התאבדות בישראל
בישראל מתאבדים בממוצע כ-500 אנשים מדי שנה.[1][2][3]
בשנת 2020 נרשמו 437 התאבדויות ו-428 בשנת 2019. בתקופה זו שיעור ההתאבדות עמד על כ-10.4 ל-100,000 נפש לגברים ו-2.7 לנשים. בשנת 2020 עלה השיעור לגברים בגיל 15-24 ב-13% ובגיל 65 ומעלה ב-11% ולנשים עלה ב-32% בגיל 45-64 בהשוואה לממוצע 2017-2019. מאז 2013 השיעור בגיל 15-24 ירד ב-33% לבנות וב-24% לבנים. שיעור ההתאבדות בישראל לגיל מדורג במקום השלישי הנמוך לגברים והשישי הנמוך לנשים לעומת 33 מדינות מערביות[4].
מספר ניסיונות ההתאבדות גדול פי עשרה ויותר משיעור ההתאבדויות בפועל. על פי משרד הבריאות, בשנים 2004–2010 נרשמו כ-5,200 ביקורים בחדר מיון עקב ניסיונות התאבדות בממוצע בשנה – כ-3,100 נשים וכ-2,100 גברים.[5] בשנת 2022, נרשמו 6,861 פניות למיון בבבתי החולים הכלליים עקב ניסיונות התאבדות, 2,559 גברים ו-4,302 נשים[4]. בקרב צעירים בגילאי 15–24 שיעור הניסיונות גדול פי כמה וכמה. ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות בגילאים האלה גדול פי 100–200 ממספר ההתאבדויות, ורק על מקצתם מגיע דיווח לרשויות.[6] שיעור ניסיונות ההתאבדות ירד בקרב בני הנוער בגיל 15–17 ועלה בשאר הגילים בשנים. 2007-2009 לשנים בהשוואה 2016-2018.[7]
בשנים 1996–2009 נרשמו כמעל ל-450 התאבדויות בישראל מדי שנה, רובן של גברים, ובהן שיעור גבוה (כ-30%) של עולים חדשים.[8][1] אחוז המתאבדים של גברים גרושים הוא פי שבעה מאחוז המתאבדים של גברים רווקים[9] יש המקשרים זאת לאפליה נגד גברים.[9][10] אחוז המתאבדים בישראל נמוך משמעותית ביחס לממוצע במדינות אירופה, ונמצא במגמת ירידה. ישראל שנייה בשיעור הנשים (1.6 למאה אלף איש, אחרי יוון – 0.9), ושלישית בשיעור הגברים (9.1, אחרי יוון – 5.2, ואיטליה – 8.7). עם זאת, בקרב גברים בגילאי 15–29, השיעור נמוך אך במעט מהממוצע האירופי (10.1, לעומת ממוצע 12.3 באיחוד האירופי). האחוז נשמר נמוך לאורך השנים, מלבד קפיצה קלה באמצע שנות ה-70.[5] כשליש מהמתאבדים הצעירים הם מהמגזר הערבי[11]. בשנים 2018–2022 התאבדו 24 ילדים מתחת לגיל 14[12].אוכלוסייה נוספת שבה יש מועדות לאובדנות היא עולי אתיופיה[13].
על פי נתוני משרד הבריאות, שיטת ההתאבדות הנפוצה ביותר הייתה תלייה או חנק, ולאחר מכן נשק לסוגיו, קפיצה מגובה, ולאחר מכן הרעלה ומינון יתר של תרופות, לפי סדר זה. בקרב המנסים להתאבד, גבוה הרבה יותר שיעור הנוטלים מינון יתר של תרופות.
הגוף המטפל בנושא במשרד הבריאות הוא המועצה הלאומית למניעת אובדנות, בראשות פרופ' גיל זלצמן. הצידוק העיקרי במדינת ישראל לחוק טיפול בחולי נפש הוא מניעת הסכנה שמהווה לעצמו אדם הלוקה בנפשו. מלבד הערך שבהצלת המתאבד עצמו, להתערבות החיצונית חשיבות נוספת, שכן למעשה ההתאבדות השלכות קשות על סביבתו של המתאבד, שבאופן טבעי נותרת להתמודד עם משא כבד של רגשות אשמה.
