שלוש השבועות

ערך זה עוסק בשְבוּעוֹת שנלמדו מספר שיר השירים. אם התכוונתם ל"שלושת השָבועות", התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, ראו ימי בין המצרים.

שְלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל למדרש על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם. המושג עומד בלב המחלוקת הדתית בין קבוצות דתיות אנטי-ציוניות, כגון חסידות סאטמר, הנוהגות להציג את המדרש כראיה תאולוגית כנגד הציונות והקמת מדינת ישראל, לבין קבוצות דתיות-ציוניות המתנגדות לשימוש זה.

הקטע המקראי והמדרש

בשיר השירים מובאים שלושה פסוקים דומים המדברים על השבעת בנות ירושלים בידי הרעיה. הפרשנות המסורתית מזהה את הרעיה עם עם ישראל ואת הדוד, שהתעוררות אהבתו נדרשת, באלוהים. השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל או למרוד בשלטון הגויים.

”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ” (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ז').
”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ” (פרק ג', פסוק ה').
”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, מַה־תָּעִירוּ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ” (פרק ח', פסוק ד').

בהקשר לכך, מובאת בתלמוד הבבלי בסוף מסכת כתובות אימרתו של רבי יוסי ברבי חנינא, הלומד מפסוקים אלו שלוש שבועות שהשביע ה':

שלש שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'

מכפילות הלשון ”אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ”, למד רבי לוי שלוש שבועות נוספות:

שש שבועות הללו למה? תלתא – הני דאמרן; אינך – שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם.

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'

התלמוד מבאר, שרבי זירא סבר אף הוא כרבי לוי, אך רב יהודה למד מכפילות הלשון את איסור העלייה מבבל לארץ ישראל.

המילים ”בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה” התפרשו כעונש על אי־קיום השבועות:

אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב; ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'

שלוש השבועות מוזכרות גם במדרש רבה על שיר השירים^[1] ובמדרשים נוספים.

פרשנות ושימוש

השימוש המודרני הראשון בטיעון שְלוש השבועות כדי להתנגד לציונות הועלה ככל הנראה בידי האדמו"ר מחב"ד רבי שלום דובער שניאורסון, והועלה גם בידי מתנגד אחר לציונות, רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ'.^[2]

דעת האדמו"ר מסאטמר

למרות השימוש שנעשה במדרש לפניו, היא הפכה לאבן ראשה בידי רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר, אשר ספרו ויואל משה מושתת בעיקרו על מדרש זה.

