הסדר מותנה הוא הסכם משפטי שנחתם בין רשויות התביעה השונות של מדינת ישראל לבין החשוד. במסגרת ההסדר וכתנאי לחתימתו, מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, רשות התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. אם יעמוד החשוד בתנאים שנקבעו בהסדר, מתחייבת התביעה כי התיק הפלילי ייסגר בעילת סגירה הנקראת "סגירה בהסדר".

רקע וחקיקה

עריכה

עיגון ההסדר בחוק היה יוזמה של פרופסור אורן גזל-אייל[1], אשר כתב את הטיוטה הראשונה של הצעת החוק במסגרת מאמר. למרות התנגדותה של משטרת ישראל לחקיקה, אישרה ועדת השרים לחקיקה את ההצעה, והיא עברה בתיקונים מסוימים בכנסת בשנת 2012[2].

בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982, המאפשר במקרים מסוימים קיום הסדר מותנה, כדרך שלישית בין הגשת כתב אישום לבין סגירת התיק בלא ענישה. בהנחיה מספר 4.3042 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע נוהל כללי להחלת הליך של הסדר מותנה על ידי רשויות התביעה השונות.

כדי ליישם את הליכי ההסדר המותנה, הוקמה בחטיבת התביעות של משטרת ישראל, שהיא האמונה על טיפול ברוב המכריע של הסדרים אלה, יחידה בפריסה ארצית שזה תפקידה[3].

מטרת ההליך

עריכה
  1. לאפשר לאזרח שביצע עבירה פלילית קלה דרך חלופית להעמדה לדין פלילי, אשר מסתיים ללא הרשעה פלילית.
  2. לאפשר למערכת האכיפה כלי יעיל לטיפול מהיר בעבירות קלות, באופן המוריד את העומס על התביעה ועל בתי המשפט[4].

תנאי הסף להתאמת חשוד להליך הסדר מותנה

עריכה
  1. לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.
  2. לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, שאינם חלק מההסדר.
  3. לא נערך הסדר מותנה עם החשוד בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.
  4. העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל, גם לא מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות[5].
  5. קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

סוגי העבירות והנסיבות בהן ניתן לערוך הסדר מותנה

עריכה

ניתן לערוך הסדר בעבירה מסוג חטא או עוון. החוק מאפשר להגדיר גם עבירות מסוימות מסוג פשע כמצדיקות הסדר מותנה, אולם טרם הוגדרו עבירות כאלו.

ככלל, השימוש בהסדר נועד לחול על עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, הן נסיבות הקשורות לביצוע העבירה והן נסיבות שאינן קשורות בהכרח בביצוע העבירה, לרבות נסיבות הקשורות למבצע העבירה.

א. כל עבירות העוון שבטיפול פרקליטות המדינה – בין העבירות בקבוצה זו נכללות העבירות של גרימת מוות ברשלנות, חבלה ברשלנות, קבלת דבר במרמה, עבירות הונאה, הלבנת הון, עבירות על פי חוק איסור לשון הרע, הטרדה מינית, עבירות על פי פקודת סימני מסחר.

ב. עבירות עוון בטיפול התביעה המשטרתית הקבועות בנספח ב' להנחיות היועמ"ש. ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות הבאות אם הן בוצעו לאחר 1 בינואר 2016: עבירת האיומים, למעט אם נעברה כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף 382(ב) לחוק העונשין, עבירת הסגת גבול, למעט אם נעברה כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף 382(ב) לחוק העונשין, עבירת מעשי פזיזות ורשלנות, במקרה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה. בנוסף ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות הבאות אם הן בוצעו לאחר 1 בינואר 2017: תקיפה, גנבה, היזק בזדון, תגרה, החזקת נכס חשוד, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הזנחת השמירה על כלי ירייה וחומרים מסוכנים, העלבת עובד ציבור, איסור מכירת משקאות משכרים לקטין, והחזקת סמים לצריכה עצמית. החל מיום 1 בינואר 2019 ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה בכל העבירות מסוג עוון (עבירות שהעונש המרבי בגינן אינו עולה על שלוש שנות מאסר).

ג. עבירות על פי חוק התכנון והבנייה – הקבועות בנספח ג' להנחיות היועמ"ש.

התנאים שניתן לכלול במסגרת הסדר שנחתם בין החשוד לבין התביעה

עריכה
  1. תשלום קנס לאוצר המדינה, עד לסכום של 29,200 ש"ח.
  2. פיצוי לכל נפגע עבירה, עד לסכום של 29,200 ש"ח.
  3. התחייבות להימנע מביצוע העבירה.
  4. עמידה בתנאי תוכנית טיפול, תיקון ושיקום, לרבות ביצוע שירות לציבור (של"צ), שיקבע קצין מבחן, והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
  5. פסילת רישיון נהיגה.
  6. הפקדת כלי ירייה.
  7. התחייבות להימנע מכניסה למקום או שלא להיות בקשר עם אדם.
  8. מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
  9. הסכמה לחלט או להשמיד חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה לפי כל דין.
  10. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

סירוב חשוד לעריכת הסדר

עריכה
  1. חשוד יכול לסרב להסדר או לתנאי מתנאיו, ובמקרים כאלה יוגש כנגדו כתב האישום לבית משפט.
  2. גובש ונחתם הסדר עם החשוד, אולם החשוד לא מילא אחר כל תנאי ההסדר או מקצתם, כפי שנקבע בהסדר, יועבר התיק ליחידת התביעה לניהול הליך פלילי בבית המשפט על דרך של הגשת כתב אישום.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה