ויקטור שקלובסקי
ויקטור בוריסוביץ' שְׁקְלוֹבְסקי (ברוסית: Виктор Борисович Шкловский; 12 בינואר 1893, סנקט פטרבורג – 5 בדצמבר 1984) היה חוקר ספרות וסופר רוסי ממוצא יהודי.
 | |
| לידה |
12 בינואר 1893 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1984 (בגיל 91) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית העלמין קונצבסקויה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
| שפות היצירה |
רוסית |
| סוגה |
מסה, תסריט, רומן |
| יצירות בולטות |
Lev Tolstoy |
| תקופת הפעילות |
מ-1916 |
| בן או בת זוג |
Serafima Suok |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהויקטור שקלובסקי נולד בסנקט פטרבורג, הצעיר מבין ארבעת ילדיו של בוריס שקלובסקי, יהודי מומר, מרצה למתמטיקה בבית הספר הגבוה לקציני חיל התותחנים, וברברה בונדל (שהייתה ממוצא גרמני). לאחר סיום בית ספר תיכון למד היסטוריה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא. סיים קורס קצינים מזורז ושירת ביחידת שריוניות. לאחר מכן היה מדריך בבית הספר לקצינים. בשנת 1917 נפצע בחזית. באותה שנה עוטר בצלב גאורגי מדרגה 4 על אומץ ליבו בקרבות.
שקלובסקי לקח חלק פעיל במהפכת פברואר ואף נבחר להיות חבר בסובייט פטרוגרד מטעם המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית. כחבר המפלגה הוא התנגד לההפיכה הבולשביקית. בתחילת 1918 לקח חלק פעיל במרד אנטי-קומוניסטי בסנקט פטרבורג. לאחר כישלון המרד נמלט לקייב, שם גויס לצבאו של פבלו סקורופדסקי, שליט אוקראינה. לאחר נפילת משטרו של סוקורופדסקי בנובמבר 1918 חזר שקלובסקי לרוסיה. בעזרתו של מקסים גורקי קיבל חנינה מהשלטון הקומוניסטי בתמורה להימנעות מכל פעילות פוליטית. בשנים 1919–1920 היה מרצה לספרות באחד המוסדות האקדמיים של סנקט פטרבורג. בקיץ 1920 גויס לצבא האדום והשתתף בקרבות נגד הצבא הלבן בדרום אוקראינה. בתום הקרבות חזר לסנקט פטרבורג.
שקלובסקי הקים את ה-OPOJAZ, אחת משתי הקבוצות (השנייה הייתה המעגל הבלשני של מוסקבה) של אסכולת "הפורמליזם הרוסי". שקלובסקי הוא הוגה מושג ההזרה, ובמיוחד ידועים מאמריו על "טריסטרם שאנדי" ועל האמנות כטכניקה.
הגותו הספרותית
עריכהשקלובסקי תפס את הספרות כאמנות שנועדה לשנות את תפיסת האדם את העולם סביבו. במקום התפיסה הרגילה של העולם המציאותי, שהיא תפיסה אוטומטית ומהירה, ללא כל רגש אמנותי, צריכה הספרות להביא לתפיסה איטית יותר, מעוכבת, מהורהרת. האמצעי להשיג אפקט זה הוא ההזרה. ההזרה גורמת לנו לראות דברים באופן אחר מזה שהורגלנו בו. יצירת הזרה יכולה להתבצע באמצעים שונים, כמו שינוי נקודת המבט, שימוש במילים מוקשות, או פירוק העולם לרכיבים.
שקלובסקי תפס את הצורה האמנותית כאלמנט העיקרי בספרות, ואת העולם הבדיוני המיוצג כאלמנט משני. האפקטים הספרותיים, לדידו של שקלובסקי, צריכים להיות מודגשים: על התחבולה האמנותית להיות מעורטלת מההסוואות ה"מציאותיות" של העולם הבדיוני.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- biography/Viktor-Borisovich-Shklovsky ויקטור שקלובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויקטור שקלובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויקטור שקלובסקי (1893-1984), דף שער בספרייה הלאומית
ויקטור שקלובסקי, ברשת החברתית Goodreads
