דלפק היעץ של הספרייה הלאומית הוא דף המיועד לשאלות של קוראים ושל ויקיפדים הנוגעים ליעץ ולתמיכה בכתיבת ערכים.
שאלות אלה יועברו לספרני היעץ של הספרייה הלאומית בירושלים, ויינתן להם מענה בתוך שבעה ימי עבודה, בהתאם לעומס הפניות בדלפק הייעוץ הפיזי, ובמספר הפניות בדלפק וירטואלי זה.
במסגרת בירור על הספרייה ראיתי מקורות סותרים האם הספרייה הופקדה למשמרת בספרייה הלאומית של ישראל או לא, האם יש בספרייה מידע על ספריית עץ חים והאם היא נשמרה בירושלים משך תקופה? שמיה רבה • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשפ"ב • 17:44, 24 באפריל 2022 (IDT)תגובה
שלום, חיפשתי כתבה ממעריב 14.4.63. העיתון לא הופיע כלל בתוצאות החיפוש, אך הוא קיים באתר (הגעתי מקישור בויקיפדיה). אנא תקנו, תודה shoshie8 • שיחה • כ"ח באייר ה'תשפ"ב • 19:18, 28 במאי 2022 (IDT)תגובה
גיאה שלום, רציתי לקשר לכתבה מ"במחנה" מיום 30.12.48 על ישוב לוחמי הגטאות במושבה הטמפלרית ולדהיים. דרור בורשטיין מצטט ממנה בספרו "בלי שום מקרה מוות", ללא שם מחבר.
אייל מילר כתב לי שהעיתון לא נסרק. התוכל בבקשה לסרוק ולהעלות לאתר הספריה/לויקישיתוף? תודה רבה! shoshie8 • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ב • 10:27, 31 במאי 2022 (IDT)תגובה
אני כותב ערך על שפרה רין, ולכן אני מנסה לאסוף כמה שיותר מידע עליה; בין השאר אני מנסה לברר מה היה חלקה בכתיבת הספר "עלילות האלים" שכתבה במשותף עם בן-זוגה צבי, והאם עסקה בתחומים נוספים על בלשנות שמית עתיקה. לכן אשמח לדעת, האם השירים והסיפור הקצר הם פרי עטה של שפרה, האם בדף הפרסום יש מידע על חלקה של שפרה בספר או רק מידע על הספר עצמו, והאם החיבור על ברדיצ'בסקי אכן נכתב על ידי שפרה רין, שכן במידע על החיבור עצמו באתר הספרייה כתוב שנכתב על ידי "צפרירה דין". תודה מראש וסליחה על הטרחה, פעמי-עליון - שיחה20:21, 2 ביוני 2022 (IDT)תגובה
פעמי-עליון, התשובה שקיבלתי: "הפריט שלגביו הופנתה הבקשה היא תיק מתוך הארכיון האישי של משה גיל. התיק לא סרוק, אבל ניתן להזמין אותו ולעיין בו, אני מניח שזה ייתן מענה לפחות לחלק מהשאלות. התיק זמין להזמנה ולעיון, במידת הצורך אפשר דרך שירות אספקת עותקים בתשלום." אני אראה מה עוד אפשר לעשות בעניין. אם יש באפשרות להגיע לספרייה הלאומית בירושלים, זה יהיה פשוט יותר. Geagea - שיחה13:19, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה
שלום רב, הייתי מעוניין להעלות משהו בנוגע לגזירת הכתבות מאתר עיתונות
היסטורית לטובת הקישורים בויקיפדיה. אני מוצא שלא מעט מהכתבות נגזרות בלי התמונה המשויכת לכתבה וזה לדעתי פוגע בנראות הכתבה. האם יש דרך להעביר משוב לנוגעים בדבר?--Yossipik - שיחה22:52, 21 ביוני 2022 (IDT)תגובה
הבנתי אותך ואני מסכים. אכן, בחלק מהכתבות אין קישור ישיר לכתבה הכוללת את התמונה שמופיעה בכתבה ולעיתים מצורפת תמונה לכתבה כשהיא בעצם אמורה להיות בנפרד. המקרה השני פחות בעייתי. העניין שכל ההעלאה נעשתה באופן אוטומטי וזו התוצאה. ישנם שתי אפשרויות:
אפשרות אחת שתקשר לדף עצמו. מעשית כך {{חדשות|גיא אסיף|עמיר לב|1989/12/27|37}} - גיא אסיף, עמיר לב, חדשות, 27 בדצמבר 1989.
