הרפתקת הכדכוד הכחול
הרפתקת הכדכוד הכחול הוא אחד מ-56 סיפורי שרלוק הולמס הקצרים מאת ארתור קונן דויל. והוא הסיפור השביעי בספר "הרפתקאותיו של שרלוק הולמס", שפורסם בשנת 1892. הסיפור פורסם לראשונה במגזין הסטרנד הלונדוני בינואר 1892 ולאחר מכן בסטרנד הניו יורקי בפברואר 1892.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ארתור קונאן דויל  |
| איורים |
סידני פאג'ט |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
סיפור קצר |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| תקופת התרחשות |
תקופת חג המולד |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1892 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
האיש מעוות-השפה |
| הספר הבא |
הרפתקאת הלהקה המנומרת |
  | |
עלילה
עריכהבשעה שמגיע ד"ר ווטסון לבקר את ידידו שרלוק הולמס לרגל חג המולד הוא מוצא כי הלה עסק בבדיקתו של כובע לבד ישן, שהגיע להולמס משליח הרובע פיטרסון שנכח בעת תגרה בליל חג המולד בין חבורת בריונים לאדם בשם הנרי בייקר (ששמו ידוע להולמס משמו שהוטבע על כובעו), בעקבות התנפצות חלון ראווה נמלטו שני הצדדים בהשאירם בזירה את כובעו של בייקר ואווז שהיה ברשותו, כדרכו מסיק הולמס מסקנות בנוגע לאופיו ומעמדו של בייקר באמצעות כובעו, תוך כדי דיבורם שב פיטרסון לבית ומציג לפני הולמס אבן כחולה שנמצאה בזפק האווז, הולמס מזהה את האבן ככדכוד הכחול של הרוזנת ממורקר שנגנב מחדרה במלון קוסמופוליטון חמישה ימים קודם לכן.
בשלב זה עובר הולמס לסקירה קצרה על ביצוע השוד כפי שפורסם בעיתונות, ג'יימס ריידר המשמש איש תחזוקה ראשי במלון הוביל את ג'ון הורנר שרברב בן 26 לתקן סורג בחדר ההלבשה של הרוזנת, כאשר חזר ריידר אל החדר גילה, לדבריו, שהורנר נעלם ומגירת השידה נפרצה והתכשיטים שהיו בה נשדדו, קתרין קיוזאק, משרתת הרוזנת מעידה כי שמעה את קריאת הבהלה של ריידר כשחזר אל החדר, הורנר נעצר באותו הערב והתנגד למעצרו, מאחר שכבר היה מעורב בעבר בשוד סירב שופט השלום לדון באשמה בשיפוט מהיר והעביר את הטיפול בפרשה לבית הדין העליון.
כשלב ראשון מפרסם הולמס מודעה על מציאתם של כובע לבד ואווז במיקום בו נאספו על ידי פיטרסון, כשמגיע בייקר לביתו של הולמס הוא מסביר לו שלא טרח לחפש אחר חפציו משום שהיה סבור שנלקחו על ידי כנופיית הבריונים שתקפה אותו, הולמס מודיע לו שהאווז נאכל והוא יתן לו תחתיו אווז אחר, ואם רצונו דווקא באווז זה הרי שעדיין ישנם ברשותו הנוצות, הרגליים, הזפק וחלקים דומים של העוף, בייקר מוותר בחפץ לב על חלקים אלו ומוכיח שלא היה לו שום ידיעה על הכדכוד הכחול. הולמס מברר אצל בייקר מהיכן קיבל את האווז והלה מפנה אותו למועדון אווזים שאותו ייסד פונדקאי בשם וינדיגייט, במועדון זה נתן כל חבר פרוטות אחדות בכל שבוע וקיבל תמורתם אווז לחג המולד.
הולמס פונה לפונדקאי וינדיגייט ונוכח לדעת שאין האווזים שלו, והם נקנו על ידו בשוק של קובנט גרגן מאדם בשם ברקינרידג', כאשר מנסה הולמס להוציא מהמוכר מהיכן הגיעו אווזים אלו לידיו הוא מתרתח ואינו מוכן לענות, הולמס מתחכם ומספר לו שהתערב שהעוף גדל בכפר, המוכר ממהר להודיע לו כי הוא טועה ומקור האווזים דווקא מהעיר, הולמס ממשיך להתווכח עד שהמוכר מראה לו בפנקסיו שהאווזים הגיעו מאשה בשם אוקשוט הגרה בעיר.
הולמס מתכנן לפנות למרת אוקשוט לצורך המשך החקירה, אך מהומה שפורצת ליד הדוכן בו נקנו האווזים מסבה את תשומת לבו, ברנש קטן מנסה לברר להיכן נמכרו האווזים שהגיעו לדוכן זה ממרת אוקשוט ונענה בסירוב לשיתוף פעולה מצדו של המוכר, הולמס פונה אליו ומציע את עזרתו כשהוא מוכיח בעזרת הידיעות שכבר רכש במהלך החקירה שהוא יודע הכל על הפרשה. האיש נוסע עם הולמס לביתו ומציג את שמו כג'ון רובינסון, אך הולמס דורש ממנו לחשוף את שמו האמיתי והוא מזדהה כג'יימס ריידר איש התחזוקה במלון קוסמופוליטן.
בביתו מציג הולמס את האבן בפני ריידר ומאשימו בגנבת האבן מחדרה של הרוזנת, למרות ההוכחות הברורות שבידו מבקש הולמס מריידר להשלים את הפרטים החסרים, מתברר שקתרין קיוזאק משרתת הרוזנת סיפרה על הימצאות האבן למר ריידר שלא יכל לעמוד בפיתוי, הוא חיבל בחדרה של הרוזנת ושלח את ג'ון הורנר, שכבר הסתבך בעבר בבעיה כזו, לתקן את התקלה כדי שהחשד יפול באופן טבעי עליו. ריידר שלא ידע היכן להחביא את אבן הכדכוד החליט לפנות אל ידיד עבר בשם מורסלי שיצא לתרבות רעה ולהביאו בסוד מעשיו. כדי להסתיר את האבן עד שיגיע לידידו פנה ריידר לביתה של אחותו שהבטיחה לו אווז לחג המולד, כשהגיע לביתה תחב את אבן הכדכוד לתוך לועו של אחד האווזים שבלע את האבן, האווז שב והתערב עם שאר האווזים ומר ריידר שזיהה את האווז על פי זנבו המפוספס לקח את האווז לידידו מורסלי שם ביתרו את האווז וגילו להפתעתם שאבן הכדכוד אינה בזפקו, כששב לבית אחותו התברר למר ריידר שלאחותו היו שני אווזים בעלי זנב מפוספס, והאווז נמכר כבר למוכר השוק ברקינרידג'.
הולמס מניח לבסוף למר ריידר להימלט על נפשו, כשהוא מנמק את מעשהו בכך שאינו מועסק על ידי המשטרה, והורנר אינו בסכנה כיוון שמר ריידר לא יעיד נגדו, ואילו מר ריידר בעצמו לא ישוב לסורו מאחר שהוא נפחד מכדי לעשות זאת, וישיבתו בכלא רק תהפוך אותו לפושע מועד.
