המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה (לשעבר "מכון הנפט") הוקם בתל אביב בשנת 1964, כדי לקדם ולהגביר את הידע הטכנולוגי והכלכלי בנושאי נפט ואנרגיה בישראל. בשנת 1973 הוקם בו בית הספר ללימודי נפט ואנרגיה. פעילות המכון כוללת מעבדה לבדיקה סביבתית, מרכז מידע, מרכז לימוד, קונגרסים וסמינרים בנושא נפט ואנרגיה. המכון מייעץ גם לחברות וארגונים פרטיים.
| תחום |
תעשיית האנרגיה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות |
1964–הווה (כ־60 שנה) |
|
www | |
  | |
היסטוריה
עריכהמכוני נפט שניהלו פעילויות מחקריות וחינוכיות בנושאי השימוש בנפט התקיימו במדינות שונות ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 עלה הרעיון להקים מכון נפט ישראלי[1]. כנס לייסוד מכון הנפט התקיים בנוכחות לוי אשכול, שר האוצר, ביוני 1963[2] וסימפוזיון ראשון של המכון התקיים בספטמבר 1963. באפריל 1964 אושרה הקמת המכון באופן רשמי על ידי ועדת השרים לענייני כלכלה[3] ובאוגוסט 1964 נבחרו מוסדות המכון בו יוצגו חברות הנפט, צרכניות הנפט הגדולות והממשלה[4], שנציגה, צבי דינשטיין, היה יו"ר מועצת המנהלים של המכון[5].
משרדי המכון פעלו באופן זמני במקומות שונים[6] עד חנוכת משכנו הקבוע של המכון ברמת אביב באפריל 1966[7]. משכנו של המכון הוקם בתרומת איל הנפט האיטלקי יהודי, אלכסנדר מילמן[8] על שטח שהוקצה על ידי עיריית תל אביב.
במאי 1968 נחנכה הספרייה של מכון הנפט[9] ובמרץ 1969 נחנכו מעבדות של מכון הנפט[10]. באוקטובר 1970 הונחה אבן פינה לבית הספר ללימודי נפט[11], בסמוך לבניין המכון. בית הספר נחנך ביוני 1973[12].
מנהלים
עריכהיו"ר מועצת המנהלים של המכון מאז ייסודו ועד סוף שנות ה-70 היה צבי דינשטיין. כסגנו כיהן עמנואל רסין[13] ומנהל המכון היה מנחם חן. בשנת 1981 פרש חן לגמלאות והחליף אותו תא"ל (מיל.) חיים ודאי[14]. המנכ"ל הנוכחי הוא יוסי אריה.
בשנים 1991-2000 כיהן צבי זמיר כיו"ר המכון ובשנת 2000 החליף אותו יאיר רותם[15], שכיהן עד תחילת שנת 2003[16]. בשנים 2003-2012 כיהן כיו"ר המכון עמיר מקוב, ובשנת 2012 החליפו יוסי רוזן, היו"ר הנוכחי[17].
ביקורת
עריכההמכון ספג ביקורת ממדענים ופעילי על הטעיית הציבור הרחב, כי הוא ארגון שרק נחזה להיות מכון סביבתי, על אף שאינו עוסק כלל בסביבה ואינו מקדם מדיניות סביבתית אלא להפך, מקדם שריפת נפט ודלקים פוסיליים על פני אנרגיות מתחדשות.[18] כן נטען כי המכון הוא למעשה לובי של החברות המזהמות ביותר בישראל, כמו חברות הדלקים המאובנים, בתי הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות המזהמות, והוא עוסק בקידום האינטרסים של החברות בענייני רגולציה וגם בענייני יחסי ציבור ותדמית.[19]
בתגובה לטענות כי בניגוד למשתמע משמו של המכון המרמז כי מדובר בארגון סביבה הפועל למען הציבור, הרי שבפועל מדובר בגוף המופעל על ידי החברות המזהמות ולמענן, הודיע העיתון הכלכלי "גלובס" כי למאמרים אשר יפורסמו בעיתון על ידי מנכ"ל המכון, יתווסף גילוי נאות בנוסח זה: "הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, המייצג בין היתר חברות עם אינטרסים עסקיים בתחום הדלק".[20]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה- דוד מושיוב, בית כינוס לממצאי מחקרי הנפט בארץ, דבר, 23 במאי 1966
הערות שוליים
עריכה- ^ ד"ר משה נאמן, יש להקים מכון נפט ישראלי, חרות, 28 באוגוסט 1962
- ^ הוחלט על הקמת מכון הנפט הישראלי, דבר, 7 ביוני 1963
- ^ אושרה הקמת קרן הלוואות לסטודנטים, חרות, 20 באפריל 1964
- ^ המכון הישראלי לנפט בחר במוסדותיו, חרות, 12 באוגוסט 1964
- ^ בשבועות הקרובים יוקם המכון למחקר בסיסי לחיפושי נפט, דבר, 21 בינואר 1964
- ^ מכון הנפט הישראלי, מעריב, 24 בדצמבר 1964
- ^ נחנך בית מכון הנפט הישראלי ברמת אביב, דבר, 22 באפריל 1966
- ^ יוחל בבניית מכון הנפש, דבר, 6 בספטמבר 1963
- ^ מכון הנפט הישראלי, דבר, 16 במאי 1968
- ^ נחנכו מעבדות מכון הנפט ברמת אביב, דבר, 14 במרץ 1969
- ^ מחר - אבן פינה לבי"ס למדעי הנפט, דבר, 28 באוקטובר 1970
- ^ יונה שמשי, חבר הדירקטוריון התנגד, דבר, 3 ביוני 1973
יונה שמשי, בניין פאר ללא תוכן ברור, דבר, 4 ביוני 1973 - ^ עמנואל רסין, המלגות נתרמו על ידי הקרן לקדמה, מכתב למערכת, מעריב, 11 בדצמבר 1978
- ^ אנשים ומעשים במשק, דבר, 9 בפברואר 1981
- ^ דוד חיון, יאיר רותם - יו"ר המכון לנפט ואנרגיה; מחליף את צבי זמיר, באתר גלובס, 16 בפברואר 2000
- ^ עמיר מקוב מונה ליו"ר המכון הישראלי לנפט ואנרגיה, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2003
- ^ איתי טרילניק, יוסי רוזן יחליף את עמיר מקוב במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, באתר TheMarker, 5 ביוני 2012
- ^ אריאל חי סלוצקר, לקחת את גורלנו מידיהם, באתר העין השביעית, 9 במאי 2024
- ^ עדי וולפסון, לנפט אין ריח, באתר העין השביעית, 25 בדצמבר 2023
- ^ שוקי טאוסיג, "גלובס": נוסיף גילוי נאות למאמרים של יוסי אריה, באתר העין השביעית, 20 ביוני 2019
