השפעת כתבי הקודש על עיצוב הלאומיות האמריקנית
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
לכתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה), או בשמם המקובל בארה"ב הבייבל The Bible, היתה השפעה מכרעת על עיצוב הלאומיות אמריקנית. חשיבותם של כתבי הקודש בארה"ב היתה גדולה מיום ייסודן של המושבות הבריטיות באמריקה, ועד לעומק המאה ה-19. במשך 150 שנות התקופה הקולוניאלית רוב החינוך היה ביתי, כאשר עיקר הלימוד היה לקרוא ולפרש את הבייבל. [1] רוב המתישבים במושבות הדרומיות היו אנגליקנים. מושבות ניו אינגלנד בצפון הוקמו כמושבות פוריטניות, עם להט דתי בייבליסטי. המאפיין העיקרי של הדת הפוריטנית בניו-אינגלנד היה מחויבות עמוקה לבייבל מצד אחד, וזכותו של כל איש לפרש את הבייבל כרצונו מצד אחר. [2][3] בספרו "הדמוקרטיה באמריקה" טען דה טוקוויל ששרשי הדמוקרטיה האמריקנית נעוצים במסורת התרבותית- פוליטית שהמתישבים הביאו למושבות הבריטיות, ובעיקר הרגלם של האמריקנים להתאגד בקהילותיהם סביב עניינים כנסייתיים. [4] גם האנגליקנים, ובודאי הפוריטנים היו נוצרים פרוטסטנטים. בדומה לכך, גם רוב המתישבים במושבות המרכז היו פרוטסטנטים. המשותף לכל הפרוטסטנטים היה ביסוס הנוהג הדתי על כתבי הקודש לבדם, ולא על מסורת הכנסייה. כמו כן, הקביעה כי הבייבל ניתן לפרשנות עצמאית, שלילת האפשרות לגאולה באמצעות מעשים טובים, הדגשת האמונה כאמצעי היחיד לקבל את חסד האל, וסירוב להכיר בייחוד של מעמד הכמורה על פני יתר המאמינים (ראה בהרחבה בערך נצרות פרוטסטנטית). בתנאים המיוחדים שנוצרו בארה"ב, ביטויים המעשי של ערכים אלה יצר מעין "דת בייבל" אמריקנית.
התקופה הקולוניאלית
עריכהאהבתם ומחויבותם של האמריקנים לבייבל בתקופה הקולוניאלית באה לידי ביטוי בין השאר בשמות פרטיים ובשמות מקומות, וכמובן בעצם נוכחותו של בייבל בכל בית, כאשר במקרים רבים מדובר בספר היחיד בבית. [5]
יסודות הדמוקרטיה האמריקנית נעוצים במידה לא מבוטלת בעיירות של ניו אינגלנד. במרכז העיירה היה "בית המפגש הקהילתי" Congregational Meetinghouse. כך כונתה בתקופה הקולוניאלית הכנסיה הפוריטנית. בכל עיירה היה לפחות מרכז אחד כזה. שם התקיימו כינוסי הקהילה. המטיפים היו מלומדים, ולימדו בייבל, מדעים, שפות ועוד. הציבור כולו היה משכיל, בעיקר על מנת שיוכל לקרוא בבייבל. [6]
הדמוקרטיה כתרבות וכמשטר, צמחה במידה רבה מתוך אותה נצרות פרוטסטנטית, במידה לא מבוטלת בגלל טיפוח ערכי האינדיבידואליזם והרציונליזם. ערכים אלו התפתחו בתרבות זו, מהחשיבות שייחסו הפרוטסטנטים לאמונה, שהאדם ניצב לבדו מול האל, מפרש את כתבי הקודש לפי הבנתו, ואינו נמדד על השתתפותו בטקסי קהילת המאמינים, אלא במעשים הטובים שהוא עושה כיחיד. האינדבידואליזם הפרוטסטנטי הדגיש את חופש המצפון והבחירה. פילוסופיה אינדיבידואליסטית מנתחת תופעות חברתיות כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי, מה שהוביל למשטר הדמוקרטי המודרני, כמשטר המתבסס על הסכמתם של רוב היחידים בחברה לחיות יחד.
