ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון176

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם מי שעוסק רק במוזיקה מעשית נקרא מוזיקאי?

האם מי שעוסק רק במוזיקה מעשית נקרא מוזיקאי? הכוונה "עוסק במוזיקה מעשית", שהוא יודע לנגן ומנגן, אבל אין לו ידע תיאורטי מוזיקלי. הוא לא יודע לקרוא תווים, סולמות, וכו'. בסוג האנשים האלה ניתן לציין את פול מקרטני מהביטלס, ואת ג'ימי הנדריקס ועוד שלא יודעים צורת תו או אוקטבה מה היא. לפי זה אני ממשיך ושואל, האם מי שעוסק בפיזיקה מעשית אבל לא יודע פיזיקה תיאורטית, הוא פיזיקאי? והאם יכול להיות מצב כזה של מישהו שיודע פיזיקה מעשית ולא תיאורטית (כמו למשל, ע"י חוש, בדומה למוסיקה שרבים מנגנים שם לפי החוש בלבד). 109.253.199.171 17:34, 28 בפברואר 2012 (IST)

השאלה היא למה אתה קורא "פיזיקה מעשית". . . רוב המהנדסים, למשל, עוסקים ב"פיזיקה מעשית", בלי להבין בתורת הקוואנטים או בתורת היחסות. לעומת זאת, הם מבינים לרוב את חוקי הפיזיקה הקלאסית. יש אנשים שיכולים לנחש בערך כמה טון בטון אפשר לשפוך כדי לבנות בניין, למרות שהם לא מהנדסי בניין, ולא מבינים בכלל בפיזיקה. האם זה נקרא שהם יודעים פיזיקה מעשית? ילד בן שש יכול לנחש שאם הוא יזרוק כדור על קיר, הכדור יחזור אליו, למרות שהוא לא שמע על החוק השלישי של ניוטון או על חוק שימור התנע. האם הוא "יודע פיזיקה מעשית בחוש"? לגבי שאלתך השנייה, אני חושב שמי שמנגן ויוצר הוא ללא ספק מוסיקאי. בלנק - שיחה 19:35, 28 בפברואר 2012 (IST)

זו בדיוק הייתה שאלתי: האם מי שעוסק בדבר שהוא לא מבין את הלוגיקה התאורתית שלו, כמו מי שיודע לנגן על גיטרה אבל לא יודע לקרוא תו אחד אפילו... האם הוא שווה לילד בן השש שזורק את הכדור על הקיר ויודע שהוא יחזור אליו? אני יכול להוסיף ולשאול מה מזכה את הנגן חסר הידע בתורת המוסיקה לתואר "מוזיקאי", שלא אמור לזכות את הילד בן השש שזורק את הכדור על הקיר. חשוב לי להבהיר שאני לא מתכוון להתנצח אלא להסתייע כדי להגדיר את הדברים האלה. תודה. 95.35.197.129 00:40, 29 בפברואר 2012 (IST)

אגב, באוניברסיטאות יש מחלקות למוזיקולוגיה ולא למוזיקה. עוזי ו. - שיחה 19:41, 28 בפברואר 2012 (IST)

מה ההבדל בין מוזיקולוגיה למוסיקה? 95.35.197.129 00:40, 29 בפברואר 2012 (IST)

בתחומים אומנותיים החלוקה שונה מאשר בתחומים עיוניים. כמו שאין קשר בין סופר לחוקר ספרות, כך גם אין קשר בין מוסיקאי למוזיקולוג. הרקע התיאורטי אינו חלק מעבודת האומן. לעומת זאת, בתחומים מדעיים התיאורטי והפרקטי שלובים זה בזה. בלנק - שיחה 01:54, 29 בפברואר 2012 (IST)

למה לסבך ? 'מוזיקה' היא היצירה האמנותית עצמה, ומוזיקולוגיה היא חקר האמנות הזו: רקעה, מקורותיה, התפתחותה, סגנונותיה, הרכבה, וכיוב'; כלומר, בשימוש בשיטות חקר מדעיות (במובן הרחב של המילה) כדי להגדיל את ההבנה והידע לגבי תחום יצירה זה. בנצי - שיחה 03:12, 29 בפברואר 2012 (IST)

אני חושבת שאולי אתה צריך להבחין גם בין כשרון, תחביב, לתפקיד חברתי. הכותרת שאתה מתעסק בה מכוונת בעיקר להכרה/תפקיד חברתי/ת, ופחות לתיאוריה לעומת מעשה. הילד שמכדרר בתחרות בינלאומית נחשב לאיש מקצוע, בגלל שאינו משחק סתם, אלא עבור קהל. לעומתו יש ילד שמחשק מדהים אך רק להנאתו... כנ"ל לגבי מוזיקה או הנדסה ולמעשה הרבה תחומי עשייה. בנקר רוי, ייסד בהודו את 'האוניברסיטה של היחפנים'. באוניברסיטה הזו לומדים ומלמדים אנשים חסרי תואר לעשות דברים נפלאים (למשל, מכשירים אנלפאבתיים להיות מנהנדסים סולאריים, בעיקר סבתות :)... תראה את הסרט הזה - מעניין להפליא ומשעשע. Dalila - שיחה 23:48, 29 בפברואר 2012 (IST)

אני חוזר: מנקודת מבט של השאלה, מדובר בהבחנה בין ה'יצירה' עצמה, ולא חשוב איזה דוגמאות או רמת כישרון מעורבות בכך, לבין 'העיסוק העיוני' ביצירה זו, ולא חשוב מאיזה סוג: אמנות באופן כללי, מוזיקה בפרט, ספורט, ועוד. זוהי ההבחנה הבסיסית. היתר - משניות. בנצי - שיחה 00:29, 1 במרץ 2012 (IST)

מרכז המסה

למה מרכז המסה נתון על ידי:

${\vec {R}}_{c.m.}={\frac {1}{M}}\int {\vec {r}}\;dm={\frac {1}{M}}\int \rho ({\vec {r}})\,{\vec {r}}\ dV$

איך מגיעים לזה? 109.67.205.131 18:01, 28 בפברואר 2012 (IST)

ראה מרכז המסה. הרעיון הוא שמרכז המסה הוא הנקודה שבה היה נמצא הגוף אילו כל המסה הייתה מרוכזת בנקודה אחת. זהו ממוצע משוקלל, שכן ככל שיש יותר מסה בנקודה מסוימת במרחב, כך סביר יותר שמרכז המסה יהיה יותר קרוב אליה. למשל, קח שתי מסות, אחת שוקלת 100 טון והשנייה ק"ג אחד, ושתיהן נמצאות על ציר אחד. ברור אינטואיטיבית שמרכז המסה יהיה מאוד קרוב למסה הגדולה, שכן המסה הקטנה במקרה זה זניחה ביחס אליה, ולכן לצורך חישובים פשוטים אפשר לפעמים להתעלם ממנה לגמרי, כלומר: המסה הגדולה מהווה כמעט את כל המערכת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:48, 28 בפברואר 2012 (IST)

איך ניתן לחשב מונט התמד של דיסקה שטוחה?

לפי טנזור התמד צריך לעשות

$I_{xx}\ {\stackrel {\mathrm {def} }{=}}\ \iiint _{V}(y^{2}+z^{2})\,\rho (v)\,dv\!$

כשאר הצירים Y וZ הם לאורך הדיסקה. אבל האינטגרל חייב לצאת אפס כי הוא נפחי:

$\int _{0}^{R}\int _{0}^{2\pi }\int _{0}^{0}r^{2}rsin\theta drd\theta d\varphi$

איך זה יתכן? 109.67.205.131 18:43, 28 בפברואר 2012 (IST)

במקרה זה לא עובדים עם צפיפות נפחית אלא עם צפיפות משטחית (כלומר: מסה ליח' שטח). בצורה קצת יותר ריגורוזית, במקרה של גוף ב"גובה" אפס (דו-ממדי) $\rho (v)=\sigma (y,z)\delta (x-x_{0})$ כאשר $\rho$ היא צפיפות נפחית, $\sigma (a)$ היא צפיפות משטחית ו-$\delta$ היא פונקציית הדלתא של דיראק. מאחר שבבעיה דו-ממדית אין תלות ב"גובה" (ציר x במערכת הצירים שאתה בחרת) ולכן $\int _{-\infty }^{\infty }(y^{2}+z^{2})\sigma (y,z)\delta (x-x_{0})dx=1\cdot (y^{2}+z^{2})\sigma (y,z)$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:55, 28 בפברואר 2012 (IST)

אתה יכול להראות לי איך עושים את החישוב הנכון? הנושא אמור להיות קל, אבל הוא ממש מסובך כי אני לא מבין איך בונים את האינטגרל. 109.67.205.131 19:06, 28 בפברואר 2012 (IST)

אם אתה מניח צפיפות משטחית אחידה $\sigma =m/(\pi R^{2})$ (אין לי מושג שזה אכן נתון בשאלה, אבל נניח שכן) האינטגרל שצריך לחשב הוא

$\iint _{A}(y^{2}+z^{2})\sigma dydz$

נוח לעבור לקואורדינטות גליליות (שכאן מתנוונות לקואורדינטות פולריות) ואז לחשב, החישוב עצמו מיידי ואתה יכול לבדוק ולהשוות לתוצאה כאן. האינטגרל המקורי היה

$\iiint _{V}(y^{2}+z^{2})\sigma \delta (x)dxdydz=\iint _{A}(y^{2}+z^{2})\sigma dydz$

כאשר אני מניח, בלי הגבלת הכלליות, שמרכז הדיסקה הוא בראשית הצירים. המעבר הוא לפי הזהות היסודית של פונקציית הדלתא של דיראק $\int _{-\infty }^{\infty }\delta (x)dx=1$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:21, 28 בפברואר 2012 (IST)

סגנון צילום מיוחד שאני מעוניין מאד לדעת את שמו!

(הערה: ראוי לראות את הסרטון להלן ב720/1080 פיקסלים לפחות).

אולי אפשר ליישם זאת גם בסטילס אך בכל מקרה, נחשפתי לזה בצילום וידאו (זה כנראה מצב אוטומטי --- סגנון צילום שלא מעוגן בעריכה מאוחרת).

אפשר להגיד שכל הקליפ הבא מצולם כך, אך מ 2:5 עד 2:15 זה מופיע במיטבו. זה לא נראה לי כמו צילום מציאותי גרידא, יש כאן תוספת. מודה לנכונים לעזור!

אם התכוונת לאובייקט שנמצא בפוקוס ורקע מטושטש זה נקרא עומק שדה צר (גם לסטילס). ואפשר לשחק בהחלפה של המיקוד - בוידיאו. לצילום עם טשטוש רקע יש גם מי שקוראים בוקה. זה אתר עם הסבר יפה [1] Dalila - שיחה 04:19, 29 בפברואר 2012 (IST)

האם כל מה שיש בקטע המובא זה בוקה? למה אני מרגיש שיש שם עוד משהו?... :))

בצילום יש כמובן עוד אלמנטים, אבל אני לא יודעת למה אתה מתכוון. אולי לתנועה. היא לא כל כך סבוכה. נגיד בקטע שציינת יש תנועת מצלמה כפולה - זו שמיוצרת על ידי הרכב ותנועה נוספת, של מפעיל המצלמה (נראה לי כתף) ויתכן גם שהפוקוס באוטומט או שהתנועה של המפעיל מהירה כך שזה יוצר קצת חוסר נעימות לעין. תלוי למה אתה מתכוון... כל שוט אפשר (ואנשי מקצוע שעובדים לפי שוטינג סגור עושים זאת לפני הצילום) מורכב מכמה פרמטרים:1. איזו מצלמה - סטטית (על חצובה), כתף, סטדי 2. זווית - ביחס לאובייקט המצולם (נמוכה מאד - טופ (מעל לאובייקט)), 3. תנועה - דולי (עגלה), קריין (מנוף), טילט, פאן - את אלה אפשר לשלב ולשחק בהם במהלך שוט יחיד. 4. זום (בשילוב עם תנועה זה יוצר אפקטים שונים). מעבר לזה יש גם סוגי עדשות ופילטרים וצמצמים שקובעים את אופי התמונה הכללי. Dalila - שיחה 06:07, 29 בפברואר 2012 (IST)

אה. יש גם גודל - לונג שוט עד קלאוז-אפ. Dalila - שיחה 06:17, 29 בפברואר 2012 (IST)

שלום דלילה, אני טעיתי. הקטע שדיברתי עליו מופיע מ 2:5 עד 2:15 (עם הלוחם היפני). עיינתי בדברייך ואני נבוך מכך שלא הסברתי עצמי מספיק. אני לא מתעניין בזוויות הצילום, תנוחת המצלמה, אופן הזזתה, אלא, אך ורק באיכות התמונה. סליחה על בורותי במושגים הטכניים אך זה פשוט לא נראה כמו מציאות, עם זאת, קשה לי להאמין שזה רק באקו, וגם קשה לי להאמין שזה כולל עריכה מאוחרת כל שהיא. זאת אומרת שלא נראה לי שלפחות הקטע הספציפי, כולל עריכה מאוחרת, אלא שהוא תוצר של פונקציית-צילום כלשהיא, של מצלמה מקצועית... אגב, אשמח אם תפרטי קצת על המושגים הרלוונטיים :), בברכה.

יש שם עניין שהלוחם נראה מאוד צבעוני בעוד הרקע הוא שחור לבן. זה בעיקרון עניין של עיבוד תמונה דיגיטלי ולאו דווקא צילום. 79.179.194.15 09:50, 29 בפברואר 2012 (IST)

כן זה עיבוד צבע. לאלמנטים ברקע פשוט הורידו את מידת הצבעוניות. ישנם כמה אפשרויות בתוכנות עריכה ופוסט לשחק עם הצבע. כשמדובר בסטילס זה נעשה באמצעות שימוש בהכפלת השכבות ומשחק בצבעים שלהם, כאשר אלמנטים מסויימים בתוצר הסופי לקוחים משכבה מעובדת אחת ואחרים מאחרת. אינני יודעת איזה שם מקצועי יש לכך מעבר לרקע ש"ל ודמות צבעונית. יש הרבה פורומים ברשת של עורכים ומשתמשי פוטושופ ואפטר-אפקט וכדומה. מציע לך לפנות לשם, אם אינך מסופק. Dalila - שיחה 00:13, 1 במרץ 2012 (IST)

האם יש מצב צילום המאפשר באופן אוטומטי שהאובייקט המצולם יהיה צבעוני יותר מאלו שברקע?

לא שידוע לי. (יש את העניין של לוקיישין ארט ותאורה, אם אתה מצלם מישהו לבוש צבעוני על רקע אפרורי או חשוך או בוהק למדי זה עשוי לייצר את הפער הזה.) במצלמות לא מקצועיות יש כל מיני אפליקציות אפקטים שאולי עשויות לעזור לך. אפשר לדעת למה אתה צריך את המידע הזה. Dalila - שיחה 17:32, 2 במרץ 2012 (IST)

חוק שאוסר דה-הומניזציה בתעמולה?

חוק שאוסר למשל, לשבץ בוידיואים אנטי-קבוצה מסויימת, מוזיקה מפחידה או מוזיקה שמחה בעת טעינת הטענות עליה, או להציג תמונות גרועות-מאד של אדם או קטעי-וידאו גרועים מאד שלו? האם יש גוף מסויים שבעד להתחיל ליישם את זה הרעיון הזה באיזה שהוא אופן ? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש חוקים נגד הוצאת דיבה/הכפשה, פגיעה בזולת (נפשית וציבורית), נגד גזענות והסתה. נידמה לי שפשוט עותרים על סמך עבירות אלו, בשילוב הטענה שהאמצעים האודיו-ויזואלים מנוצלים לרעה. (אני יודעת שאסור להחדיר מסרים סמויים ויזואלים - שוטים של הרף עין שהמוח קולט אך לא במודע). אולי יש כבר תקדימים בנושא אבל אני לא מתמצאת בתחום. Dalila - שיחה 06:14, 29 בפברואר 2012 (IST)

קודם תובעים (לא עותרים) ואחר כך אחד הצדדים מערער. איני חושב שזה קשור לעתירה, גם אם הערעור מגיע לבית המשפט העליון. 94.159.204.72 12:49, 1 במרץ 2012 (IST)

אשה עם ניבים ארוכים כמו של חיה טורפת

ראיתי אשה אחת צעירה, שהניבים העליונים שלה ממש ארוכים, בדומה לכלב... (לא מדובר בהצגה פורימית אלא ממש בשיניים טבעיות ואמיתיות שלה). איך נקראת תופעה זו? למי זה קורה? ומה עושים לאחת כזו כדי לתקן את השיניים האם חותכים לה אותם מהאמצע? 176.13.8.169 16:43, 29 בפברואר 2012 (IST)

מדובר בערפדה. לא צריך לתקן כלום, זה טבעי. 79.182.216.28 18:08, 29 בפברואר 2012 (IST)

אולי שמישהו יענה ברצינות? אני שאלתי ברצינות. אני חוזר שוב, לא מדובר במישהי שמתחפשת או משהו כזה; הניבים שלה ממש טבעיים. 46.210.192.165 21:21, 29 בפברואר 2012 (IST)

קודם כל, אם שרדת את המפגש איתה, משמע היא אינה ערפד. שנית, וברצינות, אין מדובר בתופעה טבעית, ככל הידוע לי. מה שכן, ישנם נשים וגברים המשנים חלקים בגופם / פניהם באופן התואם את המורפולוגיה של בעלי חיים מסויימים אותם הם אוהבים במיוחד או מזדהים איתם במיוחד. כולל שיוף שיניים המשווה למערכת השיניים האנושית מראה תואם. מטבע הדברים, הניבים זוכים ל'טיפול' מיוחד - שיוף, בשל השוני הבולט במיוחד בהם. ראיתי לפני כמה שנים תוכנית שעסקה בכך (אינני זוכר אם בערוץ 8 או בערוץ של נשיונל ג'יאוגרפיק). בנצי - שיחה 21:48, 29 בפברואר 2012 (IST)

אני שם לב דווקא שהיא מתביישת במראה שלה; כאילו הוא נכפה עליה. (אני לא רוצה לדבר איתה על זה, גם ככה היא מתביישת בזה). אני פע קראתי על התופעה הזאת, ואני מנסה לעלות עליה כאן. (לא ערפד ולא קרפד בבקשה). 46.210.192.165 22:28, 29 בפברואר 2012 (IST)

יתכן כמובן שבאמת מדובר בערפד. אבל זה נשמע לי יותר דומה לתסמונת בשם Ectodermal dysplasia (זהירות תמונות קשות!) או אולי אפילו Hypohidrotic ectodermal dysplasia . כמו שניתן לראות, למיתוס על ערפדים יש מקורות רפואיים. Corvus,(שיחה) 22:54, 29 בפברואר 2012 (IST)