על פי שיטתו, אין להסתכל על כל אומות העולם כגוף אחד, אלא על כל אומה בפני עצמה יש שבועה שלא ימרדו היהודים בה. לכן, על אף שהאו"ם החליט ברוב קולות להקים את מדינת ישראל – עדיין עוברים הציונים על השבועה, משום שהערבים תושבי המקום לא הסכימו לכך. בנוסף הוא שולל בתוקף את הטענה שיש משמעות להחלטת רוב אומות העולם, שאינן קשורות לסכסוך ולהתיישבות היהודית, ולדעתו דווקא הסכמתם של תושבי המקום והאומה שבהם נלחמים – היא הנדרשת כדי לא להפר את השבועה. מלבד העובדה שמדינת ישראל לא נשמעה להחלטות האו"ם וחרגה מגבולות תוכנית החלוקה לאחר שהותקפה על ידי 7 צבאות ערב.^[3] עוד הוא אומר שגם לדעת האבני נזר, שאין איסור מצד השבועה כאשר אומות העולם מסכימות, כל ההיתר שלו מבוסס על דברי רש"י שהאיסור הוא דווקא "יחד ביד חזקה"; אבל אם צריכים להילחם כדי לכבוש את הארץ, אפילו אם יש אומות בעולם שהסכימו, עדיין לא יצא זה מגדר "יחד ביד חזקה".^[4]
מול הסוברים שהשבועות בטלו משום שאומות העולם הפרו את השבועה המוטלת עליהן, "שלא להשתעבד בישראל יותר מדי", אומר הרבי מסאטמאר שאין מקור לטענה שיש קשר בין השבועות וכביכול הן תלויות זו בזו; השבועה "שלא יעלו בחומה" אינה לטובת האומות אלא לטובת ישראל, שיקבלו את כפרתם בגלות.^[4] לכן, לדבריו, לא עלה על דעת חכמי ישראל בדורות הקודמים לייסד מדינה יהודית, גם כאשר עברו הגויים על שבועתם.^[5]
מול הטענה שהרמב"ם לא הביא את השבועות במשנה תורה, כותב הרבי מסאטמאר שהרי כבר הזכיר בהלכות תשובה^[6] שכל ישראל יעשו תשובה קודם הגאולה, ולכן אם יקום איש ויאמר על עצמו שהוא מלך המשיח ויכוף כל ישראל לעשות תשובה^[7] יש לשמוע לו; אבל כל זמן שלא יעשו כל ישראל תשובה, כך שלא נתגלה מלך המשיח, עדיין שייך איסור השבועות.^[8]
דברי רבי חיים ויטאל שהשבועה היא רק עד אלף שנים – לא נאמרו על השבועות החלות על עם ישראל, אלא רק על השבועה של הקדוש ברוך הוא "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי", שנשבע שלא יגאל את עמו אלא אם כן יעשו תשובה מאהבה. אולם לאחר מכן, אפילו תשובה מיראה יכולה להביא את הגאולה.^[9]
איסור העבירה על השבועות הוא איסור חמור מאוד, שיש לו גדר דין ייהרג ואל יעבור, בהתבסס על פרשנותו הייחודית לדברי מהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל.^[10]

דעת החולקים עליו

טיעונים שונים הועלו בעיקר בקרב הציונות הדתית בתגובה לשימושו של הרב טייטלבוים במדרש.

