התאחדות הלשון ההולנדית
התאחדות הלשון ההולנדית (בהולנדית: Nederlandse Taalunie) היא גוף בין-ממשלתי, שמטרתו לקבוע מדיניות משותפת בתחום הלשון ההולנדית והוראתה. היא נוסדה ב-9 בספטמבר 1980 על ידי ממשלות הולנד ובלגיה. סורינאם הצטרפה להתאחדות ב-12 בינואר 2005. בהסכם המכונן של ההתאחדות נקבעה אפשרות לצירוף מדינות נוספות שבהן מדוברת הלשון ההולנדית (האנטילים ההולנדיים וארובה), אבל אלו טרם הצטרפו. מוסדות ההתאחדות הן ועדת שרים (מורכבת משרי החינוך והתרבות של המדינות החברות), המזכירות הכללית, ועדה בין-פרלמנטרית, ומועצת הלשון והתרבות ההולנדית.
 | |
 | |
| גוף פיקוח על לשון | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
9 בספטמבר 1980 – הווה (44 שנים)  |
| מיקום | |
| מיקום |
Paleisstraat 9 Den Haag |
| מדינה |
 הולנד |
| קואורדינטות | 52°04′58″N 4°18′27″E / 52.082652100284°N 4.3073706590124°E |
|
taalunie | |
 | |
  | |
פעילות ההתאחדות
עריכההתאחדות הלשון ההולנדית היא גוף יוצא דופן, בהיותו גוף ממשלתי בינלאומי לקביעת מדיניות לשונית. בין ההחלטות של ההתאחדות:
- קביעת כללי איות משותפים ואחידים בשלוש המדינות
- פיתוח משותף של אמצעי לימוד יקרים כגון ספרי יעץ
- צבירת ניסיון והתמחות בתחום הוראת הלשון ההולנדית
- העברת השתלמויות למורים להולנדית ולמתרגמים, בעיקר בהקשר האירופי
ההתאחדות תומכת גם בהוראת הלשון ההולנדית בגרמניה, בבלגיה ובצפון צרפת. ההתאחדות שואפת לקשרים הדוקים עם דרום אפריקה, אף על פי שמדינה זו אינה חברה בארגון, וזאת בשל מספרם הגבוה של דוברי האפריקאנס, שהיא שפה קרובה מאוד להולנדית. להתאחדות יש קשרים מיוחדים גם עם אינדונזיה, שאף בה עדיין מדוברת הלשון ההולנדית. להבדיל מארגונים מקבילים, בהתאחדות אין חברים משקיפים.
הספרון הירוק
עריכה
עם הפרסומים החשובים של ההתאחדות נמנית "רשימת המילים בלשון ההולנדית" (Woordenlijst Nederlandse taal), הידועה יותר בכינויה "הסִפרון הירוק" (het Groene Boekje) בשל צבע עטיפת הספר. "הספרון הירוק" הוא המקור הרשמי והמוסמך בענייני איות ודקדוק בלשון ההולנדית. הוא בנוי כמילון, וכולל גם את צורות הריבוי של המילים, אבל אינו מכיל הגדרות.
המהדורה האחרונה של "הספרון הירוק" נתפרסמה בשנת 2005, והיא כוללת את רפורמת האיות[1], שלא נתקבלה היטב בציבור ההולנדי. בדצמבר 2005 הכריזו אמצעי התקשורת בהולנד על חרם נגד הספרון הירוק, ובאוגוסט 2006 הוציאו את "הספרון הלבן" מטעמם, הכולל הנחיות שונות מאלו של "הספרון הירוק". התוצאה היא שבשלהי העשור השני של המאה ה-21 קיימות שתי שיטות איות: ה"ירוקה", המשמשת בבתי הספר ואת פקידי הממשלה, וה"לבנה", המשמשת את אמצעי התקשורת. לעומת זאת, בבלגיה התקבלה הרפורמה ללא התנגדות.
המילון של פן דָלֶה (Van Dale), הידוע בכינוי Dikke Van Dale ("פן דלה העבה") בשל גודלו, נחשב למילון הרשמי של הלשון ההולנדית. הוא כולל שלושה כרכים ומהדורתו האחרונה, ה-14 במספר, יצאה בשנת 2005.
ההתאחדות עוסקת אך ורק בענייני לשון, ובכך היא שונה מארגונים בינלאומיים אחרים כגון התאחדות המדינות הדוברות פורטוגזית (Comunidade dos Países de Língua Portuguesa) או ארגון המדינות הדוברות צרפתית (La Francophonie), העוסקים גם בענייני תרבות.
מדריך הכתיב
עריכהב-1998 פורסם "מדריך הכתיב של שפתנו" ("Spellingwijzer Onze Taal")[2], על ידי קבוצה של בלשנים מעמותת "שפתנו" ("Onze Taal"), יחד עם המחלקה ללשון של אוניברסיטת ברבנט. המדריך מבוסס על חוקי הכתיב הרשמיים ההולנדיים, הוא ידידותי למשתמש, קל להבנה ונוח לשימוש. לימים כונה "הספרון הלבן".
פרס הספרות ההולנדית
עריכהמאז שנת 1986 מעניקה ההתאחדות את פרס הספרות ההולנדית (Prijs der Nederlandse Letteren). הפרס קיים מאז שנת 1956, ומוענק פעם בשלוש שנים עבור פרוזה או שירה הולנדית מקורית. ועדת השרים העומדת בראש ההתאחדות ממנה את חבר השופטים העצמאי, שתפקידו לבחור את הזוכה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות הלשון ההולנדית (בהולנדית)- אתר התאחדות הלשון ההולנדית
הערות שוליים
עריכה- ^ "רפורמת האיות" היא רפורמה פורמלית שהוכנסה הדרגתית לשימוש עד אוגוסט 2006, וכללה ביטול נהגים משמעותיים, הקרובים לקיים בשפה הגרמנית, כדוגמת ביטול החובה לכתוב שמות עצם באות גדולה וביטול החיבור בין מילים.
- ^ Jan Renkema, Harry Cohen, Diederik van Coillie, Wim Daniels, Mance Docter, Wil J.B. Hus , Louise Offeringa, Peter Smulders, Corriejanne Timmers, Toon Vandenheede (ע), SPELLINGWIJZER Onze Taal, 1998, Amsterdam: Contact, 1998, ISBN 9025423795. (בהולנדית)