וידוי לפני המוות

וידוי לפני המוות הוא הודאה או וידוי שנעשים על ידי אדם הנמצא על ערש דווי, כלומר כאשר הוא מתקרב למוות.

וידויים כאלה עשויים לעזור להקל על רגשות אשם או חרטות שהאדם הגוסס נושא איתו, בכך שהם מאפשרים לו להעביר את רגעיו האחרונים ללא סודות או חטאים שהסתירו במשך חלק גדול מחייהם. אם המתוודה דתי, הוא עשוי להאמין שהווידוי יביא לו סליחה מאלוהים, מה שיעניק לו כניסה למקום טוב יותר לאחר המוות. מוטיבציה נוספת עשויה להיות שהאדם המתקרב למוות לא יוכל להתמודד עם עונשים משמעותיים על הווידוי, כמו בושה או מאסר. וידויים לפני המוות יכולים להימסר לכל אחד, כאשר בני משפחה ואנשי צוות רפואי נוטים במיוחד לשמוע אותם, מכיוון שהם נוכחים לעיתים קרובות ברגעיו האחרונים של האדם. במקרים מסוימים, הודאה על ערש דווי עשויה להיות קבילה משפטית בבית משפט אף על פי שזה עלול להחשב עדות מפי השמועה. כמו סוגים אחרים של וידויים, חלק מהודאות ערש דווי הן הודאות שווא.

סוגי וידויים

וידויים אלו יכולים לנוע מהודאה בחטאים שנעשו ועד פשעים שנעשו או שנכחו בהם. לעיתים קרובות, וידויים אלו נעשים כדי לטהר את מצפונו של הגוסס. סוג נפוץ של וידוי הוא דתי או רוחני. על ערש דווי, המתוודה מתוודה על חטאים או טעויות שעשה במהלך חייו ומבקש סליחה, כדי שיוכל להמשיך לעולם הבא לפי דתו. דתות שונות כוללות פרוטוקולים שונים לווידוי לפני המוות, אך כולן שואפות לספק הקלה לגוסס. אנשים עשויים גם להודות ברגשותיהם כלפי אדם אחר בזמן גסיסה. זה יכול להקל על הגוסס מהמאבק הפנימי של הסתרת רגשותיו האמיתיים כלפי מישהו.

רבים מהווידויים כוללים הודאה בפשע שהגוסס ביצע, אשר כמובן לא ניתן להעמידו לדין לאחר מותו. מצד שני, מישהו יכול להודות כי יש לו ידע או היה עד לפשע שנעשה. סוג כזה של וידוי, הידוע כ"הצהרת גסיסה", עשוי לפעמים להיות קביל בבית משפט כדי להשיג הרשעה, תלוי בנסיבות ההצהרה. שימוש נוסף לווידוי לפני המוות במערכת המשפט הפלילית הוא לפתוח מחדש תיק שפג תוקפו כדי להשיג סגירה למשפחת הקורבן או חבריו, גם אם העמדה לדין אינה אפשרות.

וידויים לפני המוות יכולים לכלול גם סוגים אחרים של וידויים; למשל, קבלה או הכחשה של אמונות דתיות, פשעים פיננסיים או הונאת אבהות. וידויים לפני המוות יכולים להיות גם טריוויאליים ואינם חייבים לכלול השלכות משפטיות.

וידויים לפי דת

יהדות

ערך מורחב – וידוי שכיב מרע

נהוג כי שכיב מרע אומר וידוי לפני מיתתו. במסכת שמחות דרבי חייא מובא כי הנכנסים לפני המת אומרים לו ”התוודה עד שלא תמות. הרבה היו שנתוודו ולא מתו, והרבה שלא התוודו ומתו, והרבה שהיו מתוודין מהלכין בשוק. שמא בזכות שאתה מתוודה אתה תחיה”.

קיימים מספר נוסחי וידוי לשכיב מרע, מהם קצרים ומהם ארוכים. בין החשובים ניתן למנות נוסח שמביא הרמב"ן בספרו "תורת האדם" (שער הסוף): ”מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שרפואתי בידך ומתתי בידך. יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלמה, ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל עונות וחטאים ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך. ותן חלקי בגן עדן וזכני בעולם הבא המצופה לצדיקים”. נוסח מורחב תיקן ר' אהרון ברכיה ממודינה בספרו "מעבר יבוק", וקיימים נוסחים נוספים.