025
^ Shinya Yamanaka, Helen M. Blau, Nuclear reprogramming to a pluripotent state by three approaches, Nature 465, 2010-06-10, עמ' 704–712 doi: 10.1038/nature09229
^ Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039
^ Foteini Mourkioti, Jackie Kustan, Peggy Kraft, John W. Day, Role of Telomere Dysfunction in Cardiac Failure in Duchenne Muscular Dystrophy, Nature cell biology 15, 2017-02-27, עמ' 895–904 doi: 10.1038/ncb2790
^ ¹ ² ³ Benjamin D. Cosgrove, Penney M. Gilbert, Ermelinda Porpiglia, Foteini Mourkioti, Rejuvenation of the aged muscle stem cell population restores strength to injured aged muscles, Nature medicine 20, 2017-02-27, עמ' 255–264 doi: 10.1038/nm.3464
^ ¹ ² PM Gilbert, KL Havenstrite, KEG Magnusson, A Sacco, Substrate elasticity regulates skeletal muscle stem cell self-renewal in culture, Science (New York, N.Y.) 329, 2010-08-27, עמ' 1078–1081 doi: 10.1126/science.1191035
^ Penney M. Gilbert, Stephane Corbel, Regis Doyonnas, Karen Havenstrite, A single cell bioengineering approach to elucidate mechanisms of adult stem cell self-renewal, Integrative Biology 4, 2017-02-27, עמ' 360–367 doi: 10.1039/c2ib00148a
^ Matthias P. Lutolf, Penney M. Gilbert, Helen M. Blau, Designing materials to direct stem-cell fate, Nature 462, 2009-11-26, עמ' 433–441 doi: 10.1038/nature08602
^ Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039
^ John Ramunas, Eduard Yakubov, Jennifer J. Brady, Stéphane Y. Corbel, Transient delivery of modified mRNA encoding TERT rapidly extends telomeres in human cells, The FASEB Journal 29, 2017-02-27, עמ' 1930–1939 doi: 10.1096/fj.14-259531
^ Helen M. Blau, Jason H. Pomerantz, Re“evolutionary” Regenerative Medicine, JAMA : the journal of the American Medical Association 305, 2011-01-05, עמ' 87–88 doi: 10.1001/jama.2010.1938
^ Winslow, Gautam Naik And Ron (2010-08-06). "New Clues on Regrowing Tissue". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-02-27.
^ Georges von Degenfeld, Tom S. Wehrman, Helen M. Blau, Imaging β-Galactosidase Activity In Vivo Using Sequential Reporter-Enzyme Luminescence, Methods in molecular biology (Clifton, N.J.) 574, 2009-01-01, עמ' 249–259 doi: 10.1007/978-1-60327-321-3_20
^ Alessandra Sacco, Regis Doyonnas, Peggy Kraft, Stefan Vitorovic, Self-renewal and expansion of single transplanted muscle stem cells, Nature 456, 2008-11-27, עמ' 502–506 doi: 10.1038/nature07384
^ SAW, SAW // Spiegel Aihara Workshop (באנגלית)
^ Julia Spiegel | LinkedIn

[הערה_מספר_20170308045815:0-1] ¹ ² Blau, H. M.; Pavlath, G. K.; Hardeman, E. C.; Chiu, C. P.; Silberstein, L.; Webster, S. G.; Miller, S. C.; Webster, C. (1985-11-15), Plasticity of the differentiated state, Science

[2] ubmeddev, Blau HM - PubMed - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov

[3] Blau Lab, web.stanford.edu (באנגלית)

[4] Brian K. Kennedy, PhD, in conversation with Helen M. Blau, PhD, Director, Baxter Laboratory for Stem Cell Biology, Vimeo (באנגלית)

[5] Jason H. Pomerantz, Semanti Mukherjee, Adam T. Palermo, Helen M. Blau, Reprogramming to a muscle fate by fusion recapitulates differentiation, Journal of Cell Science 122, 2009-04-01, עמ' 1045–1053 doi: 10.1242/jcs.041376

[6] H. M. Blau, D. Baltimore, Differentiation requires continuous regulation., The Journal of Cell Biology 112, 1991-03-01, עמ' 781–783 doi: 10.1083/jcb.112.5.781

