הרי טרודוס

הרי טרודוס
Τρόοδος
מידע כללי
גובה	1,952 מ'
מדינה	קפריסין
מיקום	קפריסין
קואורדינטות	34°55′00″N 32°50′00″E / 34.916666666667°N 32.833333333333°E
	מפת הרי טרודוס (למפת קפריסין רגילה) ניקוסיה לימסול לרנקה לפקושה פמגוסטה פאפוס קירניה הים התיכון הרי טרודוס

הרי טרודוס (ביוונית Τρόοδος; בטורקית Troodos Dağları) הם רכס ההרים הגדול בקפריסין, והוא משתרע במרכז-מערב האי. על הרכס שוכנים כפרים רבים, מנזרים וכנסיות, שתשע מהן, וכן אחד המנזרים, הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. הרי טרודוס פופולריים מאוד בקרב תיירים, ובחורף פועל על מורדות ההר אולימפוס אתר סקי זעיר, ובו ארבע מעליות. בהרים אלה נמצא מנזר קיקוס בו קבור הארכיבישוף מקאריוס השלישי.

גאוגרפיה

הרי טרודוס מתחלקים לארבעה חלקים:

טרודוס המרכזי - רובו מוכרז כפארק לאומי והוא משתרע על שטח עגול קטן למדי, שקוטרו כ-10 ק"מ בלבד. בטרודוס המרכזי שוכן שיאו של הרכס בהר אולימפוס, הנישא לגובה של 1,952 מטר. פסגתו של ההר אינה נגישה לקהל הרחב, ומאז 1974 ניצבת בה תחנת מכ"ם של חיל האוויר המלכותי המכונה "גולף בולז" ("golf balls").
אזור סולאה - משתרע מצפון לטרודוס המרכזי וחוצץ בינו לשפלת מסאוריה שבמרכזה יושבת ניקוסיה.
אזור מרתאסה - נמצא צפונית-מערבית לטרודוס המרכזי ומשתפל צפונה לעבר מפרץ מורפו. בשוליו הדרומיים של אזור מרתאסה ניצב מנזר קיקוס, הנחשב לעשיר ולמפורסם בקפריסין, וסמוך לו שוכן קבר הארכיבישוף מקאריוס.
אזור פיטסיליה - חלקו המזרחי של הרכס, שנמצא ממזרח לטרודוס המרכזי.

ההרים מכוסים במחטניים, ובמיוחד באורן ירושלים, ויש בהם 127 מיני צמחים אנדמיים. בהרים שורר אקלים ים תיכוני מתון ושלג יורד בפסגותיו בחורף. בהרים שוכנים גם עכברים מסוג עכבר קפריסין.

על ההרים פזורים כפרים שמהווים אטרקציה תיירותית. בכפר אומודוס מתקיים כל שנה פסטיבל יין.

גאולוגיה

הרי טרודוס נוצרו בעקבות התנגשות שני לוחות טקטונים: הלוח האפריקאי והלוח האנטולי. הלוח האפריקאי נע צפונה ביחס ללוח האנטולי (וביחס ללוח האירואסייתי), וכתוצאה מההתנגשות התרומם האי קפריסין אל מעל גובה הים. תהליך ההתרוממות האיטי של רכס ההרים השאיר את תצורות הסלע האוקייניות כפי שהן וחשף אותן על פני השטח. כתוצאה מכך, בהרי טרודוס נמצאים מחשופים נרחבים של אופיוליט, קרום אוקייני הנחשף על פני השטח. אופיוליט זה ידוע בשם "אופיוליט טרודוס", ונחשפים בו, בין השאר, סלעי בזלת כרים הנוצרת מהתקררות בזלת מתחת לפני הים.

הכנסיות המצוירות

ערך מורחב – כנסיות מצוירות באזור הטרודוס

דברי ימיהם של הרי טרודוס שלובים בהיסטוריה של קפריסין כולה, אולם בשל בידודם היחסי של ההרים וחוסר נגישותם, הם הושפעו במידה פחותה מהתמורות הרבות שפקדו את האי. בשנת 965 שבה קפריסין לאימפריה הביזנטית (לאחר שלטון משותף עם האימפריות המוסלמיות), והחל במאה ה-11 הפכו ההרים למעוזם של נזירים שמצאו בהם מקום פרישה והתבודדות באי. הכנסיות מצטיינות בפרסקות ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים. הן הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו^[1].

שם	שנת הכללה	מיקום	תאריך ייסוד
כנסיית איוס ניקולאוס טיס סטאיס (סולאה)	1985	קקופטרייה	המאה ה-11
מנזר איוס יואניס למבדיסטיס (מרתאסה)	1985	קלופאנאיוטיס	המאה ה-11
כנסיית פנגיה פורוויטיסה/אסינו (סולאה)	1985	ניקיטארי	המאה ה-12
כנסיית פנגיה טו אראקו (פיטסיליה)	1985	לגודרה	המאה ה-12
כנסיית פנגיה (מרתאסה)	1985	מוטולאס	המאה ה-13-המאה ה-14
כנסיית ארכניילוס מיכאל (מרתאסה)	1985	פדולאס	המאה ה-15
כנסיית טימיוס סטוורוס (פיטסיליה)	1985	פלנדרייה	המאה ה-13-המאה ה-15
כנסיית פנגיה פודיתו (סולאה)	1985	גלאטה	המאה ה-16
כנסיית סטוורוס איאסמאטי (פיטסיליה)	1985	פלטניסטאסה	המאה ה-15
כנסיית איה סוטירה טו סוטרוס (פיטסיליה) (ההשתנות)	2001	פליכורי	המאה ה-16