המפלגה למען החירות
המפלגה למען החירות או PVV (בהולנדית: Partij voor de Vrijheid) היא מפלגה בהולנד. במקרים רבים מזוהה המפלגה עם הימין הקיצוני והפופוליסטי במדינה.[8][9][10][11][12]
 | |
| מדינה |
הולנד  |
|---|---|
| שם רשמי |
Partij voor de Vrijheid |
| מנהיגים | חרט וילדרס |
| תקופת הפעילות | 2005–הווה (כ־19 שנים) |
| אידאולוגיות |
פופוליזם ימני |
| מטה |
אמסטרדם |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | International Freedom Alliance |
| צבעים רשמיים | כחול, לבן ואדום |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| בית הנבחרים של הולנד |
37 / 150 |
| הפרלמנט האירופי |
4 / 705 |
| pvv.nl | |
  | |
היסטוריה
עריכההמפלגה נוסדה ב-2005 כיורשת למפלגת היחיד של חרט וילדרס בבית הנבחרים. בשנת 2006 זכתה בשישה מושבים בבחירות הכלליות ובכך הייתה לחמישית בגודלה בפרלמנט.
בבחירות הכלליות בשנת 2010 זכתה ב-24 מושבים ועלתה למיקום השלישי. מאז הסכימה המפלגה לתמוך בממשלת המיעוט של ראש הממשלה מארק רוטה, ללא שרים בקבינט. אולם באפריל 2012 היא משכה את תמיכתה לאחר מחלוקות בנושא הקיצוץ התקציבי.
בבחירות לפרלמנט האירופי של הולנד ב-2014 הגיעה ה-PVV למקום השלישי עם 630,139 קולות, וקיבלה ארבעה מתוך 26 המושבים (במקום הראשון בפער לא גדול זכתה המפלגה הנוצרית דמוקרטית עם 713,767 קולות, ואחריה "דמוקרטים 66").
בבחירות הכלליות לפרלמנט ההולנדי שנערכו ב-15 במרץ 2017 זכתה המפלגה ב-20 מושבים, לאחר שקראה לדה-אסלמיזציה במדינה,[13] והפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.
בבחירות הכלליות שנערכו ב-22 בנובמבר 2023 זכתה במקום הראשון בפער גדול, עם 23.5% מהקולות ו-37 מושבים (לעומת 17 בבחירות הקודמות), על אף תחזיות שניבאו קרב צמוד עם מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה והרשימה המשותפת של מפלגת העבודה-מפלגת הירוקים. לאחר הבחירות, נבחר מרטין בוסמה, חבר הפרלמנט של ה-PVV ליושב ראש בית הנבחרים – הפעם הראשונה שחבר ב-PVV מכהן בתפקיד.[14] ב-15 במאי 2024 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת החרות של וילדרס ושלוש מפלגות נוספות (VVD, NSC ו-BBB). עם זאת סוכם כי וילדרס לא יהיה ראש הממשלה.[15] ביולי 2024 מונה דיק סכוף לראש ממשלת הולנד.
מצע
עריכהאידאולוגיה
עריכההמצע הפוליטי של ה-PVV מאופיין בדרך כלל כימין פופוליסטי. המפלגה עצמה התייחסה לאידאולוגיה שלה בבחירות הראשונות לבית הנבחרים בהן השתתפה כ״ריאליזם חדש" אותו תיארה כ"ליברליזם חדש וחזק יותר, עם יותר תשומת לב לתרבות, מסורת ומוסר".[16] המפלגה מזוהה בקביעות עם הימין הקיצוני ועם גזענות, על אף שהמפלגה ווילדרס מכחישים זאת באופן נחרץ.[17][18][19] למרות זאת כלי תקשורת דיווחו כי לחלק מעובדי המפלגה היו קשרים הדוקים עם מפלגות ימין קיצוניות בעבר.[20][21] המפלגה גם פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מפלגות אלטרנטיבה לגרמניה, פלאמס בלאנג הבלגית והחזית הלאומית הצרפתית.
