ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 331 332 333 334 335 336 337 338 339 340 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מה בא אחרי וואטסאפ וטלגרם?

באיזו אפליקציית VoIP הכי משתמשים בעולם אחרי שתיהן?

האם אתה בטוח שהמונח VoIP זה מה שאתה מחפש? מי אמר ששתיהן הכי משומשות? ראה מה כתוב כאן, הרשימה קצת אחרת....

מה ההבדל בין סולטאנות לאמירות?

תודה.

סולטאן ואמיר הם תוארים נפרדים. האם יש הבדל אמיתי בין דוכסות גדולה לנסיכות או ממלכה? איש עיטי - הבה נשיחה 13:07, 11 באוקטובר 2024 (IDT)

תקיעת שופר ביום כיפור ה'תשפ"ה

מצב טיפול: טופל

השנה (ה'תשפ"ה 2024) יום הכיפורים מתחיל בערב שבת ומסתיים במוצאי שבת. האם תהיה תקיעת שופר בתפילת נעילה של יום הכיפורים? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:05, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

בעזרת ה' כן; ר' תפילת נעילה#תקיעה בשופר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בשבת, ז' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 18:41, 9 באוקטובר 2024 (IDT).

אני שואל כי ביום שבת נראה לי שלא תוקעים בשופר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:11, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

בתקיעה היא למעשה לא ביום הכיפורים עצמו, אלא עם צאתו. כנ"ל לגבי השבת. לו יום כיפור היה יוצא ביום שישי, אז הייתה בעיה עם התקיעה. דניאל צבי • שיחה ז' בתשרי ה'תשפ"ה, 20:12, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

שזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. חזרתי • ∞ • שיחה 20:34, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

אין הבדל בין יום כיפור שחל בשבת ליום כיפור "רגיל" בהקשר הזה – בכל יום כיפור אסור לתקוע בשופר אך מותר לתקוע בצאתו לצורך המצוה (משנה ברורה, סימן תרכ"ג, סעיף קטן י"ב). תקיעה ביום הכיפורים עצמו תהיה רק בשנת היובל שתבוא עלינו לטובה, והיא תדחה שבת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בשבת, ז' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 21:45, 9 באוקטובר 2024 (IDT).

תודה לכל העונים. כמו כל יום כיפור, גם השבת הייתי בתפילת נעילה בבית הכנסת. השנה מי שתקע בשופר תקע תקיעה גדולה כל כך ארוכה וכל כך חזקה, כמו שלא שמעתי שנים רבות. היה מרגש. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:29, 12 באוקטובר 2024 (IDT)

בבית הכנסת שאני הולך אליו בשנים האחרונות תוקעים בשופר בסוף תפילת ערבית של מוצאי הצום, ולא בסוף הנעילה. זה דווקא חכם - ככה מוודאים שאף אחד לא בורח הביתה אחרי הנעילה כמו שקורה בבתי כנסת אחרים שהייתי בהם ;) TheStriker • שיחה 13:43, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

הרוגים מירי רקטי לפי שנים

מצב טיפול: חדש

האם ניתן בבקשה להשיג מידע (עדיפות גרף) לגבי מספר הרוגים לשנה מירי רקטי לישראל? כשאני רוצה לראות בעיקר את הנקודה בזמן בה השמישו את כיפת ברזל והאם ניתן לראות תקופה של "לפני ואחרי".

בערך שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל#נפגעים, הרוגים ורקטות שנורו יש טבלה עם נתונים עד 2017. שים לב שיש בטבלה נתונים נוספים, כמו כמות הרקטות (שאולי זה הנתון שמולו צריך לנרמל). באתר השב"כ יש גרפים עד 2014. בהקשר של יעילות כיפת ברזל, המאמר הזה יכול לעזור לך. והנה קצת נתונים מהמלחמה הנוכחית. (הערה נוספת: ייתכן סתירה בין מקורות שונים - צריך לשים לב אם מחלקים לפי מקור הירי - רק מעזה או ג"כ ממקורות אחרים).

צחצוח שיניים בכיפור

מצב טיפול: חדש

האם לשטוף את הפה (בלי לבלוע) ולצחצח שיניים תקין מבחינת צום כיפור? ‫192.114.1.66‬ 12:02, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

האם מותר לצחצח שיניים ביום כיפור

יום כיפור אסור באכילה ושתיה.

מכיון שצחצוח שינים כרוך בהכנסת מים לתוך פה הדבר מהווה איסור.

לצחצח שיניים בלי לבלוע את המים

אסור מכיוון שיש חשש שיבלע את המים.

לצחצח במברשת יבשה

הדעה הרווחת להימנע מכך משום חשש שיוציא דם ויש איסור הוצאת דם בשבת.

(יום כיפור הוא כמו שבת רגילה לעניין הלכות שבת

טיפה מרחיבים פה. בכלל, כדאי תמיד לגגל לפני ששואלים. אסף השני - לדף הסיכה. 21:13, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

