ויקטור בובאן
ויקטור בובאן (בסרבית: Виктор Бубањ; 3 בדצמבר 1918 – 15 באוקטובר 1972) היה גנרל יוגוסלבי שכיהן כמפקד חיל האוויר בין השנים 1965–1970, וכראש המטה הכללי היוגוסלבי בין 1970–1972.
 | |
| אנדרטה לזכרו של בובאן בבלגרד | |
| לידה |
3 בדצמבר 1918 פוז'ין, ממלכת יוגוסלביה  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1972 (בגיל 53) בלגרד, יוגוסלביה  |
| השתייכות |
 הצבא היוגוסלבי המלכותי הצבא העממי היוגוסלבי |
| תקופת הפעילות | 1941–1978 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
.svg){kind=small} גנרל-פולקובניק |
| תפקידים בשירות | |
|
קורפוס האוויר ה-3 מפקד חיל האוויר היוגוסלבי ראש המטה הכללי היוגוסלבי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבובאן נולד ב-3 בדצמבר 1918 בכפר פוז'ין. לאחר סיום לימודיו התיכוניים הוא החל לעבוד כטכנאי בנייה. ב-1939 הוא הצטרף לממפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. ב-1940 הוא התגייס לצבא היוגוסלבי המלכותי. באפריל 1941 הוא השתתף בקרבות כנגד פלישת מדינות הציר ליוגוסלביה. לאחר התפרקות הצבא היוגוסלבי, הוא הנהיג את המחתרת הקומוניסטית בקרואטיה. לאחר שהאיטלקים הצליחו ללכוד את מרבית חברי המחתרת, הוא הצטרף לפרטיזנים של טיטו. באוקטובר 1942 הוא מונה למפקד בריגדת החוף ההררית ה-6. במרץ 1943 הוא הועבר לפקד על הבריגדה ה-13. יחד עמה, הוא השתתף בקרבות רבים כנגד האיטלקים, האוסטאשה והצ'טניקים.
במרץ 1944, בפקודת המפקדה הפרטיזנית העליונה, הוא נשלח לברית המועצות שם עבר הכשרה כטייס צבאי. עם סיום המלחמה, הוא טס חזרה ליוגוסלביה והתגייס לחיל האוויר היוגוסלבי. הוא מונה למפקד בריגדת האוויר בזגרב. ב-1946 הוא מונה לראש מטה חיל האוויר. במאי 1954 הוא מונה למפקד קורפוס האוויר ה-3. ב-1962 הוא מונה לסגן מפקד חיל האוויר. ב-1965 הוא מונה למפקד חיל האוויר. ב-5 בינואר 1970 הוא מונה לראש המטה הכללי היוגוסלבי. הוא נפטר מהתקף לב ב-15 באוקטובר 1972.