ויקיפדיה

ויטני יוסטון

זמרת אמריקאית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בזמרת אמריקאית. אם התכוונתם לשיר של שירי מימון, ראו ויטני (שיר).

ויטני אליזבת יוסטון (באנגלית: Whitney Elizabeth Houston;‏ 9 באוגוסט 1963, ניו ג'רזי – 11 בפברואר 2012) הייתה זמרת, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות בכל הזמנים שמכרה מעל 200 מיליון עותקים ברחבי העולם. סגנון השירה שלה היה מקור להשראה עבור זמרות רבות, דוגמת סלין דיון, ביונסה, כריסטינה אגילרה ומריה קארי.

ויטני יוסטון
Whitney Houston
ויטני יוסטון, 1991
ויטני יוסטון, 1991
לידה 9 באוגוסט 1963
ניו ג'רזי, ארצות הברית
נהרגה 11 בפברואר 2012 (בגיל 48)
מלון בוורלי הילטון, בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Whitney Elizabeth Houston עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פיירביו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1977–2012 (כ־35 שנים)
מקום לימודים Mount Saint Dominic Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ • R&B • גוספל • נשמה • דאנס
סוג קול מצו-סופרן
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ARISTA, Sony BMG
בן או בת זוג בובי בראון (18 ביולי 1992–24 באפריל 2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בובי כריסטינה בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.whitneyhouston.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסטון היא אחת מכמה מוזיקאים בודדים שמכרו במהלך הקריירה שלהם מעל 100 מיליון עותקים, ומשתייכת לקבוצה מאוד מפורסמת של אמנים שחורים אשר איפשרו את הפריצה של המוזיקה השחורה ושל האמנים השחורים בשנות ה-80 וה-90, דוגמת מייקל ג'קסון, ג'נט ג'קסון, דיאנה רוס ופרינס. יוסטון זכתה ב-21 פרסי המוזיקה האמריקאית ובשישה פרסי גראמי.

ב-11 בפברואר 2012 טבעה למוות באמבט שבחדרה במלון הילטון בבוורלי הילס שבקליפורניה לאחר שנטלה סמים.

ביוגרפיה

עריכה

שנותיה הראשונות

עריכה

יוסטון נולדה בניו ג'רזי למשפחה בעלת ייחוס מוזיקלי; אמה, סיסי יוסטון, הייתה זמרת ליווי ידועה ודודניתה היא הזמרת המצליחה, דיון וורוויק. משפחתה היא בעלת שורשים אפריקנים-אמריקנים, אינדיאנים והולנדים. הסנדקית שלה הייתה ארית'ה פרנקלין. יוסטון התחילה לשיר מגיל צעיר, בגיל חמש הצטרפה למקהלת כנסייה, ובגיל 11 כבר הייתה סולנית המקהלה. בעידוד המשפחה היא פיתחה את כישרון השירה שלה, ובשנת 1980 החלה לשיר באופן מקצועי ולדגמן במקביל. היא שרה בעיקר כזמרת ליווי ללו רולז ולצ'אקה קאן, והופיעה במשותף עם אמה.

פסגת הקריירה

עריכה

האיש שגילה את כישרונה של יוסטון היה נשיא חברת התקליטים "Arista", קלייב דייוויס, מפיק מוזיקלי בכיר, שראה אותה מופיעה בשנת 1983 וזיהה את הפוטנציאל הגדול שבה, שהתאפיין בקול ערב ומראה מצודד. דייוויס החתים את יוסטון ועשה כל שביכולתו כדי לקדם אותה. הוא שכר את מיטב כותבי השירים והמפיקים של התקופה כדי שיעזרו בהקלטת אלבום הבכורה שלה, שיצא רק לאחר שנתיים בשל רצונו של דייוויס להתאים את השירים לקולה העוצמתי של יוסטון ולצקת עבורה סגנון מוזיקלי מיוחד.

