הסולם (כתב עת)
הלדר (באנגלית: The Ladder) היה כתב העת הלסבי הראשון בתפוצה לאומית בארצות הברית. הוא יצא כל חודש בין השנים 1956 ל-1970, ופעם בחודשיים בשנים 1971 ו-1972. המגזין היה אמצעי התקשורת העיקרי של ארגון בנותיה של ביליטיס, הארגון הלסבי הראשון בארצות הברית. הוא נתמך על ידי חברת ONE בע"מ ואגודת מאטאשין. השם של המגזין נגזר מתמונת השער הראשונה שלו, שהיה איור של דמויות הולכות לכיוון סולם שמטפס עד השמיים.
 | |
| שער גיליון אוקטובר 1957 | |
| סוג | ירחון |
|---|---|
| סוגה |
מדיה הקשורה ל-LGBTI+  |
| מו"ל |
בנותיה של ביליטיס |
| תאריכי הופעה |
1956 – ספטמבר 1972 (כ־16 שנים) |
| שפה |
אנגלית |
| מדינה | ארצות הברית |
| ISSN | 0023-7108 |
  | |
מדיניות ומטרות כתב העת
עריכהמדיניות כתב העת הייתה בעיקרה שמרנית. רוב התוכן שפורסם בו היה מבוסס על מידע, ספרות אקדמית ונתונים מתחומים שונים כגון משפטים, פסיכיאטריה, חקר המיניות ועוד. ארגון "בנותיה של ביליטיס" אליו השתייך הכריז על שתי מטרות מרכזיות - 'חינוך החריגה' ו'חינוך הציבור'.
'חינוך החריגה' עסק במטרה לאפשר לקוראת, אישה מהקהילה הלסבית, להבין טוב יותר את תחושותיה, להסתגל ולהתאים את עצמה לחיים בחברה שלעיתים עוינת כלפיה. בהתאם למטרה זו, התוכן עסק בעצות, דעות והדרכות על היכולת להסתדר באופן עצמאי כאישה לסבית בתחומים חברתיים, אזרחיים וכלכליים.
המטרה השנייה, 'חינוך הציבור', נועדה לייצר בציבור הרחב הכרה ולגיטימציה לקהילה ההומוסקסואלית והלסבית באמצעות תוכן חינוכי המסביר אודותיהם.
גם מדיניות ההפצה של העיתון תרמה למטרה זו. ארגון "בנותיה של ביליטיס" הפיץ עותקים של כתב העת ללא דרישה קודמת לכך, למוסדות חינוך שונים ולבעלי מקצוע כגון פסיכולוגים, עורכי-דין וספרנים, שאת כתובותיהם מצאו באמצעות ספר הטלפונים.
אסטרטגיות ליצירת לגיטימציה לנשים לסביות
עריכהניתוח גיליונות כתב העת מצא[1] שלוש אסטרטגיות באמצעותן ניסו הכותבים "לחנך את הציבור" ולייצר לגיטימציה לנשים לסביות.
הראשונה, נורמליזציה של הנשים הלסביות - בעיקר באמצעות מאמרים של מומחים לפסיכולוגיה ופסיכותרפיה שהשוו בין נשים לסביות לנשים הטרוסקסואליות, וטענו כי הן זהות לגמרי מלבד הבחירה של מושא אהבתן.
האסטרטגיה השנייה הייתה השגת מעמד גבוה בחברה. עיקר הדרך הייתה תיאור נשים לסביות באופן דומה לגברים. בכתב העת תוארו הנשים הלסביות כנשים עצמאיות ועובדות - נשות עסקים, רופאות, צלמות, מורות ועוד. הן תוארו כבעלות חינוך גבוה, עוסקות במקצועות ממעמד גבוה, ומרוויחות שכר מעל הממוצע. תיאורים אלו, בשנים הראשונות בהן הופץ העיתון, אפיינו בעיקר גברים והיו פחות נפוצים בקרב נשים הטרוסקסואליות.
האסטרטגיה השלישית הייתה יצירת אמפתיה - הצגת הנשים הלסביות כאזרחיות אידיאליות. כתב העת עשה זאת באמצעות מאמרי הדרכה שפנו לאישה הלסבית, וייעצו לה לשים בסדר העדיפויות קודם כל את העובדה שהיא אזרחית, אינדיבידואלית ואינה חלק מקבוצה עם דעה מסוימת. הם טענו כי עליה לפעול תחילה לטובת המדינה ורק לאחר מכן לייחס חשיבות לנטייה המינית שלה.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Marianne Cutler, Educating the “Variant,” Educating the Public: Gender and the Rhetoric of Legitimation in The Ladder Magazine for Lesbians, Qualitative Sociology 26, 2003-06-01, עמ' 233–255 doi: 10.1023/A:1022919129613