הפריה מלאכותית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, לא ברור האם הערך מדבר על הנושא הכללי "טיפול בבעיות אי פיריון" או על הנושא הפרטי "הזרעה מלאכותית בבני אדם".. | |
הפריה מלאכותית היא פרוצדורה רפואית, המשמשת להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין ומבוצעת במגוון שיטות. ההליך משמש למתן מענה לבעיות אי פריון, וכן להפריה של נשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. לאחר ההפריה מתנהלים ההריון והלידה באופן טבעי.
בבעלי חיים ובחקלאות המתועשת נהוגה הפריה מלאכותית באמצעות הזרעה מלאכותית.
היסטוריה
עריכההמקרה המדווח הראשון של הפריה מלאכותית התרחש בשנת 1884. הרופא ויליאם פנקוסט מפילדלפיה השתמש בנוזל זרע שנתרם על ידי אחד מששת הסטודנטים שלו שצפו בהליך כדי להפרות אישה שהייתה בטיפולו ולא נכנסה להיריון זמן רב. הרופא לא שיתף את האישה בהשערתו שלמעשה בעלה הוא עקר, והציע לה לערוך ניסוי כדי לסייע לה, מבלי שתהיה מודעת להליך; הוא הרדים אותה והחדיר לנרתיקה את זרעו של הסטודנט, ולאחר 9 חודשים נולד בנה. המקרה נשמר בסוד 25 שנים, ורק לאחר מותו של פנקוסט דיווח על כך אחד הסטודנטים במאמר במגזין רפואי (לפני כן הוא סיפר על כך לבנה של האישה).[1]
בשנות ה־80 של המאה הקודמת התקיימו הפריות מלאכותית מדי פעם כאשר רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, במטרה לאפשר לזרע להגיע אל הביצית.
אי פריון
עריכה- ערך מורחב – עקרות
אי־פריון הוא בעיה או הפרעה במערכת הרבייה. האבחנה מתבצעת בדרך כלל לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה ברציפות ללא התעברות. על־פי הגדרה זו, כ־10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאי־פוריות.
ב־40%–55% מהמקרים הגורם לאי־פוריות הוא אצל האישה. הליקוי יכול להיות הורמונלי וקשור להפרעה בתהליך הביוץ, או מכני עקב בעיה במערכת הרבייה. ב־25%–40% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר ומקורה בליקויים שונים בזרע או בעיה חסימתית. ב־10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב־10% מהמקרים הסיבה לאי הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי פריון אידיופטי.
אצל בני אדם
עריכהאצל בני אדם הפריה מלאכותית היא אמצעי להשגת היריון שאינו כרוך בקיום יחסי מין. בני זוג שמתקשים להיכנס להריון יכולים להפיק תועלת מההליך באמצעות דיוקם של זמן החדרת תאי הזרע ומיקומם. פעולה זו יכולה להתגבר על מקרים שבהם מערכת החיסון של האישה דוחה את הזרע של בן זוגה. במקרים שבהם לא ניתן להשתמש בזרע של בן זוגה, אפשר להיעזר בזרע של תורם אחר. שיטה זו משמשת לעיתים קרובות לזוג חד מיניים שרוצים להוליד ילד. אישה שאין לה בן זוג או שבן זוגה סובל מחולשה פיזית שמגבילה קיום יחסי מין ביניהם תוכל להרות בהפריה מלאכותית, וכך גם אישה המבקשת להרות מזרע בעלה המנוח. נשים שיש להן בעיות בצוואר הרחם – כגון צלקות בצוואר הרחם; חסימה בצוואר הרחם הנגרמת בשל מחלת האנדומטריוזיס או מצבים גניקולוגיים אחרים; או עיבוי שריר צוואר הרחם – עשויות להיעזר גם הן מהפריה מלאכותית המאפשרת להחדיר את הזרע גם במקרים אלה, המקשים על חדירת הזרע דרך צוואר הרחם על מנת שתתקיים הפריה של הביצית.
הפריה מלאכותית בבעלי חיים
עריכה- ערך מורחב – הזרעה מלאכותית
הפריה מלאכותית בבעלי חיים מכונה הזרעה מלאכותית, והיא מבוצעת על-פי רוב לשם השבחה ומסיבות כלכליות. שיטה זו היא למעשה אמצעי המשכלל את יישום עיקרון הברירה הטבעית של בעלי חיים לפי תכונותיהם המתאימות לצורכי האדם.
ליישום השיטה נאסף זרע מזכרים מובחרים, ונמכר לכל דורש.
שיטות טיפול
עריכההטיפול המקובל לאי פריון הוא בהפריה מלאכותית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנה המדויקת של הגורם או הגורמים לאי הפריון, לעיתים משולבות מספר שיטות טיפול, וזאת על מנת לנצל את היתרונות של כל שיטה ושיטה. מקובל לחלק את שיטות הטיפול לשתי קבוצות עיקריות:
- שיטות שונות של הפריה שאינה חוץ גופית (Non IVF Treatments)
- שיטות שונות של הפריה חוץ גופית (הח"ג IVF).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דניאל סינקלר, הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים, המשפט 16, יולי 2003
- יורם כרמלי, הפריה מלאכותית בישראל - המצב החוקתי
- מיכאל קורינאלדי, המעמד המשפטי של יילוד מהפריה מלאכותית, קריית המשפט ד'
- אבישלום וסטרייך, על פורמליזם גמיש ומהותיות ריאליסטית — עיון בפולמוס ההפריה המלאכותית, דיני ישראל לא
הערות שוליים
עריכה- ^ The art of artificial insemination, 2013, Doctor's Review
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.