אין ערפדים. חוץ מזה, עיוותים כאלה אכן קיימים, אבל, התרשמתי מהשאלה המקורית שמדובר במשהו 'מסודר', כאילו מתוכנן. לגבי עיוותים - דומני שרוב המקרים פתירים במסגרת כירורגיית פה ולסת ואורתודנטיה. בנצי - שיחה 23:07, 29 בפברואר 2012 (IST)

איזו מן גישה מדעית זו? תוכיח שאין ערפדים. זה שלא פגשת ערפד אף פעם לא מוכיח כלום. ההתרשמות שלי מהשאלה היא שדווקא מודבר בעיוות של הפה ולא "שיפצור גופני" (זהירות! עוד הפעם תמונות קשות + חושפניות). Corvus,(שיחה) 23:44, 29 בפברואר 2012 (IST)

מה פשר השאלה: "איזו מן גישה מדעית זו? תוכיח שאין ערפדים. זה שלא פגשת ערפד אף פעם לא מוכיח כלום" ? איזה ראיות בדיוק הבאת בשאלתך הקודמת, התומכות ב'קיומו' של דבר כזה ? איך בדיוק החלטת עם עצמך שיש דבר כזה, ואז הוספת והחלטת שזוהי נקודת מוצא 'מדעית' ? האם אתה יודע מהן הדרישות הפיזיולוגיות מיצור החי ומתקיים בצורה כזו ? מי שטוען ל'גישה מדעית', עליו לנקוט בכך קודם כל בעצמו. בנצי - שיחה 00:21, 1 במרץ 2012 (IST)

חשבתי שזה ברור שאני מתלוצץ. 10:05, 1 במרץ 2012 (IST)

הצלחת לשמור על ארשת רצינית לאורך כל התגובה. . בנצי - שיחה 13:59, 1 במרץ 2012 (IST)

ערפדים או לא ערפדים, זו מציאות שאשה כזו קיימת, היא רגילה לחלוטין מבחינה חיצונית (ולא דומה לתמונות הקשות) חוץ מהניבים בלבד אין בה שום דבר מיוחד. אני זוכר שראיתי בנשיונל, תוכנית על ערפדים מלאכותיים (אנשים שחיים כערפדים), אבל זה ממש לא קשור אליה ולא דומים לה בכלל. היא פשוט מסכנה במראה השיני שלה בלבד. ז"א, אם היא תקצר את הניבים היא תיראה רגיל... 109.253.247.190 01:00, 1 במרץ 2012 (IST)

הצגנו שני הסברים הגיוניים- או שזו איזו תסמונת או שזה שינוי גופני מכוון. Corvus,(שיחה) 10:05, 1 במרץ 2012 (IST)

מזכיר לי כתבה בידיעות אחרונות על הפופולריות הגוברת של שינוי ניבים ביפן.היפנים הורסים בכוונה את שיניהם כדי להגיע למצב כזה.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:36, 1 במרץ 2012 (IST)

בכיתתי בתיכון היה בחור בשם יואב עם ניבים מאיימים. נראה שזה לא ממש נדיר. 109.64.24.206 20:21, 1 במרץ 2012 (IST)

"משוואת ויירשטראס"

בספר מתמטי, מה הכוונה ? מכה המומחים - שיחה 19:25, 29 בפברואר 2012 (IST)

נסה לחפש בגוגל או בוויקיפדיה באנגלית, שם כדאי להתחיל מ-en:Karl Weierstrass ולחפש גם כאן. רצוי גם שתספר לנו באיזה הקשר (ונושא מתמטי) נתקלת במונח הזה, הרי ויירשטראס עשה דברים רבים במתמטיקה במהלך חייו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:31, 29 בפברואר 2012 (IST)

כתוב שם, שאפשר להחליף את המשוואה של המשפט האחרון של פרמה, בעקום אליפטי שהוא משוואת ויירשטראס. מכה המומחים - שיחה 19:52, 29 בפברואר 2012 (IST)

אז כנראה הכוונה היא ל-en:Weierstrass's elliptic functions. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:03, 29 בפברואר 2012 (IST)

(ראה הפסקה המתחילה ב"אם" בערך על המשפט האחרון של פרמה.) כל עקום (במאפיין זר ל-6) אפשר להביא לצורת ויירשטראס $\ y^{2}=x^{3}-ax+b$. עוזי ו. - שיחה 23:00, 29 בפברואר 2012 (IST)

צירים ראשיים

במכניקה של גוף קשיח. אם ציר עובר דרך מרכז המסה של הגוף, האם זה אומר שהוא ראשי? 109.65.217.214 20:29, 29 בפברואר 2012 (IST)

לא בהכרח. Dalila - שיחה 23:09, 29 בפברואר 2012 (IST)

א': סלח לי, אולי אתה יודע איפה אני נמצא? ב': כן, בכדור פורח. עוזי ו. - שיחה 00:15, 1 במרץ 2012 (IST)

מממ... ציר שעובר דרך מרכז המסה אינו מספיק כי נדרש שבסיבוב הגוף סביבו, לתנע הזוויתי הכללי לא יהיו רכיבים המאונכים לציר. המבנה של גופים הוא גם אלמנט שיש להתייחס אליו כדי להשיג זאת. הדוגמא הקלאסית היא של מוט דק שבקצותיו שני כדורים זהים. ציר Z עובר דרך מרכז המסה, אך כך שהמוט אינו מאונך לו (אינו שוכב על מישור XY), אלא מוטה, ולכן כאשר מסובבים את הגוף סביב ציר Z, נוצר גם תנע זוויתי שיש לו רכיב המאונך ל- Z (יש תנע זוויתי מאונך למוט). Dalila - שיחה 03:14, 1 במרץ 2012 (IST)

אני אוסיף לדברי קודמתי. זה ממש לא מספיק. מה שמיוחד בציר ראשי זה שאם מסובבים גוף סביבו, הוא ימשיך להסתובב סביבו. לעומת זאת אם מסובבים אותו סביב ציר שהוא לא ראשי, יקרו כל מיני דברים "מוזרים" כמו נקיפה.

עבור כל גוף יש שלושה צירים ראשיים, שניצבים זה לזה, ומה שמיוחד בהם זה שאם משתמשים בהם בשביל לחשב את טנזור התמד, מקבלים אותו מלוכסן. (וזה גם הדרך למצוא אותם. לחשב את טנזור ההתמד במערכת צירים כלשהי, ולמצוא את הוקטורים העצמיים, שיהיו לאורך הצירים הראשיים). eman • שיחה • ♥ 03:37, 1 במרץ 2012 (IST)

נוירולוגיה

האם ה-Septal nuclei נמצא ב-Limbic septum? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין קודם במערכת הלימבית, אבל הערך האנגלי עדיף (הערך העברי כתוב גרוע): . למרות ששניהם לא מעודכנים חלקית, תמצא שם מענה לשאלתך. עיין גם ב-en:septal nuclei. בנצי - שיחה 23:52, 29 בפברואר 2012 (IST)

מה זה תרומבופלסטין?

באנגלית זה נקרא THROMBOPLASTIN. מה זה? (אני מבין שזה חומר מקריש בדם, אבל איזה חומר זה בדיוק?) 46.210.192.165 23:33, 29 בפברואר 2012 (IST)

זה חלבון פלסמתי המסייע בקרישה. מתייחסים אליו מעט בערך הזה תרומבין ובפיברין. Dalila - שיחה 23:55, 29 בפברואר 2012 (IST)

‏‏כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה שלך (הנתונה בסוגריים) אינה ספציפית דייה. כללית, זהו חלבון המעורב בתהליך הקרישה, ע"י הפיכת פרותרומבין לתרומבין. לפרטים נוספים, ראה: תפקודי קרישה (גם הוא זקוק לשכתוב) ו-en:thromboplastin. ראה גם תרומבין, אבל עבור מהר לערך האנגלי (הערך העברי לא משהו): , וגם en:prothrombin. בנצי - שיחה 00:05, 1 במרץ 2012 (IST)

בדיקות דם

בדיקת שקיעת דם או תפקודי קרישה או בדיקה של רמות תרופה בדם, מה נקרא כל אחד מהם? (הכוונה: בדיקה כימית, המטולוגית, אימונולוגית, או סרולוגית?) 109.253.247.190 01:06, 1 במרץ 2012 (IST)

לפי ההסתדרות שקיעת דם ותפקודי קרישה - המטולוגית, רמות תרופה בדם - פרמקולוגיה קלינית. Dalila - שיחה 05:05, 1 במרץ 2012 (IST)

תוכנה פשוטה לשרטוט

אני צריך תוכנה פשוטה לשרטוט בעיות גאומטריות ברמה של אליפסות, מצולעים, סימון זוויות אולי "חצים" (ציור וקטורים). יש לכם המלצות? בצייר זה לא נוח. 109.67.222.8 10:00, 1 במרץ 2012 (IST)

יש את אינקסקייפ שיוצרת תמונות בגרפיקה וקטורית. היא חופשית (ובחינם) ומשתמשים בה הרבה בויקיפדיה:הסדנה לגרפיקה שלנו. אני אישית לא השתמשתי בה. עוד אפשרות היא להשתמש בכלי הציור של Word או Power Point, אם כי לכלים יש מגבלות (למשל ברזולוציה של הגריד, ובהיעדר אפשרות למידות מדויקות). אפשרות זו טובה לבעיות גאומטריות בסיסיות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:19, 1 במרץ 2012 (IST)

אני מחפש משהו מאוד פשוט. ברמה של לצייר מערכת של קפיץ מחובר לרצפה, לא משהו רב עצמה. יש לי אופיס ישן, אז אין לו אופציות מתקדמות של ציור. 109.67.222.8 14:59, 1 במרץ 2012 (IST)

אפשרויות ציור יש גם במיקרוסופט אופיס 2003. ב-Word למשל, הולכים לתצוגה->סרגלי-כלים ומסמנים V על השורה שבה כתוב "ציור". זה מוסיף ל-Word סרגל כלים המאפשר ציור צורות בסיסיות כמו קווים, חצים, מלבנים, אליפסות, משולשים, בלוני קומיקס ועוד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:29, 1 במרץ 2012 (IST)

מניסיון אישי,אינקסקייפ נוחה מאוד ויעילה ליצירת גרפיקה.למעט מוגבלויות בתחומים בודדים (גרדיאנטים מסובכים,צורות מאוד ספציפיות וכו') היא מאוד מאוד כיפית לעבודה.מה גם שהיא חינמית אז מה להפסיד.חפש מדריכים באינטרנט ותוך שעה מקסימום תוכל לייצר ברמה טובה.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:03, 1 במרץ 2012 (IST)

נתונים מספריים לא ברורים

בתוך סוגריים, בדף 'תרומות המשתמש'. רובם בירוק (ערכים חיוביים), ומיעוטם - בחום (ערכים שליליים) - מהם ? בנצי - שיחה 14:03, 1 במרץ 2012 (IST)

זהו השינוי נטו במספר התווים בערך לאחר העריכה. יוסי • שיחה 14:18, 1 במרץ 2012 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כמות הבתים שנוספה לערך, כאשר תו עברי (למשל האות א') שווה 2 בתים ותו אנגלי שווה רק בית 1. כאשר נוספים בתים לערך (נוסף טקסט) המספר בצבע ירוק, כאשר מספר הבתים בערך קטן בעקבות עריכה (למשל: מחיקת משפט), המספר בצבע חום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:19, 1 במרץ 2012 (IST)

האם הם תמיד היו שם ?, אם כן, הרי שכנראה, הבחנתי בכך רק היום, בשל שינוי כל שהוא בהופעה שלהם. בנצי - שיחה 16:12, 1 במרץ 2012 (IST)

למיטב זכרוני הנתונים האלו התחילו להופיע לפני מספר שנים ספורות. שנתיים או שלוש? משהו כזה. אולי ארבע. הם מופיעים גם ברשימת "שינויים אחרונים". יוסי • שיחה 17:09, 1 במרץ 2012 (IST)

אכן, אבל הם חדשים בדף תרומות המשתמש. דניאל • תרמו ערך 22:16, 1 במרץ 2012 (IST)

שאלה בסטטיסטיקה

[[קובץ:הוכחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
פסלו לי הוכחה שנתתי במבחן, ערערתי ולא קבלו את הערעור. המורה שבדק את הערעור כתב שהנחתי אי תלות כדי להוכיח אותה עצמה. מישהו אולי יכול לעבור על זה ולהסביר לי?
נ.ב. הביטוי שבראש העמוד הוא הנתון, וביקשו להוכיח שבהינתן שהביטוי שווה 1, המשתנים X ו-Y בלתי תלויים. Nachy • שיחה 14:32, 1 במרץ 2012 (IST)

למה כוונתך ב"משתנים תלויים חיובית", ומדוע זה גורר את אי-השוויון שלצד האפשרות הזו? עוזי ו. - שיחה 15:23, 1 במרץ 2012 (IST)

תלויים חיובית זה אומר שאם X גדול יותר ההסתברות של Y גם גדלה יותר, ותלויים שלילית אומר שאם X גדול יותר אז Y קטן יותר.

אם הם תלויים חיובית, אז ההסתברות של X=1 וגם Y=1 גדולה מההסתברות X=1 וגם Y=0, כי התרחשות Y מגדילה את ההסתברות של X. Nachy • שיחה 17:47, 1 במרץ 2012 (IST)

ראשית, באסה על פסילת ההוכחה. שנית, יש לך כתב לא רע בכלל. שלישית, לא בלבלת בין קשר חיובי במתאם פירסון למשתנים בלתי תלויים? ומה בכלל היה צריך להוכיח שם? TZivyA • אהמ? •מרבין בשמחה • 17:51, 1 במרץ 2012 (IST)

תודה. תודה. למה בלבול? אם משתנה תלוי במשתנה השני חיובית, אז ההסתברות ששניהם יקרו גדולה יותר מאשר שאחד יקרה ואחד לא. היה צריך להוכיח שהם בלתי תלויים.

[חשוב לשים לב, שהנושא של השאלה הייתה טבלת 2X2, והמשתנים ברנוליים]. Nachy • שיחה 17:55, 1 במרץ 2012 (IST)

משתנים ברנולים או בינומים? (אני שואלת כי הייתה לי נטייה להתבלבל ביניהם) היית צריך להוכיח שהשבר בראש הדף שווה לאחד? TZivyA • אהמ? •מרבין בשמחה • 18:00, 1 במרץ 2012 (IST)

הכוונה שהם מקבלים רק את הערכים 1 ו-0. הייתי צריך להוכיח שאם השבר בראש הדף שווה ל-1, המשתנים בלתי תלויים. Nachy • שיחה 18:22, 1 במרץ 2012 (IST)

אני יודעת שזה לא ממש רלוונטי עכשיו, אבל זה לא הוכחה יותר פשוטה ואינטואטיבית? (כלומר, אם היא נכונה) (סורי שהיא לא בנוסחאות המתמטיות. יותר נוח לי לכתוב ולעלות...) TZivyA • אהמ? •מרבין בשמחה • 18:49, 1 במרץ 2012 (IST)

ההוכחה שהם התכוונו אליה היא הוכחה עבור מקרה פרטי שהוצג בחלק הראשון של השאלה. לא משהו כללי. אני לא הבנתי את זה ולכן טרחתי לכתוב הוכחה כללית.

את יכולה לשלוח לי למייל. Nachy • שיחה 20:02, 1 במרץ 2012 (IST)

המושג הזה של תלות חיובית - האם זה פיתוח תוך-מבחני שלך, או מושג שלמדתם בכתה? במקרה השני, באיזו מידה של כלליות הגדרתם אותו (למשתני ברנולי או באופן כללי יותר)? עוזי ו. - שיחה 21:33, 1 במרץ 2012 (IST)

במבחן לא זכרתי את זה וחששתי מכך, אבל בדקתי עכשיו במחברת, והמרצה הזכיר בכיתה שיש 3 סוגים של יחסים בין משתנים - תלות חיובית, תלות שלילית ואי־תלות. הוא לא הגביל את זה למשתני ברנולי. (הוא נתן דוגמה לא-ברנולית שעוסקת במידת ההצלחה במבחן, כדי להדגים תלות של שני משתנים אחד באחר, כאשר מידת התלות של אחד גדולה ממידת התלות של האחר).

בתגובה שלו לערעור המרצה כתב "השתמשת בהנחת אי התלות על מנת להוכיחה".

תיקון למה שכתבתי קודם - הטבלה הייתה של 2X2, מן הסתם, כי זה ברנולי. Nachy • שיחה 22:05, 1 במרץ 2012 (IST)

אם כך אני מניח ש"תלות חיובית" פירושה שהשונות המשותפת בין המשתנים חיובית. זה לא אומר שככל שהערך של X גדול יותר, הסיכוי של Y להיות גדול - עולה בהכרח, אלא רק בממוצע. עבור משתני ברנולי ההתנהגות הממוצעת *כן* מתורגמת להתנהגות הכרחית, אבל *לא* באופן שטענת. הנה דוגמא למשתנים בעלי תלות חיובית שעבורם הטענה $P(X=1,Y=1)>P(X=1,Y=0)$ אינה נכונה: מטילים שני מטבעות הוגנים ובלתי תלויים (היכולים ליפול על הצדדים 0 או 1), וממיינים אותם (כך שתמיד X>=Y). התוחלת של המטבע הגדול היא 3/4, ושל הקטן - 1/4. לכן השונות המשותפת היא E(XY)-E(X)E(Y)=1/4-3/16=1/16>0. אבל $\ P(X=1,Y=1)=1/4\not >1/2=P(X=1,Y=0)$. מה שהיית צריך לכתוב הוא $P(X=1|Y=1)>P(X=1|Y=0)$, אבל זה כבר עניין אחר. עוזי ו. - שיחה 23:46, 1 במרץ 2012 (IST)

מגניב.