שְלוש השבועות הן מדרש אגדה, ולפיכך אין להן תוקף הלכתי מחייב (כדברי הרמב"ם, שאין להתחשב במדרשי אגדה לשם השגת הלכה). לפיכך, משמעות המדרש היא שה' גזר שעם ישראל יהיה בגלות, אולם כשעם ישראל מצליח לשוב לארצו, הרי זו ראיה שבטלה הגזרה. הרמב"ם עצמו, שספרו היד החזקה כולל את ההלכות כולן, אף הוא איננו מזכיר את שְלוש השבועות בספרו ההלכתי היד החזקה, ואף כותב באיגרת תימן "השביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם". בנוסף, אצל מפרשי הגמרא המרכזיים, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, רבי מנחם המאירי ועוד – לא נמצא כלל עניין זה של שְלוש השבועות, וכן אצל מסכמי הגמרא להלכה, הרי"ף והרא"ש. החפץ חיים, שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז, דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ ובנו, הרב לייב הכהן, מציין: "לא ראיתי שיזכור אף פעם את העניין ג' השבועות".^[11]
"בעל השבועות", רבי זירא, חזר בו. בשיר השירים רבה^[12] מסופר שר' זירא יצא לשוק לקנות דבר מה, ואמר לשוקל: שקול יפה. אמר לו אותו אדם: אין אתה זז מכאן, בַבלי שהחריבו אבותיו את בית המקדש! באותה שעה אמר ר' זירא: וכי אין אבותי כמו אבותיו של זה?! נכנס ר' זירא לבית המדרש ושמע קולו של ר' שילא שהיה יושב ודורש "אם חומה היא" – אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש פעם שנייה. אמר ר' זירא יפה לימדני עם הארץ". מכאן שחזר בו ממה שאמר "שלא יעלו כחומה".^[13]
רבי חיים ויטאל כתב שיש ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, שמסייגת את תוקפן של שְלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה.
רמב"ן כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות,^[14] והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה. כך למשל כתב: "'וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבעה עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות".^[15]
מהר"ל מפראג מבאר כי השבועות הן בעצם גזירות שגזר ה' שמכוחן מתאפשרת מציאות של גלות. לדבריו, מבלעדי השבועות, לא הייתה יכולה הגלות להימשך, משום שהיא איננה מצב טבעי לעם ישראל.^[16] לפי פרשנות לדברי המהר"ל, אין השבועות איסורים אלוהיים, אלא קביעת מציאות שלפיה בפועל, לא יתרחש מצב שבו עם ישראל יעלה בחומה או ימרוד באומות, ויצליח בכך, עד אשר יגיע זמן תום תוקפן של השבועות. ואף שלדברי המהר"ל כל זמן שהשבועות בתוקף יש אומנם לפעול בהתאם לשבועות, ולהימנע מלמרוד באומות ומלעלות כחומה, מכל מקום כשהמציאות משתנה ונראה כי היא מאפשרת יציאה מהגלות, ניתן לשער שתם תוקף השבועות ולפעול למען מטרה זו.^[17]
נפסק בשולחן ערוך כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה"^[18] – מכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו השבועה שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של השבועות המקבילות שנשבעו להן ישראל ובטל האיסור לעלות בחומה.^[19]
עלייה הדרגתית איננה "כחומה". רש"י פירש "שלא יעלו כחומה – יחד ביד חזקה", לכן אם אין כל העם עולה יחד, כי אם בשלבים – אין זו עלייה כחומה.^[20]
הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סן-רמו, וההחלטה על תוכנית החלוקה של האו"ם ברוב קולות, מהווים רישיון להקמת מדינה מהאומות, ולפיכך הקמת מדינה אינה נחשבת כמרידה באומות.^[21]
התעוררות האומה לשוב לארצה, היא בגדר פקידה מאת ה', המבטאת כי תם זמנן של השבועות. ואלו הם דברי ר' יהושע מקוטנא: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה.^[22]
הגר"א התייחס לשבועות בהקשר של חוסר האפשרות לבנות את בית המקדש לפני ביאת המשיח.^[23] ניתן להסיק מכך שלדעתו אין מניעה מלעלות כחומה לארץ ישראל מבלי לבנות את המקדש.^[24]
הרב פנחס הורוביץ, בעל ספר ההפלאה, כתב שנוסח השבועה מקפיד שיהיו בבבל דווקא, שנאמר (ירמיהו כז כב): "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והעליתים והשיבתים אל המקום הזה", כי שם, בבבל, נמצא כבוד השכינה והתורה לאחר גלות בבל. וזו גם כוונת השבועות, שמבבל אסור לעלות לארץ ישראל, אך אין איסור לעלות מארצות אחרות לארץ ישראל.^[25]
"אין אנו דוחקים את הקץ, אבל הקץ דוחק אותנו". הצרות של עשרות השנים שלפני הקמת המדינה דחפו והכריחו אותנו לכך.^[26]

הוגים ומגיבים בנושא

מספר הוגים הגיבו לטיעוניו של הרב טייטלבוים והסתמכו על המדרש. הרב חיים דרוקמן הקדיש לכך פרק בספרו קמעא קמעא, וכך הוגים נוספים. במקביל, הרב יואל כהן החב"די חיבר אף הוא קונטרס לדחות את השימוש בשבועות, המסתמך בעיקר על הרטוריקה של פיקוח נפש, המקובלת בקרב חסידי חב"ד ביחס לשאלת ארץ ישראל השלמה.^[2]

דיון מוקדם יחסית בסוגיה נערך על ידי הרב אברהם בורנשטיין בשו"ת אבני נזר.^[27]

השבועה – לא להרחיק את הקץ

הגמרא שם מביאה את דעת לוי הסובר שיש שבועה נוספת: "שלא ירחיקו את הקץ", דהיינו להימנע ממעשים שיגרמו לגאולה להתרחק. רש"י פירש: שלא ירחיקו את הקץ בעוונם. בעל אם הבנים שמחה הקשה שעוונות אסורים כבר מהתורה. לכן הסביר שכוונת רש"י לעוון שנוגע בקץ עצמו, כמו שכתב המהרש"א שבימי עזרא הייתה ראויה לבוא גאולה נצחית, אלא שלא עלו כולם, ועל זה באה שבועה זו, שאם תימצא שעת הכושר לעלות ברישיון המלכים, יעלו כולם.