ממה שאני זוכר, ההלכה קובעת בנוגע לאכילה ושתייה בכיפור כ"מלוא לוגמיו", ז"א שצריך שלוק מלא כדי לעבור על האיסור של שתייה. אני לא רב ולא יכול להסיק מזה לצחצוח שיניים, אבל כן נשמע מפה שאפשר לצחצח שיניים. ד"א, יש ממש סטים של שיעורין של כוסות קטנות שהן פחות מלגימה.

~~~~ Avishay7 • שיחה 13:25, 3 בנובמבר 2024 (IST)

ההלכה קובעת שצריך "מלוא לוגמיו" בכדי להתחייב בכרת. איסור קיים בכל כמות שהיא, והסטים נועדו בשביל מי שמחוייב לאכול/לשתות בצום מטעמי בריאות וסכנת חיים. דניאל צבי • שיחה ב' בחשוון ה'תשפ"ה, 13:31, 3 בנובמבר 2024 (IST)

למה דיסני לוקחים דווקא את הסיפורים הנוראיים ביותר?

מצב טיפול: חדש

קלסיקה של דיסני: בת הים הקטנה, הגיבן מנוטרדאם, היפהפייה הנרדמת, חווה מולאן, פוקהונטס, פיטר פן ועוד.

כולם במקור סיפורים עצובים, אפלים, כוללים הוצאות להורג, התאבדות, בדידות קשה, מוות, ואף רצח. ודיסניי הופכים את הסיפורים הללו לאגדות יפות וחמודות. למה הוא עשה את זה?

מכולם הגיבן מנוטדראם הוא הכי מוזר. קצת כמו לעשות סרט מצויר חמוד על החטא ועונשו ומקבת'.

אני מנסה להבין למה בחרו דווקא ספרות קלאסית די אפלה בשביל לכתוב סיפורים. אי אפשר להמציא משהו חדש במקום להתבסס על סיפורים עצובים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם יש לך ספק שכל מטרתם היא ליצור מהומה? עוזי ו. • שיחה 14:26, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

כדי לקחת שם קורץ ולקבל עדיין משהו שילדים יוכלו לעכל. זה לא קרה רק אצלם. לדוגמה: גם אגדות האחים גרים קיבלו עידון לילדים עוד בימי חייהם של האחים. Tzafrir • שיחה 17:19, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

מישהו שאל פה שאלה דומה לפני זמן מה, והפניתי אותו לערך (שעדיין בהליכי כתיבה) קסמן של אגדות. יש ערך עמוק, פסיכולוגי ואישיותי, בסיפורי אגדות עבור התפתחותו של ילד. שימו לב שגם סיפורי ספר בראשית הם סיפורים עם הרבה אכזריות. אנחנו לא מצנזרים אותם - ובצדק רב. אני עדיין קוראת, לאט לאט, את הספר קסמן של אגדות שמצאתי מאובק בספרייתי. אוסיף וארחיב את הערך בשנה הבאה עלינו לטובה.

לגבי הגיבן מנוטרדם, שם יש עוד רפרנס מעניין, לתרבות הקרנבל באירופה של ימי הביניים. עוד ערך לכתוב! הללויה. כלנית • שיחה 20:55, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

בתור ילד, ספר בראשית צונזר עבורי: אמנם קיבלתי תנך, אבל לא למדנו סיפורים כמו יהודה ותמר, וההיתממות (אמנם מספר יהושע) של מוכרת המזון מוכרת. יש סיפורים שעדיף שילדים לא יכירו. אני די בטוח, אבל אין לי מקור אמין לכך, שגם הסטנדרטים שלנו לגבי מה מותר לילדים לדעת, השתנו. Tzafrir • שיחה 22:30, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

עוד סיבה היא שיותר קל לקחת משהו שמישהו אחר כתב ולשנות או לעבד אותו, מאשר לכתוב מאפס משהו מקורי. זו גם הסיבה לאינפלציה בסרטי גיבורי-על וסרטים מבוססי קומיקס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:06, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

בנוסף, על אגדות עם אין זכויות יוצרים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 22:28, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

• הגיבן מנוטרדם הוא ספר שנכתב בשנת 1831 ועובד לסרט דיסני בשנת 1996.
• היפהפייה הנרדמת הוא סרט דיסני משנת 1959 שמבוסס על סיפור שבהחלט קרוב להיות סיפור עם: מתוך אוסף הסיפורים סיפורי אמא אווזה שהם כנראה סיפורי עם.
• מולאן הוא סרט דיסני משנת 1998 שיש לו איזשהו קשר לסיפור הסיני על חווה מולאן
• פוקהונטס היא דמות היסטורית מההיסטוריה האמריקאית והסרט של דיסני משנת 1995 לא לגמרי מנותק מהמקור ההיסטורי: יש גבול למה שדיסני יכלו להרשות לעצמם עם מיתוס אמריקאי מבוסס.
• פיטר פן היה סיפור שנכתב בשנת 1906. דיסני רכשו את הזכויות לסיפור והפיקו את הסרט בשנת 1953, לפני שהן פגו.
• בת הים הקטנה היה סיפור שכתב האנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1837. אנדרסן נפטר בשנת 1875. הסרט של דיסני הופק בשנת 1989, הרבה אחרי שפגו זכויות היוצרים על הסיפור.
• לעומתו, על הברווזון המכוער, סיפור אחר של אנדרסן, מבוסס סרט של דיסני משנת 1939. באותה השנה פגו כבר זכויות היוצרים על הסיפור לפי חוקי זכויות היוצרים שחלו אז. אבל אם היו חלים אז חוקי זכויות היוצרים שחלים היום (70 שנים לאחר מות היוצר), זכויות היוצרים היו פגות רק בשנת 1945.

Tzafrir • שיחה 22:53, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

שטח תחום המושב ברוסיה במאה ה 19

מצב טיפול: חדש

בעקבות פניה בדיוח על טעות הסתבר שאין מקור מהיימן לגודל תחום המושב. רצוי נתון ומקור מהיימן היש בכם יודע?

לפי המקור הזה השטח היה 1,224,008 קמ"ר. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:02, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה. אם לא תהיה התנגדות אוסיף הרחבה

שנות התנ״ך

מצב טיפול: חדש

לפי הספירה היהודית המסורתית כמה זמן עבר מתחילת התנ״ך עד לאירוע ההיסטורי האחרון בתנך?

שאלה שניה: האם הספירה של היום הראשון מתחילה ביום א של בראשית או ברגע של הגעת אדם לארץ?

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, האירוע האחרון המוזכר בתנ"ך – בספר נחמיה, פרק י"ג – התרחש בשנת ג'תל"ח (הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות, ורשה: נפתלי משכיל לאיתן, 1878, עמ' 134, ג"א תל"ח, באתר היברובוקס). היום הראשון של הבריאה היה יום ראשון, כ"ה בﭏול שנת מולד בהר"ד, בעוד המניין בו השתמש הרב היילפרין מתחיל ביום הששי שלאחריו, א' בתשרי שנת מולד וי"ד. סך־הכל זה יוצא כ־3438 שנים, מתוכם כﭏפיים באחד־עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, ח' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 22:45, 10 באוקטובר 2024 (IDT).

Search for information about the ship of the Palestinian navy in the Gaza Strip

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

Hello, I am looking for information on the current fate of the ship used by the Palestinians in the Gaza Strip called "Shandalle" https://www.haaretz.co.il/misc/2002-02-12/ty-article/0000017f-e630-dc7e-adff-f6bd787d0000 , in 2002 it was blown up by Israel and since then it has been rusting in Gaza. What is known about it now? --Vyacheslav84 • שיחה 16:47, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

― סוף העברה

מהו הכינוי הפורמלי או הלא פורמלי למספרים "סימטריים"?

כשאני קונה בחנות במיוחד במזומן אני אוהב לשלם מחירים המשקפים מספר סימטרי כמו:

• 1
• 5
• 10
• 15
• 20
• 25
• 30
• 40
• 50
• 60
• 70
• 80
• 90
• 100
• 200
• 500
• 1000

אני לא אוהב לשלם מחירים עם מספרים כמו:

• 6.30
• 9.90
• 11
• 32.46
• 173
• 513.72
• 590
• 999

מבחינת תורת הקבוצות אני אוהב לשלם מחירים המשקפים מספרים טבעיים אבל אני חושב שהמונח הזה לא מספיק בהקשר הזה כי יש פה עוד מאפיין שאני אישית קורא לו "סימטריים" אבל אני לא יודע אם יש לו מונח פורמלי או לא פורמלי יותר טוב ואני רוצה לדעת אם יש מונח כזה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי מספרים "עגולים"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערך על מספר עגול. יש ערך גם בוויקימילון: wikt:מספר עגל שמשתמש בהגדרה המתמטית הפורמלית במקום בזו שמקובלת בחיי היום יום. Tzafrir • שיחה 22:37, 12 באוקטובר 2024 (IDT)

