הר לא זז
הר לא זז הוא מחזה של גלעד עברון, שעלה בתיאטרון הבימה ב-1996 בבימויו של חנן שניר ובתיאטרון בית ליסין בשנת 2016 בבימויו של עירד רובינשטיין.
עלילה
עריכההר לא זז מקיים דיאלוג מורכב עם הסרט "קאגמושה" של אקירה קורוסאווה המתרחש בימי הביניים ביפן. עברון מושך מהסרט תמות מרכזיות כמו מקומה של האישה בחברה צבאית ואלימה, גבולות התפקיד של השחקן, ושאלות על אותנטיות ומפתח אותן[1].
במרכז ההצגה עומדת דמותו של גנב הדומה במראהו למנהיג השבט, ומשום כך מאמנים אותו להפוך לכפיל שלו (מנהג שרווח כהגנה מפני רוצחים שכירים). כשמנהיג השבט נופל בקרב הופכים ראשיו את הגנב הכפיל למנהיג. תחילה משחק הכפיל את תפקידו כקליפה שנועדה להסתיר באופן זמני את מותו של המנהיג מפני מקורבים ובייחוד מפני האויבים, ואחרי כן בוחרים ראשי השבט, ואשתו של המנהיג המת, להסתיר לגמרי את התרמית על ידי קבלתו כמנהיג האמיתי[1].
במהלך הזה, לצד מהלכים אחרים, פוסע עברון מעבר לעלילת המוצא של הסרט המקורי שבו ברגע שמתגלה התרמית של הגנב הכפיל בפומבי, הוא מושלך מתפקידו ומהשבט.
בהצגה מתפתח הגנב בקליפת תפקידו כמנהיג המת, למנהיג של ממש, לבעלה של אשת המנהיג המת, והולכת ומתעצמת השאלה על האותנטיות של האישיות כשהגנב מזהה את עצמו לגמרי כמנהיג המת. יתרה מכך – הוא מוציא להורג את בנו של המנהיג המת, שמורד וקורא עליו תגר בטענה שהוא זיוף. התפתחות אחרונה זו מביאה אותו לכדי טירוף והתאבדות משום שאינו יודע יותר מיהו, גנב עלוב או ראש שבט.
אודות ההצגה והבימוי
עריכההצגת הבכורה הייתה ב-13 ביוני 1996 וההצגה רצה 139 פעמים.
שפת המחזה מסוגננת מאוד ומאופקת וניכרת בה השפעת האסתטיקה היפנית. הבמאי חנן שניר הדגיש אותה בבימוי ששאב גם הוא ממקורות ההשראה אלה, כמו גם מאמנויות לחימה מזרחיות, וטקסים מסורתיים. בסגנון המוקפד וביצירת הקודים החמורים של התנועה הסתייע שניר במורה לאמנויות לחימה, אשר אימן את השחקנים וסגנן את משחקם על ידי שיעורי מדיטציה ואימונים מפרכים.
על אף הסגנון האסתטי היפני, התלבושות התקופתיות, החרבות הסמוראיות ושאר המאפיינים המרחיקים לתרבות זרה ומרוחקת, לא היה ספק שההצגה מגיבה לחוויה המיליטריסטית בישראל.
הפקת 2016 בבית ליסין זכתה בשלושה פרסי התיאטרון הישראלי: שאדי מרעי - פרס השחקן המבטיח, מאור צבר - פרס עיצוב התלבושות, זיו וולושין - פרס עיצוב התאורה[2].
יוצרים
עריכההפקת הבימה 1996/ הפקת בית ליסין 2016
- מחזאי: גלעד עברון
- במאי: חנן שניר / עירד רובינשטיין
- עיצוב תפאורה ותלבושות: רקפת לוי / פולינה אדמוב (תפאורה) ומאור צבר (תלבושות)
- מוזיקה: יובל מסנר / רועי ירקוני
- אמנויות לחימה: סרגיי אובקימיאן (פטיק) / אורי בוסתן
- עיצוב תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי) / זיו וולושין
שחקנים
עריכהשם הדמות | שם השחקן הפקת הבימה 1996 |
שם השחקן הפקת בית ליסין 2016 |
---|---|---|
הגנב/ראש שבט - טקאדה | יגאל נאור | יורם טולדנו |
האשה הראשונה – קיוקו | נאוה זיו | יעל וקשטיין |
האח – איטאמי | שלום שמואלוב | נמרוד ברגמן |
הבן - יאמדה | מיכה סלקטר | שאדי מרעי |
סמוראי – מוראטה | יגאל שדה | דני ברוסבני |
שר הצבא – נומורה | חיים חובה | עומר עציון, טל דנינו |
שומר א' | זיו בליסיאנו | מאיר טולדנו |
שומר ב' | ג'וש שגיא | מעין רחמים |
הילד, מאסו | דניאל מגון, אריק רוזנטל, יוני פליישמן, אלעד אלבז. | עמית מורשת |
שומרים | רענן לוי, אורי בלק | אמיר שחם |
לקריאה נוספת
עריכה- המחזה "הר לא זז" התפרסם בספרו של גלעד עברון, "שישה מחזות", קובץ מחזות, הוצאת ספרא, אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 224-164.
קישורים חיצוניים
עריכה- ההצגה הר לא זז באתר תיאטרון הבימה
- ההצגה הר לא זז באתר תיאטרון בית ליסין
ביקורות
- מיכאל הנדלזלץ, "הר לא זז": המסכה שצורבת את הפנים, באתר הארץ, 27 ביולי 2016
- רון שוורץ, השחקן מספר 1, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2016
- מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "הר לא זז": דרוש חזון אמנותי, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יאיר אשכנזי, המחזאי הפוליטי גלעד עברון כותב על יפן, אך מתכוון אלינו, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
- ^ יאיר אשכנזי, טקס פרסי התיאטרון: "אשה בורחת מבשורה" היא הצגת השנה; רגב הפתיעה בנאום מפויס, באתר הארץ, 19 במאי 2017