לקריאה נוספת

הרב ישכר שלמה טייכטל, אם הבנים שמחה
הרב יואל טייטלבוים מסאטמר, ויואל משה מאמר ראשון
הרב מרדכי עטיה, סוד השבועה
הרב מנחם מנדל כשר, התקופה הגדולה
הרב שלמה אבינר, קונטרס "שלא יעלו בחומה".
הרב חיים צימרמן תורה לישראל מאמר "בעניין שלוש שבועות"
הרב ראובן פרידמן, כי עת לחננה
הרב יעקב זיסברג, נפש עדה (מהדורה ראשונה בפני עצמה ומהדורה שנייה כנספח לחלק ב' של ספרו "נחלת יעקב", בהוצאת המכון התורני אור עציון)
חסיד סאטמר, שבחר לחקר את שיטת הרבי מסאטמר וגם החולקים עליו, ספר עד שתחפץ
הרב משה הררי, מקראי קודש - מועדי התקומה, נספח ט': מאמר שלוש השבועות, מהדורת ירושלים תשפ"ד עמ' 245 - 253

קישורים חיצוניים

הרב מנחם מנדל כשר, דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
קישורים לספרים הדנים בג' השבועות מצד המתנגדים לציונות, מתוך האתר נטרונא, דעת תורה על השבועות שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
הרב אליעזר מלמד, שלוש השבועות, באתר פניני הלכה
הרב יעקב זיסברג, "עצמאות ישראל בארצו - מצווה או עצה?" טללי אורות" י', תשס"ב.
יצחק קראוס, "שלוש השבועות כיסוד משנתו האנטי ציונית של ר' יואל טייטלבוים"
שלוש השבועות בזמננו, אשכול בפורום "עצור כאן חושבים" מפורומי האתר בחדרי חרדים
אפס בלתך גואלנו, בהוצאת נטרונא
ילקוט השבעתי אתכם, ליקוט של ראשונים ואחרונים בסוגיית שלש השבועות
שלוש השבועות בזמננו, מאמר בבלוג 'גדולת מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל'
על שלוש השבועות, הצופה, 29 ביוני 1939 - שיחה עם הרב יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין
הרב יהודה טאוב, לכו נרננה
שלוש שבועות איסור או הזהרה? באתר היהודי.
האם לשיטת הרבי מסאטמר שלוש שבועות הם דברי הלכה? באתר היהודי.