Geagea מה שעשיתי בפועל זה קישור לדף הכתבה באמצעות קישור כללי גיא אסיף, עמיר לב, באתר חדשות, 27 בדצמבר 1989. לגבי קישור של תמונה כהמשך זה נראה לי מסרבל. חשבתי שאפשר להעביר להם משוב טכני מסוים ואולי יש להם דרך לטפל בזה--Yossipik - שיחה12:10, 22 ביוני 2022 (IDT)תגובה
איך מגיעים לקישור ==> אתה ניגש לדף העיתון ומבצע גזירה באמצעות המספריים שבצד שמאל. לאחר סיום אתה מקבל קישור לכתבה הספציפית בדיוק כפי שרצית (אפשר גם קישור לקטע חלקי. העיקר שיהיה מלבן). אתה יכול לשחק עם גודל גזיר העיתון על ידי שינוי הפרמטר "factor=" ככל שהמספר שיבוא אחריו יהיה קטן יותר, גזיר העיתון יוצג גדול יותר. Geagea - שיחה11:50, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה
Geagea, תודה. אם אני מבין נכון אז הגזירה של המאמר תצורף בקישור כללי ולא לפי בתבנית. לא יודע אם זה פתרון מתאים יותר משימוש התבנית שמפנה לדף העיתון המלא כפי שעשיתי.--Yossipik - שיחה12:47, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה
אמא של גולן, כשעלתה לארץ היא עבדה בעיתון Nowiny-Kurier (Q113579531), שזה עיתון שיצא בארץ בשפה הפולנית. וכן, בספרייה הלאומית מופיע ספר שכתבה בארץ בשפה הפולנית. יכול להיות שלא כתבה בעברית מעבר לסיפורים.
יום טוב!
אני צריך מספר דפים מהספר הבא: ענת רייזל, מבוא למדרשים, עמ' 434 - כל הפיסקה על המדרש "דברי הימים למשה רבינו".
לשם כתיבת ערך, הספר קיים במאגר כותר גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" כך שיש רק להוריד ולשלוח, המייל שלי הוא: mwikipedgmail.com
אני מבקשת לדעת באיזה תקליט התפרסם לראשונה השיר "שיר הכביש" (הך פטיש עלה וצנח) של אלתרמן וסמבורסקי. איזה עוד שירים מופיעים בתקליט הזה? מי המבצעים? האם ניתן לשמוע אותו מתוך הספריה?
האמת שיש לי את הספר הזה בבית אז אם תרצה עמודים מסויימים, גם אפשרי. Geagea - שיחה
יותר טוב, יש שם ציטוטים מהעיתונות על הספר? עד כמה שזכור לי כתוב שם "ספרות... במיטבה"? אם זה קיים אשמח שתשלח לי צילום. בתודה מראש. אייל - שיחה18:42, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה
שלום רב, הנני מתעתד לכתוב אי-אלו ערכים על כנסיית אנגליה, ואוצר המילים בלשון עבר לוקה משהו בתחום זה. במקרה, ראיתי את הערך על הספר (האהוב עלי). בתחילתו, עמ' 33 במהדורה האנגלית הזמינה לי, ישנו קטע הפותח במילים: He quite liked nuns. האם תוכלו למצוא את הקטע כולו, עד סוף הפסקה, ולהביאו כאן? מעניין אותי כיצד תרגמו את הטרמינולוגיה. AddMore-III - שיחה22:59, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה
אייל, רוב תודות אך אין צורך בספר כולו. האם תוכל נא לחפש בקובץ שברשותך את המילה "נזירות"? האזכור הראשון והשני של המילה בכל הטקסט פותח את הקטע האמור. מדובר בפסקה אחת ויחידה. AddMore-III - שיחה20:06, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה
”איזה בית חולים נחמד, אמר לעצמו מר יאנג. והוא גם היה יכול להיות שקט, אלמלא הנזירות. הוא דווקא חיבב נזירות. לא שהוא היה קתולי, חס וחלילה. לא, הכנסייה היחידה שמר יאנג היה מעלה על דעתו לא ללכת אליה היא סנט ססיל והמלאכים, כנסייה אנגליקנית בלי שטויות, והוא לא היה מעז לא ללכת לשום כנסייה אחרת. בכל הכנסיות האחרות הייתה בעיה של ריח - נוזל רצפות בכנסיות הליברליות, ניחוח חשוד למדי של קטורת בכנסיות המסורתיות יותר. מר יאנג השקיף על תופעות כגון אלה מכורסת העור שבעומק נשמתו וידע שהן מביכות את אלוהים. אבל נזירות, כמו צבא הישע, השרו עליו תחושה נעימה: תחושה שהכול בסדר, שמישהו דואג שהעולם ימשיך לנוע על צירו.” עוד? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה20:09, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה
