הרכבת התחתית של טוקיו
הרכבת התחתית של טוקיו (ביפנית: 東京の地下鉄) היא חלק ממערכת הרכבת תחתית באזור טוקיו רבתי של יפן. על אף שמערכת הרכבת התחתית עצמה היא בעיקר בתוך מרכז העיר, רוב קווי הרכבת מגיעים עד לפרוורי העיר.
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
מדינה | יפן | ||
עיר | טוקיו | ||
שם המערכת | הרכבת התחתית של טוקיו | ||
מפעיל | הרכבת התחתית של טוקיו | ||
מידע על ההקמה | |||
פתיחת הקו | 30 בדצמבר 1927 | ||
מידע על הקו | |||
סוג הקו | קו תחתי | ||
אורך הקו | 304.1 ק"מ | ||
מספר נוסעים ביום | 7,950,000 (2022) | ||
מספר נוסעים בשנה | 3,921,000,000 (2019) | ||
תרשים הקו | |||
| |||
רשתות
עריכהשני מפעילי הרכבת התחתית העיקריים בטוקיו הם:
- טוקיו מטרו - החברה הגדולה ביותר בטוקיו. היא מפעילה כיום 179 תחנות בתשעה קווים ו-195 קילומטרים (121 מיל) של מסילת ברזל.[1]
- הרכבת תחתית טואי - חברה המנוהלת על ידי הלשכה לתחבורה במטרופולין טוקיו, שהיא סוכנות של ממשלת מטרופולין טוקיו. היא מפעילה 99 תחנות על ארבעה קווים ו-109.0 קילומטרים (67.7 מיל) של מסילת ברזל.[2]
החל משנת 2015 רשת הרכבת התחתית המשולבת של מטרו טוקיו ומטרו טואי כוללת 278 תחנות ו-13 קווים המכסים אורך מסילות כולל של 304.1 קילומטרים (189.0 מיל). כל רשתות הרכבת ביחד מסיעות בממוצע מעל 8 מיליון נוסעים מדי יום.[3]
צבע קו | סמל הקו | מספר קו | שם הקו | שם ביפנית | תחנות | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מטרו טוקיו | ||||||||||
כתום | קו 3 | קו גינזה | 銀座線 | 19 | ||||||
אדום | קו 4 | קו מרונוצ'י | 丸ノ内線 | 25 | ||||||
קו מרונוצ'י 2 | 丸ノ内線分岐線 | 4 | ||||||||
כסף | קו 2 | קו היביה | 日比谷線 | 21 | ||||||
תכלת | קו 5 | קו טוזאי | 東西線 | 18 | ||||||
ירוק | קו 9 | קו צ'יודה | 千代田線 | 19 | ||||||
זהב | קו 8 | קו יורקצ׳ו | 有楽町線 | 19 | ||||||
סגול | קו 11 | קו הנזומון | 半蔵門線 | 14 | ||||||
טורקיז | קו 7 | קו נמבוקו | 南北線 | 19 | ||||||
חום | קו 13 | קו פוקוטושין | 副都心線 | 15 | ||||||
הרכבת תחתית טואי | ||||||||||
ורוד | קו 1 | קו אסקוסה | 浅草線 | 20 | ||||||
כחול | קו 6 | קו מיטה | 三田線 | 25 | ||||||
ירוק בהיר | קו 10 | קו שינג'וקו | 新宿線 | 21 | ||||||
בורדו | קו 12 | קו הואדו | 大江戸線 | 40 |
בנוסף לחברות אלו קיימות חברות נוספות לא רשמיות של רכבות תחתיות:
- טוקיו ואטרפרונט ארי (TWR), מפעילה קו יחיד של רכבת תחתית עם שמונה תחנות וכ־200,000 נוסעים מדי יום.[4]
- סאיטמה רפיד, מפעילה קו יחיד עם שמונה תחנות המהווה למעשה הרחבה של קווי חברת מטרו טוקיו.
- טוקיו רפיד, מפעילה קו תחתי אחד עם תשע תחנות, הקו מרחיב את קו טוזאי.
- קו יאמונט, אינו קו תת-קרקעי והוא בבעלות חברת JR, אבל כיוון שהוא משמש כעורק תחבורה ראשי במרכז טוקיו הוא מסומן ברוב מפות הרכבת התחתית.
היסטוריה
עריכה- 1915: הקו הראשון של הרכבת התחתית נפתח מתחת לתחנת הרכבת טוקיו, אך הוא היה קו דואר ולא קו נוסעים.
- 1927: חברת הרכבת התחתית 'טוקיו ושות' בע"מ' פתחה את קו הנוסעים הראשון של הרכבת התחתית שנקרא 'קו גינזה' ב-30 בדצמבר 1927, קו זה פורסם כ"הרכבת התחתית הראשונה במזרח". אורך הקו באותו הזמן היה רק 2.2 ק"מ.
- 1938: החברה של קו הדואר הרחיבה את הקו שלה והחלה במבצע איחוד עם חברת 'הרכבת התחתית של טוקיו'.
- 1941: במהלך מלחמת העולם השנייה, שתי חברות הרכבת התחתית התמזגו תחת שם אחד.
