וילי סאטון
ויליאם "וילי" סאטון (באנגלית: William "Willie" Sutton; 30 ביוני 1901 – 2 בנובמבר 1980) היה פושע אמריקאי מפורסם ורב מעללים אשר התפרסם בזכות מעשי שוד הבנקים הרבים שביצע. סאטון, אשר היה משתמש בכישוריו במשחק ובתחפושות למטרות פשעיו, זכה לכינוי "וילי החלקלק" (Slick Willie).
 | |
| לידה |
30 ביוני 1901 שנאנדואה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 1980 (בגיל 79) ספרינג היל, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
  | |
תולדות חייו
עריכהסאטון נולד למשפחה אמריקאית ממוצא אירי בברוקלין, הרביעי מבין חמשת ילדי המשפחה. בנערותו נשר מבית הספר והחל לעבוד בעבודות שונות ומזדמנות. כבר בילדותו החל בפשע, ועל פי הספדו החל לפרוץ לבתים בגיל 9[1].
סאטון החל לשדוד בנקים בתעוזה הולכת וגוברת החל בסוף שנות ה-20. באותן שנים נשא לאישה את לואיז לודמן, אך השניים התגרשו זמן קצר לאחר מכן, כאשר המשטרה תפסה את סאטון ב-1931, ובית המשפט גזר עליו עונש של 30 שנות מאסר בגין תקיפה ושוד.
סאטון לא נשאר זמן רב בכלא וב-11 בדצמבר 1932 הצליח לקחת סוהר כבן ערובה בעזרת אקדח שהבריח לתאו. סאטון הצליח לברוח מהכלא ובמהרה חזר לשדוד בנקים. במהלך העשורים הבאים מעשי השוד של סאטון רק הלכו וגברו. כך שדד חנות תכשיטים לאור יום, וניסה לשדוד פעמיים את אותו הבנק. מצידן של רשויות החוק, אלו חידשו במשנה תוקף את מאמציהן ללכוד את הפושע, ואף הצליחו בכך מספר פעמים - אך פעם אחר פעם סאטון הצליח לברוח מכלאו.
ב-1950 סאטון היה לאחד מעשרת הפושעים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI. אף על פי כן, הוא נעצר שוב רק ב-1952, ודווקא בזכות ארנולד שוסטר, אזרח מהשורה אשר זיהה את סאטון ברכבת התחתית של ניו יורק. שוסטר עקב אחרי סאטון והודיע על מקום המצאו למשטרה. שוסטר זכה לפרסום רב בעקבות חלקו בלכידת הפושע, אך זה הוביל ככל הנראה לרציחתו הברוטלית, אשר לימים נטען כי "הוזמנה" על ידי משפחות הפשע המאורגן כנקמה.
על סאטון נגזר מאסר עולם ו-135 שנות מאסר נוספות. עם זאת, סאטון שוחרר מבית הכלא ב-1969, 17 שנים בלבד לאחר מכן, בעקבות מצבו הבריאותי המדרדר עקב מחלת הנפחת[2]. לאחר שחרורו סאטון פרש מקריירת הפשע הענפה אשר אימץ וניצל את כישוריו בכיוון ההפוך - ייעוץ לבנקים כיצד להתגונן ממקרי שוד. סאטון נפטר ב-1980 ונקבר בברוקלין.
מורשת
עריכה"הישגיו" של סאטון, אשר על פי הערכות מנו כ-2 מיליון דולר אשר נשדדו מכ-100 בנקים שונים[3], זיכו אותו למעמד של גיבור תרבות. הוא כתב ספרי אוטוביוגרפיה, השתתף בפרסומות בטלוויזיה[4] ודמותו הוללה בעיתונים[5]. סאטון התפרסם בכך שעל אף שנהג להביא עמו נשק למעשי השוד, אך מעולם לא ירה בו. מאוחר יותר טען כי הנשק מעולם לא היה טעון, "מחשש שמישהו יפגע".
בין השאר נזקף לזכותו הציטוט "because that's where the money is" (בתרגום חופשי: "כי שם הכסף נמצא") בתשובה לשאלה מדוע שדד בנקים. סאטון הכחיש כי אמר את הציטוט[3], אך האגדה האורבנית כבר נוצרה. בין השאר ניתן למצוא הדים לציטוט ב"חוק סאטון" (Sutton's law) במדעי הרפואה, אשר קובע כי יש להעדיף את הדיאגנוזה הסבירה ביותר[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופילו של סאטון באתר ה-FBI
- וילי סאטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וילי סאטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ הספד על סאטון
- ^ פרופילו של סאטון באתר ה-FBI
- ^ 1 2 Willie Sutton - 'That's Where the Money Is', Snopes.com (באנגלית אמריקאית) מתוך אתר "סנופס"
- ^ מאמר במגזין טיים
- ^ ראו לדוגמה מאמר בניו יורק טיימס
- ^ Medical Definition of Sutton's law, MedicineNet (באנגלית) מתוך אתר "medterms.com"