וילארד ואן אורמאן קוויין

וילארד ואן אורמאן קוויין (באנגלית: Willard Van Orman Quine;‏ 25 ביוני 1908 – 25 בדצמבר 2000) היה מחשובי הפילוסופים והלוגיקנים האמריקאים במאה ה-20.

וילארד ואן אורמאן קוויין
Willard Van Orman Quine

לידה	25 ביוני 1908 אקרון, ארצות הברית
פטירה	25 בדצמבר 2000 (בגיל 92) בוסטון, ארצות הברית
מקום קבורה	שריפת גווייה
השקפה דתית	אתאיזם
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד, אוברלין קולג'
מנחה לדוקטורט	אלפרד נורת' וייטהד
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת וסליין צי ארצות הברית
מונחה לדוקטורט	ג'ון מייהיל, Bradford Dunham, Robert Lauren Stanley, Hugues Leblanc, George David Wheaton Berry, Leigh Davis Steinhardt, Joseph Silbert Ullian, דייוויד לואיס, Henry Hiż, Michael Devitt, Norman Daniels, George Myro, פרנק וילסון תומפסון, Charles Parsons, ויליאם קרייג, Dagfinn Føllesdal, האו ואנג, Gail Stine, רוברט מקנוטון, דונלד דייווידסון, בורון דרבן, סול קריפקה, Daniel H. H. Ingalls, Sr., בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
זרם	פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין	לוגיקה, אונטולוגיה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של המדע, תורת הקבוצות
עיסוק	מתמטיקאי, מרצה באוניברסיטה, פילוסוף, לוגיקאי, פילוסוף של המדע, פילוסוף של השפה, אפיסטמולוג, פילוסוף אנליטי, בלשן
הושפע מ	רודולף קרנפ, החוג הווינאי, ברטראנד ראסל, אלפרד נורת' וייטהד, ויליאם איש אוקאם, אלפרד טרסקי, נלסון גודמן
השפיע על	דניאל דנט, ריצ'רד רורטי, נלסון גודמן, נועם חומסקי, תומאס קון, הילרי פטנאם, דונלד דייווידסון
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	Word and Object, תזת דוהם–קוויין, Quine's paradox, Quine–McCluskey algorithm, The Roots of Reference, Two Dogmas of Empiricism, Quine–Putnam indispensability argument
פרסים והוקרה	פרס רולף שוק (1993) Carus Lectures (1971) פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1996) עמית הוועדה למחקר סקפטי
צאצאים	Douglas Boynton Quine

בתחילת דרכו עסק בעיקר בלוגיקה פורמלית ובהדרגה החל לעסוק גם בשאלות של אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה ושפה.

מאמרו "שתי דוגמות לאמפיריציזם" שהתפרסם בשנת 1951, נחשב למאמר מרכזי בענף הפילוסופיה האנליטית.

בשנת 1993 זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה.

ביוגרפיה

קוויין גדל בעיר אקרון שבמדינת אוהיו. אביו היה יזם, ואמו הייתה מורה, ולאחר מכן הפכה לעקרת בית. הוא למד מתמטיקה ופילוסופיה בקולג' אוברלין שבאוהיו. לאחר מכן, בשנת 1932, עשה דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד. המנחה שלו היה הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד.

לאחר הדוקטורט, קיבל קוויין מלגה שאיפשרה לו להסתובב באירופה למשך כשנה. במהלך שנה זו הוא פגש כמה לוגיקנים חשובים, ביניהם אלפרד טרסקי, וגם כמה מחברי החוג הווינאי, ביניהם רודולף קרנפ. מפגשים אלו השפיעו רבות על קוויין, ועל גיבוש משנתו הפילוסופית.

במלחמת העולם השנייה שירת קוויין באגף המודיעין של הצי האמריקני, והגיע עד לדרגת לוטננט קומנדר. לאחר מכן שב לעבוד ולהרצות באוניברסיטת הארוורד. קוויין הנחה תלמידים רבים, שכמה מהם התפרסמו כפילוסופים בזכות עצמם. ביניהם: דניאל דנט, דונלד דייווידסון, ודייוויד לואיס.

קוויין התחתן פעמיים, והוליד ארבעה ילדים. הוא מת בגיל 92 בעיר בוסטון.