במשך השנים התפרסמו מספר פרשיות שבהם התאבדו אישים בכירים בישראל, לרוב בעקבות לחץ כלכלי או משפטי שפגע בשמם, ולעיתים היו מעורבים גם צדדים משפחתיים או מיניים. נמצא כי לרבים מהמתאבדים בישראל היו מחלות המחזקות נטיות דיכאוניות אובדניות (כמו צליאק וסוכרת), או נטילת סמים ומזון המעודדים נטייה זו. ההתאבדויות הידועות מסוג זה היו של דודו טופז, זוהר ארגוב, חיים ולדר, יהודה משי זהב ואברהם עופר. היו גם כמה מקרים בהם המתאבדים רצחו אחרים כנקמה או עונש, ואחר כך נטלו את חייהם עצמם. החוק במדינת ישראל מחייב תשלום תגמולי ביטוח חיים למוטבי המתאבד, אם ההתאבדות אירעה יותר משנה לאחר רכישת הביטוח. לגבי ביטוח תאונות הכולל רכיב פיצוי על מוות נקבע בדעת רוב על ידי בית המשפט העליון שאין חובה לשלם פיצוי בגין התאבדות, שכן ההתאבדות איננה תאונה.[14]
בתחילתה של מלחמת חרבות ברזל התרחשה חרושת שמועות על עלייה בתופעת אובדנות, שמועה שהופרכה על ידי משרד הבריאות כחודשיים וחצי אחרי תחילת המלחמה[15].
אובדנות בצה"ל
עריכה
ערך מורחב – אובדנות בצה"ל
בתקופת רגיעה התאבדויות הן בין גורמי המוות העיקריים בקרב חיילי צה"ל.[16]
- בשנת 2005 התאבדו 36 חיילים.[17]
- בשנת 2006 התאבדו 28 חיילים.[18]
- בשנת 2007 התאבדו 18 חיילים.[18]
- בשנת 2008 התאבדו 22 חיילים.[18]
- בשנת 2009 התאבדו 21 חיילים.[18]
- בשנת 2010 התאבדו 28 חיילים.[17]
- בשנת 2011 התאבדו 21 חיילים.[17]
- בשנת 2012 התאבדו 14 חיילים.[17]
- בשנת 2013 התאבדו 6 חיילים.[17]
- בשנת 2014 התאבדו 15 חיילים.[17]
- בשנת 2015 התאבדו 13 חיילים.[17]
- בשנת 2016 התאבדו 15 חיילים.[17]
- בשנת 2017 התאבדו 16 חיילים.[17]
- בשנת 2018 התאבדו 9 חיילים.[17]
- בשנת 2019 התאבדו 12 חיילים.[17]
- בשנת 2020 התאבדו 9 חיילים.[17]
- בשנת 2021 התאבדו 11 חיילים.[17]
- בשנת 2022 התאבדו 14 חיילים.[17] באותה השנה התקבלו בעמותת ער"ן כ-600 פניות שכללו כוונות אובדניות[19].
אחוז המתאבדים בשנת השירות הראשונה שלהם גדול מבשאר שנות השירות,[20] אך יש גם מקרי התאבדות של משרתי קבע.
אתוס ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל
עריכהבשנות ראשית הציונות וקום המדינה התחזק אתוס ההתאבדות במקרה של חוסר ברירה, בעקבות התחזקות אתוס מגיני מצדה. שרה אהרנסון 'גיבורת ניל"י' התאבדה כדי לא לגלות דבר לטורקים. כך גם עשו אסירי האצ"ל והלח"י משה ברזני ומאיר פיינשטיין[21] בכלא בירושלים, כדי להימנע מתליה בידי הבריטים. מנהיגי מרד גטו ורשה אשר נפלו בידי הגרמנים התאבדו על ידי נטילת ציאניד. בעת מלחמת העולם השנייה תוכננה תוכנית מצדה ואף נבנו מבנים למימוש תוכנית זו (על יד כלא 6 והכניסה לבית אורן).
התאבדותו של אורי אילן, שבוי שהתאבד בכלא הסורי כדי שלא למסור סודות צבאיים, וכן הקרבתם העצמית של חיילים שקפצו על רימון חי על מנת למנוע פגיעה בחבריהם, נחשבות לפרשות גבורה.
חקר ההתאבדות בישראל
עריכהמספר דמויות הובילו את לאורך השנים את חקר האובדנות בישראל, מהאספקט של בריאות הנפש: אלן אפטר, ישראל אור-בך, יוסי לוי בלז, ענת ברונשטיין קלומק וגיל זלצמן הם דוגמאות לחוקרים ישראלים המרבים לפרסם מחקרים בתחום. זה. במרכז האקדמי רופין פועל זה מספר שנים 'המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי', המהווה גוף מחקר מרכזי בארץ בתחום. משרד הבריאות מפרסם אחת לתקופה חוברת בשם 'אובדנות בישראל' בה מרוכז מידע סטטיסטי על התאבדויות בארץ לאורך השנים.
