שלט הרלדי
שלט הרלדי (מוכר גם כשלט אצולה; באנגלית: Coat Of Arms) הוא במסורת האירופית, דוגמה פשוטה וצבעונית השייכת למשפחה או אדם מסוים, אשר עשויה לשמשו במגוון רחב של דרכים. מקורם של השלטים ההרלדיים בדוגמאות אשר עיטרו את השריונות והמגינים שבהם השתמשו אבירי ימי הביניים לזיהוי קל בקרבות ותחרויות. דוגמאות אלו עיטרו את הביגוד שנלבש מעל לשריונו של האביר, וכן את מדיו, קסדתו, דגליו ודוכן הפמליה שלו. שלא כמו החותם, לשלט הרלדי יש תיאור רשמי – הבלאזון.
כיום נפוץ השימוש בשלט ההרלדי במגוון מוסדות, ארגונים, מדינות ויחידים.
אמנות העיצוב, ההצגה, התיאור והתיעוד של שלטים אלה נקראת הרלדיקה.
מסורות ושימוש
עריכהעל פי מסורת ההרלדיקה האנגלית והסקוטית בעליהן של שלטים הרלדיים הם יחידים ולא משפחות. במסורות אלו השלטים הם רכוש חוקי המועבר מאב לבנו כאשר נשים ובנות יכולות אף הן להציג שלט הרלדי אך מותאם בצורה אשר מציגה את קרבתן לנושא השלט הנוכחי. שלט הרלדי נמצא בבעלותו של אדם יחיד (בניגוד למשפחה שלמה). בשלט לא נעשה שימוש בידי יותר מאדם אחד בכל זמן נתון. שאר בני המשפחה היו רשאים לשאת שלט דומה אשר בוצע בו שינוי בפרט או צבע כלשהו, בדרך כלל עם מטען כלשהו או תוספת אחרת לשלט. מטען אחד שכזה יכול להיות התגיות אשר בשימוש ההרלדיקה הבריטית והספרדית כחלק משיטת הקדנסיה.
בשל חשיבותם כרכוש חוקי השימוש בשלטים כסימן אפיון, בייחוד כחותמת על מסמכים חוקיים, הצריך רגולציה קפדנית אשר נעשתה (ונעשית במדינות אחדות עד היום) באמצעות כרוזים - בעלי מקצוע אשר עסקו במדע של חקר השלטים. מסורות נוספות (כגון ההרלדיקה הפולנית) מחמירות פחות ומאפשרות לכל חברי שושלת אחת או משפחה אחת להציג את אותו שלט. אף על פי שאלמנט אחד או יותר מתוך השלט ישמר לשימושו של ראש הבית.
התקנים
עריכהההתקנים הם החלקים המרכיבים את השלט ההרלדי. חלק מההתקנים יכולים לעמוד ברשות עצמם כסיכה הרלדית.
המגן
עריכה
ערך מורחב – מגן (הרלדיקה)
המגן הוא ההתקן העקרי בשלט ההרלדי. עליו מסודרים המטענים והצורות המתוארים בבלאזון. מגיניהם של גברים נושאי שלט הרלדי עוצבו לרוב בצורת טיפוסית למגן אשר שימשו את האבירים. מאחר שצורה זו נתפסה כצורה "לוחמנית" המתאימה לגברים לוחמים בלבד, הנשים השתמשו במגינים מעוינים ואנשי הכמורה נשאו מגינים סגלגלים. עיצובים שונים כדוגמת הדיסקה נפוצים גם כן.
הקסדה
עריכה
- ערך מורחב – קסדה (הרלדיקה)
היות שהמגן שימש את האביר לזיהוי קל בשדה הקרב ובטורנירים, אין זה מפתיע כי גם הקסדה נכללה בהתקנים ההרלדיים אשר שולבו בשלט ההרלדי לציונו של אביר או לוחם. יתרה מכך, השימוש בקסדה (או פריט לבוש ראש אחר ככתר או נזר) כחלק מהשלט ההרלדי מעל המגן, החל מאוחר מתחילתו של השימוש האמיתי בהם. בכמה מסורות הרלדיות (כגון הצרפתית) דרגתו של האציל השתקפה במספר הפסים אשר הופיעו על חזיתה של הקסדה או בסוג המתכת אשר הייתה בשימוש. לחלופין, דרגתו של האציל עשויה להיות מבוטאת בכתר אשר הולבש על הקסדה או במקומה על המגן.
הציצה
עריכה
הציצה היא דמות (או קבוצת דמויות), בדרך כלל חיה גדולה כלשהי, הממוקמת מעל לקסדה. באופן מסורתי שימשה הציצה גברים, למעט מלכות אנגליה, אשר השתמשו אף הן בסמלים הרלדיים כמו ציצה.
בעבר היו אצילים אשר השתמשו בציצה שלהם כסיכה הרלדית אישית. דבר זה הוביל לשימוש שגוי במילה, לתיאור מגן או שלט הרלדי שלם.
בבלאזון תיאור הציצה מכיל בתוכו את תיאורה של העטרה ("על עטרה בצבעי X ו-Y..."), כדוגמת העטרה אשר מתוארת בשלט האצולה של קנדה: "על עטרה בצבעי ארז'ן וגולס, אריה צועד אור".
העטרה
עריכההעטרה היא גליל בד מגולגל המלופף סביב הקסדה על מנת להחזיק את המעטה במקום. כמו המעטה, העטרה צבועה גם היא בשתי טינקטורות בדרך כלל אלו אשר בהם נצבע המעטה. את עטרה ייצרו משני סרטים אשר נצבעו בטינקטורות העיקריות של המגן ולופפו האחד סביב השני.
