המאהב (סרט, 1992)
המאהב (בצרפתית: L'Amant; באנגלית: The Lover) הוא סרט קולנוע צרפתי משנת 1992, המבוסס על הרומן האוטוביוגרפי בעל אותו השם של מרגריט דיראס[1]. את הסרט ביים ז'אן-ז'אק אנו, הפיק קלוד ברי, ומופיעים בו בתפקידים הראשיים ג'יין מארץ' וטוני לונג קה-פיי[2]. את הסרט, הדובר אנגלית, מלווה לכל אורכו קריינות של ז'אן מורו. הסרט זכה בפרס סזאר לפסקול המקורי הטוב ביותר[3], והיה מועמד לפרס אוסקר עבור הצילום הטוב ביותר.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | המאהב |
---|---|
בימוי | ז'אן-ז'אק אנו |
הופק בידי | קלוד ברי |
תסריט |
מרגריט דיראס (רומן) ז'אן-ז'אק אנו ז'ראר בראך |
עריכה | נואל בויסון |
שחקנים ראשיים |
ג'יין מארץ' טוני לונג קה-פיי ז'אן מורו (קריינות) |
מוזיקה | גבריאל יארד |
צילום | רוברט פרייז |
מדינה | צרפת, הממלכה המאוחדת, וייטנאם |
חברת הפקה | Renn Productions |
חברה מפיצה | Pathé Distribution, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
22 בינואר 1992 30 באוקטובר 1992 |
משך הקרנה |
115 דקות 103 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט ביוגרפי, מלודרמה |
מקום התרחשות | וייטנאם |
הכנסות | $4,899,194 |
הכנסות באתר מוג'ו | lover |
פרסים | פרס סזאר לפסקול הטוב ביותר |
דף הסרט ב־IMDb | |
עלילה
עריכהעלילת הסרט מתרחשת בקולוניה הצרפתית וייטנאם בשנת 1929 ומתמקדת ברומן סודי, סוער ומורכב שנרקם בין נערה ממשפחה צרפתית ענייה לגבר סיני ממשפחה עשירה[2].
הנערה בת ה-15 וחצי נשלחת על ידי משפחתה ללמוד בפנימייה בסייגון. בדרכה חזרה לשם לאחר חופשת הקיץ, בהיותה במעבורת, היא מושכת את תשומת לבו של איש עסקים בן 32, בנו של איל הון סיני ויורשו היחיד. הוא פותח בשיחה איתה, והיא נענית להצעתו להסיע אותה לעיר בלימוזינה שלו[2].
הנערה, בתה של אלמנה פושטת רגל הסובלת ממאניה דיפרסיה, מתפתה להפוך למאהבת של הגבר העשיר. במשך שנה וחצי, השניים נפגשים בחשאי בדירת הרווקים של הגבר ומנהלים קשר מיני ורגשי סוער. שניהם מבינים שלאהבתם אין עתיד, משום שמשפחותיהם לעולם לא יקבלו את זוגיותם הבין גזעית.
הפקה
עריכהלאחר יציאתו לאקרנים, הסרט עורר סערה, הן בשל סיפור האהבה שהוא הציג בין גבר בוגר ובין קטינה, והן בשל סצנות המין הנועזות שבו, שכללו עירום מלא של שני כוכבי הסרט וצילומי תקריב. הסרט הופץ בשתי גרסאות: ברחבי אירופה ובישראל הופץ הסרט בגרסתו המלאה והלא מצונזרת. בארצות הברית קיבל הסרט בתחילה סיווג צפייה של "NC-17", שפירושו שאסורה לחלוטין הצפייה בו לקטינים מתחת לגיל 17. לאחר שהוגש ערעור וקוצצו מהסרט 12 דקות, הוא אושר להקרנה עם הסיווג "R", שפירושו שהצפייה בו לקטינים מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה.
כוכבת הסרט, ג'יין מארץ', הייתה בת 18 בעת צילומי הסרט. סמוך לאחר יציאתו של הסרט לאקרנים נפוצו שמועות, לפיהן סצנות האהבה בינה ובין כוכב הסרט טוני לונג קה-פיי היו אמיתיות. מארץ' הכחישה נמרצות שמועות אלה, והאשימה את במאי הסרט, ז'אן-ז'אק אנו, בהפצתן ובאי מניעת התפשטותן, במטרה לקדם את יחסי הציבור של הסרט.
מרגריט דיראס הודתה לראשונה שהרומן שכתבה הוא אוטוביוגרפי רק במהלך צילומי הסרט. דיראס הייתה בת 15 וחצי בלבד בזמן שניהלה את הרומן האסור, וזהו גם גילה של גיבורת הרומן והסרט. היא מעולם לא חשפה את שמו של מאהבה הסיני. גם בסרט עצמו לא מוזכרים שמות הגיבורים, והם מכונים "הנערה הצעירה" ו"הגבר הסיני".
בצרפת נמתחה עליו ביקורת מפני שלמרות שהופק בצרפת הסרט דובר אנגלית, בכדי לפנות לקהל בינלאומי. הוא היה מועמד לשישה פרסי סזאר אך זכה רק באחד[3].
קישורים חיצוניים
עריכה- "המאהב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "המאהב", באתר נטפליקס
- "המאהב", באתר AllMovie (באנגלית)
- "המאהב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "המאהב", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "המאהב", באתר אידיבי
- "המאהב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אושרה שוורץ, סרט / חמש בסולם פורנו, חדשות, 28 ביוני 1992 - ביקורת
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי אליהו, יומניה של הסופרת מרגריט דיראס מגלים נעורים בצל התעללות וניצול, באתר הארץ, 25 ביוני 2010
- ^ 1 2 3 רון גואטה, חורך את המסך, חדשות, 19 ביוני 1992
- ^ 1 2 איי פי צרפת, התגאיתי להיות הלווה שלו, חדשות, 10 במרץ 1993