וילמיין ון דר חוט
וילמיין ון דר חוט (בהולנדית: Willemien Hendrika van der Goot; נולדה ב-2 במאי 1897, פרטוריה – 16 בינואר 1989, אמסטרדם) הייתה כלכלנית, פמיניסטית, מגישת תוכניות רדיו, מוציאה לאור וחסידת אומות העולם מהולנד.
 | |
| לידה |
2 במאי 1897 פרטוריה, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1989 (בגיל 91) אמסטרדם, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| מקצוע |
סופרת, לוחמת מחתרת, פעילת זכויות נשים, כלכלנית |
| בן או בת זוג |
ניקולאס פוסטהומוס |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | וילמיין ון דר חוט |
  | |
קורות חיים
עריכהון דר חוט נולדה בפרטוריה שבדרום אפריקה וגדלה בהודו המזרחית ההולנדית (אנ'). בין היתר למדה בג'קרטה ובפנימייה בשווייץ. היא למדה באוניברסיטת רוטרדם ובשנת 1930 קיבלה תואר דוקטור בכלכלה - האישה הראשונה בהולנד שקיבלה תואר דוקטור בכלכלה. היא יצאה נגד הצעת חוק שנועד להגביל את הכנסתה של אישה נשואה מעבודתה והחלה להיות פעילה בתנועה הפמיניסטית. בין חברותיה הייתה אלטה יאקובס (אנ'), פמיניסטית ופעילה למען זכות בחירה לנשים.
בשנת 1931 נישאה ון דר חוט לניקולאס (ניין) וילהלמוס פוסטהומוס. היא הייתה מעורבת במאבקים לשוויון זכויות לנשים, מאבקים שהיו אז בראשיתם. בינואר 1935 הייתה מיוזמותיו של כינוס בנושא, בעיר דה בילט (אנ') בהולנד והייתה הנשיאה הראשונה של עמותה לבדיקת תנאי העסקתם של ילדים. היא הייתה עורכת השבועון "De Groene Amsterdammer" (אנ') ומפיקה ברשת הרדיו ההולנדית "Algemene Vereniging Radio Omroep" (אנ'). בני הזוג חיו באמסטרדם ושם נולדה בתם קלייר (Claire) בשנת 1938.
פעילות הצלה בתקופת מלחמת העולם השנייה
עריכהבתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה, עברה משפחת פוסטהומוס לנורדוויק (אנ') בצפון הולנד שם הצטרפה למשפחה אחותה של ון דר חוט, אני, עם בתה ליזבט. אב המשפחה שהה בצרפת ולא יכול היה לחזור עקב המלחמה. השלטונות הגרמניים השתלטו על בית המשפחה כדי לשכן בו חיילים גרמנים, והמשפחה עברה לאזור ליידן.
ביוני 1943 פנתה אל ון דר חוט ובעלה אחותה של הסטר ואן לנפ (Hester van Lennep) שהייתה פעילה במחתרת ההולנדית ולימים הוכרה בתואר חסידת אומות העולם. ון לנפ הבריחה ילדים יהודים ממחנה מעבר שממנו גורשו יהודים למחנות השמדה במזרח. ון לנפ הצליחה להבריח מהמחנה את בפ קוסטר בת העשר וביקשה עבורה מקום מקלט. אביה של בפ גורש למאוטהאוזן ונספה שם. אמה גורשה לאושוויץ אך שרדה.
ון דר חוט ובעלה קיבלו את בפ לביתם והתייחסו אליה כאל בתם. הם ידעו על יהדותה אך כלפי חוץ הציגוה כיתומה מרוטרדם. בפ הצטרפה לאחיותיה המאמצות בלימודיהן בבית הספר וגם שם ידעו המורים על זהותה האמיתית. ון דר חוט נחקרה על ידי רשויות הכיבוש הגרמניות בנוגע לחומרי ארכיון שהחזיקה, ורבים מהם הוחרמו והועברו לגרמניה.
במהלך הרעב בהולנד בחורף 1944–1945 שרדו בני המשפחה והמסתתרים על מרקי פקעות צבעונים ועל שורש סלק סוכר. בפ נותרה עם בני משפחת פוסטהומוס עד השחרור במאי 1945.
לאחר המלחמה
עריכהבשנת 1948 יצא לאור ספרה של ון דר חוט על תנועת הנשים ההולנדית. ון דר חוט סברה שלנשים יכול להיות תפקיד משמעותי בקידום השלום בעולם, ולכן ייסדה ב-1967 מכון מחקר לעידוד השתתפותן של נשים - International Scientific Institute for Feminine Interpretation - ISIFI - בתוך האגודה הבינלאומית לחקר השלום (אנ') והמשיכה בפעילותה לקידום השתלבותן של נשים בכלכלה, באקדמיה ובתקשורת, במגוון מסגרות וארגונים.
בשנת 1982 קיבלה ון דר חוט את אות מסדר אורנז'-נסאו (אנ'). בשנת 2008 הכיר יד ושם בוון דר חוט, בבעלה ובאחותה, אני דיאץ ון דר חוט (Annie Diaz-van der Goot) בתור חסידי אומות העולם.
קישורים חיצוניים
עריכה
- וילמיין פוסטהומוס ון דר חוט, באתר יד ושם (באנגלית)