הערות שוליים

^ שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה ז'
^ ¹ ² בני בראון, היהדות החרדית והמדינה
^ ויואל משה, מאמר שלש שבועות, סימן פו
^ ¹ ² שם
^ שם, סימן עה
^ פרק ז, הלכה ה
^ וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא, הלכה ד.
^ שם, סימן פ'
^ שם, סימן עב
^ נצח ישראל פרק כד.
^ תולדות החפץ חיים עמ' מג; התקופה הגדולה, עמ' קע.
^ שיר השירים רבה ח, על הפסוק "אם חומה היא"
^ הרב שרגא פייבל פרנק בתולדות זאב, קונטרס א"י סעיף כז, והרב מרדכי עטיה בספרו סוד השבועה, עמ' 14, ס' לך לך עמ' 48.
^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 166.
^ הוספות הרמב"ן לספר המצוות, המצווה הרביעית
^ נצח ישראל פרק כד, חידושי אגדות למסכת כתובות על דף קיא עמוד א. וראה גם באר הגולה באר ז, ו.
^ יצחק שפירא, יוסף פלאי, ב, אל גבעת הלבונה, אגודת 'אל הר המור', ה'תשנ"ט, עמ' לט - מח
^ יורה דעה רלו ו.
^ רבי שלמה קלוגר בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר מסערעדנא; הרב נתן צבי פרידמן בשו"ת "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'; הרב שמשון חיים נחמני, "זרע שמשון" על מגילת אסתר, ראו צילום דבריו).
^ רבי אברהם יעלין בספר גאולת ישראל, הקדמה עמ' 12, הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל דף כ', הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 154, אהלי יעקב (האדמור מהוסיאטין) פרשת אמור תש"ח
^ רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב במכתב שנדפס בספר התקופה הגדולה עמ' 206–207 "אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלבות הנאורות בסאן רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל וכיון שסר פחד השבועות וברישיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) למקומה."; אהלי יעקב שם
^ שו"ת ישועות מלכו, ס' סו.
^ ביאור הגר"א על תיקוני זֹהר, תיקון כו. מובא גם בפירושו על שיר השירים ב, ז, בסידור, ליקוטים על דרך הנסתר.0
^ יצחק שפירא, יוסף פלאי, ב, אל גבעת הלבונה, אגודת 'אל הר המור', ה'תשנ"ט, עמ' נג
^ דרישת ציון לרב קלישר, סידור בית יעקב ליעב"ץ
^ אהלי יעקב שם
^ אברהם בורנשטין, אבני נזר, סי' תנד, באתר היברובוקס

[1] שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה ז'

[בראון-2] ¹ ² בני בראון, היהדות החרדית והמדינה

[3] ויואל משה, מאמר שלש שבועות, סימן פו

[הער-4] ¹ ² שם

[5] שם, סימן עה

[6] פרק ז, הלכה ה

[7] וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא, הלכה ד.

[8] שם, סימן פ'

[9] שם, סימן עב

[10] נצח ישראל פרק כד.

[11] תולדות החפץ חיים עמ' מג; התקופה הגדולה, עמ' קע.

[12] שיר השירים רבה ח, על הפסוק "אם חומה היא"

[13] הרב שרגא פייבל פרנק בתולדות זאב, קונטרס א"י סעיף כז, והרב מרדכי עטיה בספרו סוד השבועה, עמ' 14, ס' לך לך עמ' 48.

[14] יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 166.

[15] הוספות הרמב"ן לספר המצוות, המצווה הרביעית

[16] נצח ישראל פרק כד, חידושי אגדות למסכת כתובות על דף קיא עמוד א. וראה גם באר הגולה באר ז, ו.

[17] יצחק שפירא, יוסף פלאי, ב, אל גבעת הלבונה, אגודת 'אל הר המור', ה'תשנ"ט, עמ' לט - מח

[18] יורה דעה רלו ו.

[19] רבי שלמה קלוגר בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר מסערעדנא; הרב נתן צבי פרידמן בשו"ת "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'; הרב שמשון חיים נחמני, "זרע שמשון" על מגילת אסתר, ראו צילום דבריו).

[20] רבי אברהם יעלין בספר גאולת ישראל, הקדמה עמ' 12, הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל דף כ', הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 154, אהלי יעקב (האדמור מהוסיאטין) פרשת אמור תש"ח

[21] רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב במכתב שנדפס בספר התקופה הגדולה עמ' 206–207 "אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלבות הנאורות בסאן רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל וכיון שסר פחד השבועות וברישיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) למקומה."; אהלי יעקב שם

[22] שו"ת ישועות מלכו, ס' סו.

[23] ביאור הגר"א על תיקוני זֹהר, תיקון כו. מובא גם בפירושו על שיר השירים ב, ז, בסידור, ליקוטים על דרך הנסתר.0

[24] יצחק שפירא, יוסף פלאי, ב, אל גבעת הלבונה, אגודת 'אל הר המור', ה'תשנ"ט, עמ' נג

[25] דרישת ציון לרב קלישר, סידור בית יעקב ליעב"ץ

[26] אהלי יעקב שם

[27] אברהם בורנשטין, אבני נזר, סי' תנד, באתר היברובוקס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]