מרכז התיעוד הפרלמנטרי של אוניברסיטת ליידן מתייחס למפלגה כ"פופוליסטית, בעלת עמדות הן שמרניות והן ליברליות, גם ימניות וגם שמאלניות".[22]
התקשורת בהולנד מתייחסת בדרך כלל למפלגה כאל ימין פופוליסטי או מפלגת ימין. כלי תקשורת ידועים מחוץ להולנד מתייחסים באופן קבוע למפלגה כמפלגת ימין קיצוני, ו/או פופוליסטי ו/או אנטי-אסלאמית.[23][24][25][26]
עמדות
עריכההמפלגה ביקורתית במיוחד כלפי האסלאם, החברה הרב-תרבותית, והאיחוד האירופי. על פי המפלגה, מתרחשת בהולנד אסלאמיזציה, המגבילה את החופש במדינה וגם מערערת מבחינה איכותית כל מיני היבטים אחרים של החברה (טיפול, חינוך, כלכלה).[27] המפלגה אינה רואה באסלאם דת, אלא בעיקר אידאולוגיה טוטליטרית.[27] יתרה מזאת, על פי מצע הבחירות של המפלגה, קיים מאבק עם "האליטה השמאלנית", ש"כרתה ברית עם האסלאם".[27] מאז אוגוסט 2007, וילדרס תומך באיסור על הקוראן.[27] המפלגה תומכת בשינוי סעיף 1 לחוקה, הקובע כי יש להתייחס במקרים שווים באופן שווה לכל אחד בהולנד, לסעיף המעגן את הערכים המשותפים ליהדות ולנצרות כערכים הדומיננטיים.[28] המפלגה מציעה לחסום הגירה ממדינות שאינן מערביות, היא סקפטית כלפי האיחוד האירופי, ונגד הגדלתו כדי שיכלול את טורקיה. כמו כן המפלגה מתנגדת למתן אזרחות כפולה.
בנושאים מסוימים כגון בריאות, שירותים סוציאליים וטיפול בקשישים מחזיקה המפלגה בעמדות שמאל חברתי, אם כי באופן סלקטיבי.[29] כך, למשל, המפלגה תומכת בשימור מדינת הרווחה במלואה תוך הגנה מפני זרים – מהגרים זכאים להטבות רק לאחר עשר שנים ולאחר קבלת אזרחות הולנדית, מהגרים מובטלים יש לגרש. מצד שני המפלגה תומכת בהפחתת מיסים על ידי קיצוץ בהוצאות הממשלה, ובעד אנרגיה גרעינית.
במדיניות החוץ המפלגה תומכת בעמדה אירוסקפטיות נוקשה ותומכת בפרישה של הולנד מהאיחוד האירופי וארגון הסכמי סחר חופשי חלופיים עם אירופה. על פי המפלגה האיחוד האירופי אינו מיטיב כלכלית עם משלם המיסים ההולנדי, פוגע בקבלת ההחלטות המקומית ובדמוקרטיה של המדינות החברות בה ומותיר את הולנד ללא יכולת לשלוט בגבולותיה.[30] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הצביעה המפלגה בפרלמנט בעד גינוי הפלישה וקראה להפסיק את התוקפנות הרוסית. למרות עמדתה הנוקשה לרוב בנוגע להגירה, תמכה ה-PVV בקליטה זמנית של פליטים אוקראינים שהמפלגה רואה בהם פליטים לגיטימיים הנמלטים ממלחמה.[31]מאמר מחקר של המרכז האירופי לחקר פופוליזם תיאר את הגישה של ה-PVV כלפי פוטין ורוסיה לפני תחילת המלחמה כמעורבת ומורכבת יותר בהשוואה לתנועות לאומיות-פופוליסטיות אחרות – וילדרס הצהיר הצהרות תמיכה בפוטין בהקשר של הצגתו כבעל ברית נגד טרור והגירה אסלאמיים, והמפלגה דגלה במדיניות נייטרלית בנוגע לסכסוך האוקראיני-רוסי ב-2014, ומתנגדת לחברות אוקראינית באיחוד האירופי. עם זאת, המאמר מציין שווילדרס והמפלגה הקשיחו את יחסם לרוסיה לאחר ההפלה של טיסה 17 של מלזיה איירליינס וקראו להעמיד את העבריינים לדין.[31] במהלך הבחירות הכלליות בהולנד 2023, תמכה המפלגה בהפסקת התמיכה הצבאית ההולנדית באוקראינה.[32] בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני המפלגה תומך בפתרון המדינה האחת ורואה בירדן "המדינה הפלסטינית היחידה שתתקיים אי פעם".[33] המפלגה תומכת בבניית התנחלויות, בהכרה בירושלים כבירת ישראל והציעה להעביר את שגרירות הולנד בישראל לירושלים.[34]
בבחירות לפרלמנט
עריכה| שנת בחירות | סה"כ קולות | % מסך הבוחרים | מושבים | שינוי |
|---|---|---|---|---|
| 2006 | 579,490 | 5.9% | 9 / 150
|
|
| 2010 | 1,435,349 | 15.5% | 24 / 150
|
15 
|
| 2012 | 950,263 | 10.1% | 15 / 150
|
9 
|
| 2017 | 1,372,941 | 13% | 20 / 150
|
5
|
| 2021 | 1,124,482 | 10.79% | 17 / 150
|
3
|
| 2023 | 2,377,551 (מקום ראשון) | 23.5% | 37 / 150
|
20
|
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה למען החירות (בהולנדית)
הערות שוליים
עריכה- ^ , Dutch Muslims worried about Islamophobic Wilders' election victory, 2023
- ^ , Far-right Islamophobe Wilders wins Dutch election, EUobserver, 2023
- ^ , How Geert Wilders Became America’s Favorite Islamophobe, Foreign Policy, 2017
- ^ ליאם הור, The Election Result That Shook the World: How the anti-Muslim Far Right Triumphed in the Netherlands, הארץ, 2023