כמעט כל המספרים שכתבת הם כפולה של 5, רוב המספרים שכתבת (עם ספרת אחדות 0) הם מספרים עגולים. לא כתבת אף מספר דו ספרתי סימטרי כך שלא ברור מה כוונתך. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה

שלום !

1. אני לא יודע למה אתה מתכוון במספר דו ספרתי סימטרי: אם הכוונה למספר כמו 11 או 22 או 33 אז כמובן הזכרתי את המספר 11 אז אתה בטח מתכוון למשהו אחר. בכל מקרה, במונח "סימטריים" הייתי לגמרי אינטואיטיבי ולא התכוונתי למונח פורמלי כל שהוא שנפוץ בקרב מתמטיקאים.
2. לגבי המונח "כפולה", זה תמיד היה עבורי מונח קצת מוזר, אם כוונתך ל"למספרים טבעיים המתקבלים מהכפלת מספר טבעי מסוים במספר הטבעי 5" אז כן, אני מבין למה אמרת כפולות של 5 (לדוגמה 2*5 זה 10 ו 10*5 זה 50 ו 16*5 זה 80 ו 18*5 זה 90 וכן הלאה).
3. לגבי המונח "מספר עגול" אני מבין כבר מפתיח הערך שזה מונח פורמלי יותר מורכב מאיך שמתייחסים אליו (באופנים שונים) ביום יום.
4. דבר אחרון שברצוני לשאול, אני יודע שיש כמה שיטות לארגון מספרים, אונארית, בינארית, טרינארית, קוואדנארית, קווינארית (פנטלית). אם המתמטיקה המודרנית הייתה מאורגנת בשיטה קווינארית (פנטלית) במקום בשיטה דצימאלית, יש מצב שהיינו מוצאים בחנויות מחירים כמו אלה שתיארתי? או שאין קשר?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לעצם העניין, תתעלם מההגדרה המתמטית. הערך מתייחס בהרחבה למשמעות המונח בשפת היום יום (גם בפתיח).

גם אם היינו סופרים בבסיס 5, המספרים עגולים היו נכתבים בצורה דומה. לדוגמה (המספרים בבסיס 5, בסוגריים הערכים בבסיס 10) : (1)1, 10 (5), 20 (10), 100 (25), 300 (75), 1000 (125). Tzafrir • שיחה 23:08, 12 באוקטובר 2024 (IDT)

המספרים האלה שציינת שאתה אוהב אינם סימטריים, והם גם לא פלינדרום. חזרתי • ∞ • שיחה 00:43, 13 באוקטובר 2024 (IDT)

הפגנות במדד הדמוקרטיה

מצב טיפול: חדש

במתודולוגיה של מדד הדמוקרטיה, אחת השאלות שנבדקות היא מהי רמת ה"מוכנות של האוכלוסייה להשתתף בהפגנות חוקיות", ואם יש סקר זמין, לפי אחוז האנשים שהשתתפו או היו שוקלים להשתתף בהפגנות חוקיות. אם אחוז גדול היה רוצה להפגין אבל לא יכול, נניח כי יש במדינה איסור מסוים על הפגנות, האם מדינה כזו תקבל ציון חיובי על השאלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה לי לתאר מצב שבו הפגנות יהיו אסורות לחלוטין ושאר הסעיפים במדד לא יושפעו באופן משמעותי (לדוגמה: חופש הביטוי). לכן גם אם במקרה יתקבל כאן ציון חיובי, הוא כנראה לא ישפיע יותר מדי. כמוכן, גם משטרים מדכאים נוטים לארגן הפגנות הזדהות. כך שקשה לי לדמיין ארץ שבה אין הפגנות חוקיות. Tzafrir • שיחה 11:27, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

נמוך מעשירית האחוז

לפעמים נרצה להגיד למישהו ששיעור אוכלוסיה מסוימת במדינה מסוימת כל כך נמוך עד שהוא נמוך מעשירית האחוז בה.

יש אנשים שלא למדו עדיין לדוגמה ששליש פירושו 1/3 או שעשירית פירושו 1/10 או שמאית פירושו 1/100 ולכן באותו זמן יתקשו להבין מה זה אחוז ועוד יותר מה זה אחוז מתוך אחוז או 1/100/1/100 ושימוש במונחים האלה לא ממש יאפשר להסביר להם למה בדיוק הכוונה.
גם מונח כמו "תשעיםותשעימית האחוז" לא יעזור ורק יסבך את העניין עוד יותר.

איך מסבירים הכי מתמטית שאפשר, אבל גם הכי "אינטואיטיבית לכולם" ששיעור אותה אוכלוסיה הוא בערך אחוז מתוך אחוז? אולי מספיק להגיד רק "האוכלוסיה הזאת היא פחות מאחוז שם" או "האוכלוסיה הזאת כמעט לא קיימת שם" וזהו? תודה.

"נמוך מפרומיל אחד". חזרתי • ∞ • שיחה 00:47, 13 באוקטובר 2024 (IDT)

לפעמים קל יותר ללמד שפה חדשה מאשר להסביר בדרכים חלופיות רעיון שהיא נועדה לבטא. מאית היא עשירית-פעמיים. גם אחוז הוא עשירית-פעמיים. עשירית של מאית היא עשירית פעם אחת ועוד פעמיים, כלומר שלוש פעמים. אחוז של אחוז הוא עשירית פעמיים ועוד פעמיים, כלומר ארבע פעמים. אלו דברים שונים. עוזי ו. • שיחה 13:46, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

האם קריסת מגדלי התאומים היא תקלה הנדסית?

מצב טיפול: חדש

אני לא מהנדס בניין, אבל רוצה להבין: האם עצם זה שפגיעה בראש מגדל גורמת לו לקרוס לתוך עצמו, היא דבר "תקין"? במובן שאולי יש דרך להנדס מגדלים ככה, שבמקרה של הרס כבד של ראש המגדל הנזק ישאר בראש המגדל ולא יגרום לתגובת שרשרת?

או שאולי מבחינה הנדסת זה מה יש: מגדלים לא מתוכננים לפגיעה מסיבית ואין מה לעשות בנידון.

הפגיעה לכשעצמה לא גרמה לקריסה. חזרתי • ∞ • שיחה 11:31, 13 באוקטובר 2024 (IDT)

למגדלי התאומים היה שלד מפלדה, בגלל השריפה שיצרו המטוסים והדלק, השלד נחלש וקרס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הסבר בערך של הפיגועים.

פיגועי 11 בספטמבר#מכניקת ההתרסקות

Avishay7 • שיחה 13:30, 3 בנובמבר 2024 (IST)

מה זה הומומורפי בגאומטריה?

מחיפוש בגוגל תמונות לא ממש הצלחתי להבין מה זה הומומורפי בגאומטריה. מצאתי שם בעיקר תמונות של השוואה בין צורה של ספל קפה לצורה של דונאט אבל זה לא עוזר לי להבין מה הומומורפי לגביהם (חוץ ממרחב בצורת גליל בינהם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התחום האמור הוא טופולוגיה. ר’ הערך הזה. Tzafrir • שיחה 07:52, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

ייתכן והתשובה לשאלתך היא ששתי צורות הן הומומורפיות כאשר יש להן מספר דומה של חורים. Yosisc • שיחה 11:14, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

קודם כל אומרים הומיאומורפי. אנסה להסביר לך את הדונאט וספל הקפה. תחשוב על מעטפת של דונאט ללא המילוי. תחשוב שהוא עשוי מפלסטלינה מאד גמישה אבל מאד חזקה שאי אפשר לחורר אותה, ולא להדביק אותה. אתה יכול למתוח את הדונאט הזה כך שיהיה יותר רחב או יותר צר, וגם למעוך קצה אחד שלו ולעצב אותו לצורת ספל קפה כמו בסרטון. כל הצורות האלה הומיאומורפיות זו לזו, כלומר שקולות מבחינה טופולוגית: אפשר על ידי מתיחות ומעיכות לעבור מאחד לשני.

אבל, אם תדמיין את אותה מעטפת דונאט שיש בה חור. זו כבר צורה שאינה הומיאומורפית כלל למעטפת הדונאט בלי החור. אתה יכול למתוח את החור, להשטיח את כל הדונאט המחורר הזה מיריעה תלת מימדית ליריעה דו מימדית, אשר הומיאומורפית לספרה 8. כלנית • שיחה 12:48, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

שני מרחבים טופולוגיים (דוגמאות: ספל קפה, דונאט, דף נייר, קירות של חדר, החדר עצמו, פני כדור הארץ, גלגל של אופניים עם החישורים, אותו הגלגל בלי החישורים) הם הומיאומורפיים זה לזה אם אפשר לעבור מאחד מהם לשני באופן רציף (כלומר בלי לקרוע ובלי להדביק). משטחים סגורים (פני כדור, השכבה החיצונית של צמיג) אפשר למיין לפי מספר החורים. עוזי ו. • שיחה 13:33, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

האם באמת קיים מנהג בקרב גברים ערבים לנשק אחד את השני שלוש נשיקות?

גברים ערבים מסוימים שלא התראו אחד עם השני או עם אדם קרוב שאינו ערבי זמן רב נוהגים לנשק אחד את השני או את האדם הקרוב הלא ערבי בלחיים (נשיקה בימין ונשיקה בשמאל).

פעמים נדירות יצא לי לשמוע "בדיחה" על כך שגברים ערבים לפעמים מנשקים זה את זה שלוש נשיקות, לחי ימין, לחי שמאל ואחת בשפתיים.

מה מקור המנהג הזה? לא מצאתי על זה מידע בעברית בכמה חיפושי גוגל. אולי מישהו שמכיר את התרבות הערבית יתנדב לכתוב קצרמר שיסביר קצת על המנהג הזה ואיך הוא התפתח. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נגד בפוליטיקה

מצב טיפול: חדש

האם יש/היו נגדים (רס"ל +) שהגיעו לכנסת/ממשלה בישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני בטוח שהיו לא מעט מי שקיבלו דרגות נגד בשירות מילואים. כרגע לא זכור לי מישהו שקיבל דרגות נגד בשירות קבע. Tzafrir • שיחה 13:42, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

