התמכרות לטלפון סלולרי
התמכרות לטלפון הסלולרי היא תסמונת תלות בקרב משתמשי הטלפון הנייד. חלק מהמשתמשים בטלפונים ניידים מפגינים התנהגויות בעייתיות הדומות להפרעות בשימוש בסמים. התנהגויות אלו יכולות לכלול עיסוק יתר בתכתובות בנייד, השקעת כסף או זמן רב מדי בטלפונים ניידים, שימוש בטלפונים ניידים במצבים לא מתאימים מבחינה חברתית או פיזית, כגון נהיגה במכונית. שימוש מופרז יכול גם להוביל לבזבוז זמן מופרז בתכתובות בנייד, להביא להשפעות שליליות על מערכות יחסים ולחרדה אם מנתקים את המשתמש מהטלפון הנייד או מההתראות שהוא מציג לעיתים תכופות.
השימוש בטלפון סלולרי גדל ברחבי העולם במהלך העשור האחרון במיוחד בקרב מתבגרים. בבית הספר, בבית, במפגשים עם חברים, מוקדם בבוקר ולפני השינה. הילדים היום חיים, נושמים, אוכלים וחולמים בתוך הטלפונים הסלולריים שלהם. המחקרים מראים כי ההתמכרות לטלפון אף מטלטלת את ההיררכיה המשפחתית מכיוון ובמשפחות רבות קיימת 'ברית שתיקה': גם הילדים וגם ההורים שקועים בטלפון הסלולרי.[1] עיצוב הסמארטפון, שנועד לעודד את המשתמש להציץ במסך פעמים רבות ביום באמצעות התראות, הושווה על ידי טריסטן האריס, פילוסוף מוצר לשעבר בגוגל, לזה של מכונות מזל בקזינו[2]
שכיחות
עריכההעלייה בשימוש בטלפונים הניידים מעלה איתה גם תהיות לגבי השפעות התופעה על החברה. בכל רחבי העולם, המספרים המדווחים על התמכרות לטלפונים הניידים עולים בהתמדה. בדרום קוריאה, אחת מצרכניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, סקר ממשלתי העלה כי 18% מבין המתבגרים בה מוגדרים כמכורים לטלפון חכם, ומבין המבוגרים, שבכלליות סובלים פחות מהתופעה, האחוז עומד על 9.1. אנגליה, בה אחוז המתבגרים המעידים על עצמם כמכורים הוא 60%, הכריזה על עצמה כמדינה מכורה לסמארטפון.[3] מבחינה דמוגרפית, צעירים בין גילאי 15–24 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול מהתמכרות, וההיתכנות להתמכרות אצל גברים גבוהה מזו אצל נשים.[4]
במטא-אנליזה עלה שמתבגרים בגילאי 15-35 המתגוררים בסין ובערב הסעודית הם בעלי זמן המסך הגבוה ביותר, בעוד שבגרמניה ובצרפת שיעור זמן המסך הוא הנמוך ביותר.[5]
גורמי סיכון
עריכהבמחקר שפורסם ב-2022 בחנו החוקרים את המתאם בין הזמן אותו בילו 11,780 הילדים בני התשע והעשר שהשתתפו במחקר מול מסכים (במשחקי וידאו, רשתות חברתיות, צפייה בטלוויזיה וכדומה) ובין בריאותם הנפשית. נמצא כי בקרב הילדים שהשתתפו במחקר, אלו שבילו יותר משעתיים ביום מול מסכים נטו יותר לסבול מהפרעות דיכאוניות, הפרעות חרדה ובעיות נפשיות נוספות בהשוואה לילדים שהשתמשו במסכים פחות משעתיים ביום. כיווניות הקשר הסיבתי בין הפרעות נפשיות ושימוש רב בסמארטפונים, טאבלטים וכדומה, אם ישנו כזה, עדיין לא פוענחה. השערה אחת היא שייתכן שילדים הסובלים מבעיות נפשיות נוטים לבלות יותר זמן מול מסכים בהשוואה לילדים שאינם סובלים מהן. השערה נוספת היא שייתכן שבריאותם הנפשית של ילדים המבלים למעלה משעתיים ביום מול מסכים נוטה להתערער יותר כתוצאה מכך בהשוואה לבריאותם הנפשית של ילדים הנמצאים מול מסכים פחות משעתיים ביום.[6]