אחרי המהפכה
עריכההתקופה אחרי המהפכה האמריקנית התאפיינה בהתעוררות דתית משמעותית, וביצירת כיתות דתיות חדשות. הסטוריונים שעוסקים בדת ברפובליקה הצעירה, כמו מרק נול, טוענים שבראשית המאה ה-19 נוצרה בארה"ב סינטזה תרבותית בין פרוטסטנטיזם אבנגליסטי, ורפובליקניזם, כאשר כל הכיתות הדתיות, היו שותפות להדגשת סמכותו של הבייבל. סינטזה זו, של "רפובליקליזם אבנגליסטי", התבססה במידה רבה על כך, שרוב האמריקנים האמינו שאדם צריך לסמוך על שכלו ועל כח שיפוטו. עבור אמריקנים רבים תובנה זו התפתחה במידה רבה כתוצאה מהמקובל בנצרות האמריקנית, שכל אדם יכול וצריך לפרש את הבייבל כראות עיניו. [7] בשנים אחרי המהפכה מדינות הדרום נעשו יותר דתיות ממדינות הצפון, ונוצרה "חגורת הבייבל". בדרום התערבו מטיפים מתודיסטים ובפטיסטים צעירים בהווי העממי, בעיקר דרך קשרים חברתיים שיצרו בעיקר עם נשות האיכרים. המטיפים והנשים תמכו אלה באלה. כריסטין הירמן אומרת, שהכיתות הדתיות האבנגליסטיות צמחו בעיקר הודות לאותם מפגשים בלתי אמצעיים בבתי האיכרים. החוט המקשר בין העולם החילוני לעולם הדת היה הזכות והחובה של כל אחד לפרש את הבייבל כהבנתו. [8]
במהלך המהפכה האמריקנית ובעקבותיה, התפתחה זהות לאומית אמריקנית. [9] זהות לאומית זו לא היתה דבר מובן מאליו, נוכח זהות מגובשת של כל אחת מהמדינות (וירג'יניה, מסצ'וסטס, וכו'), ועוד יותר מכך, נוכח השוני בין מדינות הצפון והדרום. ארה"ב נולדה כרפובליקה, שהתפתחה עד מהרה למדינה דמוקרטית. התפתחות שרחוקה מלהיות מובנת מאליה נוכח ההבדלים הנזכרים, ובמיוחד נוכח תופעת העבדות. [10] מכנה משותף לכל מדינות הברית היה זיקה חזקה במיוחד לבייבל, שהיה כאמור נפוץ ופופולרי במיוחד בכל מדינות הברית באותן השנים. ההסטוריה האמריקנית התאפיינה מאז הקמת המושבות הבריטיות ועד אמצע המאה ה-19 בתופעה של הרחבת ההתישבות לכיוון מערב. דה טוקוויל מתאר את המתישבים במערב, כאנשים "שחודרים למערב הפראי עם בייבל, גרזן וקובץ עתונים". [11]
בשנים אחרי המהפכה מתפתחים ברחבי ארה"ב בתה"ס הציבוריים, ומעכשיו הם קולטים גם את רוב ילדי המעמד הבינוני. הקריאה נעשתה מן הבייבל, שסיפק גם את תוכן הלימוד המרכזי. עד מהרה הוקמו גם בתי"ס של יום א', זאת במאמץ לצמצם יציאתם לתרבות רעה של ילדי העניים. קסטל מציין הבדל גדול בין ארה"ב לאנגליה: חינוך לעניים היה מאד מקובל בארה"ב, בניגוד לאנגליה. הפעילים ביותר בשטח היו הקווייקרים, שהיו הפעילים גם בארגונים נגד העבדות, והקימו בין השאר בתי"ס לשחורים משוחררים. בתה"ס של יום א' חילקו לילדים ארוחות, ביגוד וספרי