המצור הגדול על גיברלטר

המצור הגדול על גיברלטר (באנגלית: Great Siege of Gibraltar) היה ניסיון של ספרד הבורבונית וממלכת צרפת לכבוש את גיברלטר מידי האימפריה הבריטית, בעת שזו הייתה מעורבת במלחמת העצמאות האמריקאית. המערכה על גיברלטר הפכה למצור הארוך ביותר בתולדות בריטניה, אשר נמשך מיוני 1779 ועד פברואר 1783, ולבסוף הסתיימה בניצחון בריטי על הפולשים הצרפתים והספרדים.

המצור הגדול על גיברלטר
Great Siege of Gibraltar

ביצורים בריטיים עולים באש
ביצורים בריטיים עולים באש
מלחמה: מלחמת העצמאות האמריקאית
תאריכים	24 ביוני 1779 – 7 בפברואר 1783 (3 שנים)
מקום	גיברלטר
קואורדינטות	36°08′23″N 5°21′18″W
עילה	ניסיון צרפתי וספרדי לכבוש את גיברלטר מידי בריטניה
תוצאה	ניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה נסיכות הבוחר מהנובר ספרד הבורבונית מנהיגים ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת  קרלוס השלישי, מלך ספרד לואי השישה עשר, מלך צרפת

רקע

לגיברלטר ערך אסטרטגי רב עקב מיקומו של חצי האי, החשיבות של האזור הביאה למתחים מתמשכים בין ספרד ובריטניה לאורך השנים. ספרד תחת בית בורבון הייתה בת ברית של ממלכת צרפת שזמן קצר קודם למצור הפסידה את מושבתה לואיזיאנה הצרפתית לידי האימפריה הבריטית כחלק מתוצאות מלחמת שבע השנים.

הדם הרע בין בריטניה לצרפת וספרד השאיר יחסים קרים אך עם התקדמותה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, האימפריה הבריטית אשר הייתה בבעיה כספית עקב מלחמת שבע השנים נדרשה למקד חלק נכבד מכוחותיה בשביל לטפל במרד שלוש עשרה המושבות, דבר שהשאיר הזדמנות בשביל הספרדים והצרפתים. בהמשך למלחמה באמריקה, צרפת וספרד החלו לשלוח תמיכה כספית אל שלוש עשרה המושבות כאשר המטרה הסופית הייתה להביא לעצמאותן ולהחליש את בריטניה.

המצור

תקיפה

ישר לאחר הכרזת המלחמה בין ספרד ובריטניה ב-16 ביוני 1779 צי ספרדי תחת אדמירל לואיס דה קורדובה החל לנוע ולסגור על דרכי האספקה למפרץ קדיס (המפרץ המוביל אל מצר גיברלטר דרך האוקיינוס האטלנטי) במטרה להרעיב את החיל הבריטי המוצב בגיברלטר ולמנוע את הגעתה של תגבורת.

באותו הזמן, חיל רגלים ספרדי החל בבניית מערכת ביצורים מסביב לחצי האי במה שנודע כקו גיברלטר (Línea de Gibraltar). לאחר ייצובו קו הביצורים חתך אפקטיבית את חצי האי משאר איבריה. לאחר מכן החלו הספרדים במטחי הפגזות ארטילריה על החיל הבריטי במקום.

הכוחות הצרפתים היו באותה העת במצור על הבריטים במנורקה ועל כן השאירו את כיבוש גיברלטר לידי הספרדים.

כשל המצור

על אף שבימיו הראשונים היה די רופף, לאורך הזמן התחזקה הטלת המצור, הכוחות הספרדים הפכו דרוכים יותר והחיל הבריטי בחצי האי החל מרגיש את השפעות המצור. התקרבות החורף הייתה סימן רע לחיל הבריטי אך המורל החזיק ובדצמבר 1779 יצאה שיירת אוניות משא בליווי 21 אוניות מלחמה ככוח סיוע מבריטניה לגיברלטר.

כוח הסיוע נתקל בצי ספרדי בכף סט. וינסנט, בתחום המים הטריטוריאליים של האימפריה הפורטוגזית, בת ברית של בריטניה. לאחר ניצחון ימי בריטי לקחו הכוחות את אספקתם של הספרדים התוקפים ולבסוף הגיעו כתגבורת למוצבים בגיברלטר ב-25 בינואר 1780. לקראת סוף הקיץ חזר כוח הסיוע לבריטניה כאשר מטרתו להביא אספקה חדשה בתקווה שחיל המצב בגיברלטר יחזיק מעמד עד לשובו.

חיל המצב שרד זמן רב ללא תגבורת עד מרץ 1781, כאשר מאה ספינות אספקה בריטיות בליווי שייטת של 29 אוניות מלחמה בפיקודו ג'ורג' דרבי הגיעו למצר גיברלטר לפרוץ את המצור. בעת הגעת חיל המשלוח לגיברלטר החלו הספרדים להפגיז באש תותחים עזה אך ללא הישגים, משום שהצי הבריטי עגן מאחורי המזח הדרומי של הנמל אשר היה מחוץ לטווח התותחים.

