התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל
תחום	religious congregations and associations
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירושלים
תקופת הפעילות	1971–הווה (כ־53 שנים)
	reform.org.il

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - מכינת תל״ם.

היסטוריה

קהילות רפורמיות פעלו בארץ ישראל החל מתקופת העלייה החמישית (שנות השלושים של המאה העשרים). עולים מגרמניה וממרכז אירופה הקימו בשנת 1936 את קהילת "אמת ואמונה" בירושלים (בראשות הרב יעקב דוד [קורט] וילהלם (גר')); בחיפה - את קהילת "בית ישראל" (בראשות הרב מאיר [מקס] אֶלְק); בתל אביב - קהילה באותו שם.

תחילתה של התנועה עם הקמת קהילת "הראל" בירושלים ב-1958.^[1] בשש השנים הבאות הוקמו חמש קהילות נוספות ברחבי הארץ. ב-1965 נערכה ועידה פתוחה לקהל המעוניין בחלופה דתית לאורתודוקסיה, שחיזקה את הקשר בין הקהילות והייתה אבן היסוד להקמת התנועה ליהדות מתקדמת, שנרשמה רשמית בשנת 1971. הרבנים הראשונים היו עולים, אבל בשנת 1974 החל הקמפוס הירושלמי של היברו יוניון קולג' להכשיר תלמידים ישראלים לרבנות, והסטודנט הראשון הוסמך בשנת 1980.

התנועה כיום

דוכן של התנועה הרפורמית במצעד הגאווה בחיפה יוני 2023

סקרים שנערכו ב־2009 וב-2013 על האוכלוסייה היהודית בישראל, הראו כי שיעור המגדירים עצמם כמרגישים שייכות לזרם הרפורמי, הוא כ־3.9%.^[2] סקר של המכון למדיניות העם היהודי משנת 2018, שהסתמך בין השאר על סקר רחב בעריכת הפרופ׳ קמיל פוקס, מצא כי 12-13% מכלל היהודים בישראל (כ-800,000 איש ואשה) מזדהים כרפורמיים או קונסרבטיביים.^[3] עם זאת, על פי הדו"ח מרביתם עושים זאת במקביל להזדהות כחילונים או כמסורתיים, ולרוב אינם רואים את עצמם כדתיים.^[4] לפני נתוני התנועה הרפורמית, כ-5,000 משפחות ויחידים רשומים ב-50 הקהילות הפעילות בישראל, שמהווים בערך 10,000 נפש. עם זאת, בתנועה אומרים כי מעל 120,000 ישראלים משתתפים בכל שנה בטקסים ואירועים דתיים של התנועה.^[5]

כיום יש לתנועה 50 קהילות, מרכזים קהילתיים ומנייני תפילה ברחבי הארץ. שני קיבוצים, יהל ולוטן, ויישוב קהילתי, הר חלוץ, חברים בתנועה. התנועה מפעילה כ-40 גני ילדים, תוכניות חינוכיות במסגרת בתי הספר, מכינה קדם צבאית הפועלת בשני מוקדים, תנועת נוער, נוער תל"ם, ואת פורום הצעירים והסטודנטים, לצעירים בגילאי 20 ו-30. לתנועה רשת של בתי מדרש ברחבי הארץ המתקיימים במסגרת הקהילות. במשך שנים מנכ"ל התנועה היה הרב גלעד קריב, והחל מספטמבר 2021 מונתה לתפקיד זה אנה קיסלנסקי, שקודם לכן כיהנה כממלאת מקום המנכ"ל. יו"ר הנהלת התנועה מאז שנת 2019 הוא יאיר לוטשטיין.

מוסדות התנועה

הנהלת התנועה ליהדות מתקדמת יושבת בבית שמואל - מרכז שמשון בירושלים, בסמוך לקמפוס ההיברו יוניון קולג'.