בייבל. [12] ספרי הלימוד הבסיסיים ברפובליקה הצעירה, Spellers & Readers, משתמשים בבייבל לקריאה בסיסית, ועיקרם הוקדש ליחסי האל עם העולם, עם האדם ועם הילד עצמו. בספרי הלימוד המשיכו לשלב קטעי בייבל, וספורים מהבייבל, במשך כל המאה ה- 19. אף לא אחד מספרי הלימוד יכול להיות מוגדר כחילוני. נוכחות האל היא מוחשית מאד בעולם, והשגחתו הברוכה על היחידים ועל האומה כולה, ונמצאת בכל ספרי הלימוד בכל המאה ה- 19. [13] ספרי הלימוד ניסו לשכנע שכל יציאה כנגד הבייבל מערערת את הסדר החברתי. דאיזם ואתאיזם הוצגו בספרי הלימוד כלא הגיוניים ולא מוסריים. הספרים "מגייסים" את האישים המפורסמים, שהיו נוצרים נאמנים ומוצהרים, החל בניוטון ובג'ון לוק, עם דגש על ג'ורג' וושינגטון, שתמיד חש בנוכחות האל, שהדריכו בדרכו. [13] נח וובסטר נחשב "אבי החינוך האמריקני". מילון וובסטר שערך, נועד להיות מילון שיבטא את רוחה וערכיה של האומה הצעירה. במילון הוסיף וובסטר מילים, ובעיקר משמעויות, שמצא בבייבל. [1] בשנת 1834 כתב וובסטר ספר על ערכו של הבייבל, כמדריך לצעירים שנכנסים לקולג'. הוא כותב שם, שהבייבל הוא המדריך החשוב היחיד לחיי האדם, אם בענייני יחיד וחברה, ואם בשאלות ארגון החברה ודרכי השלטון. [14] [15]
האבות המייסדים והבייבל
עריכההאבות המייסדים היו בייבליסטים מובהקים, הכירו "בדת בייבל" אמריקנית, ובחשיבותה לעיצוב האומה.
בנאום הפרידה של ג'ורג' וושינגטון מהאומה, בסיום נשיאותו, מתייחס וושינגטון למעשה "לדת הבייבל" האמריקנית. הנשיא היוצא מתייחס לסכנות הפנימיות המאתגרות את הברית, בעיקר בגלל ההבדלים בין הצפון והדרום, אך טוען שניתן להתגבר על הקשיים, כי המשותף רב על המבדיל. וושינגטון טוען שיש לכולם את אותה הדת. דת זו עומדת ביסוד הרפובליקה, וארה"ב כאומה העומדת על יסודות אלה, ועתידה לתת לעולם השראה, כיצד לנהוג בדרכי המוסר והחסד. [16]
ג'ון אדמס הכיר היטב את הבייבל, והוקירו מאד. בצעירותו, כ-15 שנים לפני המהפכה, כתב אדמס ביומנו, שאם חברה מאמצת את הבייבל כבסיס החוק והמוסר, אזי כל חבריה יהיו בעלי מצפון, ועושים מעשי חסד איש לרעהו. בזקנתו, בשנת 1807, שנים אחדות אחרי שכבר לא כיהן כנשיא, כתב אדמס לידידו בנימין רש, שהבייבל מכיל את הפילוסופיה העמוקה ביותר, את המוסריות הגבוהה ביותר, ואת המדיניות המעודנת ביותר עלי אדמות. זה הספר הרפובליקני ביותר בעולם. חוקי הבייבל הם הדרך היחידה לדעתו לשימור הרפובליקה. [17]