בכנסת הנוכחים חברים רס"ל חילי טרופר, רס"ל מאיר כהן, רס"ל יבגני סובה ורס"ר ניסים ואטורי. רס"ם אברהם פורז כיהן בעבר כשר הפנים. חיפוש מתקדם בין חברי הכנסת לדורותיהם באתר הכנסת לא מוצא אף שם בחיפוש רב סמל בכיר מתוך אפשרות דרגה צבאית – הכוללת גם כתב צבאי, קצין, ראש אגף, רב צבאי ושירות בנח"ל, אך לא רנ"ג. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, י"ב בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 15:52, 14 באוקטובר 2024 (IDT).

מבין מי שציינת נראה שרק ואטורי קיבל דרגת נגד בשירות סדיר (קבע) ולא במילואים. Tzafrir • שיחה 15:59, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

האם TOR חסום בכל הויקיפדיות?

בויקיפדיה האנגלית חסמו עריכה עם TOR כבר משנת 2008. האם זה רק בויקיפדיה האנגלית או בכל הויקיפדיות? תודה.

גם בעברית. מדוע שהקהילה תרצה בכך? Shannen • שיחה 20:24, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

השאלה שהצגת בסוף דבריך היא שאלה פילוסופית שאיננה קשורה לשאלה הטכנית ששאלתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם קהילת ויקיפדיה מסוימת בוחרת לאפשר עריכה עם TOR, האם זה אפשרי לה טכנית?

אני מנסה להבין אם חסימת עריכה עם TOR היא ברמת המטא\קרן ויקימדיה או פשוט המלצה של קרן ויקימדיה לכל הויקיפדיות השונות שחלקן יכולות להסכים לה או לדחות אותה.

בטח משתמש:Amire80 או משתמש:Matanya ידעו לענות על העניין הטכני הזה. תודה מראש על זמנכם. ‫190.94.247.163‬ 04:21, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

זה בדרך־כלל לא הסגנון שלי, אבל אני חייב איכשהו לנסות לשים לזה סוף: אם יש לך מספיק ניסיון בשביל לתייג אותי ואת מתניה ולדעת מה זה Tor ומה זה מטא, בוודאי יש לך גם מספיק ניסיון למצוא את התשובה לשאלה הזאת בעצמך. זה אולי נשמע לא מנומס, אבל שוב, אם למדת מה זה מטא, בוודאי גם למדת שגם לא מנומס כאן לשאול דברים כאלה באלמוניות. מהשאלות האלמוניות הבאות בסגנון הזה אני הולך להתעלם, ואני ממליץ לכל שאר קהילת ויקיפדיה העברית לעשות אותו דבר. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 04:46, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

משתמש:Amire80, זה גם כן בדרך כלל לא הסגנון שלי אבל עם כל הכבוד נדמה לי שקצת נסחפת ואני גם אנמק מדוע:

• גם בעלי כינויים יכולים להיות אלמוניים (אין לי מושג מי זה משתמש:Matanya, אני רק יודע שהוא בעל הרשאות טכניות נרחבות כאן). רוב בעלי הכינויים כאן אלמוניים לגמרי עבורי וגם עבורך אני מניח ובכל מקרה ההתעסקות באנשים מאחורי כינויים או כתובות זה חדירה לפרטיות שאני בדרך כלל שולל על הסף.
• זהויות כמו שמות, מיקום וכדומה ככלל לא משנים דבר באתר שמאפשר ומעודד עריכה באלמוניות ללא רישום או עם רישום (למעט עם TOR) ולכן עיקר מה שמשנה במיזם כזה זה איכות התרומה לו בלבד וגם אין פה שום קשר לנימוס (נימוס זה להגיד בבקשה, תודה, סליחה וכו' כמו שאתה יודע).
• לעצם העניין; אין לי ממש מושג מה זה מטא ויקיפדיה (לדוגמה הייתי שואל האם גם ויקיפדיה הערבית עם הבאנר הפרו פלסטיני שלה נתונה לסמכויות מטא?) ומי מפעיל את זה (קרן ויקימדיה אני מניח). בסך הכל פעם אחת קראתי שמשתמש:Matanya חסם שם איזה חשבון משתמש גלובלית, לא זוכר אפילו איזה חשבון זה היה. בכל מקרה, דווקא קראתי את הדוקומנטציה על חסימת עריכות מ TOR בויקיפדיה בעבר לפחות פעמיים בהתפרס על כמה שנים ולא זכור לי שאי פעם התייחסו שם לעניין השאלה שלי אם קרן ויקימדיה מחייבת את כל הויקיפדיות להפעיל חסימה כזו וגם לא נותנת להם לבטל אותה או שזו רק המלצה. ‫190.94.247.163‬ 06:06, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

על מה היא מדוברת בשיר השרים?

מצב טיפול: בטיפול

ח. אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃ ט. אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃ י. אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃

הדוברת מדברת על אחותה הקטינה ומציעה לה קישוטים בולטים כשהיא מדמה אותה לחפצים שטוחים כמו חומה ודלת. אבל מדוע הדוברת מציגה עצמה בבעלת שד כה גדול, בניגוד לאחותה? אני לא מבין את המסר. "אני יפה, אבל אחותי צריכה להתקשט"?

ראו כאן Shannen • שיחה 20:23, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

למי שלא טרח לקרוא: מדובר על פרשנות שמתאמצת מאוד להציג את שיר השירים כשירים לא ארוטיים כמו במקור. Tzafrir • שיחה 20:47, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

לא בטוח שזו אותה הדוברת: ניתן לפרש שהדוברת בפסוק י' היא האחות (כך, למשל, מפורש במהדורה המבוארת בוויקיטקסט). אם כן, המסר הוא לא שיש אחות דדנית ואחות אחרת חסרת-שדיים, אלא אחות אחת הסותרת את דברי אחיה (שהם כנראה גברים - הם אלו הנדרשים "לעשות לאחותם") מּּפתח-רשימה • שיחה 20:59, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

כך דעת מקרא מסביר את הפסוקים:

דברי אחי הרעיה: "אחות לנו קטנה ושדיים אין לה, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" = יש לנו אחות קטנה, שטרם הגיעה לפירקה (עוד לא ראויה להינשא), אילו מתנות ותכשיטים ניתן לה שיבואו הבחורים לבקש את ידה. והאחים משתמשים בשתי אלגוריות בכדי לענות על שאלתם: אם נמשיל את האחות לחומה, נבנה על החומה טירת כסף (הכוונה למשהו כמו כיפת הסלע), ובנמשל - תכשיטים מכסף. אם נמשיל את האחות לדלת, נקיף אותה בלוח ארז - מסגרת שבתוכה הדלת נמצאת, ובנמשל - האחים יכינו לאחות דירה נאה עשויה מארזים.

דברי הרעיה: "אני חומה ושדי כמגדלות, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום" = תשובת הרעיה לאחיה, ממשיכה באלגוריה - אני רואה את עצמי כחומה, ובניגוד למד שאמרתם שאין לי שדיים - יש לי שדיים כמגדלות - שמשתמע לגודל פיזי, וכן לאלגוריה מהפסוק הקודם של מגדלים על הטירה. הרעיה אומרת לאחים - לא צריך לדבר על יום עתידי שבו יבואו לבקש את ידי - אני כבר גדולה, וכבר מצאתי את דודי (=אהובי) - מצאתי שלום.

ציטוט מהסיכום של דעת מקרא: "בתחילת הספר... שם מתאוננת הרעיה על אחיה והתנהגותם הרעה אליה, וכאן היא לועגת להם. לאחר ימים רבים שהאחים הזניחו את אחותם, החליטו להיטיב עימה. בעיניהם היא עדין כקטנה שלא בגרה, אלא שהם רוצים להכין לה מראש את צרכה כשתבוא שעתה להיות לאיש. והם מדברים כנדיבי לב ומבטיחים לתת לאחותם דברים יקרים עשויים כסף ועצי ארזים. הרעיה משיבה לאחיה תשובה שיש בה תוכחה בלולה בלעג: עכשיו נזכרתם בי? אחרתם את המועד! אין אני קטנה, 'שדי כמגדלות', ולמה לי טירת כסף שלכם?".

איתור וטיפול בטרול

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:התמודדות עם טרולים#איתור וטיפול בטרול

חזבאללה: צבא אויב, או אירגון טרור?

מצב טיפול: חדש

הכוחות החמושים של חזבאללה הם בעלי מדים, שרשרת פיקוד, הפסקה לוגיסטית, חמוש ואמל"ח, בסיסים, רכבים קלים, רכבי משא ורכבי שטח. ציוד ארטילרי, צל"מ אלקטרוני ואף רק"מ. הם נראים לי כמו צבא אויב לכל דבר ולא סתם ארגון טרור. מצד שני, אפשר לציין כמובן ירי בלתי פוסק לעבר ישובים שנועד בעיקר למטרות טרור. אבל, גם כוחות גרמניה, ארה"ב וברה"מ הפגיזו ישובים אזרחיים של אוייבהם בדרך קבע במלחמת העולם השניה, ואף אחד לא מתייחס אליהם כארגוני טרור.

אז האם חיזבאללה באמת אירגון טרור, או שמדובר במינוח ישן והוא כבר עלה דרגה להיות מסווג בתור צבא אויב? כי זה לא חמאס עם רובה קרלו מתפרק וRPG משנות ה-70. זה מוצבים עם חיילים עם רוס"רים מודרניים.

