הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית (במולדובנית: Република Советикэ Сочиалистэ Молдовеняскэ) הייתה אחת מ-15 הרפובליקות של ברית המועצות. מולדובה נכבשה על ידי הצבא האדום ב-2 באוגוסט 1940 בזמן מלחמת העולם השנייה. כשהתפרקה ברית המועצות הכריזה מולדובה על עצמאותה ב-27 באוגוסט 1991.
| |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
| מוטו לאומי | פועלי כל העולם, התאחדו! | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה סובייטית | ||
| שפה נפוצה | מולדובנית, רוסית | ||
| עיר בירה |
קישינב (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| רשות מחוקקת |
Supreme Soviet of Moldavia  | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | כיבוש מולדובה | ||
| תאריך | 2 באוגוסט 1940 | ||
| פירוק | פירוק ברית המועצות | ||
| תאריך | 27 באוגוסט 1991 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת רומניה | ||
| ישות יורשת |
 מולדובה  טרנסניסטריה | ||
| שטח בעבר | 33,843 קמ"ר (נכון ל־1991) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 4,337,600 (נכון ל־1989) | ||
  | |||
.svg)
.svg)
היסטוריה
עריכההסובייטים הקימו ישות אוטונומית במקום בשנת 1924. לבסוף, מולדובה עצמה נכבשה מידי הרומנים פעם במלחמת העולם השנייה והאוטונומיה הסובייטית חודשה בקיץ 1940. בשנים שלאחר מכן נשלחו עשרות אלפי אנשים שנחשדו כמאיימים על השלטון ל"חינוך מחדש" בסיביר או בקזחסטן. בנוסף על כך, השלטון הסובייטי רדף את הכמורה וגירש גרמנים אתניים. בסוף העשור היה רעב כבד ברפובליקה.
עם שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב בשנים 1953–1964 אט אט מולדובנים החלו לחזור לארץ מהגולאגים. בשנות ה-70 וה-80 הרפובליקה קיבלה כספים רבים מהשלטון על מנת לפתח את האזור.
בשנות שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב חלה תחייה וחידוש התנועה הלאומית במולדובה, לאחר שלטון הדיכוי של ליאוניד ברז'נייב. בשנים אלו החלו מחשבות על היפרדות מהשלטון המרכזי. בסוף אוגוסט 1989 השפה המולדובנית אומצה כשפה הרשמית והיא הוחזרה לאותיות הלטיניות, כמו שהיה לפני השלטון הסובייטי. באביב- סתיו 1991 מולדובה הכריזה על עצמאות וברית המועצות התפרקה, ובכך תמו הימים על הרפובליקה.
במולדובה של ימנו חבל טרנסניסטריה הטוען לעצמאות משתמש באותו דגל של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית
דמוגרפיה
עריכהנכון לשנת 1989, 64.5% מהאוכלוסייה הייתה מולדובנית (בניגוד ל-68.8% בשנת 1941). לאומים מרכזיים אחרים שישבו במקום היו הרוסים והאוקראינים (13% מכל קבוצה, נכון ל-1989). במולדובה (1989) היו גם כ-1.5% (65,000) יהודים.
קישורים חיצוניים
עריכה
