ויליאם לם

ויליאם לם
William Lamb
	ויליאם לם
לידה	15 במרץ 1779; לונדון
פטירה	24 בנובמבר 1848 (בגיל 69); הרטפורדשייר, אנגליה
מדינה	בריטניה
מקום קבורה	Parish Church of St Etheldreda, Old Hatfield
השכלה	טריניטי קולג'; איטון קולג' ;
מפלגה	המפלגה הוויגית
בת זוג	קרוליין
	16 ביולי 1834 – 14 בנובמבר 1834; (122 ימים)
מונרך בתקופה	ויליאם הרביעי
	→ צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון ←
	18 באפריל 1835 – 30 באוגוסט 1841; (6 שנים)
מונרך בתקופה	ויליאם הרביעי, ויקטוריה
	→ רוברט פיל רוברט פיל ←
	14 בנובמבר 1834 – 18 באפריל 1835; (156 ימים)
	→ ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון רוברט פיל ←
	30 באוגוסט 1841 – אוקטובר 1842; (כשנה)
	→ רוברט פיל ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון ←
	22 בנובמבר 1830 – 16 ביולי 1834; (3 שנים)
	→ רוברט פיל ג'ון פונסונבי ←
פרסים והוקרה
	עמית החברה המלכותית (1841)
חתימה

ערך זה עוסק במדינאי הבריטי ויליאם לם. אם התכוונתם לרופא האנגלי ויליאם לם, ראו ויליאם לם (רופא).

ויליאם לם, ויקונט מלבורן השני (באנגלית: William Lamb, 2nd Viscount Melbourne, ידוע בדרך כלל בכינוי לורד מלבורן;‏ 15 במרץ 1779 – 24 בנובמבר 1848) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן כשר הפנים וכראש ממשלת בריטניה. הוא ידוע בעיקר בשל החניכה בנבכי הפוליטיקה שהעניק למלכה ויקטוריה בשנות מלוכתה הראשונות. היסטוריונים אינם מדרגים אותו כאחד מראשי ממשלת בריטניה הבולטים, שכן בתקופות כהונתו לא נלחמה בריטניה במלחמות כלשהן, לא היו ענייני פנים בוערים על הפרק, לא הושגו הישגים משמעותיים ולא נוסחו רעיונות חשובים, אך הם מציינים שהוא היה אדם ישר שלא חיפש לקדם את עצמו.

ראשית חייו

לם נולד בלונדון למשפחה אריסטוקרטית מחוגי המפלגה הוויגית. הוא היה בנם של פניסטון לם (Peniston Lamb), ויקונט מלבורן הראשון, ושל אשתו אליזבת'. הוא התחנך באיטון קולג' ובטריניטי קולג' שבקיימברידג' והתחבר לקבוצת רומנטיקנים רדיקלים כמו פרסי ביש שלי ולורד ביירון. ב-1805 הוא ירש את אחיו הבכור בתור יורש העצר לתוארו של אביו ונשא לאישה את ליידי קרוליין פונסונבי. בשנה שלאחר מכן הוא נבחר לפרלמנט כנציג המפלגה הוויגית מטעם מחוז הבחירה של לאומינסטר (Leominster). בבחירות של 1806 הוא נבחר מטעם מחוז הבחירה של הדינגטון (Haddington) ובבחירות שנערכו שנה לאחר מכן הוא נבחר מטעם מחוז פורטרלינגטון (Portarlington), שאותו הוא המשיך לייצג עד שנת 1812.

לם עלה לראשונה לתודעה הציבורית מסיבות שהיה מעדיף להימנע מהן: אשתו ניהלה רומן עם הלורד ביירון. השערורייה הייתה לשיחת הכלל בבריטניה של שנת 1812. ארבע שנים לאחר מכן פרסמה קרוליין לם רומן גותי בשם "גלנרבון" (Glenarvon), שתיאר הן את נישואיה והן את הרומן עם הלורד ביירון בצורה מחרידה שאף גרמה לוויליאם למבוכה גדולה יותר והוא הושם ללעג בקריקטורות שפורסמו אודות הפרשה אז. בסופו של דבר התפייסו בני הזוג, ואף שב-1825 הם נפרדו, מותה של קרוליין ב-1828 השפיע על ויליאם קשות.

ב-1816 הוא הביע את דעתו שכוויגי הוא מחויב לעקרונותיה של המהפכה המהוללת, אך הוא התנגד לרפורמות בשיטת הבחירה והצביע בעד השעייתו של חוק הביאס קורפוס ב-1817 כאשר פרצו בבריטניה מרידות.

סימן ההיכר של לם הייתה הפשרנות. למרות היותו ויגי הוא קיבל את משרתו של המזכיר הראשי לאירלנד בממשלותיהם המתונות מטעם המפלגה הטורית בהנהגתם של ג'ורג' קנינג ושל הלורד גודריץ'. עם מותו של אביו ב-1828, הוא ירש את תואר האצולה שלו כויקונט מלבורן ועבר לבית הלורדים. הוא בילה כ-20 שנה בספסלים האחוריים של בית הנבחרים ומבחינה פוליטית הוא לא התבלט.

שר הפנים

כאשר הוקמה הממשלה הוויגית בראשותו של הלורד גריי בנובמבר 1830 מונה לם כשר הפנים. במהומות שאירעו בשנים 1830–1832 הוא פעל במרץ ובנחישות. הוא סירב להיעזר בכוחות הצבאיים לדיכוי המהומות והעדיף להשתמש בכוחות השיטור ובתי המשפט.