האלבום יצא בשנת 1985, ונקרא Whitney Houston. הוא היה אלבום הבכורה המצליח ביותר שהוציאה זמרת כלשהי אי פעם (עד ששיאו נשבר עשר שנים לאחר מכן על ידי אלאניס מוריסט). האלבום נמכר בלמעלה מעשרה מיליון עותקים בארצות הברית לבדה, והלהיט הגדול בו היה Saving All My Love For You. הוא הגיע למקום הראשון בארצות הברית ובאירופה והציב את יוסטון בצמרת כבר בתחילת הקריירה שלה. בשנת 1986 זכתה בפרס גראמי הראשון שלה, כזמרת הפופ הטובה ביותר. בשנת 1987 יצא הסינגל הראשון מתוך אלבומה השני, שנקרא I Wanna Dance With Somebody, שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד. האלבום Whitney יצא באותה שנה, ושבוע לאחר צאתו כבר הגיע לראשי המצעדים, יוסטון הייתה הזמרת הראשונה שהגיעה להישג זה. האלבום הכיל להיטים גדולים, ודואט עם אמהּ סיסי. השיר So Emotional מתוך האלבום היה הלהיט השישי ברציפות שלה שהגיע למקום הראשון במצעד, ובאמצעותו הגיעה יוסטון לשיא שהחזיקו בו לפניה רק הבי ג'יז והביטלס. ב-1988 שברה יוסטון את השיא עם הסינגל Where Do Broken Hearts Go, שהפך לשיר השביעי שלה ברציפות שהגיע למקום הראשון. היא מחזיקה בשיא זה עד היום.

בשנת 1987 התחילה יוסטון את סיבוב ההופעות האמריקני שלה, וב-1988 המשיכה עם הסיבוב המצליח לאירופה. בלונדון הקליטה עם הפילהרמונית של לונדון שיר עבור אולימפיאדת סיאול שנקרא One Moment In Time. בשנת 1990 יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום השלישי של יוסטון, I’m Your Baby Tonight. השיר היה הלהיט השמיני של יוסטון שהגיע למקום הראשון. האלבום, ששמו כשם הסינגל, יצא באותה שנה וכלל דואט של יוסטון עם סטיבי וונדר. ההצלחה היחסית לה זכה האלבום לא השתוותה לזו של שני קודמיו. השיר All The Man That I Need מתוך האלבום היה התשיעי שהגיע למקום הראשון במצעד. בשנת 1991 שרה יוסטון את ההמנון האמריקני במשחק הסופרבול, ובעקבות הביקוש הגדול לו יצא הביצוע על גבי דיסק. למרות זאת, האלבום הצליח פחות מקודמיו. באותה שנה יצאה יוסטון לסיבוב ההופעות העולמי השלישי שלה, וגם הוא לא הצליח לשחזר את הצלחת קודמיו. הכישלון היחסי של האלבום השלישי גרם לה למשבר, וזמן רב עבר עד שהוציאה אלבום אולפן נוסף. באותה שנה יצאה אלבום עם הופעה של מול חיילים אמריקאים Welcome Home Heroes with Whitney Houston.

"שומר הראש"

עריכה
 
ויטני יוסטון בהופעה בסנטרל פארק, 2009

בשנת 1992 עשתה יוסטון שינוי בקריירה שלה ופנתה לכיוון המשחק. הסרט הראשון "שומר הראש", בהשתתפותה היה הלהיט הענק בכיכובו של קווין קוסטנר. יוסטון, שהופיעה בסרט בתפקיד של זמרת, הקליטה עבור הפסקול שישה שירים חדשים. הלהיט מתוך הפסקול, "I Will Always Love You", במקור של הזמרת דולי פרטון, זכה להצלחה גדולה בעולם והגיע למקומות הראשונים במדינות ארצות הברית ובריטניה והוביל במשך 14 שבועות את המצעד. זהו הלהיט העשירי של יוסטון שהיה בראש המצעד. "I Will Always Love You"[1], נחשב לאחד מהלהיטים המצליחים בכל הזמנים, הפך למזוהה עם יוסטון, ונחשב גם כיום לאחד משירי האהבה המפורסמים בכל הזמנים. יוסטון זכתה ב-1994 בשלושה פרסי "גראמי" על שיריה בסרט "שומר הראש", בקטגוריות זמרת השנה, פסקול השנה והשיר הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר שמתוכם ל"פסקול המוזיקלי הטוב ביותר".

הצלחתו של פסקול הסרט מיוחסת בעיקר ליוסטון, והוא הפסקול הנמכר ביותר אי פעם.[2]

בשנת 1993 יצאה יוסטון לסיבוב ההופעות "the bodyguard tour" שנמשך עד שנת 1994, במהלכו הופיעה 127 פעמים ברחבי העולם, מתוכם 60 בצפון אמריקה, 16 ביפן ו-17 באירופה.