ההיברו יוניון קולג' בירושלים - בית המדרש הראשי של התנועה הרפורמית בישראל

שער בית הכנסת הר-אל של התנועה הרפורמית ברחוב הנגיד בירושלים

מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם)

מר"ם (שמה הקודם: "מועצת הרבנים המתקדמים בישראל") מאגדת את הרבות והרבנים הרפורמים הפועלים (לצד אחדים הפועלים בתפוצות ומבקשים להזדהות עם הפעילות בישראל). בין פעילויותיה עריכת סידור התפילה המקובל בקהילות התנועה, תפילת האדם (הסידור הקודם המשמש עדיין בקהילות: העבודה שבלב), המחזור לשלושה רגלים, השמחה שבלב והמחזור לימים הנוראים, כוונת הלב. כמו כן ערכו חבריה פרסומים נוספים בנושאים כמו הלכה, תפילה וחגים. מר"ם מקבלת החלטות בסוגיות דתיות, אף כי החלטות בסוגיות דתיות שיש להן פנים ציבוריות מתקבלות בדיאלוג עם ראשי התנועה שאינם רבנים.

למר"ם בית דין לגיור ולמעמד אישי. בראש מר"ם עומדת הרב דר' אילה רונן סמואלס ומנהלת המועצה היא הרבה אריאלה גרץ-ברטוב. אם בית הדין של מר"ם (אב"ד) היא הרבה גליה סדן ומזכיר בית הדין הוא הרב גרגורי קוטלר.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה

המרכז הרפורמי לדת ומדינה הוא הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת. המרכז פועל באמצעים משפטיים וציבוריים לקידום זכויות האזרח, ובעיקר בסוגיות הקשורות לשוויון, סובלנות ופלורליזם דתי בישראל. המרכז מנהל את המערכה המשפטית להכרה בתנועה הרפורמית ובפעילות רבניה, בין השאר בתחום הכרה בגיור הרפורמי והחברות במועצות הדתיות. הוא נוסד ב-1987 על ידי הרב אורי רגב, ומאז 2002 עומדת בראשו ענת הופמן.

ב-1992 הוקם במסגרת המרכז מרכז סיוע לעולים חדשים, שמסייע לעולים במכלול הבעיות של התאקלמות בארץ חדשה, תוך טיפול מיוחד בהשגת הכרה על-פי חוק השבות. בשנת 2017 הוקם במסגרת המרכז לנפגעי ונפגעות גזענות, המעניק סיוע משפטי ונפשי לנפגעי גזענות.

מעמדה החוקי והציבורי של היהדות המתקדמת בישראל

במדינת ישראל אין הפרדה בין דת ומדינה, וענייני אישות נמצאים בסמכות בתי דין דתיים. לצורך זה מוכרים בישראל רק המוסדות הממלכתיים, ונישואים וגירושים שנעשים על ידי רבני התנועה ובית הדין שלה אינם מוכרים על ידי המדינה. גיור רפורמי מוכר לצורך רישום כיהודי במרשם התושבים, לפי פסיקת בג"ץ משנת 2002. רבני התנועה מקבלים מימון ממשלתי בעקבות מאבק משפטי. בית המשפט העליון הורה על השוואת זכויות התנועה הרפורמית בהקשרים שונים כגון משכורות רבנים, הקצאת מבני בתי כנסת לקהילות התנועה, מתן אפשרות לגרי התנועה לטבול במקוואות ציבוריים, מימון שוויוני לכתות הגיור של התנועה ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

אפרים תבורי, היהדות הרפורמית בישראל: הישגים וסיכויים, 2000.
יהוידע עמיר, קול דממה דקה: מחשבות אמונה וביקורת, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009.
מאיר אזרי (עורך), חושבים יהדות מתקדמת: מסע להכרת היהדות הרפורמית, תל אביב: בבל, 2004.
אבינועם רוזנק (עורך), היהדות הרפורמית: הגות, תרבות וחברה, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד, תל אביב 2014
ניקולא יוזגוף-אורבך, התנועה הרפורמית בישראל, רסלינג, 2018.^[6]
אלעזר בן לולו, 'אתנוגרפיה של סיגְד אתיופי בקהילה רפורמית ישראלית', עיונים, כרך 32, עמ' 165–191, הוצאת מכון בן-גוריון, 2019.
אלעזר בן לולו ועופר שיף (עורכים), התנועה הרפורמית בישראל: מבטים על זהות ועל קהילה, הוצאת מכון בן-גוריון, 2022.