גבריאל

גבריאל (בערבית: جبريل גִ'בְּרִיל, בלטינית: Gabrielus), הוא דמות מלאך בדתות האברהמיות ומשרת כשליח האלוהים. מופיע לראשונה במקרא, משם נטלו את שמו העברי שאר אומות עולם.

המלאך גבריאל באיקונין רוסי מן המאה ה-12

גבריאל ידוע בחוכמתו הרבה. בשלוש הדתות הוא מתואר כיצור חסר גוף העשוי מאור. הוא שוכן בשמיים וממלא את התפקיד שהאל מטיל עליו, לדוגמה אמירת דברי הלל ושבח לאל, מסירת דברי האל לאדם, והשגחה על בני האדם והתנהלות העולם.

ביהדות

ביהדות גבריאל הוא אחד ממלאכי השרת. במקרא הוא מופיע בספר דניאל, בהתגלות שעבר דניאל. בהמשך ההתגלות מתאר דניאל בפרטים כיצד נתגלה המלאך גבריאל לפניו על יד הנהר הגדול חידקל בבבל.

גבריאל מופיע כאיש לבוש בדים ועליהם חגורת זהב, פניו מבריקות ועיניו כלפידי אש. זרועותיו ומרגלותיו נחושת מבריקה וקולו כקול המון. גופו מתואר כתרשיש: לפי חלק מהפירושים הכוונה לצבע של אבן תרשיש. לפי פירושים אחרים הכוונה שגודלו כעיר תרשיש כלומר ממדי גופו גדולים מאוד.

וכך נכתב בספר דניאל:

ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: וַאֲנִי (דניאל), הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל--הוּא חִדָּקֶל: ה וָאֶשָּׂא אֶת-עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ-אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים, בְּכֶתֶם אוּפָז: ו וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו, כְּקוֹל הָמוֹן: ז וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי, אֶת-הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי, לֹא רָאוּ אֶת-הַמַּרְאָה; אֲבָל, חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַיִּבְרְחוּ, בְּהֵחָבֵא:

— ספר דניאל, פרק י', פסוקים ד'–ז'

על פי המסורת, גבריאל הוא אחד מארבעת המלאכים העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל.בנוסף הוא המזמר לפני האל זמירות הלל והודיה, והוא מוסר לבני האדם את מה שאלוהים אומר לו למסור וכמו כן הוא גם משגיח על בני האדם.

במקורות קבליים נזכר שגבריאל הוא המלאך העומד לשמאלו של האל, כלומר המייצג של מידת הדין והגבורה. כך, למשל, הוא מתואר בפיוט "המבדיל בין קדש לחול". בדומה, לבושו הוא מלבוש דין ועשוי כעין "אש-אוכלה" לעומת מיכאל המיצג את החסד ומלבושו כעין "מים-וקרח".

בהתאם, לעיתים מופיע גבריאל באגדה כשר של פורענות: הוא הופך את סדום, מכה את מחנה סנחריב בשעת מלחמתו עם חזקיהו, תוקע קנה בים, עליו נוצר שרטון וממנו נבנית ממלכת רומי, אויבי עם ישראל.

בתלמוד

בתלמוד מובא שבשעה שנמרוד השליך את אברהם אבינו לכבשן האש, ביקש גבריאל ללכת ולהצילו אך הקב"ה סירב, אך בישרו שיזכה להציל את שלושת בניו, חנניה מישאל ועזריה:

בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח, עמוד א'

בתלמוד הוא מוזכר כאחד משלושת המלאכים המוזכרים בפרשת וירא, שהגיעו לבקר את אברהם בעת שהיה חולה, לאחר קיום מצוות ברית מילה.

בפיוטו של רבי משה אבן עזרא "אל נורא עלילה" מופיעים גבריאל, מיכאל ואליהו הנביא כמחישי הגאולה:”מיכאל שר ישראל, אליהו וגבריאל/ יבשרו הגאולה בשעת הנעילה”.

חזון גבריאל

ערך מורחב – חזון גבריאל

חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי אבוד הכתוב על אבן גיר שכנראה התגלה ממזרח לים המלח במהלך המאה ה-20. הטקסט מתוארך למאה הראשונה לפני הספירה, והוא נכתב ככל הנראה בעקבות דיכוי של מרד שפרץ אחר מותו של המלך הורדוס. הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו 'אני גבריאל', ככל הנראה גבריאל המלאך.