חזבאללה הוא ארגון טרור בסדר גודל של צבא, ואפשר להגדיר אותו כ"צבא טרור" או "מיליציית טרור". מבחינה חוקית הוא ארגון טרור ולא צבא מוכר של מדינה (הוא לא צבא לבנון וגם לא צבא איראן) אבל מבחינת סד"כ ואמצעים הוא גדול וחזק יותר מצבא לבנון. גם משמרות המהפכה האסלאמית של איראן הם צבא טרור, למרות שהם דווקא כן גוף רשמי של מדינה (אבל ארה"ב הכריזה עליהם כעל ארגון טרור). אני לא יודע אם הקטגוריה של "צבא טרור" קיים במחקר האקדמי/מקצועי אבל לדעתי צריך להוסיף אותו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:44, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

מרגיש לי כאילו שעכשיו "טרור" זה שם נרדף ל"אנשים רעים". כלומר איבד את המשמעות המקורית של אירגון לא חוקי שמטרתו היא לזרוע פחד על ידי הפעלה אקראית של אלימות כלפי בלתי חמושים, וזאת מתוך מטרת על להשיג הישג גאו-פוליטי. כי סתם להגיד "פגיעה באזרחים" זה לא מספיק בשביל לקרוא למישהו מחבלים, כי הרי כל צבא סדיר שנלחם פוגע באזרחים בלתי חמושים (בשוגג או לא). בגלל זה אני גם לא בטוח אם משמרות המהפכה באמת ארגון טרור.

מונח שימושי אחר בהקשר הלבנוני הוא מיליציה. אבל אני מסכים שגוף שחזק יותר מצבא המדינה צריך להיות מתואר כצבא. Tzafrir • שיחה 15:50, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

צבא לא-חוקי או צבא טרור, לא הצבא הרשמי, הלגיטימי והמוכר של המדינה. במדינה מתוקנת יש צבא אחד הכפוף למדינה, לבנון איננה מדינה מתוקנת ושולטים בה מיליציות עם מפלגות או מפלגות עם מיליציות, כאשר הכוח החזק ביותר הוא צבא הטרור של חזבאללה. ולכן לבנון הגיעה למצב קריסה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:48, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

חשוב להבדיל בין מדינות שמכריזות עליו כארגון טרור לבין מדינות שלא. חזבאללה פועל גם כמפלגה פוליטית-אסלאמיסטית בלבנון. Bakbik1234 • שיחה 17:49, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

אם מסתכלים רק על העובדות הניטרליות מוחלטת, אז ברור שחיזבאללה היא תנועה אידאולוגית שיש לה (גם) זרוע צבאית. דבר דומה ניתן להגיד על חמאס וגם על תנועות נוספות מהארץ ומהעולם. ‫2A0D:6FC7:338:4C70:C854:47FF:FE01:E3E5‬ 19:00, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

אתה אומר את זה גם על אל-קעידה והמדינה האסלאמית? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:04, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

האם אפשר להעביר עוד מידע חוץ מהודעות SMS ושיחות טלפון על רשתות טלפוניה ביעילות?

היום ברוב המכשירים הסלולריים רוב המידע עובר דרך רשת האינטרנט ורק מעט ממנו עובר ברשתות טלפוניה (הודעות SMS ושיחות טלפון).

יכול להיות שבני האדם לא "מנצלים" מספיק את קווי הטלפון ויש עוד מידע שהיו יכולים להעביר עליהם בלי צורך להעבירם דרך רשת האינטרנט (לדוגמה, אפליקציות תרגום או אפליקציות חישובי מסלול במפות)? תודה.

גם שיחות הטלפון עוברות בחלקן המכריע כיום על תשתיות IP (מה שאתה קורא לו אינטרנט), למיטב ידיעתי אין בישראל מרכזיות טלפוניה יותר. אליבאבא • שיחה 20:49, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

המינוח בתשובה הזו לא מדויק. מרכזיות קיימות, אבל טלפוניה כיום עובדת כמעט כולה (למעט קווי תקשורת אנלוגיים, ושאריות של תמיכה בפרוטוקולים ישנים בטלפונים סלולריים) על תשתית של תקשורת IP.

טלפוניה נועדה במקורה להעביר שיחות קוליות. במקור הייתה רשת של מרכזיות שקישרה קווי טלפונים פיזיים ויצרה שיחה (מעגל חשמלי) שהגיעה (במקרי קיצון) מצד אחד של העולם לצידו השני. בהמשך הפכו רוב החלקים הללו לדיגיטליים: הקול קודד לרצף של ביטים, הועבר בצורה אמינה כרצף של ביטים, ופענח חזרה לרצף אנלוגי די קרוב לנקודת הקצה. אבל עדיין הקפידו שמתחילת השיחה ועד סופה יובטח בה קו ("מעגל חשמלי". מישהו שאל קודם על טופולוגיה) מקצה לקצה. זה נקרא מיתוג מעגלים. מתג הוא כאן במקור אותה מרכזיה ישנה שבתמונות הערך שבה מחליטים מה לחבר למה.

אבל התפתחו גם רשתות תקשורת מסוג שונה לחלוטין. אחת מהן היא מה שהפך בסופו של דבר לאינטרנט. שם הוחלט לחלק את המידע לחלקים קטנים (מנות) ולהעביר כל אחד בנפרד: מיתוג מנות. זו שיטה שהיא לכאורה די בזבזנית: במקום להשקיע מעט מאמץ בתחילת כל חיבור על מציאת הנתיב המתאים, צריכים להשקיע את אותו המאמץ על כל מנה קטנה. אבל התברר שבגלל שהרשת כל כך דינמית, אפשר להשיג תקשורת יותר יעילה. כל כך יעילה שתשתית המרכזיות עברה בהדרגה לעבור מעל רשתות IP. גם כל מיני מרכזיות (PBX) הוחלפו בהדרגה במרכזיות IP יותר זולות ויותר יעילות.

בסביבות שנת 1995 הופיע לראשונה העברת שיחות קול על גבי רשתות IP‏ (VoIP), ונדמה לי שחברות ישראליות (כגון Audiocodes) היו שם די מהתחלה. עם השנים זה הפך להיות יותר ויותר מקובל וטוב. רשתות התקשורת הסלולריות בתקני GPRS (דור "2.5") ומה שכונה "דור 3" אפשרו העברת תקשורת נתונים על גבי התשתית הסלולרית, אבל השיחות המשיכו לעבור כמו קודם. אולם בעיקרון כל השיחות הן על IP‏ (VoLTE) (בעיקרון. יש לי טלפון שבו זה לא עובד ולכן אני יודע ששיחות טלפוניה ללא VoIP עדיין עובדות בארץ גם ב־4G).

אבל מעבר לטלפוניה, כל שאר הדברים שעל הרשת הם כבר כולם עובדים עם מיתוג מנות. לגבי יעילות: אם כולם עוברים לשם: כנראה שכן. Tzafrir • שיחה 10:34, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

ביולוגיה אבולוציונית

מבחינת ביולוגיה אבולוציונית, מדוע שיער ראש של בני אדם שצומח בהקיף הקרקפת (בקרבת המצח, מצידי האוזניים ובעורף) צומח הרבה יותר לאט משיער מרכז הראש?

פסק דין

מצב טיפול: חדש

שלום, מישהו יכול לעזור לי למצוא עותק של פסק הדין בבג"צ ‎206/61 המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד טו ‎1723? תודה לך

מה עשו החרדים במדינות קרות בסוכות?

מצב טיפול: טופל

חרדים חייבים לאכול ולישון בסוכה, נכון? אבל מה עושים כשממש קר? באוקטובר במדינות אירופאיות לעתים מגיעים לחום של 5-4 מעלות בחוץ ביום. ובלילה עוד יותר קר.

אז מה עשו?

הדין בהלכה היהודית הוא, שמעטער פטור מן הסוכה- כלומר אדם שמזה שהוא המצא בסוכה יש לו צער פטור מלשהות בסוכה. משתמש:כל השמות תפוסים

אתה מתכוון בטח למה עשו יהודים. בתור צאצא ליהודים שחיו בליטא התשובה היא פשוט שהם היו רגילים לזה ולא הייתה שום בעיה. עמית - שיחה 11:16, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

עוד הערה קטנה לגבי מינוח: חרדים הוא אצלנו הפניה לערך יהדות חרדית ולפי הערך הזה המושג קיים בערך משנות השלושים של המאה העשרים. כלומר: היו הרבה פחות חרדים באירופה. אבל יהודים חיו בערך בתחום שנקרא מאוחר יותר תחום המושב והיה קודם לכן בערך גבולה של פולין-ליטא במשך מאות שנים קודם לכן. Tzafrir • שיחה 11:33, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

ר' מצטער פטור מן הסוכה. (ושם מוסבר גם היחס לגשם, שזה קצת יותר רציני בעיני מקור). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לי זה לא הסביר. ומה לגבי קור ללא גשם? Tzafrir • שיחה 11:55, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

רק בארץ מקובל לישון בסוכה (למרות החיוב ההלכתי). ר' שינה בסוכה#הנוהַג שלא לישון בסוכה ונימוקיו. איש עיטי - הבה נשיחה 10:48, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

מה עושים עם כל נשקי השלל?

מצב טיפול: חדש