לפי ההגדרה הזו של תלות חיובית או שלילית באמת הטענה שלי לא נכונה והדוגמה שלך מתאימה, אבל הרי מותר לי לייצר טקסונומיה אחרת של תלות: "העולם הברנולי מחולק ל-3 קטגוריות יחס תלות: X לא מגיב לשינוי ב-Y (אי-תלות),‏ X תמיד גדל כש-Y גדל (נכנה את זה תלות מגדילה), X תמיד קטן כש-Y קטן (נכנה את זה תלות מקטינה)". לפי החלוקה הזאת, בדוגמה שהבאת יש תלות שלילית (מקטינה) בין X ל-Y, והטענה שלי נכונה. הלא כן? Nachy • שיחה 00:35, 2 במרץ 2012 (IST)

שלוש הקטגוריות שלך לא מכסות את המרחב. עוזי ו. - שיחה 01:17, 2 במרץ 2012 (IST)

אתם לא באמת מבינים את מה שאתם כותבים, נכון? הוי ארצי - שיחה 01:54, 6 במרץ 2012 (IST)

רציפות מימין

בהקשר של פונקציית הצטברות מהיא "רציפות מימין (תסבירו מבחינה אינטואיטיבית). מה זה אומר מבחינת הגרף ולמה זה מתקיים? 109.67.222.8 15:43, 1 במרץ 2012 (IST)

אל אקצא וכיפת הסלע

למה בסמלי ארגוני הטרור הערבים מופיעה כיפת הסלע?הרי שמסגד אל אקצא הוא הקדוש ביותר ולא כיפת הסלע.--79.183.36.97 15:53, 1 במרץ 2012 (IST)

כי ארגוני הטרור הערבים נלחמים בעם ישראל, והמקום החשוב ביותר לעם ישראל הוא כיפת הסלע. 89.139.31.50 23:43, 1 במרץ 2012 (IST)

א. ההכחשה ההיסטורית היא כלל מוסלמית, ולא רק של ארגוני טרור.

ב. לא כיפת הסלע כמובן, אלא האתר עליו הוקם המבנה, שלמעשה, אינו מסגד אפילו. בנצי - שיחה 00:31, 2 במרץ 2012 (IST)

אמנם יש הכחשה שמו שהכותבים מעלי מתארים, אבל היא ממש לא הסיבה כאן. התשובה פשוטה הרבה יותר - שלא כמו בבתי כנסת ביהדות לדוגמא, באסלאם יש זהות מאוד מבנה המסגד עצמו לבין המתחם שהוא חלק ממנו - ולכן מתחם הר הבית כולו נקרא לא פעם בשם אל-אקצא. וכבר יצא לי להראות לערבים תמונה של כיפת הסלע, ובתשובה לשאלה "מה זה"? הם ענו "אל-אקצא". דניאל צבי • שיחה 11:24, ח' באדר ה'תשע"ב (2.03.12)

בתי ספר לכלכלה

היש בתי ספר לכלכלה במוסדות להשכלה גבוהה שלא אימצו את הגישה המובילה הרואה בכלכלה מדע מדויק ? תודה... 84.229.9.176 15:58, 1 במרץ 2012 (IST)

כלכלה איננה מדע מדוייק, וגם אינה יכולה להיות כזה. לא כל תחום-דעת העושה שימוש במודלים מתימטיים, יקרא כזה. הוא איננו כזה יותר ממטאורולוגיה או וולקנולוגיה, למשל. שני תחומי-הדעת היחידים, שאופי עיסוקם הוא מדוייק, במובן היסודי של העיסוק, ולא רק בשל שימוש בכלים ובמודלים מתימטיים, הם פיזיקה ומתימטיקה. בנצי - שיחה 16:08, 1 במרץ 2012 (IST)

זו לא הייתה השאלה שלי. 84.229.9.176 16:16, 1 במרץ 2012 (IST)

נכון. לא תשובה לשאלתך, אלא התייחסות לאמירה בתוך השאלה שלך. בנצי - שיחה 17:10, 1 במרץ 2012 (IST)

בנצי, אני לא מבין במה פיזיקה מדויקת יותר מכלכלה. אם אני רואה שחפצים נופלים אני מסיק שיש כוח כבידה, ואם אני רואה שמדיניות מס מסוג מסוים מגדילה את התמ"ג אני מסיק שהיא טובה יותר. איפה ההבדל ברמת הדיוק המדעי?

אני מסכים שכלכלה, ככל תחום מחקר שכולל התנהגויות אנושיות, הוא מורכב כל כך עד שמאוד קשה לבודד את המשתנה שמשפיע על תוצאות המחקר, אבל כל מה שזה אומר הוא שעלינו להעריך את השגיאה בטווח גדול יותר. Nachy • שיחה 17:51, 1 במרץ 2012 (IST)

פיזיקה זה תחום השייך למדעים המדויקים. פסיכולוגיה לא. כלכלה קשורה בפסיכולוגיה. פיזיקה לא תלויה בשום תחום שלא קשור למדעים המדויקים. לכן פיזיקה יותר מדויקת, כי נוסחה בפיזיקה תהיה נכונה לכל מקרה, בשונה מכלכלה. כי נניח, לא בטוח שמיקומם של מרכזי השכלה במרכזי העיר וכו' וכו'. TZivyA • אהמ? •מרבין בשמחה • 17:57, 1 במרץ 2012 (IST)

אין שום דבר פחות מדעי בקרוב מאשר בקביעה חד משמעית, העיקר שיש הערכה של גודל השגיאה. Nachy • שיחה 18:33, 1 במרץ 2012 (IST)

משפט בלתי מובחן מהסוג של "אני לא מבין במה פיזיקה מדויקת יותר מכלכלה" הוא בעייתי מאוד, וראוי שיקדים לו עיון אורייני מתקבל על הדעת לפני 'קביעת עמדה'. לא אוכל עתה, לפרט ולהרחיב על מה שבין לבין, אבל בהחלט אעשה זאת בימים הקרובים. אתייחס אז, גם ל'סלט' של המשיב הקודם. בנצי - שיחה 19:37, 1 במרץ 2012 (IST)

אני לא מבין בפיזיקה ולא בכלכלה כדי לקבוע את זה, אבל אתה קבעת ראשון :) כתבת שפיזיקה ומתמטיקה הם התחומים היחידים שנחשבים למדע מדויק בתכלית, ואני מנסה להבין במה פיזיקה מדויקת יותר מכלכלה. Nachy • שיחה 20:03, 1 במרץ 2012 (IST)

לשאול זה בסדר גמור. גם לא לדעת. הצהרות וקביעות לא מבוססות זה משהו אחר. הבטחתי להרחיב את תשובתי (מנסה לסיים הכנתה של מצגת בנושא אחר). אגב, לא "קבעתי ראשון", משום שאין זו קביעה פרטית שלי - זו תפיסה מקובלת בעולם המדעי, ולא במקרה. בנצי - שיחה 20:09, 1 במרץ 2012 (IST)

מה פחות מדוייק בכימיה מאשר בפיזיקה? עוזי ו. - שיחה 21:28, 1 במרץ 2012 (IST)

א. דיברתי על כלכלה וכיוב'. לא על מדעי הטבע, אם כי גם בהן יש היבטים הירארכיים מבחינה דיסציפלינארית.

ב. אי אפשר להשיב על כימיה קטיגורית. באופן כללי, זוהי דיסציפלינה המבוססת מאוד על חוקים פיזיקליים, למרות ההיסטוריה האמפירית המכובדת שלה, שכן, מדובר בעיקר, בעיסוק בתוצאות ובהיבטים של קישורים אלקטרוניים בין אטומים. ככל שהעיסוק בכימיה הוא בסיסי יותר, כך הופך הוא לעיסוק פיזיקלי, ואז זה באמת לא משנה. טיבן או טבען הבסיסי של קישורים אלה הוא קוונטי, כלומר, מדובר באפקטים פיזיקליים, אשר מסיבה כזו או אחרת, נפלו על תחום עיסוקה של מה שנקבע ככימיה.

ג. במילים אחרות, מדעי הטבע אינם דיסציפלינות מגודרות ומוגדרות עם גבולות חדים. ובפרט, העיסוק בפיזיקה איננו רק עיסוק בפיזיקה, אלא גם כל עיסוק, ולא חשוב מהי הדיסציפלינה בה נמצאים, המצריך חשיבה או בחינה בכלים פיזיקליים. חלק גדל והולך של המחקר המדעי הפך לבינתחומי בשל כך. הדבר הולך וניכר גם בתפר שבין פיזיקה לביולוגיה, למרות שזו מבוססת על כימיה מבחינת מרכיביה ומבחינת התהליכים הביוכימיים המאפיינים אותה.

ד. השתדלתי לא להתייחס לפוליטיקה אקדמית, אותה אתה מכיר טוב ממני. רק אזכיר שישנן אוניברסיטאות בהן פיזיקה ומתימטיקה נמצאות במחלקה או בפקולטה נפרדת, ואילו יתר מדעי הטבע, בפקולטה נפרדת. ישנן אחרות בהן שתיהן (כן, גם מתימטיקה) נמצאות בפקולטה למדעי הטבע, והגיוון לא נגמר כאן. אני מניח שלכל סנאט היו שיקולים טובים משלו, אבל לא תמצא כלכלה באותה פקולטה עם פיזיקה. כימיה כן. מתימטיקה כן. זה הכל. בנצי - שיחה 22:21, 1 במרץ 2012 (IST)

זו התשובה הרחבה? Nachy • שיחה 13:11, 2 במרץ 2012 (IST)

לא, אם כי ההתייחסות לכימיה היא התחלה. פשוט, נעניתי להערתו של עוזי. בהצלחה עם סטטיסטיקה (מה אתה לומד ?), שבת שלום, בנצי - שיחה 15:09, 2 במרץ 2012 (IST)

כלכלה היא כמו רפואה: יש מחלה, יש תרופה, יש מינון. לא תמיד ידוע איך הגוף יגיב לתרופה. גם פיזיקה בתחומים מסוימים אינה מדויקת לחלוטין, למשל הפצצה של חומר באלקטרונים - לא ניתן לחזות בדיוק את התוצאה. לבנצי - יש מתימטיקאים רבים שעוסקים גם בכלכלה ולהיפך. אחד מהם אפילו זכה בפרס נובל לכלכלה איתן - שיחה 13:41, 2 במרץ 2012 (IST)

לגבי החלק ה-3 בדבריך - נכון, ואין זה סותר. ראה את מה שכתבתי למעלה (סעיף ג'). לגבי היתר - אתייחס בהמשך (עלי לנסוע). שבת שלום, בנצי - שיחה 15:09, 2 במרץ 2012 (IST)

מה זה מספר סטירלינג ?

אני לא מאמין שמצאתי נושא כה חשוב במתמטיקה שאין עליו ערך D. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מידע עליהם ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית בערך en:Stirling number. בעיקרון, מדובר בפונקציות המייצגות פתרונות של בעיות בקומבינטוריקה. מספר סטרלינג הראשון מונה כמה תמורות יש ל-n איברים שהן בעלי k מחזורים שונים. מספר סטרלינג השני מונה כמה אפשרויות יש לחלק n איברים ל-k קבוצות לא ריקות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:30, 1 במרץ 2012 (IST)

אני לא מאמין שאני צריך ללמוד משהו שאין עליו כמעט ספרות... לא סימפטי בכלל. תודה על עזרתך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מתכוון ל'ערך' ו'ספרות' עבריים. אגב, הנושא הופיע בספר הלימוד שלי במתימטיקה, פה בארץ, בכיתה י"א או י"ב. אני לא לגמרי מעודכן בתוכנית הלימודים הנוכחית, ואם אינו מופיע, אני משער שהדבר השליך על ספרי לימוד וחומרים בעברית. בנצי - שיחה 20:21, 1 במרץ 2012 (IST)

התאבכות בין פוטון לאלקטרון

האם תתכן התאבכות בין פוטון לאלקטרון? האם ניתן ליצור תמונת התאבכות על מסך כשמשגרים ממקור אחד אלקטרונים וממקור שני פוטונים? 109.67.226.130 23:28, 1 במרץ 2012 (IST)

לא. ממש לא. גם לא כל שני פוטונים יתאבכו אחד עם השני. בשביל שזה יקרה הם צריכים להיות לא רק באותו אורך גל בדיוק, אלא גם קוהרנטיים. ולרוב מה שקורה (כמו בניסוי שני הסדקים) זה שבהתאבכות של אור כל פוטון בעצם מתאבך עם עצמו. (וגם כל אלקטרון בניסוי הדומה עבור אלקטרונים) eman • שיחה • ♥

ולמה לא יתכנו שני מקורות קוהרנטיים ובאותו אורך גל - אחד של אלקטרונים ואחד של פוטונים? נתחיל בתיאוריה ולא בבעיות טכניות. 79.177.211.231 09:39, 2 במרץ 2012 (IST)

תיאורטית כן. אבל רק תיאורטית. הבעיה היא הרבה יותר מטכנית. לא ידוע על מערכת המתאמת מופעים בין חלקיקים לבין פוטונים, או על אפשרות טכנולוגית ליצירת אפקט כזה. הקשיים הם עצומים, פנומנולוגית וטכנולוגית. בנצי - שיחה 12:46, 2 במרץ 2012 (IST)

גם אם יהיו שני מקורות כאלה, זה לא רלוונטי, כי מדובר על דברים שונים. בהתאבכות של אור (שהוא גל אלקטרומגנטי בסופו של דבר יש שדות חשמליים ומגנטיים שבחלק מהמקומות נמצאים בכיווים שווים (ואז ההתאבכות בונה), ובחלק בכיוונים מנוגדים (ושם ההתאבכות הורסת). במקרה של האלקטרון יש פונקצית גל. אלב אין משמעות לחיבו של פונקצית הגל של האלקטרן עם השדות החשמליים והמגנטיים של הפוטון. eman • שיחה • ♥ 18:01, 2 במרץ 2012 (IST)

לא בדיוק התאבכות, אבל יש אינטראקציה בין פוטון לאלקטרון, ואם נשלח אותם יחד או בנפרד נקבל תוצאות שונות: קרן אלקטרונים שנחתכת בקרן פוטונים יתנו תמונת שונה מכל אחת מהקרניים בנפרד - אני משער שתהיה מסובכת לחישוב. זאת לא תהיה תמונה פשוטה של סינוס/קוסינוס או משהו כזה. ‏Setreset • שיחה 22:44, 4 במרץ 2012 (IST)

איך מחזירים את שורת התפריטים

שהפכה 'לפתע' להיות צפה, למקומה הקבוע במסמך וורד ? בנצי - שיחה 23:54, 1 במרץ 2012 (IST)

תופסים אותה עם העכבר, ועומדים אתה במקומה הקבוע. היא אמורה להכנס לשם. TZivyA • אהמ? •מרבין בשמחה • 23:55, 1 במרץ 2012 (IST)

ת-ו-ד-ה. בנצי - שיחה 04:33, 2 במרץ 2012 (IST)

איך חישבו את מסת כדור הארץ?

הרי אי אפשר לשים את כדור הארץ על מד מסה... אז איך יודעים בוודאות של 100% מהי המסה של כדור הארץ..? או לעניין זה מסה של כוכב כלשהו. {{}}אלמ

שוקלים אותו במאזני קוונדיש. עוזי ו. - שיחה 01:18, 2 במרץ 2012 (IST)

במילים אחרות, אף אחד לא יודע וטוענים שמסת כדור הארץ היא X רק בגלל שאף אחד להפריך את תוצאות הניסוי..? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה שקיבלת היא רצינית. קרא את הערך אליו הופנית, בפרט, את הסעיף הזה. יותר מסובך למדוד את המסה של כוכבי-לכת אחרים, ואת זו של השמש. זה נעשה בדיוק רב למדי. לא רק במערכת השמש, אלא אף מחוצה לה. גם כוכבי-לכת. בנצי - שיחה 01:36, 2 במרץ 2012 (IST)

למה ציפית, שיביאו מאזני משאיות ענקיים ויעלו ל-YouTube תמונה שבה המחוג מתייצב על המספר הנכון? את זה אפילו ארכימדס לא הציע לעשות. ניסוי קוונדיש נותן הערכה טובה לקבוע הכבידה האוניברסלי, שממנו, מכיוון שרדיוס כדור הארץ ומידת המשיכה שהוא מפעיל ידועים, מתקבלת המסה. עוזי ו. - שיחה 02:03, 2 במרץ 2012 (IST)

האם היו תנאים או אמוראים שלא ידעו לכתוב?

האם היו תנאים או אמוראים שלא ידעו לכתוב (ככל הנראה ברור שידעו לקרוא תורה ולכן בזה אני לא עוסק) 109.253.85.2 08:44, 2 במרץ 2012 (IST)

הם השתמשו במערכת זיהוי דיבור. הם שאלו את תקע הUSB מג'ורג' ושינגטון94.159.236.41 08:27, 3 במרץ 2012 (IST)

מה זה אומר: "לבדוק זמן תרומבופלסטין"?

מה הפירוש של "לבדוק זמן תרומבופלסטין"? איזה זמן צריך לבדוק ולשם מה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפעם הקודמת ששאלת על הנושא, הופנית לקרוא את תפקודי קרישה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:02, 2 במרץ 2012 (IST)

התפתחות העובר

אני לא מבין איך זה הולך- נתחיל מזיגוטה. היא מתחילה להתפצל לתאים זהים לה והולכת והופכת ל"גוש תאים" שבו כל התאים הם שכפולים של התא הראשון. נכון? אז איך זה שמתפתחים תאים שונים ואיברים שונים? איך תאים "יודעים" שצריך לבנות רגליים וידיים במקום הנכון? כלומר- איך זה שקבוצת תאים כלשהי מבינה שהיא צריכה להתפתח ליד ימין מבלי שמיהו הודיע לה שכבר יש יד שמאל? איך זה שכל איבר מופיע פעם אחת ובמקום הנכון? למה שלא יקרה ש5 קבוצות שונות של תאים מחליטים להפוך להיות כבד? איך זה שקיים תיאום כל כך מדויק כאילו שיש "חדר בקרה" בעובר ששולך ,פקודות ארגון" לקבוצות תאים?

אני לא רוצה בכלל לדבר על מוטנטים בשאלה. רק על המקרה ה"רגיל" של גוף יונק "תקין". 79.176.221.245 16:16, 2 במרץ 2012 (IST)

האם אייל גולן שירת בצה"ל?

קראתי איפהשהו שאייל גולן לא שירת בצבא. האם זה נכון? למה הוא קיבל פטור?

אין כמעט פרטים בנושא באינטרנט.תנסה לשאול בפייסבוק של "אייל גולן קורא לך" כי הוא לפעמים מגיב שם.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:25, 3 במרץ 2012 (IST)

אבל אני לא רוצה לשאול אותו ישירות, כי הדבר עלול להעליב אותו (יש כאלה שרגישים לנושא, ואינני רוצה לפגוע באיש). האם יש פה בויקיפדיה מישהו שיודע ויכול לתת לי תשובה בנושא? בתודה מראש.

כמו כן אם הוא לא שירת בצה"ל, זה צריך להיות מצוין בערך עליו, אבל לא מצאתי בערך שום מידע בנושא שירות\פטור מצה"ל. לטיפולכם אודה.