תודה רבה! "קתולי" הוא תרגום מתקבל על הדעת בהחלט ל-left-footer, אבל לתרגם Low (Church) ו-High (Church) כ"ליברליות" ו"מסורתיות" נטול כל זיקה למשמעות המונחים האלו. חבל, קיוויתי שאמצא משהו שאוכל להשתמש בו כתקדים. AddMore-III - שיחה21:20, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה
מצאתי כאן[1] תיאור של האוניברסיטה בפאדובה ושם הוא כותב שיש מקום נפרד בתוך מבנה האוניברסיטה שבו היהודים מקבלים את התואר והרישיון לעסוק ברפואה. יש באנשהו מידע על כמות היהודים שלמדו באוניברסיטה זו, שמותם, וזמנם? תודה כפולה. שמיה רבה • שיחה • י"א בטבת ה'תשפ"ג • 15:22, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה
יש המון עיתונים שעדיין לא נמצאים באתר עיתונות היסטורית. בדרך כלל מדובר בבעיות של זכויות יוצרים (צריך אישור מהמו"ל או ממשיכו) או חוסר בתקציב לפרויקט ספציפי. אולי יום אחד גם עיתון זה יהיה באתר.--Danieljl - שיחה09:25, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה
אי"ש, צודק. על פניו אם אין שום דבר אז אין טעם להשאיר את התבנית. אבדוק את המקרים שציינת ואשמח אם תדווח על מקרים נוספים אם מצאת. תודה על תשומת הלב. Geagea - שיחה00:20, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה
שלום רב, אשמח אם תוכלו לשחרר תמונות, מציוריה של רות קופל, מתוך הספר: צמחי בר בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1960, וכך לאפשר להעלותן לערכים בויקיפדיה. תודה PMATAS - שיחה
PMATAS, ברוב רובם של המקרים הספרייה לא מחזיקה בזכויות היוצרים של האוספים. הספר והאיורים מוגנים בזכויות יוצרים עד שנת 2040 (70 שנה מפטירת היוצרת).
אייל, בספרייה הלאומית יש לפי מה שאני רואה 15 תמונות שלו. 9 תמונות מאוסף מיתר הועלו לוויקישיתוף. אני לא רואה שמשהו הועלה לספרייה הלאומית דרך מכון גנזים.
אני באמצע לכתוב ערך על השיר לאורו נסע ונלך ויש לי בעיה קטנה בתאריכים.
לצורך בירור אשמח לדעת האם השיר בקישור זה (באתר הספריה), הוא השיר הזה (בשניה 35).
אני שואל פה מכיוון שאת השיר בקישור הראשון ניתן לשמוע רק בספרייה. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה21:00, 9 במרץ 2023 (IST)תגובה
אייל, אם דף השער לא מוסיף עדיף להסיר. אם וכאשר ישונה נעשה את זה גם האצלנו. מדובר במיזם של הספרייה ויש שם משמעות להעדפת השפה האנגלית. כנראה שלא כל המסמכים קודדו עדיין. Geagea - שיחה15:19, 21 במרץ 2023 (IST)תגובה
נתקלתי במסורות ברסלביות שונות ולפיהן מנהגו של הבעש"ט היה להקדים ולהדליק נרות שבת שעתיים לפני זמן כניסת שבת. האם יש לכך מקורות אחרים מחוץ לברסלב. תודה רבה. טל ומטר - שיחה14:25, 4 באפריל 2023 (IDT)תגובה
תודה רבה. מבין שכדי לומר שמשהו לא נמצא יש לחפש באין ספור מקורות רלוונטיים. ועל כך מגיע לך @Danieljl תודה כפולה ומכופלת. אם לא קשה לך, אשמח אם תספר לי מעט כיצד ערכת חיפוש זה.
זה היה קצת יותר פשוט מזה. בעיקר התייעצנו עם מומחה. אפשר להמשיך את ההתכתבות במייל מול שרותי היעץ בספרייה reference [at]nli.org.il --Danieljl - שיחה14:19, 15 במאי 2023 (IDT)תגובה
זמניות, קבועות, בזה לא ענייני. כאמור בשאלת הפתיחה מקורות ברסלביים מוסרים כי הבעש"ט נהג להקדים ולהדליק שעתיים קודם כניסת השבת. מסורת זו משרתת היטב את מהלך הסיפור ההגיוגרפי בכל המקורות שראיתי. ואני תוהה האם לפנינו המצאה לצורך הסיפור או שמא אכן כך היה. טל ומטר - שיחה16:56, 15 במאי 2023 (IDT)תגובה
את הפרסומים הפומביים של בית הדפוס הצבאי, הספרייה הלאומית משתדלת לאסוף אבל אין אכיפה מחמירה מכיוון שארכיון צה"ל דואג לכך בעצמו. החוק לא חל על הפרסומים הפנימיים של בית הדפוס הצבאי, שמיועדים לצורכי הצבא, ולכן הרבה חומר לא מגיע אלינו.--Danieljl - שיחה11:45, 18 במאי 2023 (IDT)תגובה
איפה אפשר למצוא את המאמר הזה?
