הפארק הלאומי וסקראן
הפארק הלאומי וסקראן (בספרדית: Parque Nacional Huascarán) שוכן בקורדיירה בלאנקה ("הרכס הלבן") שבהרי האנדים, במחוז אנקאש שבצפון פרו. הוא הוכרז כפארק לאומי בשנת 1975. ב-1977 הכריז עליו אונסק"ו כשמורה ביוספרית וב-1985 – כאתר מורשת עולמית. הקמת הפארק נועדה להגן על החי והצומח באזור, על האתרים הארכאולוגים ועל נופיה של הקורדיירה בלאנקה.
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
תאריך הקמה | 1975 | ||||
נתונים ומידות | |||||
שטח | 3,400 קילומטר רבוע | ||||
מיקום | |||||
מדינה | פרו | ||||
מיקום | מחוז אנקש | ||||
קואורדינטות | 9°27′S 77°26′W / 9.45°S 77.43°W | ||||
אתר רשמי | |||||
גאוגרפיה
עריכהשטחו של הפארק כ-3,400 קמ"ר, הכוללים 663 קרחונים, 296 אגמים ו-3 נהרות אליהם מתנקזים 41 יובלים. גובהו של הפארק הוא למעלה מ-200 מ' מעל פני הים, ופסגותיו הגבוהות כוללות את ההר הגבוה בפרו – הר וסקראן שנתן לפארק את שמו (6,768 מ'), וכן את הר אלפמאיו (5,947 מ') והר פיסקו (5,752 מ').
צמחיית הפארק כוללת 779 מיני צמחים. 112 מיני עופות זוהו בתחומיו, ובהם קונדור האנדים, טינמו הפונה, ברווז הנהרות וקוליבריים ממינים שונים. היונקים המצויים בפארק כוללים, בין היתר, יגוארים, פומות, חתולי פמפס, דובי משקפיים, טפירים ברזילאים, ויקוניות מצויות, גואנקואים ולמות.
נופיו של הפארק מהווים מוקד משיכה לתיירים, והפעילויות בו כוללות טרקים, טיפוס הרים וסקי. מרבית המטיילים מגיעים לפארק מהעיירה ואראס הסמוכה.
גלריה
עריכה-
פסל ישו בעיירה יונגאי משקיף לכיוון הר וסקראן
-
פסגת הר וסקראן
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ספרדית