לדעתי, אייל גולן שייך לשלוש קטגוריות של ויקיפדיה - מוזיקה, מוזיקה מזרחית וידוענים. שלוש הקטגוריות הללו אינן קשורות בדרך כל שהיא לקטגוריה "צה"ל". אם כך, מה זה חשוב ומה זה משנה אם הוא שירת או לא בצבא? --וידנפלד - שיחה 22:30, 3 במרץ 2012 (IST)

אתה מתחמק מהשאלה וחבל; ביקשתי תשובה, לא חקירה. אם אינך יודע, אתה לא חייב להגיב. ולגבי שאלתך: יש בשנים האחרונות התעניינות רבה בציבור הישראלי בנושא של שירות צבאי של ידוענים ובייחוד של מוסיקאים ישראלים ידועים. כן, מה לעשות, במדינת ישראל של היום זהו נושא רלוונטי ואקטואלי, וכמו שבערכים של ידוענים ישראלים רבים מצויינים פרטים אחדים אודות שירותם (או אי שירותם) הצבאי, מן הראוי שגם בערך על אייל גולן יהיה ציון כלשהו בנושא, ובפרט מאחר וקראתי באחד האתרים הערה על כך שהוא לא שירת בצה"ל וביקשתי לאמתה\להפריכה. אמנם אין מדובר בפרט חשוב ביותר אודות הזמר, אך הדבר מעניין אותי. האם זה כל כך נורא? מן הסתם אני פונה לויקיפדיה כמקור מידע אמין ולא סתם בשביל להסתלבט או משהו. מילא אינך עונה על שאלתי, אבל למה ישר לתקוף ולחקור? פייר, נעלבתי.

פייר, אני לא מבין מה הבעיה שלך. נכתב לך שאתה יכול לשאול אותו בדף הפייסבוק שלו, אם הוא שירת אז לבטח הוא יענה לך על זה בגאווה.. ואם לא שירת (גם לא במסגרת חלופית אחרת) אז לשיטתך, אזרחי ישראל יתעניינו בזה.. וכנראה שתהייה לו סיבה להרגיש מבוייש.. אז לא הבנתי מדוע אכפת לך (או לאזרחי ישראל) אם הוא ייעלב מהשאלה. לי זו נשמעת כמו שאלה לגיטימית במציאות הנוכחית. גם בהיכרות בין 2 אנשים, בד"כ מגיעים לחלק של "מה אתה עשית בצבא?" אף אחד לא נעלב מזה (גם אלה שלא שירתו), לבטח כתשובה יסופר לך סיפור תרוצים באורך הגלות.

אם בכל זאת יש פה באתר מישהו שיוכל לתת לי מידע רלוונטי בנושא שביקשתי, אשמח לכך. בתודה רבה מראש.

על פי זה,"הזמר אייל גולן, ששירת בסדיר אך הוציא פטור ממילואים בגין 'אי התאמה'".שלחתי מכתב לסוכנת שלו ואני מקווה לקבל תשובה.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:11, 4 במרץ 2012 (IST)

נחל מודיעין

האם נחל מודיעין, שבו טבעה היום ילדה, הוא נחל מודיעים המתואר אצלנו? דוד שי - שיחה 17:15, 2 במרץ 2012 (IST)

לפי עמוד ענן, נחל מודיעים אכן זורם דרומית למודיעין עילית ובסמוך לה (אם כי יש עוד כמה נחלים וואדיות, כמו נחל דולב וואדי קריקע). עידו • שיחה 17:21, 2 במרץ 2012 (IST)

תורת היחסות/קוונטים/ מדע בדיוני

ניסוי מחשבתי- לוקחים שני חתולי שרדינגר, רוצחים את אחד מהם ומכניסים אותם לשני קופסאות (באחת חתול חי ובשניה חתול מת). מישהו שלא יודע באיזה קופסה איזה חתול כותב על כל קופסה את הסיפור על כך שהיו שני קופסאות: באחת חתול 100% חי ובשני חתול 0% חי, אבל הוא לא יודע מי מהם איפה. אז אותו האדם משגר את הקופסאות לקצוות הפוכים של התבל במהירות קרובה למהירות האור. כל קופסה מגיעה ליעד שלה לאחר תקופה.

באחת מהם קוראים את הפתק ומוצאים חתול חי בקופסה. כלומר הם מבינים שבצד השני של היקום נמצא חתול מת. כלומר הם קיבלו מידע מהר ממהירות האור! איך זה לא סותר את תורת היחסות? 79.176.221.245 17:39, 2 במרץ 2012 (IST)

זה בדיוק העניין. ראה הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן. זו אחת הסיבות שאיינשטיין התנגד לפרשנות ההסתברותית של מכאניקת הקוואנטים. אבל למעשה, זה לא בדיוק סותר את תורת היחסות. כדי שמי שמקבל את החתול יוכל להסיק מזה משהו על החתול המרוחק, הוא חייב לדעת מראש שיש שני חתולים, שאחד חי ואחד מת, וכו'. את המידע הזה הוא חייב לקבל קודם, או יחד עם החתול, והוא יישלח במהירות רגילה, לא במהירות גבוהה ממהירות האור. בלנק - שיחה 17:48, 2 במרץ 2012 (IST)

בלנק, אתה מבלבל כאן לגמרי. אין פה בכלל אפקט קוונטי. מדובר ביחסות טהורה. אני לא יודע למה האנונימי חושב שהתקבל כאן מידע במהירות העולה על מהירות האור. שתי הקופסאות תמיד נמצאות בקונוס האור שמקורו ברגע בו הקופסאות היו יחד. דניאל • תרמו ערך 17:51, 2 במרץ 2012 (IST)

הפתק על קיום שני החתולים מודבק לכל קופסה. הבעיה היא שאם מישהו קיבל חתול עם הקופסה והפתק אז הוא יקבל מידע מיידי על קיום ומצבו הרפואי של חתול שנמצא במרחק רב ממנו. נגיד הניסוי התחיל בכדור הארץ ושני החתולים נשלחו למרחק של חצי שנת אור מכדור הארץ כל אחת( שלושת התחנות נמצאות על ישר אחד). אז בתחנה שבה קיבלו חתול חי מקבלים מידע על מה שמתרחש כרגע בכוכב המרוחק שנת אור אחת מהם( כי על הפתק כתוב כל המידע על הניסוי, כולל הקואורדינטות של הכוכב אליו צפוי להגיע החתול השני). 109.65.204.13 19:27, 2 במרץ 2012 (IST)

אין כאן לא קוונטים ולא יחסות, ובטח שלא פרדוקס EPR. המידע שרשום בפתק מעיד רק על זה שבעבר שוגרו שני חתולים מכדור הארץ. אי אפשר לשבור את מהירות האור בכך שרושמים פתק על מה אמור להימצא במרחק רב, ואין קשר בין חוסר ידע לגבי מצב החתול לבין קוונטים. Keleti - שיחה 22:21, 2 במרץ 2012 (IST)

אז מה אם אתה יודע על משהו שנמצא במרחק רב? לא צריך חתולים בשביל זה. אתה ידע גם על קיומו של אלפא קנטאורי שנמצא כמה שנות אור מכן. אין שום בעייתיות בכך. דניאל • תרמו ערך 22:28, 2 במרץ 2012 (IST)

השאלה הזאת מזכירה לי קטע הומוריסטי מהספר פירמידות (עולם הדיסק) של טרי פראצ'ט. הפרעה של דג'לביבי מת, וברגע שהוא מת (אבל בדיוק ברגע שהוא מת), בנו - יורש העצר שנמצא באנק-מורפורק - הופך להיות המלך החדש. מכך מסיק פראצ'ט על קיום של חלקיק המלוכה שנע מהר יותר ממהירות האור (אגב, בעולם הדיסק, האור לא כזה מהיר...). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:33, 2 במרץ 2012 (IST)

בשביל שתדע מה התרחש באלפה קינטאורי אתה צריך לראות את האור שהגיעה ממנו. ולאור הזה לוקח זמן להגיע. אולי לפני רגע התרחש פיצוץ ענק באלפה קינטאורי והשמיד אותה ואתה לא יודע עליו כלום. ופה (בדוגמה) אתה פותח קופסה שיש בתוכה מידע עכשווי שברגע זה ממש התגלה שהחתול שלהם מת. כלומר קיבלת מידע מהר ממקרה שהם היו מתקשרים אליך (שולחים קרן) ומודיעים "החתול שלנו מת". 109.65.204.13 22:40, 2 במרץ 2012 (IST)

אז זהו, שלא התגלה, המידע הזה היה ידוע למישהו בכדור הארץ והוא הגיע מכדור הארץ אליך (בהנחה שאתה זה שמקבל את החתול החי). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:49, 2 במרץ 2012 (IST)

זה ממש לא כאילו הם התקשרו אליך. נניח והקופסאות נשלחו במהירות האור במשך שנה אחת בכיוונים מנוגדים. אתה אכן מקבל מידע אודות מאורע שמתרחש במרחק שתי שנות אור ממך, אבל זה לא מידע שנשלח ממקור במרחק שתי שנת אור ממך. הוא נשלח משנת אור אחת בלבד, לפני שנה אחת, ולכן לא עבר את מהירות האור. מותר לך לקבל מידע אודות כל מאורע בתוך קונוס האור שמקורו ברגע הפיצול בלי להפר את תורת היחסות. דניאל • תרמו ערך 22:54, 2 במרץ 2012 (IST)

ברגע שנפתחת הקופסה (נניח שזה שפותח מגלה פתק - חתול חי), הוא יודע שבקופסה היה חתול מת כאשר זו יצאה מכדור הארץ. את מצבו הנוכחי הוא מסיק על סמך חוקים כלשהם (שתמיד יש בהם אי-ודאות מהותית כלשהי), אך הוא לא יודע בביטחון שהחתול עדיין מת (אם זה היה הפוך, כלומר: הוא היה מגלה חתול מת בפתק שלו, הוא לא היה יודע שהחתול שם עדיין חי. זה נשמע יותר טוב). באופן דומה, נניח שיש לך קופסה ריקה ואתה שולח אותו הרחק הרחק, נניח שהיא עוברת מרחק של מספר שנות אור, אתה יודע שהיא עדיין ריקה, למרות שהיא רחוקה ממך ולכאורה המידע הזה עבר עליך ממנה יותר מהר ממהירות האור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:51, 2 במרץ 2012 (IST)

לא צריך להיתפס לפרטי הניסוי שלו. הרעיון שהוא מנסה להציג מצוי גם בניסוי הפשוט הבא: אדם יורה קליע במהירות ידועה. בכל רגע האדם יכול להגיד "אני יודע בדיוק איפה הקליע ברגע זה ממש ולכן המידע אודותיו הגיע אלי באופן מיידי ויותר מהיר ממהירות האור". ברור כי הבעיה בדבריו נעוצה בעובדה שהוא מתבלבל במקור ממנו נשלח המידע. דניאל • תרמו ערך 22:58, 2 במרץ 2012 (IST)

אני מדבר על תקשורת בין שני מקבלי החתולים ולא על התקשורת לכדור הארץ. נניח אף אחד לא יודע איזה מהחתולים חי ואיזה מת (מצמידים שני קופסות סגורות שהם החתולי עושים דו קרב הוגן בו אחד מהם חייב למות והשני יעבור לקופסה ללא גופה). על כל קופסה כתוב "אם חתול שלך חי, אז החתול שהגיע ללמעבדה השנייה מת". זה לא סוג של לקבל מידע מיידי על התרחשות במעבדה השניה? זה לא כמו קליע שאני יכול לצפות את התנהגותו כיאני יודע בדיוק מה היו תנאי ההתחלה. פה אני ברגע אחד פתאום מגלה שיש משהו מת בצד השני של היקום מבלי שאני אראה את כל ההתרחשות לפני. 109.65.204.13 23:02, 2 במרץ 2012 (IST)

באותו מידה, אדם A היה מקבל פתק עם "1+1" ואדם B פתק עם התשובה "2", ואם היה ידוע לו קודם לכן שהשני יקבל את הפתק עם התשובה לתרגיל, הרי שהוא ידע באופן מיידי שהשני קיבל פתק עם המספר "2". זה היסק לוגי, ומתקבל כאן מידע לוגי ולא מידע פיזיקלי. כמו כן, המידע המלא על כל מערך הניסוי (למשל: העובדה שבפתק אחד מופיעה התשובה לתרגיל בפתק השני) עבר באופן רגיל, במהירות פחותה או (שווה ל) ממהירות האור. שים לב, שאי-אפשא להעביר כך מידע בין A ל-B, שכן B לא יכול לקודד ל-A מסר באמצעות הפתקים והקופסאות כי אף אחד באמת לא יודע מה הולך לצאת, עד שזה יוצא. דרך להעביר מידע באמצעות שזירה נקרא טלפורטציה קוונטית אך גם ניסוי זה מחייב העברה של מידע נוסף בדרך קונבנציונלית שלא עוברת את מהירות האור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:16, 2 במרץ 2012 (IST)

כח נורמלי

האם הכח הנורמלי או כח הלחץ שמפעילים שני גופים הנוגעים זה בזה הוא כח אלקטרומגנטי? 89.138.237.121 18:00, 2 במרץ 2012 (IST)

כן!

הכוח האלקטרומגנטי הוא אחד מבין ארבעת כוחות היסוד הידועין לנו. יש את שני הכוחות הגרעיניים שפועלים בטווח מאוד קצר שאינו עולה על הרדיוס של גרעין האטום, וכוח הגרוויטציה שהוא מאוד חלק, ולכן פועל רק בסקאלות אסטרונומיות, בהן יש גופים עם מסה מאוד גדולה, ולעומת זתא אין כוחות אחרים (כי הגופים האסטרונומיים נייטרליים מבחינה חשמלית). לכן כל הכוחות שאנחנו מרגישים בחיי היום יום, מלבד כוח המשיכה של כדור הארץ, נובעים מהכוחות החשמליים בין הפרוטונים והאלקטרונים שבתוך האטומים. eman • שיחה • ♥ 01:09, 4 במרץ 2012 (IST)

איך הפוכים מטריצה?

אם יש לי מטריצה 3 על 3 נגיד. איך אני מוצא $A^{-1}$ 79.176.221.245 19:20, 2 במרץ 2012 (IST)

אתה יכול עם המטריצה המצורפת אבל הרבה יותר קל להשתמש בדירוג מטריצות כמתואר כאן וכאן בהרחבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:30, 2 במרץ 2012 (IST)

אם אני לא טועה אתה מדבר על מטריצה הופכית הכוונה שהמטריצה ההופכית כפול הרגילה שווה למטריצת היחידה.(מטריצה שכולה אפסים חוץ מהאלכסון הראשי שכולו אחדים)

כן, אם A מטריצה (ריבועית n על n) הפיכה, אזי המטריצה ההופכית שלה היא מטריצה B המקיימת $BA=I=AB$ כאשר I מטריצת היחידה מסדר n, ואז מסמנים $A^{-1}=B$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:38, 3 במרץ 2012 (IST)

שאלה בהסתברות

מכונה פועלת בפעימות קבועות. בכל פעימה יש הסתברות של 0.25 לתקלה. העבודה של מכונה נפסקת לאחר התקלה השנייה (כלומר היא פועמת עד שבפעם השנייה מתקבל "הצלחה"=תקלה). מה היא תוחלת כמות הפעימות?

אם זה היה עד לתקלה הראשונה הייתי אומר "התפלגות גאומטרית- תוחלת היא 1/0.25=4 " אבל זה לא גאומטרי "רגיל". משהו מצלצל לי עם החוסר זיכרון, אבל לא בטוח זה קשור. 109.65.204.13 22:30, 2 במרץ 2012 (IST)

בוא ונחשוב רגע על ההתפלגות. הסיכוי שהמכונה תפסיק לעבוד אחרי פעימה בודדת הוא אפס. אחרי שתיים הוא רבע כפול רבע. אחרי שלוש זה הסיכוי ששתים מתוך שלוש הפעימות יהיו תקולות. דהיינו, שלוש כפול רבע כפול רבע. האם אתה מתחיל לקבל את הרושם?

לא ממש... 109.65.204.13 08:55, 3 במרץ 2012 (IST)

ההתפלגות הזו נקראת "בינומית שלילית", ואין שום צורך לחשב אותה כדי למצוא את התוחלת. הסברת מדוע תוחלת מספר הפעימות עד לתקלה הראשונה היא ארבע. אותו הסבר תקף גם למספר הפעימות מהתקלה הראשונה עד לשניה. עוזי ו. - שיחה 18:59, 3 במרץ 2012 (IST)

שאלה שניה

שאלה עוד יותר קלה: הסתברות להצלחה בניסוי היא 1/5. עושים 100 ניסויים בלתי תלויים. מה ההסתברות להצלחה ביותר מ-25 ניסויים מתוך כל ה-100? 109.65.204.13 11:09, 4 במרץ 2012 (IST)

רוצים שתשתמש בקרוב הנורמלי להתפלגות בינומית. עוזי ו. - שיחה 13:26, 4 במרץ 2012 (IST)

לפי מה יודעים מתי רוצים להשתמש בקירוב פואסוני ומתי בקירוב נורמלי? 14:32, 4 במרץ 2012 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך ניתן לצפות בהיסטוריית אתרים שמחקתי מהמחשב שלי?

בפיירפוקס ואינטרנט אקספלורר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אי אפשר. --84.229.216.186 10:08, 3 במרץ 2012 (IST)

"טוב שוער"

מאיפה בא הביטוי "טוב שוער"? 109.65.204.13 08:54, 3 במרץ 2012 (IST)

מזה שהשוער מונע גול, וצועקים לו "טוב שוער". (ברצינות, זאת התשובה) בלנק - שיחה 18:18, 3 במרץ 2012 (IST)

מילון רב-שפתי

שלום, אני צריך מילון אינטרנטי שאם אני מחפש איתו מילה הוא יתן לי את הפרשנות שלה בשפות רבות ומגוונות (כולל איך לאיית אותן באנגלית). תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסה את התרגום הרב לשוני של גוגל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסתברות נורמלית

אם $X=N(33.6,0.04)$ איך מחשבים את $P(23.6<X<24.6)$? 109.65.204.13 09:39, 3 במרץ 2012 (IST)

זה יוצא אפס ממש להערכתי. אתה בטוח שהתוחלת היא לא 23.6? 109.65.220.146 14:01, 3 במרץ 2012 (IST)

ממש אפס זה לא יכול לצאת. טוב, נניח לצורך הפישוט שהתוחלת של N היא 23.6. איך מחשבים את ההסתברות? 109.65.204.13 14:49, 3 במרץ 2012 (IST)

ממירים לציוני תקן ומשתמשים בטבלה של התפלגות נורמלית (שכן ההתפלגות המצטברת איננה פונקציה אלמנטרית ולכן את ערכיה מחשבים באמצעות קירובים נומריים שבדרך כלל מרוכזים בטבלה בכל ספר סטטיסטיקה בסיסי, ובטח היא מופיעה גם באינטרנט). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:31, 3 במרץ 2012 (IST)

נגיד יש לי את "פי" במדויק. מה צריכה להיות התשובה במונחים של מה אני מציב לתוך "פי" ומה מחסר ממה? 109.65.204.13 21:03, 3 במרץ 2012 (IST)

הדרכה: התוחלת היא $m=\mu$ וסטיית התקן היא $s=\sigma$. ציון תקן מוגדר להיות $Z=(X-m)/s$. חשוב מה צריך להיות התנאי ש-$X<x_{0}$ במונחי Z, כלומר: $Z<?$ והשלם את (?). בשלב השני, נניח שיש משתנה מקרי Y ונתונה פונקציית ההסתברות המצטברת שלו $F(y)=\mathrm {P} (Y<y)$ וחשוב כיצד לבטא את העובדה ש-Y גדול מ-$y_{1}$ אך קטן מ-$y_{2}$ באמצעות הפרש קבוצות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:39, 3 במרץ 2012 (IST)

מהיכן הגיע השם "כדור הארץ"?

