הריסת בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון

הריסת בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון מתבצעת באמצעות ציוד מכני הנדסי של המנהל האזרחי. פעמים רבות ההריסות האלה נתפסות כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הריסת מבנים פלסטינים

מבנים רבים הנבנים על ידי פלסטינים בשטח C נבנים ללא תוכניות בניין מוכרות על ידי המנהל האזרחי, הממעט לאשר בקשות כאלה כאשר הן מוגשות. על פי נתונים של המנהל האזרחי, בשנים 2010-2020 הוגשו כל שנה מעל 400 בקשות, ואושרו בממוצע פחות מ-7 בקשות בכל שטח העילה למניעת אישורים היא שאין ליישובים תוכניות מתאר, וגופי התכנון ביהודה ושומרון מיעטו מאוד בהכנת תוכניות כאלה.

נגד חלק מהבתים מוצא ומופעל צו הריסה. ב-22 ביולי 2019 הרסה ישראל 13 בניינים בשכונת ואדי אל-חומוס הסמוכה לירושלים. השכונה היא באזור שבין שטח B לשטח A, בשליטת אזרחית של הרשות הפלסטינית, אך נמצאת בצד הישראלי של גדר ההפרדה, בעקבות בקשות של תושבי המקום. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון הוציא צו איסור בנייה באזור זה, משום שקרבת המבנים לגדר ההפרדה מהווה סיכון ביטחוני. הבתים שנהרסו נבנו לאחר פרסום הצו ובג"ץ דחה עתירה של בעלי הבתים נגד הריסתם.

לפי נתונים שנאספו על ידי המשרד לתיאום פעילות הומניטרית של האו"ם (OCHA), כל שנה נהרסים 400 עד 800 מבנים של פלסטינים, מתוכם קצת יותר משליש מבני מגורים. השאר הם מבנים חקלאיים, חנויות, מחסנים, ועוד, כאשר כ-100 עד 200 מההריסות הן במזרח ירושלים.

הריסת בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים

מחפר הורס בית בעפרה, 2017

בתים בהתנחלויות ובמאחזים ביהודה ושומרון נהרסו לפי פסיקות בג"ץ בעתירות שהוגשו על ידי פלסטינים וארגוני שמאל בישראל בנימוק שהבתים נבנו על קרקע פרטית של פלסטינים. המקרה הבולט ביותר הוא פינוי כל היישובים מגרון ועמונה בעקבות עתירה לבג"ץ.

הריסת מאחזים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאחז הוא יישוב שהוקם ביהודה ושומרון או ברצועת עזה ללא החלטה של ממשלת ישראל על הקמתו, שאין לו תוכנית בניין עיר, והבנייה בה היא לא חוקית. כיוון שכך, במהלך השנים פונו מספר מאחזים.