(לפני כשבועיים חיפשתי אותו בארון באולם שולם ולא הצלחתי למצוא אותו), יש אותו מקוון איפשהו? שמיה רבה • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 16:15, 16 במאי 2023 (IDT)תגובה
מדובר בשני כרכים של ערכים שכתב גרשום שלום. הם נעולים באוסף הנדירים שלו במספר מדף RSCH 608. אפשר לבקש מהספרן באולם לפתוח את הארון.--Danieljl - שיחה15:58, 18 במאי 2023 (IDT)תגובה
Geagea, כאן ישנה תמונתו, אודה לך אם תוכל לטפל בהעלאתה. כמו כן אודה על כל פרט נוסף שאולי יסייע להשלים את תמונת היעלמותו המסתורית של האיש. בקרת זהויות וכו' כי לא מצאתי אזכור שלו בוויקיפדיה הרוסית. בכל מקרה סיפור מעניין. תודה מראש. ביקורת - שיחה01:05, 28 במאי 2023 (IDT)תגובה
Geagea, תודה על הטיפול המהיר בבינוויקי. הוספתי בעקבות פינטו גם את יוסף זייברלינג פטרונו, ממנו לא מצאתי תמונה אבל תמונת קברו הנאה (חלק מהאותיות הוסתרו בידי הצמחייה) הייתה בוויקישיתוף והשתמשתי בה. אם תמצא מידע נוסף, זה יהיה נפלא. ביקורת - שיחה02:17, 28 במאי 2023 (IDT)תגובה
לגבי זה יש מגבלה על שחרור התצלום. זה לא עניין של זכויות יוצרים אלא של ההסכם בין הספרייה לבין מי שהשאיר את האוסף לספרייה. אבדוק בכל זאת אם אפשר לעשות משהו. Geagea - שיחה15:33, 1 ביוני 2023 (IDT)תגובה
לפי גליס כאן (אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל חלק א' עמוד רמ"ב) יש בספריה הלאומית כת"י של הרב בנימין זאבי משנת תכ"ה, הוא מציין שם מספר (1010 8). אשמח לדעת האמנם? האם יש דרך לקרוא את הכת"י האמור באתר? האם יש מידע נוסף על תאריך פטירתו של האיש הנ"ל. לפי גליס מדובר באביו של אברהם ישראל זאבי, בערך אצלינו כתוב שנולד בראשית שנות הת', אולם מאחר והוא כותב שהתייתם בגיל 4, הרי שאם אביו היה בחיים בתכ"ה יש לשנות את התאריך האמור. בקש - שיחה23:22, 3 ביוני 2023 (IDT)תגובה
כנראה. ממה שאני מבין יש שם סה"כ העתקה של חומר של הרב בנימין זאבי, אז אין הוכחה שחי אז. יש אצלכם חומר נוסף אולי על האיש הספיציפי הזה? בחיפוש רגיל אני מקבל את בנו של רחבעם זאבי, לא זזה שחי לפני 350 שנה. בקש - שיחה00:42, 4 ביוני 2023 (IDT)תגובה
תודה רבה. שאלה נוספת באותו הקשר. כאן כתוב בתיאור שבדף 163 אמור להיות מכתב הרשאה עליו חתום הרב זאבי הנ"ל, אבל הכת"י מכיל רק 157 דפים, לא הבנתי משהו? בקש - שיחה11:27, 4 ביוני 2023 (IDT)תגובה
סליחה על ההתערבות, אבל אם תסתכלו בפינה השמאלית־עליונה של דף 155 בסריקה, תוכלו לראות את המספר "163" כתוב בעיפרון. דניאל צבי • שיחה 13:18, י"ח בסיוון ה'תשפ"ג (7.06.23) 13:18, 7 ביוני 2023 (IDT)תגובה
נתקלתי בשם של כתב עת הנזכר בכותרת. מניח שזה בגרמנית או בהונגרית שיצא לאור גם בשנת 1879 האם מישהו מכיר כתב עת בשם זה? תודה. טל ומטר - שיחה18:31, 8 ביוני 2023 (IDT)תגובה
טל ומטר, מדובר במאמר שעוסק בספר של רפאל נתן נטע רבינוביץ. הוא נמצא ב-JSTOR בקישור הבא. המאמר בגרמנית. העמודים הם 152-158. אין לי מושג למה הוסף .1. יכול להיות טעות דפוס או שגגה כלשהי:
המסורת (הלא כל כך ידועה) מתבססת על הפסוק בספר מיכה פרק ד' פסוק כ"א: "שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ". בתרגום יונתן בן עוזיאל המילה "עוץ" מופיעה כ"ארמניאה" ומכאן הקשר בין אדום (עמלק) לארמניה. האברבנאל מתייחס לזה בספרו משמיעה ישועה (המבשר התשיעי). אין הכוונה לארמנים שבימינו אלא לשלטון רומי, או ליתר דיוק בזנטיון ששלטה גם בחלקים מארמניה תקופה מסוימת. במוסף פרשת בשלח של עיתון יתד נאמן (תשמ"ט) יש הצעה שעמלקים התיישבו באזור ארמניה ומשם התגלגלו לגרמניה.--Danieljl - שיחה10:47, 1 בפברואר 2022 (IST)תגובה
הי, ראיתי בVIAF שלאסנת בר נט סנד יש שני מספרים שונים, וזה כנראה נובע משני מספרים שונים בקטלוג הספרייה הלאומית:
1) אסנת בר-נט סנד [1]
2) אסנת סנד [2] שאם מחפשים בר נט סנד זה עולה גם.