[7] Helen M. Blau, Differentiation Requires Continuous Active Control, Annual Review of Biochemistry 61, 2003-11-28, עמ' 1213–1230 doi: 10.1146/annurev.bi.61.070192.010025

[8] Shinya Yamanaka, Helen M. Blau, Nuclear reprogramming to a pluripotent state by three approaches, Nature 465, 2010-06-10, עמ' 704–712 doi: 10.1038/nature09229

[9] Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039

[10] Foteini Mourkioti, Jackie Kustan, Peggy Kraft, John W. Day, Role of Telomere Dysfunction in Cardiac Failure in Duchenne Muscular Dystrophy, Nature cell biology 15, 2017-02-27, עמ' 895–904 doi: 10.1038/ncb2790

[הערה_מספר_20170308045815:1-11] ¹ ² ³ Benjamin D. Cosgrove, Penney M. Gilbert, Ermelinda Porpiglia, Foteini Mourkioti, Rejuvenation of the aged muscle stem cell population restores strength to injured aged muscles, Nature medicine 20, 2017-02-27, עמ' 255–264 doi: 10.1038/nm.3464

[הערה_מספר_20170308045815:2-12] ¹ ² PM Gilbert, KL Havenstrite, KEG Magnusson, A Sacco, Substrate elasticity regulates skeletal muscle stem cell self-renewal in culture, Science (New York, N.Y.) 329, 2010-08-27, עמ' 1078–1081 doi: 10.1126/science.1191035

[13] Penney M. Gilbert, Stephane Corbel, Regis Doyonnas, Karen Havenstrite, A single cell bioengineering approach to elucidate mechanisms of adult stem cell self-renewal, Integrative Biology 4, 2017-02-27, עמ' 360–367 doi: 10.1039/c2ib00148a

[14] Matthias P. Lutolf, Penney M. Gilbert, Helen M. Blau, Designing materials to direct stem-cell fate, Nature 462, 2009-11-26, עמ' 433–441 doi: 10.1038/nature08602

[15] Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039

[16] John Ramunas, Eduard Yakubov, Jennifer J. Brady, Stéphane Y. Corbel, Transient delivery of modified mRNA encoding TERT rapidly extends telomeres in human cells, The FASEB Journal 29, 2017-02-27, עמ' 1930–1939 doi: 10.1096/fj.14-259531

[17] Helen M. Blau, Jason H. Pomerantz, Re“evolutionary” Regenerative Medicine, JAMA : the journal of the American Medical Association 305, 2011-01-05, עמ' 87–88 doi: 10.1001/jama.2010.1938

[18] Winslow, Gautam Naik And Ron (2010-08-06). "New Clues on Regrowing Tissue". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-02-27.

[19] Georges von Degenfeld, Tom S. Wehrman, Helen M. Blau, Imaging β-Galactosidase Activity In Vivo Using Sequential Reporter-Enzyme Luminescence, Methods in molecular biology (Clifton, N.J.) 574, 2009-01-01, עמ' 249–259 doi: 10.1007/978-1-60327-321-3_20

[20] Alessandra Sacco, Regis Doyonnas, Peggy Kraft, Stefan Vitorovic, Self-renewal and expansion of single transplanted muscle stem cells, Nature 456, 2008-11-27, עמ' 502–506 doi: 10.1038/nature07384

[21] SAW, SAW // Spiegel Aihara Workshop (באנגלית)

[22] Julia Spiegel | LinkedIn

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

תרומות עיקריות

לידה	8 במאי 1948 (בת 76) לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית ארצות הברית בריטניה בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת יורק אוניברסיטת הרווארד
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (1975–1978) אוניברסיטת סטנפורד (1991–2002) אוניברסיטת סטנפורד (1986–1991) Stanford Humanities Center, Stanford University (1978–1986) אוניברסיטת סטנפורד (1997–2002) אוניברסיטת סטנפורד (2002) אוניברסיטת סטנפורד (1999) בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (2024) עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע פרס FASEB להצטיינות במדע (1999) פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (1992)
בן או בת זוג	דייוויד שפיגל
אתר רשמי
ביסוס העובדה שמצב ההתמיינות של תאי היונקים הוא הפיך