קישורים חיצוניים
עריכהעמותות ואתרי תמיכה
עריכה- אוסף מאמרים על התאבדות וקישור לערוצי הסיוע האינטרנטיים של עמותת סהר - סיוע והקשבה ברשת.
- מאמר על אובדנות באתר ער"ן, עמותה לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט.
- אתר התכנית הלאומית למניעת אובדנות - משרד הבריאות.
- שאלון להערכה ראשונית של סיכון אובדני - התכנית הלאומית למניעת אובדנות.
- עמותת "בשביל החיים", העמותה למניעת התאבדות ולתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו.
מחקרים ומאמרים
עריכה- מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2011, מאתר משרד הבריאות
- מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2016, מאתר משרד הבריאות
- מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2018, מאתר משרד הבריאות
- מיטל יסעור בית-אור, מחקר בדק: מהי שיטת ההתאבדות הנפוצה בישראל, באתר ynet, 12 ביוני 2007
- ירדן קציר, אובדנות בצה"ל, באתר פסיכולוגיה עברית, 6 בספטמבר 2005
- שרה ליבוביץ-דר, פיקוח נפש: על התאבדויות בצה"ל, באתר nrg, 21 בדצמבר 2012
- גיל עמית, אני קופץ... - סיפורים מאירועי היחידה למשא ומתן של משטרת ישראל, באתר פסיכולוגיה עברית, 26 בדצמבר 2013 (כולל פרק מהספר)
- אסף גולן, עמותת אנוש: ישנה עלייה במקרי ההתאבדות בישראל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 איתי עמיקם, נתוני האובדנות בישראל: עלייה בהתאבדות צעירים עד גיל 15, באתר ynet, 2 בספטמבר 2019
- ^ איתי גל, התאבדויות בשנה: 10,000 מנסים; 500 מצליחים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
- ^ כמה אנשים מתאבדים בישראל מדי שנה?, באתר גלובס
- ^ 1 2 אובדנות בישראל, באתר משרד הבריאות, 25 ביולי 2023
- ^ 1 2 אובדנות בישראל 2011, דו"ח משרד הבריאות על אובדנות בישראל בין השנים 1981-2009.
- ^ [1]
- ^ ציונה חקלאי, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, אובדנות בישראל, באתר משרד הבריאות, יוני 2019
- ^ רויטל בלומנפלד, שיעור העולים המתאבדים גבוה פי 10 ביחס לשאר האוכלוסייה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2011
- ^ 1 2 "יש פי 7 יותר התאבדויות בקרב הגרושים", באתר ynet, 18 באוגוסט 2017
- ^ בובות אדם "מתאבדות" נתלו ברחבי הארץ: "האבות הגרושים זועקים לעזרה מהציבור", באתר מאקו, 23 בדצמבר 2019
- ^ פרופ' סמי חמדאן, אובדנות בחברה הערבית – תנו לנו כלים להציל חיים, באתר ynet, 10 בספטמבר 2023
- ^ הדר גיל-עד, 24 ילדים התאבדו בישראל בארבע שנים: "הגיל הולך ויורד", באתר ynet, 13 בספטמבר 2022
- ^ רחל אניו, אבודים: צעירים יוצאי אתיופיה מתאבדים יותר מכל קבוצה אחרת בישראל, באתר "שומרים", 24 בנובמבר 2022
- ^ רע"א 10142/09 שמחה כהן נ' הפניקס, ניתן ב־22 בינואר 2012
- ^ מיטל יסעור בית-אור, משרד הבריאות יוצא נגד השמועות על עלייה במספר ההתאבדויות: "השיעור אף נמוך מהממוצע", באתר ישראל היום, 4 בינואר 2024
- ^ עמיר רפפורט, חללים אלמוניים, באתר nrg, 18 ביוני 2005
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 המספר הגבוה זה 5 שנים: 14 חיילים התאבדו השנה במהלך שירותם, באתר ynet, 25 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 3 4 גילי כהן, בעיצומה של פרשת הבלוגר: צה"ל מפרסם את מספר המתאבדים, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
- ^ אטילה שומפלבי, אובדנות בצה"ל: "ב-2022 התקבלו 20 אלף פניות מחיילים שחוו מצוקה נפשית", באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ אילן מרסיאנו, מחצית מהתאבדויות חיילים - בתחילת השירות הצבאי, באתר ynet, 17 באוגוסט 2004
- ^ יאיר שלג, הסוהר הטוב, באתר הארץ, 4 באפריל 2007