ראש ממשלה

לאחר התפטרותו של הלורד גריי מתפקיד ראש הממשלה ביולי 1834 נאלץ המלך למנות מחליף משורות המפלגה הוויגית, שכן הטורים לא היו חזקים מספיק כדי להשיג רוב בבית הנבחרים. מלבורן היה האיש שהיה מקובל הן על המלך והן על המפלגה. הוא היסס כשקיבל את ההזמנה לדון עם המלך על הקמת ממשלה חדשה. מלבורן חשב שהוא לא ייהנה מעומס העבודה שכרוכה בתפקיד, אך הוא לא רצה לגרום לחבריו ולמפלגה לשקוע.

שם המשחק ברבות מהפעולות וההחלטות שביצע מלבורן היה פשרה. כאריסטוקרט הוא העדיף לשמור על הסטטוס קוו. הוא התנגד לחוק הרפורמה של 1832 שהוצע על ידי הוויגים, בטענה ששוויון הזכויות לקתולים לא מומש במלואו, אך הוא הסכים באי רצון מתוך צורך למנוע איום של מהפכה. מאוחר יותר הוא התנגד לביטול חוקי הדגן בטענה שלא רק ששוויון הזכויות לקתולים נכשל, אלא גם שחוק הרפורמה לא היטיב את מצבו של העם.

התנגדותו של המלך ג'ורג הרביעי לרפורמה של הוויגים הובילה לפיטוריו של מלבורן בנובמבר. לטורים תחת הנהגתו של רוברט פיל ניתנה ההזדמנות להרכיב ממשלה. כישלונו של פיל לזכות באמונו של בית הנבחרים שנבחר בבחירות של ינואר 1835, גרם לכך שמלבורן חזר לתפקידו כראש ממשלה באפריל. הייתה זו הפעם האחרונה בה מונרך בריטי ניסה למנות ממשלה בניגוד לדעתו של הרוב בפרלמנט.

סחיטה

בשנה שלאחר מכן היה שוב מלבורן מעורב בשערוריית מין. בפעם הזאת הוא היה הקורבן לניסיון סחיטה מבעלה של ידידה קרובה, אשת החברה והסופרת היפהפייה קרוליין נורטון. בעלה דרש 1,400 ליש"ט וכאשר הוא נדחה הוא האשים את מלבורן בניהול רומן עם אשתו. באותה תקופה שערורייה כזאת הייתה יכולה לחסל את עתידו של פוליטיקאי בכיר. המלך והדוכס מוולינגטון האיצו במלבורן להישאר בתפקידו. לאחר שנורטון הפסיד בבית המשפט, היה זה ניצחונו של מלבורן, אך הוא ניתק את קשריו עם קרוליין נורטון.

המלכה ויקטוריה

מלבורן היה ראש הממשלה כאשר המלכה ויקטוריה עלתה לכס המלוכה ביוני 1837. בהיותה חודש לאחר יום הולדתה ה-18, היא השתחררה זה עתה מהשפעתה הדומיננטית של אמה, הדוכסית מקנט ושל היועץ שלה ג'ון קונרוי (Conroy). בארבע השנים הבאות מלבורן הדריך את המלכה במסתרי הפוליטיקה והשניים נעשו ידידים. ויקטוריה צוטטה כאומרת שהיא מחשיבה את מלבורן כאביה (אביה שלה מת בהיותה בת שמונה חודשים ובתו של מלבורן מתה בגיל צעיר). למלבורן ניתנה דירה פרטית בטירת וינדזור ושמועות בלתי מבוססות נפוצו באותה תקופה שהמלכה תינשא למלבורן המבוגר ממנה ב-40 שנה. חניכתה של ויקטוריה הייתה השיא של הקריירה של מלבורן. הוא בילה 4–5 שעות ביום בפגישות עם המלכה ובהתכתבות איתה והיא מצידה הגיבה בהתלהבות וספגה את החוכמה שהוא העניק לה.

במאי 1839 הובילה התפטרותו של מלבורן למה שנקרא "משבר חדר השינה". ראש הממשלה המיועד, רוברט פיל ביקש שהמלכה תפטר כמה מבנות הלוויה שלה שהיו נשותיהם ובנותיהם של חברי הפרלמנט מהמפלגה הוויגית בטענה שהמלכה צריכה להימנע ממשוא פנים כלפי המפלגה שבשלטון. כאשר ויקטוריה סירבה להיעתר לדרישה, סירב פיל להרכיב ממשלה חדשה ומלבורן שוכנע להישאר בתפקידו כראש ממשלה.

מלבורן הותיר אחריו שורה ארוכה של חקיקות, לא כמו זו של הלורד גריי, אך החוקים שחוקק היו חשובים למדי. בין הפעולות שנקט הממשל שלו היו הפחתת מספרן של העבירות הכלכליות, רפורמה בממשל המקומי והרפורמה בחוק העניים. ב-25 בפברואר 1841 התקבל מלבורן כחבר בחברה המלכותית.

סוף חייו

לאחר התפטרותו הסופית באוגוסט 1841 המשיכה המלכה להתכתב איתו, אך ההתכתבות נפסקה בסופו של דבר, שכן היא נתפסה כמעשה לא ראוי. תפקידו של מלבורן כחונך של המלכה הסתיים כאשר היא החלה להסתמך על בעלה הנסיך אלברט וכן על עצמה. על שמו של מלבורן קרויה העיר מלבורן שבאוסטרליה, שהוקמה בעת כהונתו כראש ממשלה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם לם בוויקישיתוף

מידע על הלורד מלבורן באתר משרד ראש ממשלת בריטניה
William Lamb, the 2nd Viscount Melbourne, 1779-1848, www.victorianweb.org
biography/Lord-Melbourne ויליאם לם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויליאם לם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)