הרי כדור הארץ הוא לא בדיוק כדור, וברוב שפות העולם קוראים לכוכב הקטן שלנו פשוט ארץ.. earth.. אז למה בעברית הושרש המושג "כדור הארץ"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניחוש - אולי זה בגלל ריבוי המשמעויות של המילה "ארץ" בעברית, והצורך לעשות בידול בינהן (ובמיוחד מארץ במובן של country. eman • שיחה • ♥ 15:21, 3 במרץ 2012 (IST)

א. אינני סבור שהמונח כדור-הארץ נולד מסיבות של הבחנה לשונית. נראה לי שהוא נולד בתקופה בה התברר שכוכב-הלכת שלנו הו כדורי, ולא מישורי (ספנות ומשלחות גילוי ארצות). העובדה שכדור-הארץ הינו פחוס התבררה הרבה יותר מאוחר, והמונח כבר נטבע והתקבל. יחד עם זאת, ההפרש בין הרדיוס בקטבים לבין הרדיוס בהקו המשווה אינו גדול דיו כדי להשפיע על האדם בחייו היומיומיים ובאסוציאציות הנובעות מהצרכים אלה.

ב. ההשוואה שלך איננה מדוייקת. לא רק הצורה Earth שגורה, אלא גם Planet Earth, כאשר Planet מקורו ביוונית, ומשמעו כוכב נודד. כל תרבות מפתחת אסוציאציות שונות המהוות, לעיתים, את הבסיס למונחים השונים.

ג. אגב, שים לב לקירבה הלשונית הגדולה בין בין Earth לבין ארץ, וביחוד לצורה הערבית שלו: ארצ'. שלושתם מאותו מקור אטימולוגי, מאכדית. בנצי - שיחה 13:22, 6 במרץ 2012 (IST)

לגבי ג: אתה חוזר על אותה טעות שעשית כאן. הצורות בעברית, בערבית ובאכדית התפתחו שלושתן ממקור משותף (משוער) - לא מאכדית אלא מפרוטושמית. גם הקשר בין earth לארץ וכו' מוטל בספק, וככל הנראה הדמיון מקרי. ‏nevuer‏ • שיחה 17:57, 8 במרץ 2012 (IST)

שמה של שושלת Artuqids הטורקית בעברית

איך קוראים בעברית לשושלת הטורקית ששלטה במזרח אנטוליה וצפון סוריה במאות ה-11 וה-12. ראו ערך בויקיפדיה האנגלית . תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:26, 3 במרץ 2012 (IST)

איפה אפשר לראות תמונה של ורידי היד והזרוע אחד לאחד?

איפה אפשר לראות תמ(ברשת) תמונה אנטומית של ורידי הזרוע והיד - "אחד לאחד" (תמונות זהות למציאות). 95.35.98.43 05:55, 4 במרץ 2012 (IST)

אפשר לנסות פה: [2]. אם אין שם, כדאי לנסות לחפש באטלסים וירטואליים. יש גם את הספר של גריי שפורסם ויש שם ציורים. גילגמש • שיחה 07:03, 4 במרץ 2012 (IST)

עוד אפשרות List of images in Gray's Anatomy: VII. The Veins#The veins of the upper extremity and thorax (Gray's s172). יוסי • שיחה 13:45, 4 במרץ 2012 (IST)

תצוגה אלקטרופורטית

יש לי ספר אלקטרוני עם מסך שחור לבן. קראתי את הערך ולא ממש הבנתי-

המכשיר צריך להפעיל שדה על מנת שהמסך יהיה לבן( נסמן "שחור ולבן" ולא "אפור חלש ואפור חזק")? כלומר הוא מבזבז אנרגיה כשהוא מציג תמונה לבנה ולא מבזבז שהוא כולו שחור?

הבנתי שאת רוב האנרגיה הוא מעבד כשהוא מעדכן מסך ולא בזמן שהוא על עמוד. אם לא "הופכים" עמודים, האם הספר מבזבז אנרגיה (לא מדבר על שעון שזה ממש זניח אלא רק על המסך עצמו). 79.176.216.146 14:26, 4 במרץ 2012 (IST)

הספר אינו צורך חשמל בשביל להציג משהו. יש שם קצת אלקטרוניקה שרצה לעיתים רחוקות (במונחים של אלקטרוניקה) למשל כדי לבדוק אם לחצת על כפתור כלשהוא. צריכת האנרגיה זהה למסך שחור ולמסך לבן. 212.29.231.179 16:08, 4 במרץ 2012 (IST)

ממה עשויות כריכות ספרים מסוג HardCover?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

'HardCover', בניגוד ל-'PaperCover' (כריכה רכה), היא כריכה קשה העשויה תוצרי נייר, בדומה לקרטון, אבל במבנה והרכב שונים. ראה כריכת ספרים. בנצי - שיחה 16:27, 4 במרץ 2012 (IST)

התפלגות משותפת

השאלה המקורית פה. אני לא מבין מה לא בסדר במה שאני עושה:

$cov(W,V)=EWV-EWEV={\begin{cases}EXY-EXEY&X>Y\\EYX-EYEX&X<Y\end{cases}}=0$

כי EXEY=EXY מכיוון שX,Y ב"ת. למה זה לא נכון?

ושנית- אני לא מבין מה הם עשו החל משני השורות הראשונות. לא את ה1 פחות ולא את ריבוע. מדוע זה ככה? 79.182.226.186 16:53, 4 במרץ 2012 (IST)

אתה עושה דברים שהיו גורמים שבץ לפילוסוף (משווה דבר שישנו לדבר שאיננו). ברר עם עצמך מה משמעות הביטוי שמשמאל לאפס. עוזי ו. - שיחה 17:43, 4 במרץ 2012 (IST)

אני מבין שאם הגעתי לשטות אז עישתי טעות בדרך. אבל מה לא בדסר במה שאני עשיתי? אני מקבל $cov(W,V)=EWV-EWEV$ לפי ההגדרה, ואז מפצל למקרים. או שX גדול מY ואז למקסימום שקוראו לו W עכשיו קוראים X ולמינימום קוראים Y או שהכל הפוך. אבל בשני המקרים אני מקבל $EYX-EYEX$. איפה הטעות? מה זה "הדבר שאיננו"? 79.182.226.186 18:07, 4 במרץ 2012 (IST)

אין משמעות ל"$EYX-EYEX$ כאשר X>Y". אפשר לדבר על תוחלת מותנית. עוזי ו. - שיחה 18:33, 4 במרץ 2012 (IST)

למי לפנות שיערוף לי את הראש אחרי שאני ימות?

קראתי כתבות שונות בעיתון שאנשים נקברים בטעות בעודם בחיים. אם אני רוצה שיערפו לי את הראש אחרי המוות, איך ניתן לעשות את זה? חשבתי על כרטיס אדי אבל אני בודק מה זה בדיוק אומר... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה איננה הכתובת המתאימה לקבלת ייעוץ בנוגע למנהגי קבורה (?) ביזאריים. אנא פנה לכירורג או לתליין מוסמך. ‏nevuer‏ • שיחה 21:16, 4 במרץ 2012 (IST)

זה היה מצחיק, חייב להודות. לא, כרטיס אדי לא מכזה אותך בעריפת ראש. אם יערפו לך את הראש בהיותך בחיים זה יחשב לרצח לכל דבר. אז אתה לא יכול לבקש את זה, כי המתות חסד לא חוקיות בארץ. Corvus,(שיחה) 21:18, 4 במרץ 2012 (IST)

תודה לכם על התגובות, כתבתי אחרי המוות, אחרי שאני מת אני מעוניין שיבצעו בי דבר כזה. לגבי כרטיס אדי, זה לא משנה לי אם יערפו לי את הראש או יתרמו איברים פנימיים מתוכי. השאלה אם בטוח יקחו ממני את האיברים הפנימיים? ואני מבין שזה עלול לעורר קצת צחוק השאלה, זה בסדר... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פנה לפיזיקאי הקרוב אליך, ובקש ממנו שיבנה לך מכונת זמן שתיקח אותך לצרפת של שנת 1793, אז תוכל למצוא בקלות פיתרון לבקשתך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:28, 4 במרץ 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הם לא עוסקים בזה, ואין זה תפקידם. יעודם הוא 'להציל' איברים ממי שכבר מת, תחת הגדרות פיזיולוגיות קפדניות, לטובת הצלת חיי אחרים או שיפור איכות חייהם. ישנן חברות פרטיות העוסקות בשריפת גופות ובקבורת או פיזור האפר. חברות אלה אינן עוסקות במה שאתה מבקש, ויתכן והדבר נמצא על גבול החוקי, בודאי כשאתה מבקש לוודא מוות. אגב, בסעודיה יש המתמחים בכך. בנצי - שיחה 21:34, 4 במרץ 2012 (IST)

בנצי תודה לך על העזרה. אני יכתוב שוב מה שאני מבקש למקרה שהשאלה לא היתה מנוסחת כראויי. אחרי שאני ימות, שרופאים שונים יקבעו לי מוות מוחי, גופני וכל מוות אחר, -ביחד-,שנייה לפני שיקברו אותי. אני מעוניין בווידוא נוסף למוות שלי. לא חשוב לי אם יערפו לי את הראש או יקחו ממני את הלב למטרת הצלת חיים. (אני מעדיף את השני). השאלה אם בטוח יקחו ממני איברים לאחר מותי אם אני חתום על כרטיס אדי (בהנחה שהמשפחה תאשר את זה). ואם לא אם ניתן לוודא את המוות שלי בדרך אחרת שהיא לא שריפת הגופה.

קראתי עוד כמה כתבות מהסוג הזה ולכן עלה לי הרעיון, כאשר מדובר בראש שלי ובגוף שלי ורק שלי בלבד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברוב מקרי המוות אין אפשרות לבצע תרומת איברים לצורך הצלת חיים, כלומר רוב החותמים על כרטיס אדי אינם תורמים איברים בפועל, עם זאת באפשרותך להפקיד צוואה לידי עורך דין התקפה משפטית, ובה תצווה על עריפת הראש לאחר המוות, יצויין שאקט כזה מנוגד להלכה היהודית המקפידה על כבודו ושלמותו של המת המובא לקבורה. טיפוסי - שו"ת 21:58, 4 במרץ 2012 (IST)

אין שום צורך לוודא את המוות לפני הקבורה, הקבורה כבר תעשה את העבודה ללא ספק. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:09, 4 במרץ 2012 (IST)

הוא רוצה למות מוות מהיר, ולא לגווע למוות באיטיות ובכאב בתוך הקבר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:12, 4 במרץ 2012 (IST)

מה דעתכם על תרימת האיברים למדע? איך התהליך נעשה בפועל? (במידה וזה לא נעשה לשם הצלת חיים דרך כרטיס אדי)

לווידוי על המוות לך לכומר. לווידוא המוות, אתה תמיד יכול לבקש בצוואה לא לקבור עד שבטוחים מאה אחוז שאתה מת, וגם הרעיון לבקש שיעקרו לך את הלב לתרומת איברים נשמע סביר יותר. כמו כן, אתה יכול לבקש לתרום איברים אחרים, ברר באיזה איברים יש מחסור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:12, 4 במרץ 2012 (IST)

המושג של השתלת ראש אינו נעשה בדרך כלל בבני אדם.

אבל כמו שציינו מעלי - אם תהיה מוכן לתרום בכרטיס אדי שלך איברים חיוניים אחרים, כמו לב או ריאות, תוכל גם להגשים את משאלתך וגם להציל אחרים. זה כדאי, לא? Danny-w • שיחה 22:25, 4 במרץ 2012 (IST)

ראשית, אתה יכול לפנות אלי, אם כי אני לוקחת תעריף יקר. שנית, נראה לי רעל יעשה את הפעולה ביתר יעילות, במקרה ומערכת הדם עדיין אכן פועלת. שלישית, אולי כדאי שתתאבד בעצמך מראש וזהו. רביעית, היה תרנגול אחד שחי זמן רב אחרי שכרתו לו את הראש. TZivyA • אהמ? • 22:27, 4 במרץ 2012 (IST)

אף רופא לא יסכים לבצע ווידוא הריגה. זה לא רק מנוגד לאתיקה רפואית אלא גם פלילי ממש( אם מטופל עדיין חי זה רצח. אם הוא מת אז אין צורך לחתוך את הראש בשביל לבדוק שהוא מת). אני בספק גדול שאם תרשום בצוואה שאתה מבקש להיקבר בנפרד מראשך מישהו יכבד את זה. אחרי הכל, קצת קשה למצוא מומחה לענייני עריפת ראשים לגופות מתות בארץ. אילו הייתי רופא מנתח לא הייתי מסכים לעשות "נתיחה לאחר המוות" כל כך ביזארית. Corvus,(שיחה) 22:31, 4 במרץ 2012 (IST)

זה מזכיר לי אנקדוטה שקשורה לעובדה שרק רופא מוסמך מבחינה חוקית לקבוע מוות. אדם אחד מתקשר למוקד המשטרה ואומר: "מצאתי מישהו מת ברחוב שלי, מה לעשות?" המשטרה: "רופא קבע שהוא מת?" האדם: "לא, אבל הוא 100% מת." המשטרה: "אם רופא לא קבע שהוא מת אז הוא לא מת מבחינה חוקית." האדם: "אבל הוא מת מת." המשטרה: "כל עוד רופא לא קבע את מותו הוא יכול להיות חי." האדם: "הוא בטוח לא חי, בטח לא כשהראש שלו נמצא במרחק 70 ס"מ משאר הגוף." בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:36, 4 במרץ 2012 (IST)

אני מכיר את הבדיחה מלמעלה קצת אחרת: הבן אדם מתקשר בהיסטריה למד"א, מודיע שיש ברחוב אדם מת, ומבקש שישלחו מישהו. נציג מד"א בטלפון אומר לו אותם דברים (שעד שרופא לא קובע - לא ניתן לקבוע את המוות), ומורה לו לעשות החייאה והנשמה. ואז המתקשר שואל - אבל לְמה לגשת קודם, לראש להנשמה, או לחזה להחייאה, כי הרי יש 3 מטרים מרחק ביניהם... . Danny-w • שיחה 23:07, 4 במרץ 2012 (IST)

הכי טוב שיכול להיות זה אם האיברים יתרמו בהסכמת הנפטר למדע במידה ולא נתרמו כבר דרך כרטיס אדי.

איך זה נעשה בפועל? רושמים את זה בצוואה ואיך מתקדמים משם? (מה המשפחה צריכה לעשות)

אם אני מבין את מה שמדאיג אותך, וזה פחד מלהקבר בחיים, כרטיס אד"י, למרות שהוא חשוב ומומלץ, לא יעזור לך, כי רק במקרים יחסית מעטים ומיוחדים לוקחים איברים להשתלה.

תרומת הגופה למדע יכולה להיות פתרון טוב, אבל עד כמה שקראתי בכלל מסכימים לזה רק מעל גיל מסויים (35, או 40).

אפשרות נוספת זה לצוות על שריפה של הגופה, דבר שאפשר לעשות בארץ בשנים האחרונות, ע"י חברת "עלי שלכת". eman • שיחה • ♥ 23:01, 4 במרץ 2012 (IST)

נדמה לי שכבר אי אפשר, מישהו הצית את הקרמטוריום שלהם ולא משתלם להם לבנות אותו מחדש. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:19, 4 במרץ 2012 (IST)

אגב, "וַיָקוּמוּ כָל אִיש חַיִל וַיֵלְכוּ כָל הַלַיְלָה וַיִקְחוּ אֶת גְוִיַּת שָאוּל וְאֵת גְוִיּת בָנָיו מֵחוֹמַת בֵית שָן וַיָּבאו יָבֵשָה וַיִּשְרְפו אֹתָם שָם". (שמואל א', ל"א, י"ב). 79.182.198.28 23:11, 4 במרץ 2012 (IST)

כל הכבוד על הציטוט הזה, המלמד שנוהגי הטיפול במת, ובקבורתו, אינם קבועים, כמו כל תחום דתי או תרבותי אחר, בניגוד ליומרה של האורתודוקסיה הרבנית, וביחוד, זו החרדית וזו השמרנית. אגב, הרעיונות הקבליים העומדים בבסיס הנורמות הדתיות הנוכחיות, באשר ליחס לגופת הנפטר ולטיפול בו, התפתחו רק לפני כ-700 שנה. בנצי - שיחה 00:28, 5 במרץ 2012 (IST)

רק שימו לב לפסוק מיד אחר זה: וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים. אם הם שרפו את הגופות למה ואיך בדיוק קברו אותם? פתרונות לרש"י ולשאר פרשני המקרא. טישיו - שיחה 03:05, 5 במרץ 2012 (IST)

מה הבעיה? בדיוק כמו המנהג היווני בעבר. בטמפרטורת האש הנמוכה יחסית שהשתמשו בה אז, אוּכּל רק הבשר, והעצמות נותרו שלמות פחות או יותר. AaronShapira - שיחה 16:19, 5 במרץ 2012 (IST)

זה אכן אחד ההסברים של המצודות דוד. טישיו - שיחה 21:31, 6 במרץ 2012 (IST)

יש התיחסות להצתה בערך, אבל כתוב שם גם שחודשה הפעילות. eman • שיחה • ♥ 02:55, 5 במרץ 2012 (IST)

בכל מקרה, אפשר לבקש שיקברו לך את הלב בנפרד מהגוף. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:38, 5 במרץ 2012 (IST)

כדורים בכדים

יש לי בכד כדור 1 לבן וN שחורים. אני מוציא מתוכם K כדורים ללא החזרה כך שK<N. ולאחר מכן מוציא עוד אחד ובודק את צבעו. מה ההסתברות שהכדור האחרון הוא שחור?