לעיתים העטרה שימשה לייצוג מזכרת אשר ניתנה לאביר מידי גבירתו כאשר יצא למלחמה. מעין מטפחת אשר כרך מעל קסדתו על מנת להסתיר את מקום חיבור הציצה.
העטרה משמשת לעיתים גם כקישוט על חיה הרלדית ככתר או זר סביב הצוואר.
המעטה
עריכההמעטה (Mantling או Lambrequin) הוא מעין צעיף בד אשר נתלה מהקסדה ומהווה מעין תפאורה למגן. המעטה מתאר את כיסוי הבד אותו תלו האבירים מקסדותיהם על מנת להגן על עצמם מפני השמש והרוחות.
בדרך כלל המעטה מתואר כמרופט או אף חתוך לגזרים, כביכול כתוצאה מפגיעות חרבות בקרב. לעיתים רחוקות יותר - בדרך כלל במקרה בו איש כמורה משתמש בקסדה עם מעטה - יוצג המעטה שלם וללא רבב. דבר מעין זה הוא בחירתו של האמן ואינו בעל השלכות סמליות, אלא עיצוביות בלבד. למעטה שני צדדים - האחד צבוע בטינקטורת צבע והשני בטינקטורה מתכתית. המעטה בדרך כלל צבוע בטינקטורות אשר בהן צבוע המגן או של המדים אשר שייכים לישות המיוצגת. עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן של התאמות צבעים חריגות, בעיקר בשלטים הרלדיים של שליטים או ישויות ריבוניות.
הנזר
עריכה
- ערך מורחב – כתר (סמל)
סמל דמוי כתר נפוץ בשלטים הרלדיים רבים של אצילים בדרגות שונות (בעיקר של מונרכים ובני משפחותיהם) כמייצג של כתר המלוכה בהן. באופן דומה מופיע הכתר גם בשלטים הרלדיים למיניהם. בבתי מלוכה מסוימים, כגון בית המלוכה הבלגי, מעולם לא היה כתר ממשי, אלא רק סמל של כתר. לעיתים משמש סמל הכתר לייצוג מעמד דתי.
התומכים
עריכה.svg)
התומכים הן שתי דמויות אשר ממוקמות משני צדי המגן ומתוארות כמניפות אותו. התומכים עשויים להיות חיות, בני אדם, ובמקרים נדירים אף צמחים וחפצים - אמיתיים או מיתיים. לעיתים קרובות לדמויות אלו עשויה להיות חשיבות מקומית או קשר היסטורי.
אלא אם כן מצוין אחרת בבלאזון, התומכים יתוארו תמיד כעומדים זקופים על רגליהם האחוריות, וזרוע אחת שלהם גבוהה מהשנייה (תנוחה הנקראת Rampant) - עד כמה שטבע הדמויות המתוארות מאפשר זאת. חיות פראיות מיוצגות לעיתים כשלשונן בחוץ - דבר המסמל שאגה. תומכים הוענקו כהטבה מיוחדת לאצילים והוענקו בפקודת השליט. התומכים הועברו בירושה רק במקרים מיוחדים של אצולה תורשתית או חברי משפחת המלוכה - באנגליה, ומנהיגי שבטים או בארונים פאודליים שתוארם קדם לשנת 1587 - בסקוטלנד. תומכים שלא הועברו בירושה הוענקו בעיקר לנושאי תואר אבירות.
החלקה
עריכה- ערך מורחב – חלקה (הרלדיקה)
החלקה היא פרט הנוסף מתחת למגן - לרוב תל ירוק, או סלעים או כל סוג אחר של נוף - ושעליו התומכים נראים עומדים. יש הטוענים כי החלקה מסמלת את אדמתו של האדון. יש לנקוט זהירות בהבחנה בין חלקה אמיתית לבין פריטים אחרים עליהם מניחים התומכים אחת או יותר מרגליהם. השימוש בחלקה כפרט רשמי בבלאזון החל בתקופה מאוחרת יחסית בהיסטוריה של ההרלדיקה, והוחל ככל הנראה בשל הצורך בתומכים שונים עבור משפחות אצולה, או ישויות ריבוניות שונות. עם זאת, לעיתים מופרד בבלאזון תיאור החלקה מתיאור התומכים. כאשר שלט אצולה זוכה לתוספת של תומכים, לרוב הוא מעוטר גם בחלקה. במקרים נדירים תוענק החלקה כתוספת.
המוטו והסלוגן
עריכההמוטו ייכתב בדרך כלל על קלף מתחת לשלט (או מעל הציצה בהרלדיקה הסקוטית) וברוב המקרים ייכתב בלטינית (אם כי שפות אחרות כצרפתית נפוצות גם כן). על פי מסורת ההרלדיקה האנגלית והסקוטית המוטו לא מוענק יחד עם השלט ההרלדי וניתן לאמצו או לשנותו על פי רצונו של נושא השלט.[1] אך למרות זאת ישנם מספר דוגמאות חריגות להופעתם של המגילה, המוטו או האותיות בבלאזון של שלטים אחדים.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל דגלים וסמלים | ||
לקריאה נוספת
עריכה- Fox-Davies, Arthur Charles (1909). A Complete Guide to Heraldry. New York: Dodge Pub. Co.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שלט הרלדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הרלדיקה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Innes-Smith, Robert (1990). An Outline of Heraldry in England and Scotland. Pilgrim Press. p. 14. ISBN 0-900594-82-9.
Mottoes are not necessarily heriditary and can be adopted and changed at will.