בתמרון בלבנון צה"ל חושף טונות של כלי נשק קל וטילי כתף, בנוסף לרקטות וטילי קרקע-קרקע. מה עושים עם כל הציוד הזה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:14, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

חלקו נאסף על ידי יחידת השלל המטכ"לית (יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני) ומועבר לישראל לצרכי תיעוד ומחקר (מודיעין טכנולוגי), בין השאר במכון הלאומי לחקר ופירוק התחמושת של יהל"ם. חלק מוצג בתצוגות לאנשי תקשורת זרה לצרכי הסברה ישראלית וחלקו מועבר לבעלות ברית שרוצות גם הן לחקור את הנשק. הרוב מושמד במקום באמצעות חבלה התקפית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:55, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

מושמד...? למה? אין טעם בתיעוד של המלחמה? יש גם מוזיאון נשק של צה״ל עד כמה שידוע לי. (¯`gal´¯) • שיחה 14:30, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

לא כולו מושמד - אלא הרוב. אם נניח מוצאים 100 רימוני יד מאותו דגם מספיק לקחת 5–10 מהם למחקר ותיעוד, וכל השאר - שהם אותו דבר - מושמדים כדי שהאויב לא יוכל להשתמש בהם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:34, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

האם צה"ל יכול להשתמש בו? כי בסופו של דבר מדובר גם בנכס כלכלי. חלק מהציוד נראה מודרני ואמין מספיק. ועלות רכש של תחמושת ונק"ל היא גבוהה למדי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

בעיקרון כן, לפחות בחלקו. צה"ל השתמש בעבר בנשק שלל כולל בנשק קל רוסי, כגון ה-SVD דרגונוב (אני הייתי לוקח את רובי הצלפים שחזבאללה נטש בשטח כנשק שלל ליחידות מיוחדות - ולא רק כי מדובר ברובים טובים). השאלה היא האם יש לצה"ל מספיק יכולת לוגיסטית לשנע את האמל"ח השמיש בחזרה לארץ, אם לא - אז משמידים במקום את רובו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:35, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

"שבעה באוקטובר" / זיו קורן

מצב טיפול: חדש

יש ספר אלבום שהוציא הצלם זיו קורן. הייתה גם איזו כתבה איתו בחדשות 12. רצוי שיהיה ערך על הספר (כפי שיש על הספר מר הפקרה שגם קשור למלחמה). (¯`gal´¯) • שיחה 14:25, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

אם כבר, זה מתחבר להצעה קודמת שלי בקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ בתרבות. אולי כדאי שזה יהיה קשור לזה, גם לאגור את כל ההפקות וסרטי הדוקו שקשורים. למשל הסדרה ״שחר אדום״ של yes שגם נמכרה ל FOX. אפשרי לציין גם טרנדים, כמו חתימה על פצצות (שמסתבר שזו מסורת ארוכת שנים ברחבי העולם, בשונה מאיך שפרו-פלסטינים מנסים להציג את זה, ששוכחים בדרך את מסרי השנאה שיש על טילים איראנים), או גידול השפמים בתחילת המלחמה, שנקשר למלחמת יום כיפור. (¯`gal´¯) • שיחה 14:28, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

עוד ממה שחשבתי, לציין את הסטיקרים, את הפעילות למען עסקים של מילואימניקים. עוד יש אתרי אינטרנט שהוקמו להנצחה ולהסברה, לחשיפת הזוועות, יש איזו תערוכה נודדת בעקבות שנה לאירועים, ודובר היום על פרויקט תיעודי בשם ״עדות 710״. (¯`gal´¯) • שיחה 23:11, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

יש כמה תערוכות שעלו בעקבות המלחמה: הוזכר היום תשעה חודשים, עוד תערוכות שיש [1]. התערוכה שהזכרתי קודם לשנה למלחמה [2] [3]. תערוכה של הצלם זיו קורן [4] [5]. תערוכה של מוזיאון ״אנו״ [6] (¯`gal´¯) • שיחה 22:45, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

מצלמה עם פלאש מקדימה

הטלפון שלי כולל מצלמה מקדימה אבל בלי פלאש (רק למצלמה האחורית יש פלאש).

האם יש מוצר הדומה לטלפון אך אינו טלפון אלא רק מצלמה עם פלאש מקדימה ואם כן אז האם יש פה ערך על מוצר כזה או מונח כללי למוצרים כאלה?

תודה.

אם הבנתי נכון והכוונה לצילום סלפי עם פלאש, אז יש מצלמות עם מסך מתהפך, כזו למשל https://www.sony.co.il/electronics/cyber-shot-compact-cameras/dsc-hx90v

אליבאבא • שיחה 20:52, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

שלום משתמש:אליבאבא. אכן הבנת אותי נכון, ברצוני לצלם סלפי עם פלאש.

איך תחנת החלל הבינלאומית לא נופלת לקרקע אם היא לא בחלל החיצון ואפילו לא באקסוספירה?

אם תחנת החלל הבינלאומית נמצאת בתוך האטמוספירה בגובה של בערך 400 קילומטר מפני הים שזה אפילו לא באקסוספירה ואפילו טילים בליסטיים שטסים באקסוספירה נמוכה בגבהים כמו 800 קילומטר מפני הים נופלים לקרקע אז איך זה שתחנת החלל הבינלאומית לא נופלת לקרקע ובני אדם השוהים בה יכולים לרחף בה כאילו היו בחלל החיצון עצמו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היא נופלת (נפילה חופשית) אבל כדור הארץ כל הזמן בורח לה. התוצאה היא תנועה מעגלית (כמעט. מדובר על מסלול אליפטי בעיקרון, אבל כמעט מעגלי). יש לנו ערך על מהירות מילוט שבקריאה ראשונית יש בו כמה חלקים רלוונטיים וכמה חלקים שנראים לי אולי מטעים.

מעבר לכך: היא עדיין צריכה לתקן את מסלולה מדי פעם. Tzafrir • שיחה 10:48, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

בהמשך לדבריו של צפריר, להבנתי, היא אכן נופלת כל הזמן במובן שהיא נמשכת לכיוון כדור הארץ, אבל האינרציה שלה מבטיחה שהיא תנוע בערך במסלול מעגלי. אפשר גם לחשוב על זה הפוך – שניתנה לה מהירות אופקית שהייתה "אמורה" להשאיר אותה תמיד בקו ישר, אבל המשיכה של כדור הארץ מעקמת את המסלול שלה וגורמת לו להיות מעגלי.
כמו שלאמוני כתב, התחנה לא נמצאת מחוץ לאטמוספרה, והגרר שנגרם כתוצאה מכך הוא אחת הסיבות לכך שנדרשים התיקונים שציין צפריר – מדי פעם צריך להחזיר אותה למסלול המעגלי וזה מבוצע על ידי המנועים שלה ובעיקר על ידי רכבי חלל שמבקרים אותה.
לגבי ההבדל בינה לבין טילים בליסטיים, זה נכון שהם יכולים להגיע גבוה יותר מהתחנה, אבל לא ניתנת להם המהירות המסלולית שניתנה לתחנה כש"הניחו" אותה במקום, והמסלול שלהם לא נועד להשאיר אותם שם, אלא להגיע לשיא גובה ואז להימשך חזרה לכדור הארץ.
ערך רלוונטי שחסר לנו וקיים בוויקי באנגלית הוא מהירות מסלולית . פוליתיאורי • שיחה 03:29, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

האם הכוונה בשאלה היא שיש גרר בגובה כה נמוך? אז לתחנת החלל יש מנועים, והחיכוך נמוך מספיק בשביל להאפשר כמה סיבובים מבלי שידרש תיקון למסלול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:56, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

אם כדור הארץ מושך בחוזקה את התחנה מקרבתה לגובה טיסה של מטוסים צבאיים מתקדמים ביותר וסודיים (400 קילומטר מפני הים לעומת אני מניח בלי מומחיות טווח של 25-50 קילומטר מפני הים עם מטוסים צבאיים כאלה) אבל בגלל סיבוב כדור הארץ היא לא נופלת לשום מקום על שטח כדור הארץ אז אני לא חושב שהיא באמת ב orbit במובן של חוסר חשיבות כללית לגרביטציה של כדור הארץ (אאל"ט מסלול גאוסטטיונרי) ולכן אני נכשל להבין 1) איך אנשים מרחפים בה (אני בספק שטייס ירגיש פחות כוח משיכה ב-37.5 קילומטר מפני הים) ו2) האם בחירת השם הזה "תחנת החלל הבינלאומית" לא יותר שיווקי מאשר ריאלי כי זו לא תחנה בחלל שבכללי תישאר במקומה ולא תשתמש במנוע בכל עתיד נראה אלא מעין מטוס המשתמש במנועים תכוף ולכן אולי הביטוי "עיר שמים" (sky city) יותר מתאים פה. אחרי הכל 25-400 קילומטר מפני הים לעומת 10,000 קילומטר מפני הים זה מעט. תודה.