משנתו הפילוסופית

הלוגיקה של קוויין

קוויין תרם רבות לתחום הלוגיקה במהלך הקריירה שלו. קוויין "צמצם" את המונח "לוגיקה" כך שיכלול אך ורק לוגיקה פורמלית ושפה מסדר ראשון. הוא פסל את ההכללה בתחום ה"לוגיקה" של מונחים כמו לוגיקה מודלית או שפה מסדר שני.

בנוסף, קוויין יצא נגד ה"ערבוב" של לוגיקה עם תורת הקבוצות. כתוצאה מכך, הוא פסל חלקים רבים מהפרינקיפה מתמטיקה (אחד הטקסטים החשובים שנכתבו בתחום הפילוסופיה של המתמטיקה באותה תקופה), שנכתב על ידי מורו (אלפרד נורת' וייטהד) בשיתוף עם ברטראנד ראסל. ספרו "לוגיקה מתמטית" מראה שניתן לפשט הוכחות רבות מתוך ה"פרינקיפה", ולהציג ב-250 עמודים את מה שראסל ווייטהד הציגו ב-1,000 עמודים.

בשנות ה-60 החל קוויין לעסוק בשיטה לוגית חדשה שפותחה על ידו, וכונתה לוגיקה של נשוא-מגדיר. השיטה נועדה להציג שפה מסדר ראשון באמצעות אלגברה בלבד, כלומר ללא שימוש במשתנים מכומתים. בשנת 1976 פרסם קוויין מאמר שהציג את הלוגיקה הזו לעולם. חוקרים רבים בתחום הלוגיקה חקרו והרחיבו אותה במשך השנים.

קוויין רצה מאוד שהלוגיקה הפורמלית תיושם בסופו של דבר גם בתחומים נוספים, מלבד מתמטיקה ופילוסופיה. הוא פרסם כמה מאמרים על שילובה של הלוגיקה הבוליאנית בתחום הנדסת החשמל, ואף עבד על הנושא בשיתוף עם מהנדס החשמל אדוארד מקלוסקי.

גישתו האונטולוגית של קוויין

קוויין היה אמפיריציסט, ותמך במה שמכונה "יחסיות אונטולוגית". כלומר, הוא גרס שתקפותן של כל התאוריות, והמסקנות הנובעות מהן, מבוססת בסופו של דבר על התאמתן לניסיון חיינו. לדוגמה: אין הבדל, לשיטתו של קוויין, בין היוונים העתיקים שהניחו שזאוס קיים, לבין מדען מודרני שמניח שקרינה אלקטרומגנטית קיימת. בשני המקרים ההנחה מתיישבת עם הידע הקיים באותה תקופה. לעומת זאת, אדם מודרני שמאמין בקיומו של זאוס שוגה, מכיוון שקיומו של זאוס אינו מתיישב עם הידע הקיים. (למשל- אנשים הגיעו לפסגת האולימפוס, וראו שאין שם אף אחד).

אף על פי כן, קוויין ראה שבני אדם מבססים את כל החלטותיהם על מידע קיים, ועל תאוריות הנובעות ממנו, ולא ניתן להטיל ספק בתאוריה אחת בלי שהדבר יוביל להטלת ספק בתאוריות נוספות. (למשל- הטלת ספק בחוק השני של ניוטון תוביל להטלת ספק בכוח המשיכה, ומשם להטלת ספק בקיומה של אנרגיה גרביטציונית וכו'). כתוצאה מכך, קוויין תמך בהוליזם, והתייחס אל המדע כאל רשת קוהרנטית של תאוריות, שניתן להטיל ספק בכולן, אך לא באחת מהן בלבד, כי הן בנויות זו על זו.

קוויין תמך באינסטרומנטליזם, וכתביו הובילו לקבלה רחבה שלה בתחום הפילוסופיה של המדע.

גישתו האפיסטמולוגית של קוויין

קוויין ביקר בחריפות את האמפיריציזם הלוגי וטען יחד עם פייר דוהם, כי אי אפשר לבודד טענות כך שניתן יהיה להעמידן במבחן ההפרכה של קרל פופר, או במבחן האימות של רודולף קרנפ.