בנצרות

בנצרות המלאך גבריאל ושאר המלאכים סוגדים ומשרתים את ישו. המלאך גבריאל מוכר כ"מלאך המבשר", כלומר, המלאך שבישר על הולדת ישו לאמו מריה (מרים). בספר הבשורה על פי לוקאס שבברית החדשה מסופר שגבריאל מבשר את מרים "בשורה גדולה", בה הוא מודיע לה שהיא עתידה להוליד בן שיושיע את האנושות מן העוול והרשע.

המקום בו בישר גבריאל למרים על הולדת בנה נמצא על פי מסורת נוצרית בנצרת, במקום בו נמצאת כיום כנסיית הבשורה. בנצרת ישנה גם כנסייה אורתודוקסית יוונית מן המאה ה-18, המכונה "כנסיית גבריאל" על שם אותה התגלות. כמו כן, גבריאל הוא זה שמודיע לזכריה ואלישבע הורי יוחנן המטביל על הולדת בנם.

• 
  גבריאל המלאך המבשר מתוך ציור של לאונרדו דה וינצ'י בגלריית אופיצי
• 
  גבריאל מתוך ציור של פינטוריקיו בכנסיית סנטה מריה מג'ורה בספלו.
• 
  גבריאל מתוך ציור של פרה אנג'ליקו במוזיאון הפראדו
• 
  גבריאל המלאך המבשר בפסל מהמאה ה-15 מאת ז׳אק מורל במוזיאון בודה
• 
  גבריאל בארמון הדוג'ה

באסלאם

מוחמד מקבל את דברי ההתגלות מהמלאך גבריאל, איור מהספר "עג'איב אל-מח'לוקאת", איראן 1307

באסלאם מתואר גבריאל כמלאך ההתגלות של הנביא מוחמד. הוא העביר למוחמד את ההתגלות הקוראנית ואת הבשורה על כך שנולד להיות נביא. שמו בערבית הוא גִ'בְּרִיל (جبريل) או ג'בראא'יל (جبرائيل). בנוסף לכך, הוא ושאר המלאכים אחראים על תיעוד מעשי האדם לקראת יום הדין, על זריחת גרמי השמיים, ירידת הגשמים, והשגחה על עוברים ברחם אימם. הוא הדמות המרכזית בחדית' גבריאל.

בסורת אל-אסראא (סורה 17) ובחדית' מתאר מוחמד כיצד העיר אותו המלאך גבריאל בשעה שנם את שנתו ליד הכעבה. המלאך הורה לו לעלות על חיה פלאית בעלת כנפיים, "קטנה מאתון אך גדולה מחמור", פניה פני אשה, גופה כגוף של סוס וזנבה כעין זנבו של טווס, וכינויה הוא אל-בוראק (הברק). על פי פקודת גבריאל עלה מוחמד על החיה הפלאית והגיע במהירות הבזק למקדש שלמה אשר באלאקסא, שנמצא בירושלים. שם הציע לו גבריאל לשתות יין או חלב, לפי בחירתו, ומוחמד בחר בחלב. אז אמר לו המלאך גבריאל שזו הדרך הנכונה עבורו ועבור חסידיו. לאחר מכן נשא אותו גבריאל השמימה והראה לו את שערי גן עדן, שם הנקודה שבה נפגשים תחילת המציאות עם סופה.

לפי תיאורים איסלמיים, התרבות הדתית היהודית תופסת את גבריאל כאויב האל. כך, האל בקוראן מנחה את הנביא מוחמד לומר "מי שהיה אויב לגבריאל" כשהוא פונה ליהודים (2:97, סורת הפרה, תרגום עדוי).

ראו גם

• מלאך

לקריאה נוספת

• Collins, John J. "Gabriel." Pages 338-339 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים

• קישורים ליצירות אמנות בהן מופיע גבריאל
• גבריאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חן מלול, גבריאל, מה אתה שואל?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25 באוקטובר 2020
• מידע על המלאך גבריאל בקטלוג הספרייה הלאומית