אתה מבלבל פה הרבה דברים. כדור הארץ מושך את כל החפצים, גם אותך (נקודה על הקרקע) וגם את הירח (גוף במרחק ענק). ככל שמתרחקים המשיכה של כדור הארץ הולכת וקטנה. כאשר לווין יורד בגובה, אז הוא צריך להיות מהיר יותר בשביל להישאר במסלול קבוע. אם נניח לצורך הסיפור שכדור הארץ הוא חלק לגמרי ובגובה אחיד, אז אתה יכול לקפוץ לכל כיוון במהירות אופקית של כ-7900 מטר לשניה ולהפוך ככה ללווין במסלול קבוע. לירח מספיקה מהירות של כ-1000 מטר לשניה בשביל לעשות סיבוב קבוע.

תחנת החלל הבינלאומית אינה מטוס שמפעיל מנועים בשביל לשנע נוסעים מנקודה לנקודה. הוא מפעיל מנועים לעתים רחוקות בשביל להפצות על אובן אנרגיה בעקבות גרר (חיכוך) חלש מאוד ולהישאר במסלול קבוע. הוא לא נמצא באוויר, אלא בגובה 400 ק"מ, שזה צפיפות של כ10 בחזקת מינוס 13 גרם לסמ"ק ולחץ של 10 בחזקת מינוס 12 אטמוספרות: מבחינה טכנית זה וואקום לכל דבר.

אנשים יכולים לרחף בכל גובה שהוא, אפילו בגובה של מטרים בודדים. זה לא קשור בכלל לעוצמת הכבידה, אלא לזה שהתא שבו האדם נמצא הוא בנפילה חופשית. אם לצורך העניין מטוס נוסעים מתחיל ליפול כמו אבן, אז אנשים בתוכו יתחילו לרחף. וזה ניסוי מוכר מאוד, נקרא מטוס כבידה מופחתת (במציאות הניסוי יותר מורכב מסתם נפילה, והערך מתורגם לא משהו לדעתי). הסיפור הוא שכאשר תא כלשהו נופל במהירות v וגם כל הנמצא בתוכו נופל במהירות v, אז אין שום כוחות בין הדפנות התא לבין הנוסעים: שזה בדיוק ריחוף. וזאת בניגוד למצב שאתה נמצא בו עכשיו, כשאתה מפעיל לחוץ על הרצפה והרצפה מפעילה עליך לחץ בחזרה.

ותחנת חלל אינה עיר. היא בקושי יכולה להיחשב לדירה. בערך בגדול של דירת חמשה חדרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:05, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

כמה מהסבריך שיפרו את הבנתי, תודה. אני מודה שקשה לי עם המושג "חיכוך" כאן כי מבחינתי חיכוך זה כשחומר מתחכך ("נתקל") בחומר אבל אתה אומר שתחנת החלל הבינלאומית משלימה מסלול בוואקום לכל דבר ועניין (אבל היא עדיין בתחום האטמוספירה ויש שם גזים כמו שאתה יודע) אז במה היא מתחכחת?

איפה אמרתי שכדור הארץ לא מושך את כל האובייקטים במרחב (אם אין גבול לגרביטציה שלו אז כל האובייקטים נמשכים אליו כמו שהם נמשכים לכל גוף מושך אחר והכל יחסי).

אתה צודק לגבי עיר שמים, התכוונתי באופן מטאפורי (כמו שאומרים על כמה סמטאות חנויות ליד רכבות תחתיות שונות "עיר תחתית" למרות שזו לא עיר). הוספתי מרכאות למעלה ומחקתי גם את ההסבר שבדרך כלל עיר שמים לא תשתמש במנוע כי אני לא מכיר את הקונספטים האלה כדי לקבוע שזה המצב בין אם היא תוקם באטמוספירה של כדור הארץ או של ונוס או בכל אטמוספירה מתאימה אחרת.

גוגל לא מאפשרים לי להשתמש ב Gboard במחשב האישי ואני גם לא רוצה אמולטור, מה ניתן לעשות?

כבר אולי שנה שאני מנסה להשתמש ב Gboard עם Windows 11 Home משום ש Gboard תומכת כמעט בכל שפה אנושית ולשפות שאינן עברית או אנגלית אני מעדיף אותה על מקלדת רגילה.

1. חיפשתי בגוגל תוכנה של Gboard ל PC ולא מצאתי כלום חוץ מאמלוטור שהוא malware לכל דבר ועניין ומחקתי אותו בערך דקה אחרי שהתקנתי אותו.
2. חיפשתי ב Microsoft store במחשב האישי כדי לבדוק אם יש שם אפליקציית Gbaord ל Windows ולא מצאתי שום דבר כזה או שאפילו דומה לזה.
3. חיפשתי תוסף דפדפן לגוגל כרום במחשב האישי עם Gboard ולא מצאתי (יש שם קיצור דרך להתקין את Gboard עם כל מכשיר טלפון נייד שקשור עם אותו חשבון גוגל לפי כתובת אימייל אבל לא מעבר לכך).
4. ניסיתי להשתמש ב On Screen Keyboard או בקצרה OSK של Microsoft במחשב אבל זה מאד שונה עבורי מ Gboard.
5. אם אני לא טועה ניסיתי לחבר מכשיר טלפון נייד עם אנדרואיד בחיבור USB למחשב האישי אבל האופציות היחידות שאני מקבל זה דברים כמו טעינה, החלפת קבצים וכדומה --- לא שימוש במקלדת של המכשיר טלפון נייד לצורך כתיבה במחשב האישי.

אם לא הצלחתי לחבר מכשיר טלפון נייד אז אני בספק שגם חיבור טאבלט כל שהוא יעזור (אולי טבאלט של Apple כן יאפשר כתיבה אבל אלה טאבלטים יותר יקרים מאלו עם אנדרואיד).

אחרי כל זה אני די לא יודע איך להמשיך עם זה ואני מבקש את עצת המומחה מה לעשות וגם אשמח לדעת למה כל כך מפריע לגוגל שאנשים ישתמשו ב Gboard במחשב האישי שלהם?. בתודה מראש. ‫190.94.247.163‬ 03:19, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

תצטרך להשתמש באמולטור של אנדרואיד ל Windows כדוגמת Bluestacks.

https://sikhehindime.com/gboard-the-google-keyboard-for-pc

אליבאבא • שיחה 21:38, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

How to Download and Install GBoard App on Windows 11/10/8/7 PC [2024 Google KeyBoard for PC], סרטון בערוץ "APPSFORPC", באתר יוטיוב (אורך: 01:34) ‏ Shannen • שיחה 16:59, 2 בנובמבר 2024 (IST)

מתי בני אדם התחילו לטייל בשביל הכיף?

מצב טיפול: חדש

--‫2A00:A041:26E2:C300:B1AB:1400:FACB:D99F‬ 13:27, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

הגדרת השאלה לא ברורה. אם יש לי קצת זמן פנוי ואני יוצא לטייל בסביבה? האם הרודוטוס טייל בשביל הכיף? האם ההתנסויות של יוסף בן מתתיהו בתור נער הן טיול בשביל הכיף? Tzafrir • שיחה 18:36, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

אני חושב בהכוונה היא לתיירות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהי תיירות? האם צליינות היא תיירות? Tzafrir • שיחה 19:39, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

לא. כתבתי במפורש "בשביל הכיף".--‫2A00:A041:26E2:C300:2439:EE96:F70:ECC3‬ 23:59, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

במהלך רוב תקופת ההתפתחות והקיום שלהם, בני האדם היו ציידים לקטים שלא חיו במקום קבוע, ולכן ניתן להניח בסבירות גבוהה שגם אז היו מטיילים לפעמים גם לשם הנאה, ולא רק למטרות אחרות כמו השגת אוכל, הגנה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שעדיין יש בשאלה אי בהירויות. גם הכלבה שלי (לפחות מנקודת המבט שלי) יוצאת לטייל "בשביל הכיף". אבל אולי הכוונה היא לא למתי פרטים התחילו לעשות טיולים בסביבתם הקרובה להנאתם, אלא מהם העדויות המוקדמות ביותר לתרבות של טיולים ונופש. וגם אז, כמו שרמזו פה, יש צורך להסביר מהי הנאה/כיף, במיוחד ביחס לדת, כי ההערכה של אנשים לאתרים, לבילוי ולטבע הייתה לאורך רוב ההיסטוריה קשורה גם בעולמם הדתי או הרוחני.

בכל מקרה, בעוד שאין לי תשובה לשאלה, אני יודע שאצל הרומאים (במיוחד העשירים שבהם) הייתה תרבות מפותחת של נסיעה לחופשה, לחופים, למעיינות חמים וגם למדינות רחוקות, כמו יוון ומצרים (en:Tourism in ancient Rome). היה להם גם מעין מדריכי תיירות, שסיפקו מידע לגבי מה אפשר לראות בין ערים (Itinerarium). עוד לפני כן, גם היוונים היו יוצאים מהערים להנאתם, למשל לפסטיבלים (וזו דוגמה למקום שבו ההבדל בין פולחן לתיירות לשם הנאה לא בהכרח ברור). יש דיאלוג של אפלטון שבו נאמר על סוקרטס שהוא כנראה היה מרוצה מאתונה כי הוא נשאר בה יותר מכל אזרח אחר ולא יצא ממנה "אפילו לפסטיבלים, או כל מקום אחר, מלבד לשירות צבאי" (52b). זה מראה שלא לצאת מהעיר בשביל פסטיבלים היה די חריג ומוזר בשביל אזרחים (להיות אזרח היה גם מעמד. אני בטוח שיש הרבה אנשים עם פחות אמצעים, שלא יכלו להרשות לעצמם לצאת). מעט מאוחר יותר היו ביוון גם מעין ספרי מסע, שאפשר לראות בהם בבירור את ההנאה שבמסע. אני יכול רק להניח שיש דברים דומים בתרבויות עתיקות שאני מכיר פחות. פוליתיאורי • שיחה 06:21, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה רבה על התשובה המפורטת (והמפתיעה!)--‫2A00:A041:26E2:C300:6520:6B51:1961:CB95‬ 14:33, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