התשובה אמורה לצאת $N/(N+1)$ , אבל אני מקבל $(N-K)/(N+1-K)$. איך הייתם פותרים את זה? 79.182.198.28 22:57, 4 במרץ 2012 (IST)

ההסתברות לכדור לבן היא: $1/(N+1)$. ההסתברות לשחור היא המשלים. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 23:19, 4 במרץ 2012 (IST)

יכולה לפרט יותר? 79.182.198.28 23:34, 4 במרץ 2012 (IST)

יש N+1 כדורים. ההסתברות להוצאת כדור נתון בפעם ה-k שווה ל- $1/(N+1)$. בפרט, ההסתברות להוצאת הכדור הלבן בפעם ה-k שווה ל-$1/(N+1)$. ההסתברות להוצאת כדור שחור בפעם ה-k היא אחד פחות ההסתברות להוציא כדור לבן. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 23:39, 4 במרץ 2012 (IST)

עומסי תנועה בגוש דן

האם יש אתר אינטרנט או משהו אחר שבו מסוכם המידע על עומסי תנועה, לא בזמן אמת אלא דפוסים שחוזרים על עצמם לאורך זמן (נניח, בשעות הבוקר בכיוון דרום ממחלף א למחלף ב וכדומה)? תודה רבה. Gidip - שיחה 23:09, 4 במרץ 2012 (IST)

ניתן לראות תנועה בשידור חי או תנועה לפי יום שעה באתר זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן לקבל עדכון [3] דרך אפליקצית Waze--פו-איי - שיחה 10:37, 9 במרץ 2012 (IST)

מדוע ילדים כה רבים, לפחות בארץ, סולדים מאד מתמטיקה?

האם יש להאשים את שיטות ההוראה המקובלת למתמטיקה בבתי הספר? יכול להיות שלמרות השיפור מבעבר, גם היום המורים עדיין לא מצוידים בטכניקות המתאימות להעביר לכלל הילדים את המידע איך לפתור תרגילים בסיסיים ואז הדבר הולך ומתפתח לבעיות חמורה מתמטיות?, האם זו הבעייה? או שמא רובנו המוחלט דיסנומרים ודיסקלקולים, סוגיה בגנטיקה של אוכלוסיות, ואיך אפשר להתקדם בנושא?.. תודה.

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מישהו פרסם לא מזמן בככר העיר ראיון בנושא עם מזכיר האיגוד הישראלי למתמטיקה בנושא קרוב מאוד לנושא זה. נסה/י לחפש בארכיונים שם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:33, 5 במרץ 2012 (IST)

שיפור מבעבר?!

אם כבר, מגפת הבחינות למיניהם, וההתמקדות באחוזי ההצלחה בהם, רק דירדרה את לימודי המתמטיקה. eman • שיחה • ♥ 02:54, 5 במרץ 2012 (IST)

לפי הקורס בהיסטוריה של העולם של ההסטוריון ד"ר יובל הררי, האדם לא התפתח, מבחינה אבולוציונית, להשתמש במתמטיקה. המתמטיקה התפתחה בדיוק כדי לתת פתרון לבעיות שצצו במהלך ההתפתחות התרבותית מהר מידי בשביל שהאבולוציה תספיק לתת לנו את הכלים להתמודד איתן. לדעתו, בתי הספר כופים על האדם לזנוח את צורת החשיבה הטבעית שלו והחליף אותה במתמטיקה. זו הסיבה, לדעתו, שרוב האנשים לא אוהבים מתמטיקה. משה פרידמן - שיחה 03:07, 5 במרץ 2012 (IST)

כמי שתיעב מתמטיקה במהלך בית הספר אני יכול לומר זה בגלל החומר שבוחרים ללמד ובגלל מהות הלימודים שהיא לימודים לקראת בחינה ולא לימודים כדי לדעת. אני למדתי 4 יח"ל מתמטיקה, ואף פעם לא הבנתי מה רצה המשורר כאשר החליט ללמד נגזרות.. כל מה שיש בזה היא טכניקה.. אף פעם לא הסבירו מה המהות שמאחורי הדבר, ואפשר לתת עוד המון דוגמאות כאלה. יש במתמטיקה הרבה ידע - ידע שלא מלמדים בכלל, השיעור במתמטיק הוא פשוט לפתור תרגילים בכמויות, אין שום עומק במקצוע הזה. כשהחלטתי ללמוד לתואר בהנדסה מאוד חששתי מהמתמטיקה - חשש שהיה מאוד לא מוצדק.. כשמלמדים אותך איך לחשוב ומסבירים לך את התאוריה החומר הופך למאוד ברור והגיוני. לצערי בחינת הבגרות במתמטיקה לא רק שהיא לא מכינה לקראת לימודים אקדמאיים היא גם עושה הרבה נזק, קשה להתנער מדרך החשיבה שהנחילו בתיכון.. היה עדיף אם היו בוחרים 2-3 נושאים במתמטיקה ו"תוקפים" אותם מהיסוד, במקום ללמד 8000 נושאים ברמה נמוכה מאוד.

כי הוראה זה המקצוע הכי דפוק בארץ, אבל לימוד מתמטיקה זה אומנות. לא משתלם לטובים ללמד מתמטיקה, וזה התוצאה. TZivyA • אהמ? • 19:50, 5 במרץ 2012 (IST)

יקום מחזורי

התיאוריה של יקום מחזורי, האם היא נחשבת הטופ של תיאוריות הרב-יקום?, מדוע רבים-לכאורה המדענים המאמינים בה בקיצוניות? הרי למיטב ידיעתי, אין לה הוכחה כלל וכלל, לא במישורין ולא בעקיפין, ואולי אני טועה. אם אני לא טועה, למה להעדיף אותה על סמך אחרת? מה רע באחרות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, העדפה או דחיה של תאוריות מדעיות נעשית, בדרך כלל, על בסיס תצפיות ולא העדפות אישיות של מדענים. לגוף השאלה, המדענים לא מאמינים בתאוריה של יקום מחזורי בקיצוניות. בעבר נעשו מאמצים רבים למדידת צפיפות החומר-אנרגיה ביקום, שהיא זו שתקבע האם היקום עתיד לפעום באופן מחזורי, לקפוא על שמריו או להתפשט בקצב הולך וקטן. כיום כבר די ברור מתצפיות שאף אחת משלושת האפשרויות לא נכונה. מה שנראה מהתצפית הוא שהיקום הולך ומתפשט בקצב מואץ. על פי הידע הקים היום המשמעות של זה הינה שהיקום איננו מחזורי. משה פרידמן - שיחה 18:35, 5 במרץ 2012 (IST)

משפטך הראשון ידוע לי, זה פשוט הרושם שלי מהלהט אליו מדענים מסוימים נכנסים כשהאפשרות שלא מועלת. תואיל לפרט במעט ובפשטות מדוע עצם ההתפשטות המהירה סותרת את השערת היקום המחזורי? תודה.

התפשטות מהירה לא סותרת- התפשטות מואצת (הולכת ונהיית מהירה) סותרת. הסיבה לכך היא פשוטה, ההנחה שהתפשטות תיעצר נובעת מכך שהייתה אנרגיה ראשונית שגרמה להתפשטות החומר, אבל כח המשיכה יעצור בשלב מסויים את התנופה הזו. הדבר דומה לחפץ שאזרוק מידי לכיוון מעלה, אם מהירותו תהיה נמוכה ממהירות המילוט של כדור הארץ, בשניה הראשונה מהירותו תהיה כמעט קבועה (וודאי שאין לו יכולת להאיץ) ולאחר מכן מהירותו תואט עד שהוא ייעצר. כשאנחנו רואים כשהיקום מאיץ את ההתפשטות משמעות הדבר שיש גורם שכל הזמן גורם ליקום להתפשט ומילא אין אפשרות שכח הכבידה יעצור את ההתפשטות (זה הסבר פופולרי, אבל קרוב לאמת).החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 08:04, 7 במרץ 2012 (IST)

משה, העדפה או דחיה של תאוריות מדעיות מושפעת במידה רבה מאוד, עד כדי קיצוניות לעתים, משיקולי סימטריה או אלגנטיות. תאוריות רבות (כגון אלו שעוסקות במימדי היקום וכו') נבנות מלכתחילה על שיקולי סימטריה ולאו דווקא על סמך תצפית, שלא תמיד קיימת ולעתים ניתנת להסברים רבים שאינם אלגנטיים. אז לפחות במידה מסוימת מדענים מעדיפים תאוריות אלגנטיות על פני תאוריות לא אלגנטיות גם כאשר שתיהן תקפות ומסוגלות להסביר את הנתונים הקיימים, כלומר על סמך העדפות אישיות. ואני מדבר כמובן על תאוריות מדעיות ולא כאלה שעוסקות בעזים בלתי-נראות. --אלעזר - שיחה 14:47, 7 במרץ 2012 (IST)

הסתברות, שאלה של "איך עושים"

אני יודע שפה לא אוהבים שאלות של "איך עושים את זה". אבל זאת שאלת הבנה.

נתונה לי צפיפות של ו"א: $f_{X,Y}(x,y)=x+y+1$ כאשר $0\leq y\leq x\leq 1$. אני נשאל לחשב את $P(X^{2}>Y)$. איך בכלל ניגשים לשאלה הזאת? נגיד אני מגיד U=X^2 ואז מקבל צפיפות של XU, אבל אני עדיין לא מבין איך ממשיכים. אשמח לעזרה. 79.181.228.36 19:54, 5 במרץ 2012 (IST)

ההסתברות היא האינטגרל של פונקציית הצפיפות על פני התחום הרלוונטי. במקרה הזה, $\int _{0}^{1}\int _{0}^{x^{2}}(x+y+1)dydx$. עוזי ו. - שיחה 14:21, 6 במרץ 2012 (IST)

החישוב עצמו טריוויאלי. אני רק לא מבין את הרעיון. הסתברות היא אינטגרל על צפיפות על כל המישור XY. הצפיפות שונה מאפס רק במשולש הנתון. למה $X^{2}>Y$ גורם לנו לעשות את אינטגרל עם גבולות $\int _{0}^{1}\int _{0}^{x^{2}}dydx$? 79.181.228.36 17:14, 6 במרץ 2012 (IST)

ההסתברות לכך שהזוג (X,Y) יהיה בתחום D שווה לאינטגרל של פונקציית הצפיפות על פני התחום הזה. אם התנאי היה למשל Y<X^2/8, היית מחשב את האינטגרל $\ \int _{0}^{x^{2}/8}\cdots dy$. עוזי ו. - שיחה 17:34, 6 במרץ 2012 (IST)

חוסר חוש הומור

האם קיים בעולם אדם חסר חוש הומור? לא איזה אוטיסט או בעל תסמונת דאון או כל בעיה קשה אחרת שלא מאפשרת תקשורת עם העולם החיצוני (הסתייגות, ראיתי בעל תסמונת דאון עם חוש הומר לא רע).

אני שואל על אנשים "תקינים" שמתקשרים עם הסביבה ואין להם שום חוש הומר. אני מכיר אנשים עם חוש הומור פגום מאוד, שמתקשים להבין בדיחות פשוטות או אנשים מאוד רציניים שהומור מרגיז אותם, אבל גם הם "נתפסים" צוחקים מדי פעם, פשוט על דברים אחרים. ראיתי גם כאלה שלא צוחקים בקול רם, אבל מבינים בחידות.

לא על כל זה אני מדבר, אלא על אדם שבכלל לא מבין הומור. שאין לו את ה"איבר הזה". האם קיים? 79.181.228.36 20:39, 5 במרץ 2012 (IST)

מסלולי המראה/נחיתה

בויקיפדיה מקפידים להדגיש בערכי שדות התעופה השונים האם מסלול ההמראה הינו מבטון או אספלט. האם מבחינת כלי הטייס או מכל בחינה אחרת יש לכך משמעות...? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. משטח בטון הינו עמיד יותר לאורך זמן (מתפורר פחות), ולכן, מתאים יותר למטוסים כבדים. עיין במסלול טיסה.

ב. מידת החיכוך שונה, מה שמשפיע על מרחק העצירה של המטוס. בנצי - שיחה 02:13, 6 במרץ 2012 (IST)

גם סיבי שריר חוץ כישוריים וגם תוך כישוריים מורכבים מסיבונים?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אתה קורא סיבונים ? myofibrils ? בנצי - שיחה 02:13, 7 במרץ 2012 (IST)

כן!

התפלגות מעריכית

אם $X\sim exp(\lambda _{x})$ וגם $Y\sim exp(\lambda _{y})$. מה ההסתברות לכך ש-X>Y?

79.181.228.36 13:46, 6 במרץ 2012 (IST)

חשב את $\ \int _{0}^{\infty }\int _{y}^{\infty }f_{X}(x)f_{Y}(y)dxdy$, שהוא האינטגרל של הצפיפות המשותפת על-פני התחום שבו אתה מעוניין. עוזי ו. - שיחה 22:34, 8 במרץ 2012 (IST)

דתות בישראל

האם נכון לומר שמדינת ישראל מקודשת ל-4 דתות: יהדות, נצרות, אסלאם והדת הבהאית ? תודה--Haya831 - שיחה 19:14, 6 במרץ 2012 (IST)

לא, רק ל-3 הראשונות, מאחר והאחרונה היא נגזרת של הזרם השיעי, לפחות היסטורית. נא עייני בערך דת זו. בנצי - שיחה 02:21, 7 במרץ 2012 (IST)

מדינת ישראל מקודשת במובנים שונים רק לזרמים מסויימים ביהדות; התשובה לגבי ארץ ישראל מסובכת יותר. עוזי ו. - שיחה 03:05, 7 במרץ 2012 (IST)

בנצי, הערתך לגבי הבהאים איננה נכונה. זאת דת נפרדת והיא קדושה למאמיניה בשל קבורת ראשיה. Shannen - שיחה 07:36, 7 במרץ 2012 (IST)

לומר שהדת הבהאית היא חלק מהאיסלם, זה בערך כמו לומר שהנצרות היא חלק מהיהדות. הבאביזם היה כת באיסלם, אבל בהאא אוללה שינה את כל הדת, הפך אותה לדת דמויית נצרות- נטולת כמעט מצוות מעשיות, ובעלת מסרים אוניברסליים. לגבי עצם השאלה, ארץ ישראל קדושה ליהודים. לנוצרים היא מקום בעל חשיבות דתית אבל אין ממש אצל הנוצרים עניין של אדמה קדושה. לחלק מהמוסלמים יש את הר הבית שהוא מקום קדוש לאיסלם (לחלק מהמוסלמים "אל אקצה" המוזכר בקוראן הוא בנג'ף, עיראק) ארץ ישראל אינה קדושה לאיסלאם יותר מכל ארץ אחרת בעולם. האיסלאם מחלק את העולם לשני חלקים- אדמה שתחת שליטת המאמינים, ואדמה שתחת שליטת הכופרים. חובת הג'יהאד מוטלת על כל מוסלמי לשחרר את הארצות הכבושות. ברבות הזמן המוסלמים למדו איך לנצל את הלאומיות כדי לתת לגיטימיות לג'יהאד. לבהאים גם יש מקומות קדושים בארץ אבל אי אפשר לומר שארץ ישראל קדושה להם.

בקיצור- ארץ ישראל קדושה ליהודים, בעלת חשיבות דתית לנוצרים, יש בה מקומות קדושים לחלק מהמוסלמים והיא חלק מכדור הארץ ועל כן חובת המוסלמים לכבוש אותה ויש בארץ מקומות קדושים לבהאים. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 08:20, 7 במרץ 2012 (IST)

לא מדויק בכלל. מקומות רבים בארץ ישראל קדושים לנוצרים (לא סתם "בעלי חשיבות דתית") ואין שום קשר בין קדושת הארץ לחובת הפצת האסלאם. דניאל • תרמו ערך 08:30, 7 במרץ 2012 (IST)

אתה צודק. יש מקומות בעלי קדושה לנצרות בארץ. התכוונתי לומר שבנצרות (בניגוד לאיסלאם והבאהיזם) יש חשיבות גם לארץישראל כולה ולא רק למקומות ספציפיים. אכן אין קשר בין קדושת הארץ לחובת הפצת האיסלאם, התכוונתי להסביר מדוע פעמים רבות קוראים המוסלמים למלחמת קודש על ארץ ישראל. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 10:24, 7 במרץ 2012 (IST)

אפילו בערך ירושלים כתוב בפסקה השנייה "העיר מקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות: היהדות, האסלאם והנצרות" ולפי מה שידוע לי ירושלים נמצאת בשטח מדינת ישראל ככה שהנה,ל3 הדתות הראשונות המדינה הזו בטוח קדושה ובקשר לדת הבהאית המרכז העולמי של הבהאים נמצא בחיפה וזוהי גם כן עיר בתחומה של ישראל,וכמו כן עכו ששם גם נמצא מרכז שלהם נמצאת גם היא בשטח ישראל--Haya831 - שיחה 11:03, 7 במרץ 2012 (IST)

(בדומה להערתו של עוזי), שימי לב, שכשאומרים שם העיר מתכוונים למשהו כמו "חלקים מהשטח בו נמצאת ירושלים המודרנית", הרי גבעת שאול לא קדושה לאף אחד. "המדינה" (הגוף השלטוני) בוודאי אינה קדושה לאיסלאם ולנצרות, אלא רק חלקים מהאדמה עליה היא שולטת. מהערתך נדמה שגם עיריית ירושלים, עיריית חברון או עיריית נצרת (העייריה, הגוף השלטוני, ולא השטח) קדושים. --איש המרק - שיחה 17:23, 7 במרץ 2012 (IST)

קרינה של שלט טלויזיה

שלום, אם כיוונתי את השלט לעין ולחצתי עליו כך שהרקינה ממנו יוצאת לי לעין, האם זה יכול לפגוע לי בעין? כי אני חושב שיש השפעה אחרי הרבה זמן. תודה, מני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלט רחוק משדר קוד בתדר של תת-אדום. זהו תחום תדרים בטוח לגמרי לעין ולכל רקמה אחרת, במקרה שמדובר בהספק נמוך. והספק הקרינה של שלט הוא נמוך מאוד (יכול לפעול על זוג סוללות AA במשך מספר חודשים). אין שום צורך לדאוג. אז זאת, לא מומלץ לעשות ניסויים על עצמך. Corvus,(שיחה) 21:23, 6 במרץ 2012 (IST)

תודה! מני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ד"ר אחמד טיבי

בערך אחמד טיבי מובא שהוא לא סיים את התמחותו בגינקולוגיה. אם כן מהו תחום עיסוקו הרפואי הרשמי? זאת ועוד: אם הוא אינו גינקולוג מורשה, אם כן כיצד הוא טיפל בישראליות צעירות רבות שבאו למרפאתו הפרטית לביצוע הפלה? גרש - שיחה 08:24, 7 במרץ 2012 (IST)

בניסוח כללי יותר: מהן הפרקטיקות הרפואיות שאותן רשאי לבצע רופא חסר מומחיות, ומהן הפרקטיקות הרפואיות שרק מומחה רשאי לבצען? דוד שי - שיחה 08:26, 7 במרץ 2012 (IST)

"חסר מומחיות"? שמא יש לומר "חסר התמחות"? גרש - שיחה 08:29, 7 במרץ 2012 (IST)

התמחות לא בהכרח מובילה לתואר "מומחה". בשביל זה יש לעבור מבחן. יש כאלה שעברו התמחות, אך נכשלו במבחן. גילגמש • שיחה 08:46, 7 במרץ 2012 (IST)

אאל"ט הוא היה רופא בבית היולדות של הסהר האדום (שאין עליו ערך אך הוא חלק מבית החולים אל-מקאסד). החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 10:34, 7 במרץ 2012 (IST)

ולשאלה הכללית, כל רופא רשאי לבצע כל פרוצדורה או להמליץ על כל טיפול. כך היה החוק ב-2005, ייתכן ושונה מאז אך זה לא סביר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:29, 8 במרץ 2012 (IST)

k-אלגברה

יהי k שדה סגור אלגברית ו-A חוג קומוטטיבי עם יחידה. נרצה להגדיר k-אלגברה. בסיכומי הרצאה ראיתי את ההגדרה הבאה:

• k-אלגברה A היא הומומורפיזם $\phi _{A}:k\to A$ ששונה מאפס אם ורק אם A שונה מאפס.