תומס ג'פרסון נחשב לאבי רעיון הפרדת הדת מהמדינה. רעיון ההפרדה ממחיש את השפעתו של הבייבל על עיצוב הלאומיות האמריקנית, כגורם דתי משותף, מה שיצר בפועל הגבלת כוח פוליטי של ממסד דתי זה או אחר. כמושל וירג'יניה, ג'פרסון יזם את חוק ההפרדה בוירג'יניה. שאר מדינות הברית הלכו בעקבות וירג'יניה. גם התיקון הראשון בחוקה אימץ את הרעיון. ג'פרסון רצה למנוע עדיפות "לכנסיית מדינה" (הכנסייה האנגליקנית בוירג'יניה) על פני כנסיות אחרות. החוק זכה לתמיכה של כל הכיתות הדתיות. [18]
ג'פרסון גם ערך מחדש את "הברית החדשה". את הדחיפה לכך קיבל כנראה מידידו צ'רלס תומסון, מי שהיה מזכיר הקונגרס הקונטיננטלי מיום היוסדו, 1774, עד לפיזורו עם אישור החוקה, 1789 (את שארית חייו הקדיש תומסון לחקר הבייבל). תומסון, שהוציא ב- 1808 פירוש לבייבל, שלח לג'פרסון בשנת 1815 תמצית שהוא ערך לארבעת האוונגליונים (ספרי הבשורות). אז ניגש ג'פרסון לעריכת הבייבל "שלו". [19] בגלל הפופולריות של הבייבל, ג'פרסון הבין שהבייבל משמש בסיס חינוכי ראוי לאומה הצעירה, ולפיכך הוא רצה לשפר את הבייבל. יתר על כן, ההסטוריון הולוצ'אק מעריך, שג'פרסון רצה לקבע בייבל "חינוכי", מקובל על כולם, ובדרך זו לחזק עוד יותר את הפרדת הדת והמדינה. [20] [21] בחילופי מכתבים בין תומס ג'פרסון לבין ג'ון אדמס, לקראת כתיבת הפרוייקט, מסביר ג'פרסון לאדמס עד כמה הוא סולד מהברית-הישנה, אך מעריך את הברית החדשה, אפילו שגם היא לא נקיה מפגמים. במכתבי התשובה מגן אדמס בלהט על הברית הישנה, ומבטא שם את הקונצנזוס עליו התחנך בניו אינגלנד. [22]
דת הבייבל "והיעוד הגלוי"
עריכהכל האמור לעיל הביא הלכה למעשה להיווצרותה של "דת בייבל" אמריקנית. פיליפ שף הגדיר בשנת 1855 את האומה האמריקנית, כאומה שהיא קברו של עוף החול של הלאומיות האירופאיות השונות, אבל לא פחות מכך של הכתות הנוצריות השונות, ומתוך כך הותכה דת חדשה. [23] דת שנוצרה בניגוד למגמת החילון, שהיתה אופיינית לשאר ארצות המערב במאתים השנים האחרונות. ארה"ב היתה המדינה המערבית היחידה, שלא עברה באותן שנים תהליך חילון מואץ. [24] גילברט צ'סטרטון הגדיר בשנת 1922 את ארה"ב "אומה עם נשמה של כנסיה". [25] גם כיום רוב מכריע של האמריקאים מאמינים באלוהים ורואים את עצמם דתיים. [26]
הביטוי "In God We Trust" (באל נשים מבטחנו) נעשה המוטו של ארה"ב, ואף אומץ באופן רשמי כמוטו ע"י הקונגרס בשנת 1956. ביטוי זה מוטבע על כל שטר כסף אמריקני. לפי משאלים שנערכו בעשור הראשון של המאה, כ- 90% מהאמריקנים היו מרוצים מהדפסת המוטו הזה על השטרות. [1]
דת הבייבל האמריקנית השפיעה גם על עיצוב אידיאולוגית ההתפשטות של ארה"ב מערבה, והצדקת שליטתה ביבשת אמריקה כציווי דתי, מה שנקרא "היעוד הגלוי".