קוויין יצא נגד האפיסטמולוגיה הנורמטיבית, וטען שהיא פשטנית מדי, ואינה מנתחת כראוי את המושג "ידע", ואת התנאים לידע. לטענתו, הפילוסופיה צריכה להיעזר בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה כדי להבין לעומק את צורת החשיבה שלנו, ואת מהות הידע. גישה זו שנויה במחלוקת בקרב הפילוסופים, וספגה ביקורת רבה.

הוא היה ביום המייסדים של הוליזם אפיסטמי.

תרומתו של קוויין לפילוסופיה של הלשון

דחיית ההבחנה בין "מנתח" ל"מרכיב"

קוויין דחה את ההבחנה המקובלת מאז ימיו של עמנואל קאנט, על פיה יש הבדל בין משפט "מנתח" למשפט "מרכיב". כאשר משפט מנתח (אנליטי) הוא משפט שאומר על המושג דבר שכלול בו מעצם הגדרתו, (למשל- כלב הוא בעל-חיים.) ומשפט מרכיב (סינתטי) הוא משפט שמוסר לנו מידע הלקוח מהניסיון (למשל הבית הוא ירוק). על פי קוויין, משפטים אנליטיים מבוססים גם הם על ידע קודם. למשל אמיתותו של המשפט "כלב הוא בעל חיים" תלויה בידע - מה זה בעל חיים, ומה זה כלב. תינוק שראה כלבים אך אינו מבין מה זה "בעל חיים", או אדם שלא ראה כלב מעולם, לא יוכלו לדעת אם כלב הוא בעל חיים, בדיוק כמו שאדם שלא ראה בית (מסוים) לא יידע אם הוא ירוק או לא.

מובן שבדוגמה זו יש הבדל בין מספר האנשים היודע שכלב הוא בעל חיים לבין מספר האנשים שיודע שהבית ירוק, אבל על פי קוויין זה ההבדל היחיד, ואין סיבה להבדיל בשום צורה אחרת בין המשפטים. בנוסף, ניתן למצוא משפטים אנליטיים שמעטים יודעים עליהם, כמו "קריפטון הוא יסוד כימי" ומשפטים סינתטיים שידועים לכל, כמו "כדור הארץ עגול".

שמות עצם ריקים

אחת הבעיות העתיקות בפילוסופיה של הלשון, שהועלתה (בצורה מעט שונה) עוד על ידי פרמנידס, היא שאלת משמעותם של שמות עצם ריקים, כלומר שמות עצם שאינם מתייחסים לשום עצם קיים. למשל "פגסוס", או "חד-קרן". מקובל להגיד ש"פגסוס אינו קיים", אבל אם הוא אינו קיים בשום מובן, הרי שאין משמעות לשום משפט שמכיל את המילה "פגסוס". ובכל זאת, אנו רואים שלמשפט "פגסוס מופיע גם בספרות הפנטזיה" יש משמעות, ואפילו ניתן להגיד שהמשפט "לפגסוס אין כנפיים" שגוי, אף על פי שאין בנמצא אף פגסוס כדי להוכיח זאת. לעומת זאת, ברור שהפגסוס אינו "קיים" באותו מובן שסוסים רגילים קיימים.

קוויין התייחס לבעיה זו במאמרו "On What There Is":

"מובן שכשאנחנו אומרים שפגסוס היה סוס מכונף מיתולוגי, יש לכך משמעות, ויותר מכך- אנחנו אפילו אומרים דברים נכונים! מובן שאם הם נכונים, הרי שהם נכונים לגבי משהו, אז לא יכול להיות שאנו מדברים על שום-דבר."

קוויין הסיק מכך שכל שמות העצם מתייחסים למשהו במובן הלשוני. אחרי שמסכימים על כך, אפשר לנסות להבין אותם, ולשאול שאלות על קיומם או אי-קיומם במובנים אחרים.

תרומתו של קוויין למתמטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קוויין תרם רבות לתורת הקבוצות, ופיתח שלוש מערכות של תורת קבוצות אקסיומטית.

עמדותיו של קוויין

מכיוון שקוויין לא עסק רבות באתיקה או בפילוסופיה פוליטית, הוא לא נדרש להביע דעות לעיתים קרובות בסוגיות פוליטיות כחלק מעבודתו הפילוסופית. עם זאת, כמה פעמים הביע קוויין את דעתו בסוגיות פוליטיות, והציג עמדה שמרנית.

קוויין הביע תמיכה בצנזורה מוסרית, ותמך בהגבלות מסוימות על זכויות אזרח. בנוסף, הוא הביע התנגדות לסבסוד של החינוך בידי המדינה.