איחדתי במערכת הזהויות של הספרייה ה לאומית תחת בר-נט סנד, אסנת עם רמיזות. בייצוא לVIAF של החודש הבא מקווה שיתוקן שם. תודה על ההערה אביעדר - שיחה15:42, 19 ביולי 2023 (IDT)תגובה
הספר הזה, נראה שזמין ברשת (פה למשל). יש בו תחריטים בודדים מחיי היהודים (ראיתי בכרך 2 עמוד 19 - מספרי עמודים לפי הקובץ ולא לפי הספר - איורים של ציצית ותפילין; עמ' 55 שחיטה - כנראה עם כותרת אנטישמית; עמ' 69 טקסי לידה; עמ' 79 ברית מילה ואביזרים; עמ' 91 טבילה; 144-150 טקסי חתונה). נשמע מעניין. אם יש את נפשך להעלות את הקבצים/התמונות לוויקישיתוף, ייתכן שיהיה מה לעשות בהם. ביקורת - שיחה16:47, 3 בספטמבר 2023 (IDT)תגובה
אין שום לחץ, שים לב שרק באחד הכרכים שם יש הרבה תמונות. באחרים זה רק בסוף ואולי אחד בהתחלה. לא השוויתי איכויות סריקה. הוא סקר את כל החיים היהודיים ואייר גם דברים שלא מאיירים "אצלנו" בדרך כלל. אבל גם בערכים שיש לנו ציורים, אני חושב שסוכה בגג רעפים מ-1748 זה עדיין לא דבר שרואים כל יום. ביקורת - שיחה17:59, 3 בספטמבר 2023 (IDT)תגובה
ניסיתי דרך ספריית ויקיפדיה ולא הצלחתי. אולי תוכל להסביר לי איך. נכנסתי לספרייה וחיפשתי את הכותר ולא מצאתי. מהדף של הספר הוא לא נותן לי להתחבר לספריית ויקיפדיה.