במחקר שנערך באוניברסיטת הונג קונג,[7] עלו תוצאות המראות סבירות גבוהה יותר להתמכרות מצד אלה הסובלים מערך עצמי נמוך, בדידות, דיכאון, חרדה בין-אישית, ואלה שיש להם צורך גבוה בתחושת שייכות. מיקרו בלוגים, דוגמת טוויטר ופייסבוק, זוכים להצלחה רבה מכיוון שהם מציעים הפוגה מאותם רגשות שליליים.[8] נמסו פארק[9] מצאה ששימוש במדיה החברתית בקרב סטודנטים הסובלים מבעיות נפשיות, הנותן להם פתח לחיבורים בין-אישיים לו לא זכו קודם לכן, מוריד את הסיכון שאלה ינסו לשלוח יד בנפשם. מחקרה של פארק לא בחן את ההשלכות של שימוש-יתר ברשתות חברתיות.
השלכות
עריכהאותן תופעות חיוביות שהשימוש במדיה החברתית מוביל אליהן מתהפכות כאשר השימוש הוא מרובה; במקום בו שימוש נורמטיבי גרר הפוגה ממתחים ורגשות שליליים, שימוש היתר הוביל לעליה בהן. במחקר שנעשה באוניברסיטת סן-דייגו נמצא כי בקרב בני נוער העושים שימוש אינטנסיבי במדיה החברתית, קיים סיכוי גבוה ב-13% להצגת סימפטומים דיכאוניים.[10] אחד הסימפטומים שנמצאו להתמכרות לטלפון הנייד, היא האמונה בקרב המכורים שמערכות היחסים שהם מטפחים במרחב הסייבר הן בעלות אופי אינטימי יותר מאלה שיוכלו ליצור בעולם האמיתי, בקשרים פנים-אל-פנים, מה שעלול להוביל להחמרת תחושת הבדידות.[11] ממחקר נוסף עולה כי אלה המחפשים – דרך שימושם בטלפון הנייד והמדיות החברתיות - לשמר או לבנות מערכות יחסים, סביר כי לא ימצאו עצמם מכורים לטלפון.[12] הבעייתיות מתחילה כאשר המטרה של האינדיבידואל מגיעה ממניעים חד-צדדיים (כגון קבלת הכרה על ידי הזולת, יצירת רושם, ובריחה מבדידות) ולא ממניע של רצון בקשר הדדי; אלה עלולים להוביל לשימוש מוגזם ולהתמכרות.[12]
מחקר שנעשה בקרב צעירים בגילאי ה-16 עד 24 שנים התמקד בגורמים הפסיכולוגיים הקשורים בהתמכרות לטלפון נייד. במחקר מצאו התמכרות לטלפונים ניידים מתבטאת בהתנהגויות חריגות כגון התנגשות עם אנשים, אובדן סבלנות והנאה מפעילויות לטווח קצר בלבד, אובדן שליטה על התנהגותם, חוסר סבלנות ועוד.[13][14] דוח אחרון שנעשה בדבר זמן המסך של ילדים בישראל מול הטלפונים מצא כי ההורים כיום ברובם 43% מההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם, 36% מאפשרים להם עד שעתיים ביום ו־13% לא מאפשרים זמן מסך בכלל.[15]
השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים משפיע ונקשר למשתני אישיות שונים כגון חרדה, מתח, נוירוטיות, הערכה עצמית, אימפולסיביות ודימוי עצמי. בנוסף, השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים נמצא פוגע באיכות השינה ואף גורם להפרעות שינה ודיכאון. התעללות באינטרנט שכיחה גם היא ונקשרה לשימוש בעייתי בטלפון סלולרי. בנוסף, הסקירה הנוכחית חושפת את הקשר הדו-קיום בין שימוש בעייתי בטלפונים סלולריים ושימוש בחומרים כגון טבק ואלכוהול.[16] על פי מחקר אחר בנושא, אנשים המכורים לטלפונים סלולריים יצרו פחות קשרים חברתיים עם אחרים בקבוצות שונות, מה שעתיד לפגיעה הדרגתית והחלשת המיומנויות והכישורים החברתיים שלהם. תוצאות אלו עלולות גם להוביל לפיתוח ביישנות או פחד לבטא את דעות ורגשות בפני אחרים כאשר מתקיימת תקשורת חברתית במפגשים פנים מול פנים.[17]מחקר נוסף בחן את הסיכונים הממשיים בהתמכרות לטלפון הנגרמים מעצם החזקת הטלפון ביד. הליכה תוך בהייה בטלפון הנייד והסכנה הנובעת בעיקר מהסחות דעת כגון נפילה עקב פגיעה מעצם דומם, פגיעה מכלי רכב חולף או אדם, שימוש בטלפונים הסלולריים תוך כדי נהיגה אשר מוביל גם הוא לתאונות רבות ועוד. המשתמשים בטלפונים הסלולריים מודעים לסכנות אלו אך ממשיכים להסיט את מבטיהם למטה וממשיכים לחשוף עצמם לפגיעות אלו.[14]
דרכי גמילה
עריכהבמקרה של התמכרות לטלפונים סלולריים השאיפה אינה להגיע למצב של גמילה מוחלטת, כיוון שהטלפונים הפכו זה מכבר לחלק משגרת החיים המודרנית. לכן ההתמקדות היא בשינוי דפוסי השימוש, בדגש על הפחתת זמן השימוש במכשיר. ישנן מספר אסטרטגיות אשר נמצאו יעילות בהפחתת זמן השימוש בטלפון:[18][19]
הסרת אפליקציות - מומלץ להסיר אפליקציות שיש להן פוטנציאל התמכרות גבוה - כמו אלו של הרשתות החברתיות - מן הסמארטפון ולגשת אליהן, אם בכלל, רק בגרסת הרשת שלהן, באמצעות המחשב.
כיבוי התראות - ההתראות (נוטיפיקציות) מעודדות בדיקה מתמדת של הטלפון. כיבוי סלקטיבי של התראות יכול להפחית את הזמן ותשומת הלב המוקדשת לטלפון במהלך היממה.
הגבלת זמן מסך - בכל טלפון סלולרי ניתן להגביל את זמן המסך באפליקציות ספציפיות דרך ההגדרות של המכשיר עצמו. בנוסף, ניתן להגביל אפליקציות ספציפיות אשר מתנתקות בעת הגעה לזמן הקצוב של שימוש באותה אפליקציה. כך לדוגמה Google מציעה אפליקציה של טיימר הסופרת את זמן הצפייה של המשתמש בסרטוני YouTube תוך שהיא מאפשרת למשתמש לבחור במספר שעות רצוי ביממה ולקבל התראה כאשר חצה את משך זמן השימוש שהציב כמגבלה.
אימוץ תחביב שאינו מקוון - התעמלות, מדיטציה, סריגה, קריאת ספרים וכדומה, בהתאם להעדפות האישיות.
אזורים וזמנים נטולי טלפון - כגון שולחן האוכל בארוחות משפחתיות, בכיתת הלימוד או במסעדה. מעבר להגדרת אזורים, ניתן להגדיר גם זמנים ביום בהם מחליטים על איסור שימוש כגון השעה הראשונה בה אנו מתעוררים, השעה האחרונה לפני השינה וכשהולכים לישון, שמים את הטלפונים על מצב שינה, כך לא ניתן לראות הודעות כתובות כאשר מתעוררים באמצע הלילה.
