השעיית הספק
ערך מחפש מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. את רוב הערך ממלאות דעותיו של סופר חרדי אחד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
השעיית הספק הוא מונח מתחומי הספרות, המחזאות והתסריטאות המתייחס ליכולת ולנכונות להתעלם בעת הקריאה או הצפייה ממידת הסבירות, המציאותיות או ההיגיון של הנחות יסוד או של פרטים בסיפור[1]. מונח זה שימושי ביצירות סוריאליסטיות, פנטסטיות וביצירות מדע בדיוני. את המונח טבע המשורר סמואל טיילור קולרידג'.[2]
גישות
עריכהיצירתו של ג'.ר.ר. טולקין שִדרגה את סוגת הפנטזיה בהציגה עולם דמיוני שלם עם מערכת שלמה של חוקים, עמים, היסטוריה, אמונה ושפות. טולקין עצמו טען שהמונח "השעיית הספק" איננו מתאים לנכונות הקורא להעמיד מערכת משנית של אמונות.
שיטות
עריכהבמאמר שפרסם סופר הקומיקס מרדכי חלמיש במגזין "קומיקס" בחודש טבת תשע"ג, הוא מציין ארבע דוגמאות של טכניקות מצויות להשעיית הספק:
ריאליזיציה טכנית - שימוש בפרטים טכניים, לעיתים אף בצורה מוגזמת, על מנת לתאר מציאות לא טבעית, מקלים על קבלתה. לדוגמה: כאשר בא הסופר לתאר ענק רב ממדים המגיח לפתע מול בני אדם, הוא עשוי להיתפס במכוון לפרטים טכניים של נתוני גובה, צבע, צורת האצבעות וכדומה, על מנת להעניק אמינות לדמות הענק.
הצמדה לריאליה - שיטה נוספת היא "חיבור" האירוע הבדיוני והטלאתו אל אירועים ומצבים ריאליים ברורים. כך למשל, הסופר המתאר את הגעתה של חללית לחצר בית באישון לילה, יקדים ויתאר את משב הרוח ואת העצים הנעים, יעבור לתיאור החללית הנוחתת, ואז ישוב ויתאר את נביחותיו של הכלב הביתי. סגנון ה"פינג-פונג" בין ריאליה לבדיון ובחזרה, משעה את הספק ומקל על הקוראים לקבל כאחת את ההתרחשות כולה הכוללת את האירוע הבדיוני.
הרחבה רגשית - בבואם לתאר מצבים בלתי ריאליים, עוברים חלק מן הסופרים לתיאורי רגש נרחבים, ובכך "מקלים" על הקוראים לקבל את המצב שנוצר. לדוגמה: סופר המכניס לפתע דמות של ענק לסיפור, יתאר בהרחבה את תחושותיהם של בני האדם לנוכח היצור המפלצתי שלמולם. תיאורי הרגשות המורחבים משמשים כרקע המקל על השעיית הספק.
הכרזת הספק - סופרים רבים נוהגים "להודות" כביכול על מציאותו של הספק, ובכך באופן פרדוקסלי להעניק לו אמינות. לדוגמה: כאשר מתרחש מצב דמיוני ובלתי ריאלי, יציין הסופר ויכתוב כי גיבורי הסיפור לא האמינו למראה עיניהם. לעיתים הוא אף מוסיף מפיהם של גיבורי הסיפור, את התייחסותם למצב הבלתי הגיוני הזה. לצורך תיאור מקרים דמיוניים אף יותר, עשוי הסופר אף להקדים ולציין בטרם ההתרחשות, כי איש ממשתתפי הסיפור לא היה מאמין שיתרחש דבר מעין זה. לדוגמה: "היה זה ערב רגיל כאשר פסעתי אל ביתי בשעה עשר, ואילו היה אומר לי מאן-דהו כי הערב ישתנו חיי לחלוטין, לבטח הייתי פוטר אותו בבת צחוק".
הערות שוליים
עריכה- ^ אריאנה מלמד, צריך לקרוא כדי להאמין, באתר ynet, 29 באוגוסט 2006
- ^ עופרה עופר אורן, מה גרם לסמואל קולרידג' לשקוע בהזיות, ואיזה שיר כתב כשהתעורר, באתר Xnet, 30 ביולי 2017