הקפאת ביציות
הקפאת ביציות (בלועזית: Oocyte cryopreservation) היא תהליך לשימור ביציות האישה, המאפשר לנשים לדחות את הליך ההיריון למועד מאוחר יותר, בין אם מסיבות רפואיות כגון פגיעה בפוריות עתידית עקב טיפול בסרטן ובין אם מסיבות חברתיות.
הקפאת ביציות עקב טיפול סרטני מתרחשת כיוון שכימותרפיה והקרנות עלולות להיות רעילות לביציות. הקפאת ביציות מתבצעת גם בקרב נשים שאינן מעוניינות או מסוגלות לבצע הקפאת עוברים או בקרב נשים שמעוניינות לשמר את יכולתן העתידית להביא ילדים לעולם, אם משום שאין להם עדיין בן זוג, או מסיבות אישיות או רפואיות אחרות. בנוסף, לעיתים לנשים עם היסטוריה משפחתית של הופעה מוקדמת של גיל המעבר יש עניין בשימור הפוריות ועל כן מבצעות הקפאת ביציות. תהליך הוצאת הביציות לצורך הקפאתן ביציות זהה להליך המבוצע במסגרת הפריה חוץ גופית. זה כולל זריקות הורמונליות במשך שבוע עד מספר שבועות המעוררות את השחלות להבשיל מספר ביציות. כאשר הביציות בשלות, מתבצע טיפול תרופתי נוסף להשרייה של התבגרות סופית של הביציות[1]. לאחר מכן, מוציאים את הביציות מהגוף דרך הנרתיק, בדרך כלל תחת הרדמה ולאחר מכן הביציות מוקפאות מיד.
הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף האדם ועל כן מכילה כמות גבוהה של מים. כאשר הביצית קופאת, גבישי הקרח שנוצרים בה עלולים להרוס את שלמות התא. על מנת למנוע זאת, טרם ההקפאה נעשה ייבוש של הביצית באמצעות חומרים קריוטקטנים, חומרים המחליפים את רוב המים בתא ומעכבים את היווצרותם של גבישי קרח בתא. הביציות מוקפאות או בשיטת הקפאה איטית ומבוקרת או בתהליך הקפאה מהירה, שיטה חדשה יותר המכונה ויטריפיקציה. ויטריפיקציה מהירה הרבה יותר, אך דורשת ריכוזים גבוהים יותר של חומרים קריוטקטנים. בעזרת שיטה זו, הקפאת ביציות בשיטת ויטרפיקציה בוצעה לראשונה בהצלחה בטיפול בהפריה חוץ גופית בשנת 1999[2]. היתרון של ויטריפיקציה היא בכך שהיא מפחיתה את היווצרות הקרח בתוך הביציות ומחוצה להן בזמן הקפאת, אחסון וחימום הביציות. עקב כך, ויטריפיקציה קשורה בשיעורי הישרדות גבוהים יותר ובהתפתחות טובה יותר של הביציות בהשוואה לקירור איטי. עקב כך, שיטת הבחירה בהקפאת ביציות היא ויטריפקציה, אם כי עדיין חסרים ניסויים מבוקרים אקראיים בנושא[3]. כשרוצים להפרות את הביצית כחלק מהליך הפריה חוץ גופית, הביצית מופשרת ומבצעים עליה טכניקת הפריה המכונה הזרקת זרע ציטופלזמטית (הידועה בקיצור הלועזי שלה, ICSI).
מחקרים מוקדמים שבחנו את שיעורי ההצלחה של השיטה הראו כי שיעורי ההצלחה של הפריה בעזרת ביציות קפואות היו נמוכים יותר בהשוואה לביציות "טריות"[4]. עם זאת, עם התפתחות השיטה והטכנולוגיה, מחקרים עדכניים יותר הראו שיעורי הצלחה זהים להפריה של ביציות "טריות"[5], אם כי מחקרים אלה בוצעו בעיקר על נשים צעירות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הקפאת ביציות, באתר medico
- הקפאת ביציות, באתר איכילוב
הערות שוליים
עריכה- ^ Youssef, Mohamed AFM; Van der Veen, Fulco; Al-Inany, Hesham G; Mochtar, Monique H; Griesinger, Georg; Nagi Mohesen, Mohamed; Aboulfoutouh, Ismail; van Wely, Madelon; Youssef, Mohamed AFM (2014). "Gonadotropin-releasing hormone agonist versus HCG for oocyte triggering in antagonist-assisted reproductive technology". The Cochrane Database of Systematic Reviews (10): CD008046. doi:10.1002/14651858.CD008046.pub4. PMID 25358904.
- ^ Kuleshova, Lilia; Gianoroli, Luca; Magli, Cristina; Ferraretti, Anna; Trounson, Alan (1999). "Birth following vitrification of small number of human oocytes". Human Reproduction. 14 (12): 3077–3079. doi:10.1093/humrep/14.12.3077. PMID 10601099.
- ^ Edgar, D. H.; Gook, D. A. (2012). "A critical appraisal of cryopreservation (slow cooling versus vitrification) of human oocytes and embryos". Human Reproduction Update. 18 (5): 536–554. doi:10.1093/humupd/dms016. PMID 22537859.
- ^ Magli MC, Lappi M, Ferraretti AP, Capoti A, Ruberti A, Gianaroli L (במרץ 2009). "Impact of oocyte cryopreservation on embryo development". Fertil. Steril. 93 (2): 510–516. doi:10.1016/j.fertnstert.2009.01.148. PMID 19342025.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Practice Committees of the American Society for Reproductive Medicine and the Society for Assisted Reproductive Technology (בינואר 2013). "Mature oocyte cryopreservation: a guideline". Fertility and Sterility. 99 (1): 37–43. doi:10.1016/j.fertnstert.2012.09.028. ISSN 1556-5653. PMID 23083924.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.