פעילותה במחצית השנייה של שנות ה-90

עריכה

בנובמבר 1995 יצא האלבום "Waiting to Exhale", הפסקול לסרט כמו אוויר לנשימה בו יוסטון גם כיכבה, ובו התארחו גם זמרים גדולים נוספים כגון טוני ברקסטון וארית'ה פרנקלין. האלבום נחשב להצלחה והגיע למעמד של שבע פלטינות בארצות הברית, ולמעמד של פלטינה באירופה ויפן. האלבום זכה בפרס "אלבום הפסקול המקורי" בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית. הסינגל הראשון מהאלבום, שאותו שרה יוסטון, "(Exhale (Shoop, Shoop", יצא בנובמבר 1995 והגיע למקום הראשון בבילבורד ובמצעד הקנדי והצליח גם בשאר העולם אם כי במידה פחותה (11 במצעד הבריטי, 18 במצעד האוסטרלי ו-26 במצעד הצרפתי). סינגל זה הוא הסינגל האחרון של יוסטון שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד (11 בסך הכול). הסינגל זכה בפרס גראמי על "שיר ה-r&b הטוב ביותר". הסינגל השני שיצא מהאלבום "Count on Me" שבו השתתפה יוסטון יצא במרץ 1996, הצליח גם הוא בארצות הברית (מקום שמיני) אך נכשל ברחבי העולם (98 בגרמניה, 59 במצעד הקנדי ו-87 במצעד האוסטרלי). הסינגל השלישי, "Why Does It Hurt So Bad", נכשל ברחבי העולם, ונכנס למצעדים רק בארצות הברית, באוסטרליה ובקנדה.

בנובמבר 1996 יצא האלבום "The Preacher's Wife", והצליח גם הוא אך פחות משני אלבומי הפסקול שקדמו לו והגיע למעמד פלטיניה משולשת בארצות הברית, פלטינה באירופה, בקנדה וביפן, מעמד זהב באיטליה, בספרד, בשווייץ ובשוודיה, ומעמד כסף בבריטניה. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום, "I Believe in You and Me", שהוא חידוש של "להקת 4 הפסגות" מ-1983 הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד, יצא בדצמבר 1996 לארצות הברית, אך לא הצליח בעולם, מלבד בבריטניה (16 במצעד). הסינגל השני, "step by step", יצא בפברואר 1997 והצליח ברחבי העולם בצורה מתונה (15 בארצות הברית, 13 בבריטניה, 8 בגרמניה ו-23 בקנדה). הסינגל השלישי, "My Heart Is Calling", הגיע למקום ה-77 בבילבורד.

בשנת 1997 יצאה יוסטון לסיבוב ההופעות "Pacific Rim Tour". רוב ההופעות היו במזרח אסיה (5 ביפן, אחת בתאילנד ואחת נוספת בטיוואן) כשהיא מופיעה גם בארצות הברית ובאוסטרליה (פעם אחת בשתיהן). עוד באותה שנה שיחקה את הפיה הסנדקית בסרט "סינדרלה" ששודר במסגרת התוכנית "עולמו המופלא של דיסני".

בשנת 1998 יצאה יוסטון לסיבוב הופעות נוסף באירופה, "The European Tour", שכלל 10 הופעות ברחבי אירופה, רובן בגרמניה ובמונקו.