ההגדרה הזאת לא נראית לי הכי הגיונית, כי לכאורה k-אלגברה היא הרחבה של k ולכן מבנה אלגברי גדול יותר. השאלה היא האם ההגדרה הזו נכונה או שההגדרה הנכונה היא:

• k-אלגברה A היא הומומורפיזם $\phi _{A}:A\to k$ ששונה מאפס אם ורק אם A שונה מאפס.

MathKnight-at-TAU - שיחה 12:08, 7 במרץ 2012 (IST)

הומומורפיזם שאינו אפס משדה, הוא תמיד חד-חד-ערכי. לכן ההגדרה הראשונה למעשה מספקת שיכון של השדה בתוך האלגברה. בדרך כלל דורשים שיכון למרכז דווקא. ההגדרה השניה מניחה את קיומה של העתקה אל השדה, כדוגמת העקבה. העתקה כזו לא תמיד קיימת (וע"ע אלגברת פרובניוס). עוזי ו. - שיחה 12:29, 7 במרץ 2012 (IST)

תוחלת

שאלה: מה תוחלת מספר הפאות שלא מתקבלות בכלל ב6 זריקות קובייה?

הגדרתי משתנה Xi שמקבל 1 (לא התקבל ) בהסתברות 5/6 ו0 בהסתברות 1/6. ומשתנה X=X1+X2+...+X6

זה המקסימום שהגעתי אליו... חשבתי לחבר חולות, אבל אז אני מקבל שטות (תוחלת 5 לא הגיונית). 79.179.227.184 12:21, 7 במרץ 2012 (IST)

המשתנה שהגדרת סופר את הסיכוי שפאה i לא תתקבל בהטלת קוביה אחת. חשב באותו אופן את הסיכוי שהיא לא תתקבל ב-6 הטלות. עוזי ו. - שיחה 12:30, 7 במרץ 2012 (IST)

התפגלות נורמלית- להבין פעם אחת ולתמיד

תרגיל במילים פשוטות- מגרילים באופן אחיד 12 מספרים שונים ובלתי תלויים בין 0 ל10 וסוכמים על כולם. מה ההסתברות שהסכום קטן מ55?

בתרגיל נרמז על הגבול המרכזי, אז אני הופך את זה למשתנה נורמלי $S\sim (5*12,10^{2})$ ואז מציב ככה: $P(S<55)=\Phi ((60-55)/10)=\Phi (0.5)=0.69$

התשובה הנכונה היא 0.31 (כלומר המשלים של התשובה שלי). למה? מה לא בסדר במה שאני עשיתי? 79.179.227.184 13:36, 7 במרץ 2012 (IST)

צ"ל 55-60 ולא 60-55. עוזי ו. - שיחה 14:02, 7 במרץ 2012 (IST)

צודק. ועוד דבר חשוב להבנה- אם $S\sim (0,5^{2})$ אז למה $P(-5<S<5)=2\Phi (1)-1$ (ה1 ברור.לא ברור כל היתר). 79.179.227.184 21:19, 7 במרץ 2012 (IST)

משום ש- $\ P(-5<S<5)=P(S<5)-P(S<-5)=P(S<5)-P(S>5)=P(S<5)-(1-P(S<5))$. עוזי ו. - שיחה 21:52, 7 במרץ 2012 (IST)

צאצאים ודמיון

מדוע לעיתים צאצא א' דומה יותר לאביו וצאצא ב' דומה יותר לאימו?
הרי גם צאצא א' וגם צאצא ב' מקבלים באקראי 50% בקירוב מהחומר התורשתי של כל אחד מהוריהם.
אומנם כל ילד לא מקבל את אותם 50% מכל הורה אך מה גורם לצאצא מסויים להיות דומה יותר לאחד מהוריו? הרי לא ייתכן שכל האללים שהוא מקבל מההורה שאליו הוא דומה הם דומיננטים ביחס לאללים של ההורה השני. איש השלג - שיחה 14:18, 7 במרץ 2012 (IST)

אין צורך בכך. צריך רק שהגנים הדומיננטיים לגבי קביעת הדמיון על פי העין האנושית - צבע שיער, צבע עיניים וכו' - יהיו שייכים לאחד ההורים. הדמיון הוא סובייקטיבי מאוד בכל מקרה, ובוודאי לא מושפע מכל מאגר הגנים - ייתכן שמדובר אפילו בקבוצה קטנה מאוד של גנים. --אלעזר - שיחה 14:39, 7 במרץ 2012 (IST)

דמיון בין אנשים לא מסתכם בצבע שיער או צבע עיניים, למעשה אלו הם מהמאפיינים השוליים ביותר. אפשר ששני אנשים יהיו בעלי צבע עיניים וצבע שיער זהים ולא יגלו כלל דמיון בתווי פניהם ובמאפייני דמיון אחרים. איש השלג - שיחה 20:52, 7 במרץ 2012 (IST)

הנקודה היא שדמיון (חזותי) בין אנשים, בפרט בין פנים, מושפע על ידי חלק זעיר ממאגר הגנים. לדעתי. --אלעזר - שיחה 20:58, 7 במרץ 2012 (IST)

ואפשר להוסיף את הנטיה של אנשים להחליט "דומה יותר ל" באופן חד, כאשר הדמיון הוא יותר מעומעם. --אלעזר - שיחה 21:00, 7 במרץ 2012 (IST)

מבנה החאן העתיק בלוד

החאן של לוד

א. היכן ממוקם החאן שאת חזיתו רואים בתמונה המצורפת ? האם במתחם שרידי החאן/ים הממוקם/ים סמוך לתחנה המרכזית ?

ב. אני גם מחפש פרטים של חוקרים / ארכיאולוגים המתמחים בחאנים מהתקופות השונות. תודה, פורים שמח, בנצי - שיחה 23:20, 7 במרץ 2012 (IST)

חאן אל-חילו (החאן המתוק) שוכן במרכזה של העיר לוד העתיקה, מצפון מזרח לכנסיית סנט ג'ורג'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. תודה על המידע. ב. רצוי לחתום בסוף התגובה - כך מקובל, וכך גם מצויין בראש עמוד זה; אבל, בעיקר, נעים הרבה יותר לנהל שיח עם מישהו מזוהה, מה שגם מאפשר לפנות אליו בצורה מסודרת, ולא רק בצורה של גיחה מזדמנת (קוראים לזה תיעוד). ג. אשמח לקבל תשובה לגבי הסעיף השני בפנייתי. בנצי - שיחה 16:10, 8 במרץ 2012 (IST)

זיהוי מבנים היסטוריים בעיר העתיקה

א. הקישור שלהלן מציג תמונה של לוד העתיקה, כנראה ממש בסמוך לכיבושה ב-1948. האם יש למישהו מושג לגבי זיהויים של שני המבנים הגדולים, עם הכיפות הבולטות (גם en:dome) בחלקים האחוריים של התמונה ? לא נראה לי שמדובר במסגדים, על אף שהם מועמדים 'טבעיים', משום שהם נעדרי צריחים, או שמא אלה נהרסו במהלך הקרבות, ושוקמו מאוחר יותר, למראה שלהם היום ?

ב. שאלה טכנית: הקישור שיצרתי בסעיף הקודם הפך למספר מסוגר ([4]) מבלי שהגדרתי אותו כ'הערת שוליים' - האם זה נוהל אוטומטי חדש עבור קישורים ? תודה, בנצי - שיחה 19:47, 8 במרץ 2012 (IST)

(לגבי ב' - תיקנתי. זה קרה כי השמטת את הרווח בין ה-URL לטקסט הקישור). ‏nevuer‏ • שיחה 22:55, 8 במרץ 2012 (IST)

הייתי בטוח שהכנסתי רווח, מה שאומר שאף פעם לא מזיק להחזיק בצד זוג נוסף של עיניים. תודה, בנצי - שיחה 23:23, 8 במרץ 2012 (IST)

יין מתוק

האם יש אמת בטענה שהשתכרות מיין מתוק מעלה את הסיכוי להקיא? אם כן: מדוע? נ"מ • שיחה • י"ד באדר ה'תשע"ב • 02:08, 8 במרץ 2012 (IST)

מסתבר כי

הרב לואיס יצחק רבינוביץ, שהיה סגן ראש עיריית ירושלים, ולפני כן, טרם עלייתו ארצה, שירת כרב הצבאי הראשי של החיילים היהודים ששירתו בארמיה ה-8 הבריטית, בצפון אפריקה ולאחר מכן, במלחמת העולם ה-2, הוא גיסו של מי שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון במדינת ישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג. האם יש מי יודע יותר פרטים על קשר זה, כלומר, מי נישא לאחותו של מי ? בנצי - שיחה 02:18, 8 במרץ 2012 (IST)

ב-1917 נישא יצחק הלוי הרצוג לשרה (לבית הילמן) [11]. כך כתוב בוויקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. תודה, ראיתי זאת. אבל אני מחפש פרטים אודות הקשר ביניהם. אמנם זה אומר שהרב רבינוביץ נשוי, ככל הנראה, לאחות הרב הרצוג, אבל אני מחפש מידע 'סגור'. ב. רצוי לחתום בסוף התגובה - כך מקובל, וכך גם מצויין בראש עמוד זה; אבל, בעיקר, נעים הרבה יותר לנהל שיח עם מישהו מזוהה, מה שגם מאפשר לפנות אליו בצורה מסודרת, ולא רק בצורה של גיחה מזדמנת (קוראים לזה תיעוד). בנצי - שיחה 16:45, 8 במרץ 2012 (IST)

איך מעלים תמונה לויקי?

אם אני כותב ערך, איך אני מעלה לו תמונה? למה זה לא פשוט כלכך ע"י Upload? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמשים רשומים יכולים להעלות תמונות באמצעות הלינק "העלאת קובץ לשרת" בתיבת הכלים שבצד ימין. ההרשמה לויקי היא חינמית ואינה דורשת מתן פרטים מזהים, ניתן להירשם בעזרת הלינק שנמצא בפינה השמאלית העליונה של המסך. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:21, 8 במרץ 2012 (IST)

יחסים בין משתנים מקריים

שאלה ראשונה

אם $X\sim U[0,3],Y\sim U[1,5]$ אז מה ההסתברות ש:

1. $P(X>Y)$
2. $P(max(X,Y)<3.5)$

איך עושים את הדברים האלא? 79.177.228.252 10:34, 8 במרץ 2012 (IST)

בשני המקרים המאורעות מתארים תחום בתוך המלבן $\ [0,3]\times [1,5]$. זהה את התחום וחשב את השטח שלו. עוזי ו. - שיחה 22:32, 8 במרץ 2012 (IST)

איך עושים את המקסימום? בראשון מציירים את הקו X=Y ומסתכלים על השטח מתחתיו בתוך המלבן. איך "מציירים" מקסימום קטן מ3.5? 79.179.200.111 23:39, 8 במרץ 2012 (IST)

המקסימום של שני מספרים קטן מ-M אם ורק אם שני המספרים קטנים מ-M. דניאל • תרמו ערך 23:51, 8 במרץ 2012 (IST)

שאלה שנייה

אם נתונה לי צפיפות של $f_{X,Y}$ וטרנספורמציה $U=f(X,Y),V=g(X,Y)$ איך אני מוצא את הצפיפות $f_{U,V}$ ? 79.177.228.252 10:47, 8 במרץ 2012 (IST)

עליך לבצע החלפת משתנים של האינטגרל הכפול, כלומר לחלק את הצפיפות הנתונה ביעקוביאן של הטרנספורמציה. זה תהליך פשוט, שקל יותר להבין אחרי שרואים כמה דוגמאות. עוזי ו. - שיחה 22:31, 8 במרץ 2012 (IST)

למה יש מסכי נגיעה שדורשים שני סוגי

למה יש מסכי נגיעה שדורשים שני סוגי חיבור שונים לכרטיס המסך, לצד החיבור ל-USB ולרמקולים? אני מבין שה-USB זה בשביל הפונקציה שמחליפה את העכבר (ומבין את החיבור של הרמקולים) אבל למה שני סוגים שונים של חיבורי מסך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מכיר אבל, דורשים? אולי מאפשרים? עדיין בחופשה, שמוליק - שיחה 12:10, 8 במרץ 2012 (IST)

זו שאלה פרקטית. תרמתי לבית הספר של הבן שלי מסך מגע שעבד היטב אצלנו בבית. למסך המגע יש ארבעה חוטים. שניים מהם מיועדים לכרטיס המסך של המחשב. אלא שלמחשב שבבית הספר יש יכולת לחבר אל כרטיס המסך רק אחד מהם. כתוצאה מזה, המסך עובד כמסך רגיל ולא כמסך מגע. אפילו שה-USB כן מחובר. מה לעשות? לקנות כרטיס מסך חדש לבית הספר? לחפש דרייבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לתשובה רצינית נראה לי שרצוי לציין לפחות את דגם המסך, לי זה נשמע יותר כמו בעיית דרייברים ו\או הגדרות. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:19, 8 במרץ 2012 (IST)

מחשב חושב יותר מדי

יש לי איזו תופעה מוזרה במחשב. כל חצי דקה בערך הסמן של מתחלף לסמן עם אנימציה של "מחשב חושב" (סמן רגיל רק עם גלגל מסתובב לידו). וככה זה נמשך כבר יום שלם. למה זה יכול להיות? 79.181.226.134 17:43, 8 במרץ 2012 (IST)

ניסית לאתחל את המחשב? 46.117.165.190 17:58, 8 במרץ 2012 (IST)

ברור. מסתבר שהוא כל פעם מדליק תוכנה של HP שמחפשת מדפסת רשת. זה מה שמציק( כשאני מכבה אותה דרך הalt+ctrl+del אז אחרי חצי דקה היא נדלקת שוב). 79.181.226.134 18:11, 8 במרץ 2012 (IST)

סידור כדורים בקומבי(פשוט)

יש לי 6 כדורים: 4 לבנים אחד שחור ואחד אדום. אני שם כדור אחד בכל כד. כמה אפשרויות יש (הכדים ממוספרים)?

במקרה זה יש 6 עמדות

לרשותך (המרבית) 3 אפשרויות(3 צבעים) למשך 4 פעמים (4 פעמים יוצא לבן): לכן

 6 5 4 3 2 1 
 3*3*3*3*2*1=81*2=162 

אם יש לי 3 כדורים לבנים ו3 שחורים- כמה אפשרויות סידור יש? 79.179.196.186 20:20, 8 במרץ 2012 (IST)

במקרה זה יש 6 מקומות

האפשרויות : מוגבל שתי אפשרויות (שחור/לבן) .מספר הפעמים שיעמדו לרשותנו שני הצבעים יהיו 3 פעמים (אחרי 3 פעמים בשימוש אחד הצבעים תהיה אפשרות אחת)

מקום 6 5 4 3 2 1 
     2*2*2*1*1*1=8

ספירת "האפשרויות למילוי כל כד", שהציע האלמוני, שגויה משום שהיא מתעלמת מכך שמספר האפשרויות עשוי להשתנות מוקדם מהצפוי. במקרה הראשון עליך לבחור היכן למקם את הכדור השחור (6 אפשרויות) ואחר-כך את הכדור האדום (5 אפשרויות). סידור הכדורים הלבנים נקבע על-ידי הבחירות האלה, ולכן התשובה היא 30. במקרה השני יש לבחור את 3 הכדים שבהם יהיו כדורים שחורים, והתשובה היא המקדם הבינומי 6-מעל-3, השווה ל-20. עוזי ו. - שיחה 22:29, 8 במרץ 2012 (IST)

שרוכים ולא סקוטצ׳ים בנעליים

למה בנעלי ריצה מקצועיות, ונעלי מבוגרים בכלל, יש תמיד שרוכים ולא סקוטצ׳ים? נראה שלסקוטצ'ים אין סיכוי להיפרם, וגם אם אין הבדל -- למה אין נעליים כאלה בכלל?

(אגב, איך אומרים סקוטץ' בעברית?)--46.116.83.84 21:19, 8 במרץ 2012 (IST)

איני מומחה - מהגיון הבריא נראה לי שנעלים עם סקוטצ'ים אינם מחזיקים את הרגל היטב - גודל הרגל משתנה וכלל שהנעל תואמת את המבנה, כך טוב יותר - סקוץ מחזיק את החלקה העליונה של הרגל ואינו תואם לה אלא רק מהדק את הנעל לרגל, שרוכים מעצבים את הנעל לרגל. לגבי שם בעברית - צמדן.--82.81.146.119 21:32, 8 במרץ 2012 (IST)

מנסיון הסקוצ'ים, שנראים עמידים למופת, אינם כך. הם סופחים סיבים ומאבדים שיניים, ואחרי פרק זמן של חודשים בשימוש מאבדים הרבה מכושר אחיזתם. מה לעשות והטכנולוגיה העתיקה שרוכים עמידה הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 10:26, 9 במרץ 2012 (IST)

חיפושיות לבנות?

