הרברט ג'ורג' קליין
הרברט ג'ורג' קליין (1 באפריל 1918 - 2 ביולי 2009[1]), נקרא גם הרב קליין, היה ידוע בעיקר כמנהל התקשורת של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. קליין שימש גם כמזכיר העיתונות (אנ') בשלושה מהקמפיינים של ניקסון ועורך עיתוני קופלי (אנ') בסן דייגו לפני ואחרי שהותו בבית הלבן[2].
 | |
| לידה |
1 באפריל 1918 לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביולי 2009 (בגיל 91) לה חויה, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תפקיד |
מנהל התקשורת בבית הלבן (20 בינואר 1969–1 ביולי 1973) |
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית |
  | |
חיים אישיים
עריכהקליין נולד ב-1 באפריל 1918 לג'ורג' ג'יי קליין ואיימי מארי קורדס. הוא נישא למרג'ורי ג'י גלבריית' בלונג ביץ' ב-1 בנובמבר 1941. לזוג נולדו שתי בנות. הוא מת בגיל 91 ב-2 ביולי 2009 לאחר שלקה בדום לב בביתו.
חינוך
עריכהקליין בוגר ב-1935 בבית הספר התיכון תיאודור רוזוולט (לוס אנג'לס) (אנ') וקיבל תואר ראשון בעיתונאות ב-1940 מאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם היה עורך ספורט של ה-"Daily Trojan" (אנ').
קריירה
עריכהשנתיים לאחר שסיים את לימודיו בקולג', הוא התגייס לצי ארצות הברית שם הפך לקצין ושירת עד שנת עד 1946. לאחר תפקיד זה, הוא הפך לעורך החדשות של "פוסט אדבוקאט" וכתב מיוחד עבור העיתונים של קופלי (אנ').
בשנת 1946 מונה קליין לסוכן העיתונות בקמפיין של ריצ'רד ניקסון למושב מחוז הקונגרס ה-12 של קליפורניה (אנ'). ניצחונו של המועמד בבחירות אלה חיזק מערכת יחסים עם הפוליטיקאי הצעיר מקליפורניה. הוא נבחר להיות סוכן העיתונות של ניקסון בקמפיין למושב בסנאט מטעם מדינת קליפורניה, בו הוא התמודד וניצח את הלן גאגן דאגלס (אנ') ב-1950.
מ-1950 עד 1968 קליין עבד עבור "איגוד סן דייגו" (אנ'), ושימש תחילה ככותב וכותב מערכת. הוא קודם לעורך עמודי מערכת, עורך משנה ועורך בכיר, לפני שעלה לבסוף לתפקיד העורך. לקמפיין הנשיאותי של דווייט אייזנהאואר בקליפורניה ב-1952, קליין נבחר על ידי ניכסון כמנהל הפרסום. במהלך מסע הבחירות של 1956, ניקסון בחר בו שוב כעוזר מזכיר העיתונות הלאומי שלו. כאשר ניקסון החליט להתמודד על הנשיאות ב-1960, קליין הפך למזכיר העיתונות הלאומי שלו. הוא גם היה מזכיר העיתונות של ניקסון במהלך מסע הבחירות שלו לתפקיד מושל קליפורניה ב-1962.
ב-1968, קליין שימש כמנהל התקשורת הלאומי של ניקסון בריצה השנייה שלו לנשיאות. לאחר ההשבעה ב-1969, נבחר קליין להיות מנהל התקשורת החדש של הזרוע המבצעת, תפקיד שמילא עד להתפטרותו ב-1 ביולי 1973.
קליין הצטרף שוב למגזר הפרטי לאחר מעורבותו בממשל ניקסון. הוא כיהן בתפקיד סגן נשיא לקשרי תאגידים ב- Metromedia, Inc (אנ'). בין השנים 1973 ל-1977. הוא הפך ליועץ תקשורת מ-1977 עד 1980 לפני ששימש כעורך הראשי של קופלי פרס עד פרישתו ב-2003.
קליין היה עמית ב-American Enterprise Institute וחבר באגודת עורכי העיתונים האמריקאית (אנ'). הוא כיהן בדירקטוריון בין השנים 1966 ל-1968.
פרסומים
עריכהקליין חיבר את הספר "Making It Perfectly Clear", על יחסי האהבה-שנאה של ריצ'רד ניקסון עם התקשורת. הספר יצא לאור על ידי Doubleday (אנ') ב-1980[3].
קישורים חיצוניים
עריכה- הספרייה הנשיאותית של ריצ'רד ניקסון - הרברט ג' קליין
- American Enterprise Institute – הרברט ג' קליין
- פרויקט הנשיאות האמריקאית - מכתב קבלה של ניקסון
- USC College News - אוצר טרויאני - הרברט ג' קליין
- USC מכון ארצות הברית-סין
- מגזין טיים – האגרטי של ניקסון
- קורא שבועי בסן דייגו - רוח הרפאים של ניקסון
- מציאת סיוע לספרייה הנשיאותית של הרברט ג' קליין, דווייט ד' אייזנהאואר
- הרברט ג'ורג' קליין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Nixon aide, Copley executive Herbert G. Klein, dies at age 91 – San Diego Union-Tribune, 7/2/09
- ^ Clymer, Adam (4 ביולי 2009). "Herbert G. Klein, Aide in the Nixon White House, Dies at 91". New York Times. נבדק ב-5 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ISBN 0-385-14047-9