ואדי מע'רה
ואדי מע'רה (בערבית: وادي مغارة; "ואדי המערה") הוא ואדי המצוי במצרים בדרום מערב חצי האי סיני.[1] הוואדי נתפרסם כאתר ארכאולוגי בו נתגלו מכרות טורקיז וממצאים ממצרים העתיקה מתקופות הממלכה הקדומה, הממלכה התיכונה והממלכה החדשה. מרבצי הטורקיז נמצאו באמצע מצוק הנחל והכורים בימי קדם הכשירו משטחי עבודה במצוק מהם נפערו פתחי חציבה. משטחי עבודה אלו הקנו כנראה לאתר את הכינוי "טרסות הטורקיז" בו הוא מוזכר בכתובים.
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
הממלכה העתיקה של מצרים, הממלכה התיכונה של מצרים, הממלכה החדשה של מצרים  |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
אולריך יאספר זטצן, קארל ריכרד לפסיוס |
| מיקום | |
| מדינה |
מצרים |
| קואורדינטות | 29°02′00″N 33°27′00″E / 29.0333°N 33.45°E |
  | |
האתר נמצא כ-19 קילומטרים מזרחית לחוף אבו רודס, צפונית לוואדי פיראן. האזור הוא הררי והנוף השולט הוא של סלעי אבן חול. כ-30 ק"מ צפונית לאתר ואדי מע'רה נמצא סרביט אל-ח'אדם, האתר הגדול יותר שבו נכרה טורקיז בסיני בתקופת מצרים העתיקה.[2]
תולדות מחקר האתר
עריכהב-1809 היה הנוסע הגרמני אולריך יספר זצן בן המערב הראשון שגילה את האתר. מספר משלחות ארכאולוגיות חפרו באתר מאז. ב-1845 נחפר האתר לראשונה על ידי משלחת בראשות קרל ריכרד לפסיוס. הקצין הבריטי סי. קיי. מקדונלד ביקר במקום ואף התגורר בו וניסה לחדש את כריית הטורקיז בין השנים 1854–1866. ממצאיו הארכאולוגים היו דלים ביותר. בשנים 1868–1869 נערך סקר של שירות הסקר והמיפוי הממשלתי של בריטניה בראשות צ'ארלס וילסון. ב-1905–1906 נחפר המקום על ידי משלחת בראשות פלינדרס פיטרי ונמצאו שרידים של התיישבות באזור המכרות, כמו גם כתובות עתיקות. ב-1932 נערכו חפירות על ידי משלחת מאוניברסיטת הרווארד שמצאה מספר כתובות נבטיות בוואדי קנא.
בתקופת השלטון הישראלי בסיני (1967–1982) נערכו מספר חפירות על ידי ארכאולוגים ישראלים. בנו רותנברג חפר במקום ב-1968 וב-1970 חפרה משלחת מאוניברסיטת תל אביב ומיפתה את מחנות הכורים. רפאל גבעון חשף ב-1973 את הכתובת השנייה של סחמחת וב-1978 מצא שני טקסטים מתקופת הממלכה הקדומה. ב-1978 מצא סטון כתובות מהתקופות הביזנטית והנבטית. במסגרת סקר שנערך ב-1987 בדרום סיני על ידי משלחת בראשות דומיניק ואלבל (Dominique Valbelle), מופתה ההתיישבות העתיקה שבראש הגבעה מעל הוואדי ונחפר מבנה עתיק.
ממצאים
עריכהעל סלעי הוואדי נתגלו מספר כתובות ותבליטים של שליטיה המוקדמים של מצרים שהנציחו את משלחותיהם לכריית טורקיז ונחושת שנחשבו באותה עת למינרלים יקרי ערך. המינרלים שנחצבו במעלה ההר הובלו בדרך קדומה, הקיימת עד היום, אל הוואדי, משם עשו את דרכם לחוף מפרץ סואץ ומשם הובלו בסירות למצרים. במיוחד נחשב הטורקיז כיקר ערך מאחר שנעשה בו שימוש בתכשיטים ובפסלים. משלחות הכרייה לסיני נמשכו לפחות עד הממלכה החדשה (1070-1550 לפנה"ס).
אמנם נמצאו עדויות מעטות למעורבות מצרית בכריית מחצבים בסיני עוד בתקופה הקדם-שושלתית, אך המלך הראשון שנמצאה עדות לגבי מעורבותו בכרייה בוואדי מע'רה הוא דז'וסר מהשושלת השלישית שבנה את פירמידת המדרגות בסקארה. פעילות הכרייה המאורגנת בסיני נחשבת כאחת מההתפתחויות המשמעותיות בתקופת מלכותו. יורשו של דז'וסר, סחמחת, המשיך את משלחות הכרייה לסיני ותבליט מפורסם חקוק בסלע המשקיף על הוואדי ומתארת את המלך החובש כתר לבן כשהוא מכניע שבוי.[3] תחילה יוחס תבליט זה לסמרחת מהשושלת הראשונה, אולם בשנות ה-50 שויך לסחמחת לאחר שנחשפה הפירמידה של סחמחת בסקארה. התבליט נתגלה על ידי פלמר בסקר של 1869 בו השתתף כחבר במשלחת. כשחפר פיטרי במקום בשנים 1904–1905 הוא מצא 12 כתובות סלע נוספות.
מלך נוסף שהשאיר את רישומו בוואדי מע'רה הוא סנחת, שמעמדו בשושלת השלישית אינו ברור. אך מעט ידוע עליו מלבד מקום קבורתו בקבר גדול העשוי לבני בוץ, המצוי צפונית לאבידוס. הממצאים המשמעותיים באתר המיוחסים לסנחת הם שני תבליטי סלע. האחד מראה את המלך חובש כתר לבן ובשני הוא חובש כתר אדום ונמצא בתנוחה בה הוא מכניע שבוי. מלכים נוספים מהממלכה הקדומה ששמותיהם מופיעים בממצאים מהאתר הם: ח'ופו, סנפרו, סהור, ניוסר ומנקאוהור.
מתקופת הממלכה התיכונה נמצאו תבליטים מתקופת המלך אמנמחת השלישי שהקים את המקדש בסרביט אל-ח'אדם. מתקופת הממלכה החדשה קיימת עדות למשלחת שנשלחה לאתר על ידי תחותמס השלישי.
חלק מהתבליטים נותרו על גדות הנחל וחלקם נמצאים במוזיאונים. תבליטים רבים נהרסו ואבדו בעת ניסיונות כרייה שנערכו מאז תקופת מצרים העתיקה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- סקירה על האתר (באנגלית)
- תיאור תבליט הסלע של סנחת, אתר המוזיאון הבריטי
הערות שוליים
עריכה- ^ אין קשר לג'בל מע'רה המצוי בצפון סיני
- ^ G. D. Mumford, "Wadi Maghara," in Kathryn A. Bard and Steven Blake Shubert, eds. Encyclopedia of the Archeology of Ancient Egypt(New York: Routledge, 1999), 875. [1]
- ^ תצלום התבליט של סחמחת