ב-2 בנובמבר 1998 יצא הדואט "when you believe" עם מריה קארי, זמרת מצליחה נוספת. הדואט היה ללהיט גדול באירופה (מקום 4 בבריטניה, 8 בגרמניה ומקום שני במצעד האירופאי), אך דווקא בארצות הברית, ארץ מולדתן של שתי הזמרות, נכשל הסינגל באופן יחסי והגיע רק למקום ה-15 במצעד הבילבורד. הסינגל זכה בפרס גראמי על "השיר המקורי הטוב ביותר" והיה מועמד גם בקטגוריית "שיתוף הפעולה הטוב ביותר". ב-17 בנובמבר יצא האלבום "My Love Is Your Love", אלבום זה היה אלבום האולפן הראשון של יוסטון מזה 8 שנים. האלבום הצליח ברחבי העולם, כשעד היום נמכרו כ-13 מיליון עותקים שלו. האלבום הגיע למעמד פלטינה מרובעת בארצות הברית ובאירופה, פלטינה משולשת בשווייץ ובבריטניה, פלטינה כפולה בקנדה, בצרפת ובשוודיה, פלטינה ביפן, בבלגיה, באוסטריה, בהולנד ובפולין ומעמד זהב באוסטרליה ובפינלנד. האלבום הגיע למקום ה-32 במצעד סיכום השנה של הבילבורד. הסינגל השני, "Heartbreak Hotel", יצא בדצמבר 1998, והפך ללהיט גדול בארצות הברית כאשר הגיע למקום השני במצעד הבילבורד. השיר הצליח גם במקומות נוספים ברחבי העולם (12 בקנדה, 7 בצרפת, 17 באוסטרליה, 25 בבריטניה ו-35 בהולנד) אך נכשל ברוב המקומות. הסינגל השלישי, "It's Not Right But It's Okay" יצא בינואר 1999 בארצות הברית, ובאפריל של אותה השנה בבריטניה. כמו קודמו, גם סינגל זה הפך ללהיט בארצות הברית והגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד. גם בשאר העולם זכה הסינגל להצלחה (מקום שלישי בבריטניה, 14 בקנדה ו-3 בגרמניה). הסינגל זכה בפרס גראמי על "הביצוע הטוב ביותר של אישה בשיר r&b". הסינגל הרביעי, "My Love Is Your Love" היה לסינגל המצליח ביותר מהאלבום, כשהגיע לטופ 10 של רוב מצעדי העולם (4 בארצות הברית, 2 בבריטניה, 2 בגרמניה, 10 בקנדה) ונמכרו ממנו כשלושה מיליון עותקים ברחבי העולם.

בשנת 1999 יצאה יוסטון לסיבוב הופעות עולמי, "My Love Is Your Love Tour", שכלל 62 הופעות, שרובן היו באירופה (44), והשאר בארצות הברית (18). בשנת 2000 הוציאה את השיר "Could I Have This Kiss Forever" בשיתוף עם הזמר אנריקה איגלסיאס. השיר הפך ללהיט, ואף זכה לתואר הזהב בגרמניה.[3]

פעילותה בשנות ה-2000

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 2012 מעט לאחר מותה, יצא לאקרנים הסרט המוזיקלי "ספארקל"; בו גילמה יוסטון את אחת הדמויות הראשיות לצידן של ג'ורדין ספארקס וכרמן אג'וגו, והסרט מבוסס חלקית על להקת הבנות המצליחה "הסופרימס".

בשנת 2018, יצא לאור הסרט התיעודי "ויטני" (אנ') המציג צילומי ארכיון חושפניים וראיונות עם בני משפחתה ומכרים אשר שופכים אור על חייה, עבודתה ומאבקיה האישיים של וויטני.[4]

בשנת 2019, יצא השיר "Higher Love", אותו שרה יוסטון והפיק קייגו.[5] השיר זכה להצלחה בינלאומית, תוך שהגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום השני במצעד הרשמי של מדיה פורסט.[6][7] בספוטיפיי הצליח השיר לצבור למעלה מ-100 מיליון השמעות וביוטיוב צבר למעלה מ-50 מיליון צפיות.[8][9]

בשנת 2022 החלה העבודה על סרט הקולנוע ויטני – I Wanna Dance with Somebody, שיוקרן בקולנועים בארצות הברית וברחבי העולם החל מסוף דצמבר 2022. הסרט בבימוי קאסי למונס ומשחקים בו בנוסף לנעמי אקי שמגלמת את וויטני יוסטון גם סטנלי טוצ'י, אשטון סנדרס ועוד. הסרט עוקב אחר סיפור חייה של יוסטון החל מילדותה הקשה ועד להפיכה לכוכבת מוזיקלית.[10]

חיים אישיים

עריכה

הסופרת רובין קרופורד ששימשה מנהלת הקריאייטיב של יוסטון, טענה שפגשה את וויטני יוסטון ב-1980, כשהייתה בת 19 ויוסטון הייתה בת 16, כשהשתיים היו מדריכות במחנה קיץ באיסט אורנג'. קרופורד טוענת בספרה "A Song for You: My Life with Whitney Houston", שפורסם ב-2019, כי הייתה לה מערכת יחסים חד מינית עם יוסטון שהתפוגגה כשהם נתנו עדיפות לקריירה של יוסטון. קרופורד עזבה את בית הספר כדי לסייע לקריירה של יוסטון. הם חיו יחד כזוג. כשהתהילה של יוסטון גדלה והקריירה שלה התקדמה, קרופורד נודתה והודחה על ידי המשפחה וההנהלה של יוסטון והיא נישאה לבובי בראון. ספרה "A Song for You: My Life with Whitney Houston" הפך לרב מכר של הניו יורק טיימס.