תודה. התחברתי ל-JSTOR אז אין צורך שתשלח. אני רואה שהמקור שלו הוא קליין 1910, אבל אין לי מושג איפה זה וספק אם אוכל לקרוא את הכתוב שהוא מן הסתם בגרמנית. אניח לעניין. יעקב - שיחה22:44, 2 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
תודה. אז יכול להיות שאבי יונה עצמו אחראי לזיהוי עם אותו אתר ארכיאולוגי עלום. אולי אפשר לשאול מישהו שמביא באתרי עתיקות. יעקב - שיחה00:31, 3 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
אבי-יונה אכן מזהה את בית כרם של תקופת המשנה עם מג'ד אל כרום, כפי שניתן לראות באטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד מפה 87, והזיהוי עצמו מובא במפתח השמות בסוף האטלס. AviStav - שיחה19:27, 5 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
אשר לבית הכרם שביהודה, עיין בערך שכתבתי עליה. נהוג היה לזהותה עם עין כארים שליד ירושלים, אך ככל הנראה בעין כארים שכנה העיר הקדומה "כרם" (במקרא היא מופיעה רק בפסוק אחד שנשמר בתרגום השבעים אך לא בנוסח המסורה), ואילו בית הכרם שביהודה שכנה ככל הנראה באתר הארכיאולוגי הנרחב שנחשף ברמת רחל. לצערי טרם הספקתי להוסיף ערך על "כרם" וגם לא לעדכן את הכתוב בערך על עין כרם. מכל מקום אין זה קשור ישירות לענייננו כאן. AviStav - שיחה19:35, 5 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
ישנו מקום נוסף שבו המקום מזוהה כמג'ד אל-כרום. בספר יש הבחנה בין מקום בגליל למקום ביהודה
כנראה המייל נשמט בין כל המיילים סליחה. איחדתי את כולם תחת הצורה בה מופיע בשערי הספר זעליגזאן, מיכאל אהרן בן אברהם אבא 987007301268905171 אביעדר - שיחה08:46, 27 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
כבר מספר ימים שמאגר הזהויות, מפעל הביבליוגרפיה העברית ואתרים נוספים השייכים לאותו ממשק לא פעילים. אני מניח שזה קשור להסבה המוזכרת כאן. האם ידוע מתי האתרים יחזרו לפעול? אי״ש / שו״ת, י"ג בטבת ה'תשפ"ד ; 01:49, 25 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
לא בדקתי מה הם כותבים בתנאי השימוש וכו' אבל מן הסתם הם מפרים את הייחוס לוויקיפדיה. מותר לאנשים ואתרים לעשות שימוש כולל מסחרי רק צריך ייחוס. Geagea - שיחה21:50, 31 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
הדפוס הקדום ביותר של החיבור צאינה וראינה ששרד הוא באזל 1622 כפי שכתוב על דף השער. אבל חוקרים בדקו ומצאו שהרשום על דף השער 'באסיליאה' אינו נכון וכי לאמתו של דבר הספר נדפס בהנאו.
על דף השער רשום גם שהספר כבר נדפס לפני כן בקראקא ובלובלין שלוש פעמים ומהמעט שראיתי אין על כך עוררין. אבל אני שואל שאלת תם: אם המביא לבית הדפוס שיקר ביודעין בנוגע למקום ההדפסה מדוע עלינו לקבל את עדותו שהספר כבר נדפס בעבר? כלום לא ייתכן שגם פרטים אלו על הדפוסים הקודמים אף הם אינם נכונים ולא נכתבו אלא להשביח את המקח?
האם נמצאו עדויות של ממש לקיומם של דפוסים הקודמים לדפוס הנאו 1622? תודה רבה. טל ומטר ⁃ שיחה23:53, 26 בפברואר 2024 (IST)תגובה
חנא שמרוק כתבה ב"קרית ספר" (תשל"ז) שיש דפוסים ראשונים ביידיש שאבדו. בזמן הדפסת אותה מהדורה של צאינה וראינה ידעו כנראה דברים שהיום אנחנו לא מכירים. בסוף המאמר היא מציינת את פרידברג ווינר שכתבו שהיו מהודרות ב 1616-1615, 1618 ו- 1620. Danieljl ⁃ שיחה10:55, 18 במרץ 2024 (IST)תגובה
ראו המוטו שבהתגנבות יחידים#כתיבת הספר, אני מבקש את התרגום למוטו שנכתב ב"התגנבות יחידים" באנגלית, כפי שתורגם על ידי מתרגמים לעברית של לב המאפליה. במקור האנגלי מדובר במשפט שמצוי בחלק הראשון של הספר בעמוד 19 בערך. עדיף אחד משני התרגומים הראשונים, שהיו קיימים בעת הוצאת הספר לאור ב-1986. תודה.אודי ⁃ שיחה11:10, 15 במרץ 2024 (IST)תגובה
את הספר Infiltration תרגמה דליה בילו. עברתי על העמודים 16-23 וה"מוטו" היחיד שראיתי הי "טוב למות בעד ארצנו" באנגלית (עמוד 17) It's good to die for our country. Danieljl ⁃ שיחה15:35, 18 במרץ 2024 (IST)תגובה
תודה, לא הסברתי את עצמי נכון. בתחילת הספר העברי "התגנבות יחידים" כלל המחבר, יהושע קנז, מוטו. כמנהגו של קנז - המוטו הוא בשפת המקור, במקרה זה באנגלית, משפט מתוך הספר "Heart of Darkness" מאת ג'וזף קונרד. על פי לב המאפליה, עד 1986 תורגם "Heart of Darkness" פעמיים לעברית:
תרגום זאב הרטבי. בתוך: "כתבי ג'וזף קונראד" (תל אביב: הוצאת כרמי את נאור, סדרת "חלוצי הקידמה", 1954), תחת הכותרת "לב החשיכה".
