הר תורען
הר תורען הוא הר בדרוֹם הגליל התחתון המרכזי, בגובה 548 מטר מעל פני הים, 350 מטר מעל מחלף גולני ובסמוך לבית רימון. הוא חלק מרכס "הרי תורען – נצרת" המהווים את החצי הדרומי של הגליל התחתון המרכזי. מההר ניתן לצפות על בקעת בית נטופה.
מראה הר תורען מדרום (משמאל), על הפסגה אפשר להבחין במגדל התצפית מגדל תורען. למרגלות ההר מועצה מקומית טורעאן | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 548 מטר |
מדינה | ישראל |
מיקום | הגליל התחתון |
רכס הרים | הרי תורען-נצרת |
מסלול ההעפלה הקל | כביש |
קואורדינטות | 32°47′46″N 35°22′29″E / 32.796012°N 35.374855°E |
היסטוריה
עריכהבעבר הרכס היה מכוסה יער צפוף ויש עדויות לכך שבמאה הקודמת עוד חיו בו ברדלסים וכנראה גם נמרים. כיום נמצאים בו צבאים ושועלים[1].
גאולוגיה
עריכהבדרום הרכס קיימת תופעה גאומורפולוגית ייחודית של בליה ספרואידית: בשיפוע ההר נחשף מבנה טבעתי בשכבות סלעי הגיר והדולומיט, כאשר סחיפה שחלה בעמק בדופן הקמר יצרה מבנה קונצנטרי של עיגולים בתוך עיגולים, בדומה לבצל שחתכו ממנו נתח וקליפותיו מתגלות לעין[2][3]. ניתן לראות את התופעה מכביש 77.
אזורים מיושבים
עריכהעל ההר עצמו שוכנים שני יישובים: בית רימון ומצפה נטופה, ונטועים בו כרמי זיתים רבים. למרגלות ההר מצפון נמצא הכפר בועיינה-נוג'ידאת ולמרגלותיו מדרום שוכן הכפר טורעאן, המשמר את שמה של "תרען" הנזכרת אצל חז"ל, אשר ממנה נגזר שם ההר.
מדרום להר נמצאת בקעת תרען, בה עברה בתקופה הרומית הדרך הראשית שבין טבריה וציפורי, ואשר כיום עובר בה כביש 77, ובסמוך למרגלותיו המזרחיים של ההר נמצאות חורבת משכנה וחורבת עמודים, שרידי שני יישובים יהודיים גדולים מתקופת התלמוד.
בראש ההר נמצא מגדל תורען – מגדל תצפית שהוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל. אפשר להיכנס למסלול על ידי פנייה שמאלה בכניסה למצפה נטופה.
על הרכס נמצא מרכז "דרך-ארץ" שהוקם לזכרו של רס"ן דני גומז שנפל במלחמת לבנון השנייה. המרכז פועל בתור מרכז תיירותי, בעל אופי חינוכי-חקלאי המופעל על ידי מתנדבים. הפרויקט משלב בין תחומי התיירות, החינוך והחקלאות על ידי לימוד מורשת והיסטוריה בשילוב התנסות בעבודות חקלאיות שונות.
לקריאה נוספת
עריכה- עמנואל הראובני, פסגות, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
הערות שוליים
עריכה- ^ אל הגליל בקיץ – מהר תורען אל יודפת(הקישור אינו פעיל, 21.10.2021) – מדרשת שדה בוקר
- ^ עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 צילום 290, עמ' 237
- ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 80-82.