יוסטון הכירה את הזמר בובי בראון ב-1989. הזוג נישא ב-18 ביולי 1992. ב-4 במרץ 1993 נולדה לשניים בת. בדצמבר 2003 נעצר בראון לאחר שדווח כי הכה את יוסטון במהלך ריב. בספטמבר 2006 נפרדו השניים, והתגרשו ב-24 באפריל 2007.

במהלך חייה סבלה יוסטון מהתמכרות לסמים ולאלכוהול, שהשפיעו על חייה ועל הקריירה שלה.

מותה

עריכה

ב-11 בפברואר 2012 נמצאה יוסטון מתה באמבטיית חדרה במלון "הילטון בוורלי" בבוורלי הילס שבקליפורניה. סיבת המוות הוגדרה כתאונת טביעה באמבטיה, על רקע שימוש בקוקאין וטרשת עורקים בעורקי הלב.

ב-27 ביולי 2015 מתה בתה, בובי קריסטינה בראון, בגיל 22 בנסיבות דומות.

במצעד הבילבורד

עריכה

11 משיריה של יוסטון כבשו את ראש מצעד הפזמונים האמריקאי במצעד הרשמי בילבורד הוט 100, בתור אמנית סולו או בתור אורחת בשיר מה שהופך אותה לאחת מן האומנים בהיסטוריה עם הכי הרבה שירים שנכנסו למקום זה. להיטי המקום הראשון:

  • "Saving All My Love for You"
  • "How Will I Know"
  • "The Greatest Love of All"
  • "I Wanna Dance With Somebody"
  • "Didn't We Almost Have It All"
  • "So Emotional"
  • "Where Do Broken Hearts Go"
  • "I'm Your Baby Tonight"
  • "All the Man That I Need"
  • "I Will Always Love You"
  • "(Exhale (Shoop Shoop"

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי אולפן

פסקולים

אלבומים אחרים

הופעות

עריכה

סיבובי הופעות

עריכה
  • 1986: The Greatest Love World Tour
  • 1988–1987: Moment of Truth World Tour
  • 1991: I'm Your Baby Tonight World Tour
  • 1994–1993: The Bodyguard World Tour
  • 1999: My Love Is Your Love World Tour
  • 2010: Nothing but Love World Tour
  • 2020: Whitney Houston Hologram Tour

מיני-סיבובי הופעות

עריכה
  • 1990: Feels So Right Tour
  • 1997: Pacific Rim Tour
  • 1998: The European Tour
  • 2004: Soul Divas Tour

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויטני יוסטון בוויקישיתוף

סיקור מותה:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Whitney Houston - I Will Always Love You (Official 4K Video), נבדק ב-2023-12-07
  2. ^ Best Selling Movie Soundtracks of All Time, אתר HIGHROAD,‏ 21 בינואר 2020
  3. ^ BVMI | Datenbank, www.musikindustrie.de
  4. ^ סרט בנטפליקס המסקר את חייה של וויטני יוסטון
  5. ^ Higher Love, נבדק ב-2019-09-20
  6. ^ higher love | full Official Chart History | Official Charts Company, www.officialcharts.com (באנגלית)
  7. ^ niv the tool, Media Forest | Worldwide Music Airplay TV, Radio Monitoring | Real-Time Monitoring | Broadcast Mentioning, Media Forest | Know you are on-air
  8. ^ Kygo, Whitney Houston - Higher Love (Audio), נבדק ב-2019-09-20
  9. ^ Kygo & Whitney Houston - Higher Love (Official Video), נבדק ב-2019-09-20
  10. ^ ויטני - I Wanna Dance with Somebody, באתר Seret.co.il | אתר סרט


ויטני יוסטון - פרסים
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ויטני_יוסטון&oldid=39820425"