כוח הסיוע לקח עמו כאשר עזב את רוב האזרחים והשאיר חלק מחייליו כדי לתגבר את הגנות חצי האי. פעולה זאת הוכיחה לספרדים כי לא יוכלו להרעיב את הבריטים עד כניעה, וכי יצטרכו לכבוש בכוח צבאי את גיברלטר.

הגיחה

כל הרימונים וחיל הרגלים הקל של הפלוגה... כדי להקל מיד על היווצרות ניתוק... אין לצאת בתופים, נדרש להתאסף בחולות האדומים בשעה שתיים עשרה הלילה כדי לבצע גיחה על מחסומי האויב...

— הוראות הפיקוד הבריטי - 26 בנובמבר 1781

בנובמבר, מפקדי חיל המצב חשדו כי הספרדים יחלו בפשיטה רגלית על חצי האי ועל כן החלו לתכנן מתקפת נגד שתעצור את תוכניותיהם. ב-02:00 בלילה, 27 בנובמבר, חיל הבריטי בן 2,500 חיילים התקדם בשקט על אורך החוף לעבר הביצורים הספרדים תוך חלוקתו לשלוש יחידות.

שלושת היחידות לבסוף השתלטו על התותחים הספרדים תוך הפתעת הכוח הספרדי שהוצב במקום. מהנדסים בריטים נטרלו את התותחים והתקינו חומרי נפץ שפוצצו את הביצורים הספרדים בשמי הלילה. שני חיילים בריטים נהרגו אל מול אובדן ספרדי של עשרות חיילים ונשק בשווי מיליוני פאונד.

המתקפה הגדולה

מספר חודשים מאז הגיחה, למד חיל המצב הבריטי על ניצחון הצרפתים במנורקה, משמע שתגבורת צרפתית הייתה בדרכה לספרד. אך אפילו עם הגעת התגבורת הצרפתית נכשלו הכוחות לפלוש או להטיל מצור על חצי האי בעוד הבריטים החלו לבנות ידנית תותחים מעץ והפגיזו את קווי הביצורים המפורקים.

מהנדס צרפתי חשב כי מצור אינו אופציה ופלישה רגלית תהיה יקרה במיוחד, ולכן הורה על הקמת ביצורים ממושכים על ספינות שמהם תצא אש תותחים לא ההפסקה אשר לבסוף תתיש את החיל הבריטי עד כניעה. ב-17 בספטמבר 1782 הצרפתים והספרדים מגובים בארטילריה ימית פלשו לגיברלטר אך נעצרו בידי הכוחות הבריטים. מיקום הארטילריה לא חושב נכון והתותחים סטו ממטרות הבריטים. לבסוף נגמרה האספקה הארטילרית והאדמירל הצרפתי הורה על נסיגה עקב כישלון הפלישה.

המצור המשיך אך עם התקרבות המערכה באמריקה לסופה הבינו הצרפתים והספרדים כי נגמרו הסיכויים לכבוש את חצי האי. בפברואר 1783 הכוחות נטשו את עמדות הביצורים שלהם וגיברלטר נותרה (עד לימינו) בידי בריטניה. היה זה שבעה חודשים לפני חוזה פריז שהביא להכרה בריטית בעצמאותה של ארצות הברית.

במהלך המאבק השתתף חיל משלוח גרמני מנסיכות הבוחר מהנובר לצד הבריטים אשר היו שליטיה של הנובר.

חשיבות

המערכה הביאה להעברת כוחות בריטים מאמריקה לאירופה, דבר שהחליש את הבריטים במערכתם נגד המורדים האמריקאים. לבסוף, המערכה בגיברלטר אשר היה ניצחון בריטי כנגד שתי מעצמות, היה מקור לגאווה בריטית על אף ההפסד באמריקה.

צרפת שקעה תוך זמן קצר למשבר כלכלי גרוע יותר ויותר אשר הוביל למהפכה הצרפתית, בעוד השפעתה של ספרד תמשיך להיחלש עם הזמן כפי שכבר שכבר התחיל עוד לפני המלחמה עד שלאחר מלחמת חצי האי תאבד את כל מושבותיה באמריקה. יותר מכל, המאבק הכריע למי שייך חצי האי והותיר את גיברלטר בידי הבריטים.

לקריאה נוספת

• Drinkwater, John. A history of the siege of Gibraltar: With a description and account of that garrison, from the earliest periods. Printed from the T. Nelson, 1905
• Rodney, George. The London Gazette, 8 Feb. 1780
• Stephens, Frederick G. Gibraltar and Its Sieges, with a Description of Its Natural Features. T. Nelson, 1879
• Siege of Gibraltar. British Battles
• Koehler, G. F. Siege of Gibraltar. 1784

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המצור הגדול על גיברלטר בוויקישיתוף