תרגום מרדכי אבי-שאול. בתוך: ג’וזף קונראד, "ראי הים; הכושי איש 'נארקיס'; בלב המאפליה" (מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים, 1961). אחר כך בנפרד תחת הכותרת "לב המאפליה" (תל אביב: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים, 1978).
מה שביקשתי, הוא למצוא את התרגום העברי למשפט באנגלית, שמופיע כאן, כפי שתרגמו אותו זאב הרטבי, ו/או מרדכי אבי-שאול. ציינתי שמשפט זה מופיע בתחילת הספר באופן יחסי, בספר באנגלית הוא מופיע בעמ' 19. תודה אודי ⁃ שיחה16:34, 18 במרץ 2024 (IST)תגובה
בתרגום של מרדכי אבי-שאול (1979) מופיע כך: לא, לא ייתכן. בלתי אפשרי הוא להמציא לזולתנו את תחושת חייה של תקופה בקיומו של אדם - זו, המהווה את האמת שבה, את המשמעות שבה - את התמצית הדקה והמחלחלת. בלתי אפשרי הוא. אנו חיים, כשם שחולמים אנחנו - בלבדנו --Danieljl • שיחה14:41, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ספר צאינה וראינה הוא אחד מרבי המכר הידועים במה שמכונה ארון הספרים היהודי ובקטלוג של הספריה הלאומית רשומים למעלה מ-200 מהדורות שונות. ושאלתי היא זו: להוציא חיבורים כמו תנ"ך וחיבורים ליטורגיים כמו סידורים מחזורים והגדה של פסח וכיוצא באלה, האם יש חיבור בארון הספרים היהודי שזכה למספר כה רב של מהדורות שונות. מדגיש 'שונות' כי ספר התניא נדפס אין ספור פעמים במהדורות צילום וכך גם אולי חלק מספרי ברסלב. בתודה ובברכה. טל ומטר • שיחה03:53, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
תודה רבה על התשובה. נכון שגם צאינה וראינה נדפס בדפוסי צילום ולא כל הדפוסים חדשים. ועדיין שאלתי במקומה עומדת: האם יש חיבור כלשהו השייך במובהק לארון הספרים היהודי, להוציא את המקרא וחיבורים ליטורגיים, שזכה למספר כה רב של מהדורות ודפוסים? ספר התניא שנדפס, על פי הקטלוג של הספריה הלאומית, ביותר מ-3000 עותקים אינו נחשב. חסידי חב"ד נוסעים עם מכונות דפוס לחורים נידחים בעולם ומדפיסים שם ספרים לקירוב הגאולה, נו מילא שיהיה. אבל הדבר אינו מעיד על ביקוש. ואילו הדפוסים השונים של צאינה וראינה מעידים על ביקוש. האם ישנם מאמרים או חיבורים שעוסקים בנושאים מעין אלה. מישהו יכול לכוון אותי למדף הספרים בנושאים אלה? תודה רבה. טל ומטר • שיחה00:13, 5 ביוני 2024 (IDT)תגובה
יש ספרים שהיו בעבר מאד פופולריים כמו "חיי אדם", קיצור שולחן ערוך, "לב טוב", "ערבי נחל" ועוד הרבה כותרים שהודפסו שוב ושוב. לא 200 מהדורות ובטח חלק היו דפוסי צילום.--Danieljl • שיחה14:28, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה
למרים יש צילום של המאמר. רציתי שיהיה אפשר לקשר אליו. הבעיה דומה עם במחנה (בקשתי מ-31.5.22): ידוע מה כתוב שם, אך איך לקשר? תודה shoshie8 • שיחה • כ"ט באייר ה'תשפ"ד • 10:43, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הדפוס הקדום ביותר של ספר צאינה וראינה ששרד הוא באזל/הנאו שפ"ב (1622). אבל הוא הדפוס הרביעי! בדף השער של הדפוס הנזכר נאמר שהספר נדפס לפני כן שלוש פעמים. לרוע המזל, לא נותר אף לא עותק בודד מן הדפוסים הראשונים הללו. ושאלתי היא האם זו תופעה ייחודית. האם ידוע לנו על חיבורים עבריים שיצאו לאור לאחר מהפכת הדפוס ולא שרד מהם אלא הדפוס הרביעי ואילך? תודה רבה. טל ומטר • שיחה00:52, 18 ביוני 2024 (IDT)תגובה
בשולי שאלתך, יש ספרים רבים שידוע על קיומם מאזכורים שונים וביבליוגרפים חיפשו אותם ולא מצאו, שאלתך מתייחסת דווקא לרצף שכולל מהדורות קדומות למהדורה הכי ותיקה שידועה לנו? ביקורת • שיחה01:48, 18 ביוני 2024 (IDT)תגובה