ראו גם
עריכה- היסטוריה של ארצות הברית
- Joshua Charles. Faith of the Founders
- דת בארצות הברית
- In God We Trust
- נצרות פרוטסטנטית
לקריאה נוספת
עריכה- Bernard Bailyn (1967), The Ideological Origins of the American Revolution. Cambridge, Mass
- Sacvan Bercovitch (1975), The Puritan Origins of the American Self. New Haven
- John Berens (1978), Providence and Patriotism in Early America, 1640-1815. Charlottesville
- Ruth H. Bloch (1985), Visionary Republic: Millennial Themes in American Thought, 1756-1800. New Yorkn ,
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Elizabeth Youmans, The Role of the Bible in Early American Education, Darrow Miller and Friends, 22.6.2017
- ^ אביהו זכאי, אמריקה כאוטופיה פוריטנית, מחשבות
- ^ Sacvan Bercovitch, The Puritan Origins of the American Self, New Haven, 1975
- ^ אלכסיס דה טוקוויל, הדמוקרטיה אמריקה (תרגום י. טברסקי וי. מרגלית), ירושלים, תש"ל, עמ' 37
- ^ Colleen McDannell, The Bible in Victorian Home, Material Christianity. Religion and Popular Culture in America McDannell, Material Christianity. Religion and Popular Culture in America, 1995, עמ' 67-102
- ^ Religion in Colonial Culture, 14.3.2016
- ^ Mark A. Noll, The American Revolution and Protestant Evangelicalism, Journal of Interdisciplinary History 23 (3), 1993, עמ' 615-638
- ^ Christine L. Heyrman, Southern Cross. The Beginnings of the Bible Belt, 1998, עמ' 162-164
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , The Shaping of the Revolution, The American Revolutionary Institute - ^ Brian Schoen, Cakculating The Price of Union, Journal of The Early Republic Vol. 23 no.2, 2003, עמ' 173-206
- ^ Alexis De Tocqueville, chap8, DEMOCRACY IN AMERICA, כרך vol. 1, London, 1835
- ^ Carl F. Kaestle, Pillars of the Republic, Common Schools and American Society, 1780-1860, New York: Hill and Wang, 1983, עמ' 30-40, 57-60
- ^ 1 2 Ruth M. Elson, Guardians of the Tradition, American Schoolbooks of the Nineteenth Century, Lincoln: University of Nebraska Press, 1964, עמ' 1-44
- ^ Noah Webster, Value of the Bible, 1834
- ^ Noah Webster, The Value of the Bible, Barnes & Noble ebooks, 2014 ,(1834)
- ^ George Washington, Washington's Farewell Address To The People of The United States, 1976
- ^ Joshua Charles, John Adams' Love of The Bible, Faith of the Founders, 10.12.2018
- ^ Nathan Hatch, The Democratization of American Christianity, Yale University Press, 1989, עמ' 34-36
- ^ Dickinson W. Adams, Jefferson’s Extracts from the Gospels “The Philosophy of Jesus” and “The Life and Morals of Jesus”, 1983
- ^ Mark Alexander Holowchak, Thomas Jefferson's Bible, Berlin: Walter De Gruyter, 2019, עמ' 8-10
- ^ Thomas Jefferson, The Jefferson Bible being The Life and Morals of Jesus Christ of Nazareth, 1961 ,(1816)
- ^ Norman Cousind, In God We Trust, Harper & Brothers Publishers, 1958, עמ' 229-249
- ^ Philip Schaff, America: A Sketch of Its Political, Social, and Religious Character, בתוך Sidney E. Mead, The Nation with the soul of Church: Church History, vol. 36, 1855 (1967), עמ' 262-283
- ^ Fahmy, Dalia, Americans are far more religious than adults in other wealthy nations Pew Research Center, 2018
- ^ Gilbert K. Chesterton, America is a Nation with a soul of a church, The Society of G. K. Chesterton, 2012, עמ' 1
- ^ Chaves, Mark, American Religion: Contemporary Trends., Princton, NJ: Princeton University Press, 2017, עמ' 38-39