מחקר בנושא הציע שאלון לאבחון התמכרות לרשת בכלל ולסמארטפון בכלל. השאלון כלל שאלות כגון: האם אתה מרגיש צורך להשתמש באינטרנט בכמויות הולכות וגדלות של זמן על מנת להגיע לסיפוק, האם אתה מרגיש חסר מנוחה, מצב רוח, מדוכא או עצבני כאשר אתה מנסה לצמצם או להפסיק את השימוש באינטרנט ועוד. התשובות מעריכות שימוש לא חיוני במחשב/אינטרנט כגון לשימוש לא עסקי או אקדמי.[20] שיטת הטיפול שהוצעה במאמר היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שיש ראיות ליעילותה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- גיל ברנד, שימוש חכם בטלפון החכם, באתר http://www.edunow.org.il, 14 בפברואר 2017
דני בר-און, אני דני ואני מכור לסמארטפון שלי. החלטתי לנסות להיגמל בכל דרך, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ יהודה שוחט, מכורים: הילדים בסמארטפון יותר מ-4 שעות ביום, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
- ^
How Better Tech Could Protect Us From Distraction/ Tristan Harris, סרטון בערוץ "TED", באתר יוטיוב, 14 ביולי 2016
- ^ Sanjeev Davey and Anuradha Davey, Assessment of Smartphone Addiction in Indian Adolescents: A Mixed Method Study by Systematic-review and Meta-analysis Approach
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges,, עמ', Nova Biomedical, 2016, עמ' 46,50
- ^ Jay A. Olson, Dasha A. Sandra, Élissa S. Colucci, Alain Al Bikaii, Denis Chmoulevitch, Johnny Nahas, Amir Raz, Samuel P.L. Veissière, Smartphone addiction is increasing across the world: A meta-analysis of 24 countries, Computers in Human Behavior 129, 2022-04, עמ' 107138 doi: 10.1016/j.chb.2021.107138
- ^ Lee Robertson, Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner & Kevin Cummins, Associations between screen time and internalizing disorder diagnoses among 9- to 10-year-olds, Journal of Affective Disorders 311, 2022 doi: 10.3389/fpsyt.2016.00175/full
- ^ Daniel TL Shek, Tak Yan Lee and Joav Merrick, Promotion of Holistic Development of Young People in Hong Kong
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 50
- ^ Namsu Park, Ph.D., and Hyunjoo Lee, Ph.D, Social Implications of Smartphone Use: Korean College Students’ Smartphone Use and Psychological Well-Being
- ^ Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner, Megan L. Rogers,and Gabrielle N. Martin, Increases in Depressive Symptoms, Suicide-Related Outcomes, and Suicide Rates Among U.S. Adolescents After 2010 and Links to Increased New Media Screen Time
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 54
- ^ 1 2 Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 49
- ^ Google Scholar, scholar.google.com
- ^ 1 2 Elaheh Poorakbaran, Assessment of using of emerging communication tools (cell phone, internet and satellite) among young adults and its association with anxiety, depression and stress, Journal of Fundamentals of Mental Health 17, 2015, עמ' 254–259
- ^ אילנה שטוטלנד, עד כמה בני הנוער בישראל מכורים לטלפון? מספיק בשביל לפתוח מרכז גמילה, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2020
- ^ José De-Sola Gutiérrez, Fernando Rodríguez de Fonseca, Gabriel Rubio, Cell-Phone Addiction: A Review, Frontiers in Psychiatry 7, 2016 doi: 10.3389/fpsyt.2016.00175/full
- ^ אופיר ברגמן, סמדר שטינברג ושייקו ברנדווין, התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול, באתר www.tipulpsychology.co.il
- ^ איך להיפרד מהטלפון, מאת קתרין פרייס. הוצאת מודן, 2018. 172 עמ'.
- ^ ממוקדים: איך להימנע מהסחות דעת ולהצליח בחיים, מאת ניר אייל וג'ולי לי. הוצאת אגם, 2022. 340 עמ'.
- ^ Kimberly Young, Internet Addiction: Diagnosis and Treatment Considerations, Journal of Contemporary Psychotherapy 39, 2009-12-01, עמ' 241–246 doi: 10.1007/s10879-009-9120-x