- 1954: קו מרונואוצ'י, קו הרכבת התחתית הראשון לאחר מלחמת העולם השנייה, נפתח וקו גינזה הורחב.
- 1960: חברה חדשה בשם 'הרכבת התחתית טואי' פתחה את הקו הראשון שלה- קו אסקוסה, בין אושיאג לאסקוסה.
- 1991: חברת טוקיו מטרו פתחה קו רכבת התחתית חדש- קו נמבוקו.
- 1995: ב-20 במרץ אירעה התקפת גז ברכבת התחתית בטוקיו על קווי המרונואצ'י, היביה, וצ'יודה, בשעות העומס. למעלה מ-5,000 בני אדם נפצעו ו-13 בני אדם נהרגו. כל שלושת הקווים הפסיקו לפעול במשך כל היום.
- 2004: שמה של חברת טוקיו מטרו ושות' שונה ל'מטרו טוקיו'.
- 2008: קו פוקוטושין נפתח.
מסלולי הקווים
עריכהמטרו טוקיו
עריכהחברת "מטרו טוקיו" היא החברה הגדולה ביותר במערכת הרכבת התחתית אך על אף שרוב הקווים מופעלים על ידה ההפרש במספר התחנות בינה לבין חברת 'הרכבת התחתית טואי' קטן יחסית, הסיבה לכך היא שקווי הרכבת שלה מגיעים למרחק קצר ממרכז העיר ומשמשים בעיקר את תושבי טוקיו והפרוורים הסמוכים.
רכבת תחתית טואי
עריכה"הרכבת התחתית טואי" מופעלת על ידי הממשלה קוויה מגיעים עד לפרוורים המרוחקים ומשלימים את השירות של הרכבת התחתית במטרופולין.
תעריפים ושעות
עריכהכרטיסים לרכבת התחתית נמכרים במכונות אוטומטיות. ניתן להשתמש ברכבות של חברת JR East (הרכבת הפרברית של טוקיו) ללא תשלום נוסף באמצעות כרטיס Japan Rail Pass.
כרטיסי הנסיעה הם "כרטיסים חכמים" כאשר משלמים באמצעותם על ידי הנחתם על משטח מגע בכניסה לתחנת הרכבת התחתית וביציאה מתחנת היעד. רכישת כרטיסי הנסיעה כרוכה בתשלום ראשוני של 500 ין יפני. על הכרטיס ניתן לטעון עד 20,000 ין. המונח "כרטיס הנסיעה" הוא מעט מטעה: Suica ו- PASMO הם כרטיסי חיוב גנריים המתקבלים כאמצעי תשלום על ידי שירותים שונים, ממכונות אוטומטיות ועד מסעדות או חנות הדיוטי פרי בנמל התעופה.
ישנם גם מספר כרטיסים מיוחדים המאפשרים נסיעות בלתי מוגבלות ברכבת התחתית.
- ה-Tokunai Pass (都区内パス) הוא כרטיס שמאפשר נסיעות בלתי מוגבלות במשך יממה אחת בקווי JR East בכל 23 הרבעים של טוקיו (כולל קו יאמאנוטה ותחנות רבות המקיפות אותו). עלות הכרטיס היא 730 ין.
- ה-Tokyo Free Kippu (東京フリーきっぷ) מאפשר נסיעות בלתי מוגבלות במשך יממה אחת בקווי JR East, קווי הרכבת התחתית, וקווי האוטובוס העירוני בכל 23 הרבעים של טוקיו. עלות הכרטיס היא 1,580 ין.
- ה-Holiday Pass (ホリデーパス) מאפשר לנסוע בכל קווי JR East באזור המטרופולין של טוקיו, כולל צ'יבה, קאנאגאווה, סאיטאמה ומערב טוקיו. עלות הכרטיס היא 2,300 ין ליום, וניתן לרכוש את הכרטיס רק בסופי שבוע, בחגים לאומיים ובמהלך חופשת הקיץ (בין 20 ביולי עד 31 באוגוסט).
רוב קווי הרכבת התחתית בטוקיו מפסיקים לפעול בין השעות 1:00 עד 5:00 בבוקר. בשעות השיא מגיעה רכבת פעם בשלוש דקות. גם שלא בשעות השיא מגיעה רכבות לפחות פעם בעשר דקות. חג ראש השנה היפני הוא היום היחיד בשנה בו ישנם שירותי רכבת תחתית 24 שעות ביממה.
מפה
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Corporate Information = Business Contents - Transportation Services - Business Situation". Tokyo Metro Co., Ltd. 31 במרץ 2015. נבדק ב-2016-01-17.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 東京都交通局ホーム - 経営情報 - 交通局の概要 - 都営地下鉄 [Tokyo Metropolitan Bureau of Transportation Home - Management Information - Overview of the Department of Transportation - Toei Subway] (ביפנית). 東京都交通局 [Tokyo Metropolitan Bureau of Transportation]. 1 באפריל 2015. נבדק ב-2016-01-17.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Subways keep Tokyo on the move". Japan Today. אורכב מ-המקור ב-2007-10-22. נבדק ב-2007-01-24.
- ^ 企業・採用|お台場電車 りんかい線, www.twr.co.jp