קוויין היה מתנגד נחרץ לפילוסוף ז'אק דרידה, ובשנת 1992 הוא יזם עצומה שנועדה למנוע מאוניברסיטת קיימברידג' להעניק לו תואר כבוד. העצומה לא הצליחה למנוע את הענקת התואר.

ביבליוגרפיה

בעברית

• "שתי דוגמות לאמפיריציזם", (תרגום: ענת בילצקי וענת מטר), מטאפורה: כתב עת לפילוסופיה 4, 1996, עמ' 41–55.
• "על מה שיש", בתוך מפארמנידס עד הוגי ימינו מבחר טכסטים פילוסופיים - מקראה באונטולוגיה, בעריכת צבי בראון, עמ' 561-576.

באנגלית

ספרים נבחרים

• 1934 A System of Logistic. Harvard Univ. Press.
• 1951 (1940). Mathematical Logic. Harvard Univ. Press. ISBN 0-674-55451-5.
• 1980 (1941). Elementary Logic. Harvard Univ. Press. ISBN 0-674-24451-6.
• 1982 (1950). Methods of Logic. Harvard Univ. Press. 1980 (1953). From a Logical Point of View. Harvard Univ. Press. ISBN 0-674-32351-3. Contains "Two dogmas of Empiricism."
• 1960 Word and Object. MIT Press; ISBN 0-262-67001-1. The closest thing Quine wrote to a philosophical treatise. Chpt. 2 sets out the indeterminacy of translation thesis.
• 1969 (1963). Set Theory and Its Logic. Harvard Univ. Press.
• 1966. Selected Logic Papers. New York: Random House.
• 1976 (1966). The Ways of Paradox. Harvard Univ. Press.
• 1969 Ontological Relativity and Other Essays. Columbia Univ. Press. ISBN 0-231-08357-2. Contains chapters on ontological relativity, naturalized epistemology, and natural kinds.
• 1970 (2nd ed., 1978). With J. S. Ullian. The Web of Belief. New York: Random House.
• 1986 (1970). The Philosophy of Logic. Harvard Univ. Press.
• 1974 (1971). The Roots of Reference. Open Court Publishing Company ISBN 0-8126-9101-6 (developed from Quine's Carus Lectures).
• 1981. Theories and Things. Harvard Univ. Press.
• 1985. The Time of My Life: An Autobiography. Cambridge, The MIT Press. ISBN 0-262-17003-5.
• 1987. Quiddities: An Intermittently Philosophical Dictionary. Harvard Univ. Press. ISBN 0-14-012522-1. A work of essays, many subtly humorous, for lay readers, very revealing of the breadth of his interests.
• 1992 (1990). Pursuit of Truth. Harvard Univ. Press. A short, lively synthesis of his thought for advanced students and general readers not fooled by its simplicity. ISBN 0-674-73951-5.
• 1995. From Stimulus to Science. Harvard Univ. Press. ISBN 0-674-32635-0.

מאמרים נבחרים

• 1946, "Concatenation as a basis for arithmetic." Reprinted in his Selected Logic Papers. Harvard Univ. Press.
• 1948, "On What There Is", Review of Metaphysics 2(5) (JSTOR). Reprinted in his 1953 From a Logical Point of View. Harvard University Press.
• 1951, "Two Dogmas of Empiricism", The Philosophical Review 60: 20–43. Reprinted in his 1953 From a Logical Point of View. Harvard University Press.
• 1956, "Quantifiers and Propositional Attitudes," Journal of Philosophy 53. Reprinted in his 1976 Ways of Paradox. Harvard Univ. Press: 185–96.
• 1969, "Epistemology Naturalized" in Ontological Relativity and Other Essays. New York: Columbia University Press: 69–90.
• "Truth by Convention," first published in 1936. Reprinted in the book, Readings in Philosophical Analysis, edited by Herbert Feigl and Wilfrid Sellars, pp. 250–273, Appleton-Century-Crofts, 1949.

ראו גם

• אי-היקבעות התרגום

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילארד ואן אורמאן קוויין בוויקישיתוף

• וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר MacTutor (באנגלית)
• וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר dblp
• וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• וילרד ון אורמן קוין (1908-2000), דף שער בספרייה הלאומית