למה חיפושיות מִדְבריות ארצנו הן שחורות ולא לבנות? (הרי שחור סופג יותר חום)

יש מספר תיאוריות יותר קשה לשמור על חום גוף, מה גם שלחיפושית אין מנגנון שמירת חום והיא תלויה בטמפרטורת הסביבה, להסוואה וכן להזהרת טורפים. גם העז הבדואית החיה בנגב היא שחורה וראו סעיף 13.24.3 גם על העז וגם על חיפושיות. שנילי - שיחה 10:32, 9 במרץ 2012 (IST)

התנועה הקונציליארית

מישהו יכול לספר לי על התנועות בהקשר לסכיזמה הגדולה.--82.81.146.119 21:23, 8 במרץ 2012 (IST)

אתה מדבר כנראה, על Conciliarism - נא ראה en:Conciliarism. בנצי - שיחה 18:20, 9 במרץ 2012 (IST)

מה היו 127 המדינות במלכות אחשורוש?

מה היו 127 המדינות במלכות אחשורוש? איפה ניתן לקבל את רשימה 127 המדינות האלו --פו-איי - שיחה 10:34, 9 במרץ 2012 (IST)

אני לא חושב שניתן לתת תשובה לשאלה זו. באופן עקרוני אפשר לעיין בערך הממלכה האחמנית, אך קשה לדעת לאילו "ממלכות" מתכוון הטקסט, בהתחשב שלפעמים בטקסט המקראי אפילו עיר בודדת נתפסת כ"ממלכה". גילגמש • שיחה 11:02, 9 במרץ 2012 (IST)

א. מגילת אסתר איננה בדיוק טקסט מקראי, למרות שהוכנס לתנ"ך. הוא מאוחר הרבה יותר, ודומני, שהוא גם האחרון שנכנס לקודקס התנ"כי.

ב. לא מדובר ב'עיר בודדת' שנתפסה כממלכה, בודאי לא במובן המודרני של המילה. מדובר בערי-ממלכה שחלשו על אזור, ואלה היו לעיתים עצמאיות, כולל מבחינה צבאית, ולעיתים מאוגדות, מתוך הסכם או תחת כיבוש, כמו במקרה שלפנינו.

ג. לא ברור אם הסיפור במגילה אכן היה, היסטורית. ברור עכ"פ, שהרקע ההיסטורי המשתקף גם במגילה, היה גם היה, והערך אליו הפנית מלמד על כך יותר מכל. גם לא ברור אם היו כל כך הרבה 'ערי-ממלכה' באותה עת, ויתכן שהמְספֶּר בחר במִסְפּר מוגזם כדי לסבר את האוזן לגבי היקף הממלכה האימפריאלית, אם כי למה דווקא 127 ולא מספר עגול ? שאלה פתוחה. בנצי - שיחה 17:02, 9 במרץ 2012 (IST)

המספר 127 מתייחס לממלכות מהודו ועד כוש לא כולל פרס עצמה. אם מחשיבים גם את פרס מתקבל ששלט על 128 ממלכות. $2^{7}=128=10000000$ הוא מספר עגול בבסיס בינארי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:12, 9 במרץ 2012 (IST)

127 הוא גם מספר מרסן ראשוני הקשור במספר המושלם 8128 (דבר שהיה ידוע בעת העתיקה). הוא ידוע כמספר טיפולוגי (והוא גם המספר האהוב עלי). דניאל • תרמו ערך 17:42, 9 במרץ 2012 (IST)

א. לא כולל את פרס ? האם ידעו אז על העלאה בחזקה ? דומני שפעולה אלגברית זו הוגדרה הרבה יותר מאוחר.

ב. מעניין ביותר. מה שאומר שהמספר, אולי, השתמש במוטיב של המספר המושלם הזה, מסיבה כלשהי. בנצי - שיחה 18:35, 9 במרץ 2012 (IST)

בספר יסודות, שנכתב בסמיכות לתקופת הסיפור של מגילת אסתר, מופיעה הוכחה לבנייה של מספר מושלם בהינתן מספר מרסן ראשוני. דניאל • תרמו ערך 19:04, 9 במרץ 2012 (IST)

לכן ברור גם שהעלאה בחזקה היתה מוכרת (ראה ההגדרה של מספר מרסן). דניאל • תרמו ערך 23:21, 9 במרץ 2012 (IST)

שמח לראות ויכוחים מתמתים אבל האם למישהו יש תשובה לנושא? --פו-איי - שיחה 00:30, 12 במרץ 2012 (IST)

כתבו שככל הנראה אין רשימה ברורה. בגמרא מסכת מגילה מסופר ששלושה משלו בכל העולם, אחאב, אחשוורוש ונבוכדנצר. גם שלמה משל בכל העולם אבל לא נמנה ברשימה. בגמרא המספר 127 הוא דווקאי כמו שנאמר שם על דריווש שמשל ב-120 והיו חסרות לו 7 בשביל למשול על כל העולם. ואם כבר דנו על המספר 127, רבי עקיבא דרש את 127 המדינות שמלכה עליהן אסתר כנגד 127 שנות חיי שרה. --Akkk - שיחה 13:45, 12 במרץ 2012 (IST)

הוספה: אני מהרהר שאם אחאב נמצא ברשימה, בזמן שבתנ"ך מסופר שבזמנו היו מלכים ביהודה ובארם, כנראה שה"משלו בכיפה" אינו שלטון כפשוטו. --Akkk - שיחה 13:49, 12 במרץ 2012 (IST)

מושל בכיפה הוא מי שבפועל כולם כפופים אליו. אם נחזור לשנות ה-80 היו שתי מדינות - ארה"ב ובריה"מ שבפועל שלטו בכל העולם. לא הייתה למיטב ידיעתי מדינה באותה תקופה שיכלה להרשות לעצמה ניהול מדיניות עצמאי בלי להתחשב באחת משתי מדינות אלו. אם נחזור לאנלוגיה, אז מי שיש לו השפעה כזו שאף אחד לא מעז לצפצך עליו, כך שכולם בפועל וסאלים/מדינות לוויין שלו, הוא המושל בכיפה. היום כל מי שלא בציר הרשע כפוף בפועל לציר מצומצם של ארה"ב-האיחוד האירופי-סין-פוטין, כך שהמצב לא שונה בהרבה. ‏DGtal‏ 14:22, 12 במרץ 2012 (IST)

הכאה פיקטוגראפית של המומחה

למה התרגילים \ נוסחאות במתמטיקה שיש כאן כתובים בפורמט של תמונה?

למה לא בטקסט?

בברכה.

הנוסחאות אמנם מוצגות כתמונת PNG אך ניתן להקליד אותן כקוד לטך (LaTeX): אתה מקליד טקסט (הקוד) והמנוע של לטך וויקיפדיה הופך אותה לתמונה של הנוסחה שהקלדת. אם תקליד <math>E = \hbar \omega</math> תקבל $E=\hbar \omega$. ראה עזרה:נוסחאות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:15, 9 במרץ 2012 (IST)

קיימות כמה חלופות, אבל לכל אחת מהן יש כמה חסרונות מהותיים. דפדפן פיירפוקס הוא היחיד כיום שתומך בשפת MathML, המציגה נוסחאות מתמטיות בטקסט (נסה, למשל, כאן. נוסחאות MathML מוצגות בעמודה האחרונה והלפני אחרונה). מלבד זאת, הטקסט שצריך לכתוב כדי ליצור נוסחת MathML ארוך מאוד (לחץ על אחת הנוסחאות בעמודה האחרונה שבדוגמה הנ"ל כדי לראות את הטקסט שיצר אותן). חלופה נוספת לתמונות היא ספריית JavaScript בשם MathJax, אלא שהיא דורשת שה-JS יאופשר והיא איטית מאוד. מסיבה זו, כאשר הנוסחה מורכבת מכדי שניתן יהיה לכתוב אותה בטקסט, מעדיפים בד"כ להציג אותה בתמונה. נו, טוב - שיחה 21:38, 10 במרץ 2012 (IST)

עופות על אינטיביוטיקה

אני כל הזמן שומע סיפור הפחדות שהעופות בסופר "מלאי אנטיביוטיקה" ושזה נורא מזיק.

אני רוצה להבין- הגיוני מאוד שעופות יעברו טיפול רופאי רציני לפני שיגעו לשולחן האוכל (מי רוצה לאכול תרנגולת שמתה משחפת?). אבל מה הנזק שיכול להיגרם מזה לאדם? מה רע בכך שאני אכול תרנגולת שקיבלה חיסונים ותרופות כל חייה? 79.177.204.196 11:41, 9 במרץ 2012 (IST)

ששאריות מהתרופות והחיסונים שלא אמורים להגיע לבני אדם יגיעו למי שאוכל את העוף, ובמיוחד אם מי שאוכל את העוף רגיש לתרופה, כגון פניצילין (שניתן לעופות). חזרתי • ∞ • שיחה 14:04, 9 במרץ 2012 (IST)

בכל או לפחות רוב המדינות בעולם המערבי, יש פיקוח על מזון שנמכר, לפחות ברשתות מזון גדולות (יתכן שבכפרים נידחים יש קצבים מקומיים שמוכרים בשר משחיטה ללא השגחה, אבל את/ה שאלת על "נמכר בסופר"). מכך ניתן להסיק שאין שום נזק שצפוי למי שאוכל את מה שנקנה בסופר, לפחות לפי מה שידוע למדע. כמובן שנכון גם שיש הרבה דברים שאינם ידועים למדע, אבל את/ה צריך/כה גם לשאול את עצמך, מנין המידע ש"זה מזיק"? אין שום סיבה לחשוב שאלו המפיצים מידע כזה יועים דבר מה שאנשי המדע אינם יודעים. שורה תחתונה - אם היה נזק בריאותי (כתוצאה מאנטיביוטיקה, הורמונים, רוחות רעות, לחשים או כל מרעין בישין אחר) בצריכת בשר שנקנה בסופר, מן הסתם היינו יודעים על כך - המדגם גדול מכדי שנזקים כאלו יעברו מבלי משים. בניגוד למה שנאמר כאן, אם היה בבשר כזה סיכון למי שרגיש לפניצילין, אפשר היה לצפות שאזהרות כאלו תופענה על האריזה. למיטב ידיעתי אין סכנה כזו ואין אזהרות כאלו. האם מישהו שמע על אדם הרגיש לפניצילין שנפגע כתוצאה מאכילת עוף שנקנה בסופר? מסופקני. קיפודנחש - שיחה 23:44, 9 במרץ 2012 (IST)

כן. גיסי רגיש. ולכן אחותי קונה עופות ללא אנטיביוטיקה. יש סופרים שמוכרים את זה. חזרתי • ∞ • שיחה 23:48, 9 במרץ 2012 (IST)

תחומי אינגרציה בדו מימד

אני צריך לעשות אינטגרל כפול על התחום $x>y$ כאשר $x,y>0$. בספר הם רושמים $y<x<\infty ;0<y<\infty$. אני רושם $0<y<x;0<x<\infty$. הם כן מצליחים לעשות אינטגרל מתכנס ואני לא. למה? 79.176.207.208 12:24, 9 במרץ 2012 (IST)

מה פירוש המונח באנגלית "Shift work"?

בתודה למשיב/ה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

'עבודה במשמרות'. וחוץ מזה, הקו הנטוי שלך הפוך (כבר שיניתי) - הכיוון נקבע לפי כיוון הכתיבה. בנצי - שיחה 16:25, 9 במרץ 2012 (IST)

בנצי שלום ותודה. פעם ראשונה אני נודע בכך. מנין השגת שכך הדבר? שבת נחת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. אני מניח שאתה שואל על התירגום. אחת המשמעויות של 'shift' באנגלית היא 'משמרת', כמו 'guard shift' בהקשר של 'שמירה' בצבא וכיוב'.

ב. נא חתום בסוף הפנייה / שאלה. נעים יותר לדבר עם מישהו מזוהה. בנצי - שיחה 17:30, 9 במרץ 2012 (IST)

לא, על הקווים הנטויים. במיוחד בשבילך, 109.67.8.57 18:33, 9 במרץ 2012 (IST)

ראה קו נטוי, אם כי טעיתי לגבי הכתיבה משמאל - כיוון הקו הנטוי, בדומה למה שתיקנתי, הוא אוניברסלי. הקו הנטוי השמאלי הוגדר הרבה יותר מאוחר, לצרכים של תיכנות מחשבים. בנצי - שיחה 18:43, 9 במרץ 2012 (IST)

לא הבנתי. 109.67.8.57 20:38, 9 במרץ 2012 (IST)

יש כזה: '/' (קו נטוי, או slash), ויש כזה: '\' (קו נטוי שמאלי, או backslash). הראשון הוא אוניברסלי, כלומר, משמש הן את הכותבים מימין או את הכותבים משמאל. השני הוא חדש יחסית, ומיועד לשימוש בתיכנות. בנצי - שיחה 23:13, 9 במרץ 2012 (IST)

הבנתי. ובכן, אני בעד לכפור ב"חוק" הזה. בברכה. 109.67.8.57 13:02, 10 במרץ 2012 (IST)

אפשר גם לעבור לגור על 'הר העצה הרעה'. כל אחד והבחירה שלו, והוא גם 'לא חייב לנמק אותה'. בנצי - שיחה 21:12, 10 במרץ 2012 (IST)

לשון

מה נכון יותר להגיד: האדם האינטלגנטי ביותר היא אישה \ האדם האינטלגנטי ביותר הוא אישה ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. 'הוא' מתייחס לנושא, כלומר לראש המשפט שלך - 'האדם האינטליגנטי'. ב. אני מקווה שברור לך שהמשפט אינו נכון, עובדתית. הוא לא נכון, בדיוק כמו הכללה דומה לגבי 'גבר'. ביטוי מסוג זה הוא שוביניסטי. וגם, תלוי מאיזו בחינה. אילו ההיגד התייחס לאינטליגנציה רגשית הוא היה נכון, סטטיסטית. ג. ואם כבר בענייני לשון: הקו הנטוי שלך, הפוך. הגירסה שרשמת נכתבת בשפה האנגלית, או בכל שפה הנכתבת משמאל לימין. בנצי - שיחה 16:06, 9 במרץ 2012 (IST)

הכי נכון: האדם האינטליגנטי ביותר הוא גבר. 109.67.202.147 16:12, 9 במרץ 2012 (IST)

בנצי, הקו הנטוי שלו הוא הישר בעברית, למיטב הבנתי. בשפה האנגלית משתמשים דווקא בסלאש / ולא בבאקסלאש \. --אלעזר - שיחה 17:10, 9 במרץ 2012 (IST)

אתה טועה לגבי הכתיבה מימין, אבל צודק לגבי חלקה השני של תגובתך, ואני טועה. בעקבות תגובתך, בדקתי את העניין בצורה יסודית יותר. מסתבר שקו נטוי הוא אותו קו נטוי - '/', הן מימין והן משמאל, ומקורו ברומית (סוג של פסיק). הקו הנטוי השמאלי התפתח הרבה יותר מאוחר, לצורך שימוש בשפות תיכנות. לא ידעתי זאת. אתה מוזמן לעיין בשני הערכים אליהם הפניתי. שבת שלום, בנצי - שיחה 18:12, 9 במרץ 2012 (IST)

ברור שהקו הנטוי המקורי הוא אותו קו מקורי. זה פשוט הגיוני שכיוונו יתהפך עם שינוי כיוון הכתיבה (בדיוק כמו שקרה לסימן השאלה בערבית). --אלעזר - שיחה 12:27, 11 במרץ 2012 (IST)

בנצי, המשפט הזה, בהינתן דרך מוסכמת למדוד "אינטיליגנציה" נכון בסבירות של 50% בכל זמן נתון... בברכה, --איש המרק - שיחה 13:40, 10 במרץ 2012 (IST)

התנועה הקונציליארית

בקשה נוספת להסבר על הנושא. --82.81.146.119 16:58, 9 במרץ 2012 (IST)

ראה בהמשך לשאלתך הקודמת. סבלנות. בנצי - שיחה 18:15, 9 במרץ 2012 (IST)

חלימה בשלב 4 של השינה?

אני לא מבין את זה, אם החלימה היא בשלב 5, REM, למה גם בשלב 4? השאלה נשאלה בעקבות כך ששמעתי שסיוטים מתרחשים בשלב 4 של השינה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בספר הבא [4] (כרך שני) יש הסבר מפורט על השאלה ששאלת. 109.67.11.206 20:54, 9 במרץ 2012 (IST)

תודה, אבל אני מבקש כאן הסבר תמציתי כניתן. את\ה מוזמנ\ת לתת אותו.

תואר ראשון

האם יש אפשרות לסיים בישראל תואר ראשון בפחות משלוש שנים? תודה... 77.124.248.33 18:16, 9 במרץ 2012 (IST)

כן. זה בדרך כלל נעשה במסגרת תוכניות מצטיינים למיניהן, הן צבאיות (כמו ארזים) - כלומר מאורגנות ע"י צה"ל בשיתוף האוניברסיטאות, והן אזרחיות - כלומר מאורגנות רק ע"י האוניברסיטאות עצמן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:25, 9 במרץ 2012 (IST)

לקחת יותר קורסים ולסיים בשנתיים, תלוי בתואר. אריה ה. - שיחה 21:33, 10 במרץ 2012 (IST)

בתי ספר לכלכלה (2)

אני מפרסם שוב, אם אפשר, את שאלתי על בתי ספר לכלכלה, שהדיון בה למעלה לא נגע כלל לשאלה... היש בתי ספר לכלכלה במוסדות להשכלה גבוהה שלא אימצו את הגישה המובילה הרואה בכלכלה מדע מדויק? תודה... 77.124.248.33 18:19, 9 במרץ 2012 (IST)

לא שמעת את מה שרצית לשמוע, אבל הדיון בהחלט התייחס למה שמשתמע משאלתך, או, אם תרצה, להיבטים שלה. כבר אמרתי לך זאת. אתה יכול לתכנן את שאלתך בלבד. אתה גם צריך להבין את הבעייתיות שהובילה את הדיון הקודם לאן שהובילה. בנצי - שיחה 18:28, 9 במרץ 2012 (IST)

הסתברות קלה, קצת קומבי

כשזורקים 4 קוביות, מה הסתברות לקבל 3 תוצאות שונות בדיוק? 79.181.227.192 19:46, 9 במרץ 2012 (IST)

תספור את כל המצבים בהם זה קורה. ראשית בחר את מספר הקוביה יוצאת הדופן ואחר כך בחר את שני המספרים שיופיעו ברבעייה (עם סדר כמובן, למה?). דניאל • תרמו ערך 23:14, 9 במרץ 2012 (IST)