תודה על תגובתך שנותנת לי הזדמנות לחדד את השאלה: בנוסף לרצף של שלושה המהדורות שקדמו למהדורה הקדומה ביותר ששרדה יש כאן היבט נוסף. לא מדובר באזכור סתמי של מלומד או ביבליוגרף שאולי לא דייק בשם המקום והתאריך אלא באזכור בדף השער! כלומר, אין לפטור עניין זה כשמא ואולי. יישר כחך! טל ומטר • שיחה11:35, 18 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אחדד: ייתכן למשל שההדפסות הראשונות כללו מספר אקסמפלרים מצומצם ולכן המדפיסים רצו שהקהל ידע על קיום מהדורות קודמות (בהנחה שלא הייתה תפוצה רחבה), וזה מסביר גם למה אבדו המהדורות. ביקורת • שיחה15:31, 18 ביוני 2024 (IDT)תגובה
חוקרים סבורים שעל אף הנאמר בדף השער שהספר נדפס בבאזל הוא נדפס בהנאו. אבל אין זה אומר שהמו"לים של מהדורה זו שיקרו גם בעניין שלוש ההדפסות הקודמות. שכן לא קל לגלות היכן ספר נדפס. לעומת זאת, איש לא היה מעז לכתוב על ספר שלא נדפס מעולם שהוא נדפס כבר שלוש פעמים וזכה לתפוצה. פחות סביר לומר שהמדפיסים שיקרו. הצעתך שהיו מספר טפסים מצומצם ולכן כולם אבדו אינה אלא סברה. כך או כך, אני תוהה אם זה מקרה יוצא דופן כפי ששאלתי למעלה. תודה. טל ומטר • שיחה21:39, 18 ביוני 2024 (IDT)תגובה
בדף השיחה של חנן שי מתנהל דיון על אודות הדוקטורט שעשה שי חנן אצל יהושפט הרכבי. לא מצאתי בקטלוגים השונים את הספר. אם הבנתי נכון נרמז שם שהדוקטורט אולי חסוי. אשמח לעזרתכם. תודה רבה ושבוע טוב ומבורך. טל ומטר • שיחה03:45, 7 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לא מופיע בקטלוגים כך שמעבר לפניה לאוניברסיטה (למחלקה שם נכתבה הדוקטורט) ולמחבר עצמו, לא ניתן לדעת שום דבר על הדוקטורט. אם משום מה מדובר במשהו חסוי, זה חסוי מבחינת האוניברסיטה. כנראה לא העבירו לספרייה הלאומית Danieljl • שיחה10:20, 28 ביולי 2024 (IDT)תגובה
שבוע טוב,
ישנם לא מעט ספרי יהדות נדירים שניתן למצוא תצלומיהם ברשת. כלומר, הספר הפיזי הנדיר שמור בספריות שונות, אך ספריות נוספות, כולל הספרייה הלאומית שלנו, מקטלגות את הספר ומפנות את הקוראים לתצלום הדיגיטלי.
רצוני לשאול לגבי הספר צאינה וראינה. כידוע, לספר זה ישנן מהדורות רבות מאוד, והשאלה שלי היא האם הקטלוג של הספריה הלאומית רושם את כל המהדורות של הספר, גם כאלה שאינן נמצאות ברשות הספרייה עצמה. כלומר, האם ניתן להסתפק בעיון בקטלוג על מנת להכיר את כל המהדורות הידועות כיום בעולם? מדגיש כוונתי כאן בעיקר למהדורת בשפת היידיש.
בתודה ובברכה, טל ומטר • שיחה21:24, 7 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
.jpg)
.png)
.jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
.jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
בטיפול, נא להמתין.... Geagea - שיחה 13:13, 12 ביוני 2022 (IDT)
shoshie8 • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"ג • 09:11, 6 באוגוסט 2023 (IDT)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
בוצע. Geagea - שיחה 17:18, 26 ביוני 2022 (IDT)
יום טוב!
אני צריך מספר דפים מהספר הבא: ענת רייזל, מבוא למדרשים, עמ' 434 - כל הפיסקה על המדרש "דברי הימים למשה רבינו". 
gmail.com
תודה רבה! המאו"ר - שיחה 16:32, 24 באוקטובר 2022 (IDT)
אייל - שיחה 13:59, 4 בדצמבר 2022 (IST)
איך מאחדים את שתי הישויות? תודה אמא של גולן - שיחה 08:56, 19 ביולי 2023 (IDT)
ביקורת - שיחה 16:41, 7 בספטמבר 2023 (IDT).jpg)
._B.jpg)
.jpg)
_(crop).jpg)
.jpg)
.jpg)
_(crop).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
nli.org.il.