המרכז הרפואי הלאומי

בית חולים יהודי לשעבר בבודפשט, הונגריה

המרכז הרפואי הלאומי, (בהונגרית: Országos Gyógyintézeti Központ) לשעבר בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ', וגם "בית החולים ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט", היה מוסד רפואי בעל עבר מפואר (שאינו קיים עוד) ברובע 13 בבודפשט ברחוב סאבולץ' על 33–35. לאחר מלחמת העולם השנייה הבניין אכלס, כאמור, מוסד בשם המרכז הרפואי הלאומי.

המרכז הרפואי הלאומי
Országos Gyógyintézeti Központ
מידע כללי
סוג בית חולים לשעבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1889
תאריך פתיחה רשמי 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל וילמוש פרוינד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°31′14″N 19°04′31″E / 47.520555555556°N 19.075277777778°E / 47.520555555556; 19.075277777778
(למפת בודפשט רגילה)
 
המרכז הרפואי הלאומי
המרכז הרפואי הלאומי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

בנייניו

עריכה

ההיסטוריה של הקמת בית החולים ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט ידועה מגיליון 1890 של כתב העת "תעשיית הבנייה" (Építőipar). על פי כתב העת, ד"ר דיולה בקה, פרופסור באוניברסיטה, הציע את הקמת בית החולים בשנות ה-80 של המאה ה-19. התוכנית נבדקה על ידי האדריכל המפורסם מיקלוש איבל, אחד האדריכלים החשובים ביותר באותה תקופה, ואז בשנת 1886 הוכרז על מכרז פומבי להקמת מבני בית החולים. למכרז התכנון הוגשו 13 הצעות, וילמוש פרוינד ואלפרד וליש זכו בתחרות. משימת התכנון הוענקה בסופו של דבר לפרוינד. ההקמה התרחשה בין מרץ 1888 לאוקטובר 1889 (כלומר תוך כשנה וחצי) בניהולו של הבנאי הראשי יוז'ף אמון. החזית המרכזית של מתחם הבניין המודרני עם מערכת אגפי עזר (Pavilion) המורכבת מ-5 בניינים פנה לרחוב סאבולץ', החלק הדרומי גבל בדרך אַרֵנָה (כיום שמו דרך דוז'ה ג'רג'). לוחות הרצפה היו עשויים קורות ברזל שסופקו על ידי "מפעל יציקות הברזל ומפעל המכונות של שליק" (Schlick–Nicholson Gép-, Waggon- és Hajógyár Rt). חזיתות הבניינים מכוסות לבנים גולמיים בכבישה יבשה על פי דפוס הרנסאנס ההולנדי על רקע צהבהב. מערכת הלבנים סביב החלונות, אדני הכתפיים וחלקים אחרים בבניין היו עשויים לבנים בכבישה ומעוצבים בצבע אדום, הכרכובים העיקריים היו מאבן גיר מקומי. כל בניין חולק לרדיקל צדדי ולרדיקל מרכזי גדול יותר, והותקן בו מדף משונן. הקו שהפריד בין הקומות (רצפה-תקרה) הודגש על ידי שורה של לבנים דקורטיביות שהונחו אופקית, והכניסה הייתה בסגירה חצי עגולה.[1] באחד מבנייני בתי החולים היה גם בית כנסת, אך הוא בוטל במהלך ההלאמה שהייתה לאחר מלחמת העולם השנייה.[1]

היסטוריה מאוחרת יותר

עריכה
 
בית החולים של הקהילה היהודית של פשט. תמונה מתחילת המאה ה-20

בין שתי מלחמות העולם היה הקומפלקס אחד ממוסדות הבריאות היוקרתיים ביותר בבודפשט. עם זאת, הוא לא קיבל מחלקה אוניברסיטאית עד שנת 1954 בשם "אוניברסיטת היינל אימרה למדעי הבריאות" (Haynal Imre Egészségtudományi Egyetem). בשנת 2000 אוניברסיטה זו אוחדה לתוך אוניברסיטת זמלווייס כפקולטה למדעי הבריאות. שמו שונה בשנת 2001 ל"מרכז הרפואי הלאומי" ונסגר בשנת 2007. הקומפלקס פונה ואחר כך בשנת 2010 חולק לשניים: בחלקו הוקם מוסד לטיפול בחסרי בית ובחלקו השני הוקם "מרכז השיקום והאחסון של המוזיאון הלאומי" (OMRRK).

רופאים ראשיים במוסד

עריכה

ראו גם

עריכה
  • רשימת בתי חולים בבודפשט(הו')

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 P. Brestyánszky Ilona, i. m., 96–97. o.