- ^ , Far-right Dutch politician faces discrimination charges, 2014
- ^ , Netherlands: Far-Right 'Party for Freedom' Wins Elections, טלסור, 2023
- ^ , Freethinkers' Space, 2010
- ^ Carl C Berning, Conrad Ziller, Social trust and radical right-wing populist party preferences, Acta Politica, 08 June 2017
- ^ Simon Otjes, Gilles Ivaldi, Anders Ravik Jupskås, Oscar Mazzoleni, It's not Economic Interventionism, Stupid! Reassessing the Political Economy of Radical Right-wing Populist Parties (עמ' 270-290), SPSR, Volume24, Issue3, September 2018
- ^ Peer Scheepers, Michael Savelkoul, Why lower educated people are more likely to cast their vote for radical right parties: Testing alternative explanations in The Netherlands (עמ' 544–573), Acta Politica, Volume 52, 29 November 2016
- ^ Sjoerdje Charlotte van Heerden, Wouter van der Brug, Demonisation and electoral support for populist radical right parties: A temporary effect (עמ' 36-45), Electoral Studies, Volume 47, June 2017
- ^ The Netherlands, popu-list
- ^
שלמה פפירבלט, מפלגת החירות בהולנד הולכת ימינה מאי פעם: קוראת לדה-איסלאמיזציה במדינה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
- ^ Wilders' Dutch nationalist party claims parliament chair for first time, רויטרס, December 14, 2023
- ^ PVV, VVD, NSC en BBB bereiken akkoord, moeten nog verder praten over premier, nos.nl, 2024-05-15 (בהולנדית)
- ^ Een Nieuw-realistische visie, אתר המפלגה בארכיון הWayback Machine, 2009-10-04
- ^ Door NU nl/Martin Kuiper en Lucas Benschop, Wilders:'Wij zijn niet xenofoob of racistisch', NU, 2010-05-25 (בהולנדית)
- ^ "PVV en extreem-rechts", אתר המפלגה, בארכיון WayBack Machine, 2012-07-09
- ^ Onderzoekers verklaren PVV 'extreemrechts', de Volkskrant, 10 december 2008
- ^ Wilders en extreemrechts hebben meer met elkaar gemeen dan hem lief is - Joop - BNNVARA, Joop (בהולנדית)
- ^ Kafka, Extreemrechtse wortels Raymond de Roon - PVV, Kafka, 2010-04-19 (ב־)
- ^ Partij voor de Vrijheid (PVV), מרכז התיעוד הפרלמנטרי של אוניברסיטת ליידן (בהולנדית)
- ^ New Dutch government takes shape, showing far-right influence - CNN.com, www.cnn.com (באנגלית)
- ^ Elsevier.nl - Buitenlandse media vooral opgewonden over Wilders, web.archive.org, 2013-11-02
- ^ Pays-Bas : négociations avec l'extrême droite, Le Figaro, 2010-07-29 (בצרפתית)
- ^ Times, The New York (2017-03-15). "Populists Appear to Fall Short in Dutch Election, Amid High Turnout". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-16.
- ^ 1 2 3 4 "PVV-verkiezingsprogramma 2010-2015" (PDF).
- ^ חוברת לבחירות 2006, באתר המפלגה, אורכב ב-Wayback Machine, 2008-04-11
- ^ De PVV is best sociaal, maar wel selectief (אורכב 13.03.2017 בארכיון Wayback Machine), NRC Handelsblad, 12 maart 2017 (ism. Parlementair Documentatiecentrum)
- ^ "PVV: EU-droom is nu nachtmerrie" (בהולנדית). NOS. 19 במאי 2014. ארכיון מ-3 בספטמבר 2015. נבדק ב-26 במאי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Disagreement among populists in the Netherlands: The diverging rhetorical and policy positions of Dutch populist Radical Right parties following Russia's invasion of Ukraine" (באנגלית). Populism Studies. 4 במרץ 2023. ארכיון מ-21 באוגוסט 2023. נבדק ב-21 באוגוסט 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Before taking power, Dutch hard-liner Wilders will have to compromise". Reuters. 23 בנובמבר 2023. ארכיון מ-24 בנובמבר 2023. נבדק ב-24 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ [print-edition/news/dutch-anti-islam-mp-israel-is-west-s-first-line-of-defense-1.278293 Dutch anti-Islam MP: 'Israel is West's first line of defense'], הארץ, 2012-10-25 (ארכיון)
- ^ PVV: Verplaats EU-ambassade naar Jeruzalem, תיעוד הפרלמנט ההולנדי באוניברסיטת ליידן (בהולנדית)