הייתי רוצה להבין לגבי אנשים "רגילים" ולא כאלה שהוזכרו בספרי ההיסטוריה. סתם אזרחים פשוטים, מתי הם היו יוצאים לטיולים יחידים/משפחות.

רק למטרת הנאה.

(כמו שכיום משפחה מטיילת בשבת למשל(. ‫2A02:14C:82A0:4D:6FFF:21CC:3532:FF8D‬ 19:40, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

מי ניסח את התפילה לשלום חיילי צה"ל

מצב טיפול: חדש

בערך יצחק בראשי מתנוססת בקשת הבהרה כבר יותר מ-7 שנים. יעזור אם מישהו יוכל לברר ולהבהיר את הנקודה. NilsHolgersson2 • שיחה 17:32, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

כנראה לא מדויק Shannen • שיחה 15:59, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

למה כשאני מעתיק טקסט מנוקד לעורך טקסט פשוט הוא מועתק עם הניקוד והאם יש עורך טקסט שלא מקבל ניקוד כלל משום שפה שהיא?

הבעיה שאני אתאר כעת קרתה לי למיטב זכרוני עם כמה שפות אבל לצורך פשטות אני אתמקד כרגע בעברית.

אם אני מעתיק אפילו אות בודדה או מילה בודדה בעברית מנוקדת (ניקוד טברייני \ טעמי מקרא \ ניקוד עברי מודרני) אז היא מועתקת עם הניקוד.
המצב הזה מפתיע אותי, משום שאני ציפיתי שעורך טקסט פשוט בכלל לא יתמוך בניקוד ו"לא יקבל" שום קלט מלבד מה שהינו אות, מספר, סימן מיוחד ורווח.

למה כשאני מעתיק טקסט מנוקד לעורך טקסט פשוט הוא מועתק עם הניקוד והאם יש עורך טקסט שלא מקבל ניקוד כלל משום שפה שהיא? תודה. 190.94.247.163 08:01, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מה זה עורך טקסט פשוט? באיזו מע׳ הפעלה מדובר? מבלי להיכנס להגדות של כיצד מופיע ניקוד - אזי בחלונות אתם יכולים להשתמש בזה או בזה Shannen • שיחה 11:31, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ואללה, סליחה שלא ציינתי את זה. במקרה שלי זה Notedpad על Windows 11 Home. הייתי בטוח שכל העורכי טקסט הפשוטים המינימליים כמו Notepad ב Windows או TextEdit ב MacOS או Gedit בהמון לינוקסים, עובדים פחות או יותר באותה צורה. מרענן לדעת שלא.

למען המתקדמים כך נראה המשפט הראשון בתורה בלי ניקוד:

0000000 91d7 a8d7 90d7 a9d7 99d7 aad7 d720 d791

0000010 d7a8 2090 90d7 9cd7 94d7 99d7 9dd7 d720

0000020 d790 20aa 94d7 a9d7 9ed7 99d7 9dd7 d720

0000030 d795 d790 20aa 94d7 90d7 a8d7 a5d7 000a

וכך הוא נראה עם ניקוד:

0000000 91d7 b0d6 bcd6 a8d7 b5d6 90d7 a9d7 b4d6

0000010 81d7 99d7 aad7 d720 d691 d6b8 d7bc d6a8

0000020 d7b8 2090 90d7 b1d6 9cd7 b9d6 94d7 b4d6

0000030 99d7 9dd7 d720 d690 d7b5 20aa 94d7 b7d6

0000040 a9d7 b8d6 bcd6 81d7 9ed7 b7d6 99d7 b4d6

0000050 9dd7 d720 d695 d7b0 d690 d7b5 20aa 94d7

0000050 b8d6 90d7 b8d6 a8d7 b6d6 a5d7 000a

כלומר הניקוד הוא בעצם חלק מ-unicode. למשל שווא (צריך לזכור את האינדיאנות).
כמובן זה רק על קצה המקל המתאים למדור הזה. Shannen • שיחה 17:22, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מעבר לכך, יש לא מעט עורכי טקסט ניתנים לתכנות, ואני מניח שכמעט בכל אחד מהם די פשוט ליצור פעולה של הדבקת טקסט ללא ניקוד. אבל מדובר כאן על פעולה קצת יותר מסובכת מסתם הדבקה. Tzafrir • שיחה 18:50, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ומה אני בתור אדם שלא יכול כרגע לצלול לעומק של נושא קידוד תווים ושיודע לתכנת ממש קצת ב Bash/JavaScript ששתיהן לא ממש מתאימות לפיתוח GUI native applications יכול לעשות? אני ממש לא מבקש שמישהו יכתוב כאן תוכנה כזאת בחינם או בתשלום עבורי, אני רק מבקש המלצה לכלי קיים כזה. אני לא יודע באיזו טרמינולוגיה להשתמש בדיוק כדי למצוא כלי שיוכל להסיר מכל טקסט כל ניקוד שהוא או אפילו רק מעברית (אפילו המילה העברית ניקוד לא ממש קיימת באנגלית; לפעמים punctuation, לפעמים diacritics אבל זה לא כזה מוגדר היטב).

אז הפנתי למעלה. Shannen • שיחה 05:29, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

לא התכוונתי שדווקא אתה תכתוב. אבל אני רק מציין שההרחבות של Atom ושל ויז'ואל סטודיו קוד כתובות בג'אווהסקריפט. Tzafrir • שיחה 08:39, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

משתמש:Tzafrir, מעולם לא עבדתי עם Atom וכמי שלא פיתח הרחבות ל VSCODE וזה לא ממש ברור לי מחיפוש מהיר, איך ייתכן שההרחבות שלו כתובות ב JavaScript כאשר JavaScript בנויה לרוץ על web browsers? כלומר האם יש לו מנוע של web browser או האם זה יישום של JavaScript לפיתוח נייטיב כמו Node.JS (שגם עם זה אני לא מתעסק)?

או פשוט ליצור regex שמזהה את כל התווים הללו ולהשתמש בהחלפה ע״פ regex ולהחליף במחרוזת ריקה. איזה מן עורכי טקסט ניתנים לתכנות יש? לא שמעתי על כזה דבר, אלא אם הכוונה לכאלה שיש להם API לבניית הרחבות? (¯`gal´¯) • שיחה 23:25, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

בעקבות דבריו של gal לי הכי נח לכתוב ב-awk אבל אני מעריך שניתן לעשות זאת גם ב-notepad++. פשוט תעתיק הכל ותחליף את [\x{0591}-\x{05BD}\x{05BF}-\x{05C2}\x{05C4}-\x{05C7}] במחרוזת ריקה. ניסיתי את זה כאמור בשורת awk אחת, אבל ממש ברור לי שניתן לעשות את זה בכל עורך הגון. ברור שגם נקי יותר לכתוב פלאגאין ל-npp אבל חופש היום ואין לי חשק לתכנת יותר. Shannen • שיחה 10:34, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

פורטרטים של יהודים עתיקים

מצב טיפול: חדש

האם יש דוגמאות לפורטרטים של יהודים מתקופת בית שני? אני לא מדבר על מטבעות עם דיוקן המלך, אלא אנשים פרטיים.

קודם כל, גם המלכים היהודיים לא הטביעו את דיוקניהם על מטבעות. יוצר הדופן היחיד הוא אגריפס הראשון. שווה גם להזכיר את יוסף בן מתתיהו. כמו שמצויין בערכו, הפרוטמה שמזוהה איתו היא כנראה לא באמת שלו, אבל יש עדויות שפסל כלשהו היה קיים ברומא. דניאל צבי • שיחה י"ט בתשרי ה'תשפ"ה, 22:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ואם אתה לא מחפש מישהו מזוהה, אז יש כמובן (שוב ברומא, ולא במקרה) את שער טיטוס. דניאל צבי • שיחה י"ט בתשרי ה'תשפ"ה, 22:47, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

אם אתה מוכן להרחיב מעט את ההגדרה, שווה להסתכל על תמונות מבית הכנסת בדורה אירופוס. בנוסף, זכור לי שראיתי תצלום של תחריט קיר של מורד ממרד בר כוכבא, נדמה לי שממערת מפלט\מערכת מסתור.

איך למדוד את החוזק של הפלאש של מצלמה קדמית של סמארטפון?

כשאני עובר על מפרט טכני של סמארטפון, איזה מאפיין עלי לקחת בחשבון כדי לדעת עד כמה חזק הפלאש של מצלמה קדמית שלו?

למה ויקיפדיה העברית לא מסתמכת על ויקיפדיות שאינן ויקיפדיה העברית?

אתרי הויקיפדיות השונים אמנם מנוהלים מצד אותו גוף (עמותת ויקימדיה) אבל הם בכל זאת אתרים עצמאיים 99% ובכל אתר הנהלה שעושה מה שהיא רוצה בכללי בלי פיקוח ולדוגמה:

• אם בא לקהילה ויקיפדית מסוימת לטעון שירושלים איננה עיר בריבונות ישראלית היא תעשה זאת, כפי שקרה בויקיפדיה האנגלית
• אם בא לקהילה ויקיפדית מסוימת לשים באנר המסית נגד אזרחי ישראל באשר הם, היא תעשה זאת, כפי שקרה בויקיפדיה הערבית.

אם אלו אכן אתרים עצמאיים, אינציקלופדיות עצמאיות לחלוטין, אז למה שלא יסתמכו זו על זו? הרי הויקיפדיות השונות כן מסתמכות על אינציקלופדיות אחרות (כמו בריטניקה).

אני לא טוען שויקיפדיה מסוימת צריכה להסתמך על עצמה. כלומר, אני לא טוען טענה בנוסח "ויקיפדיה העברית צריכה להסתמך גם על ויקיפדיה העברית" אלא אני טוען שאולי יהיה מועיל שויקיפדיות שונות בתכלית יסתמכו זו על זו, לפחות החמישייה הפותחת בהן, אלו שעוברות הכי הרבה ביקורת עמיתים (עד כמה שהמושג הזה קיים במרחב הויקיפדי).

לא לגמרי הבנתי את שאלתך, אבל אולי הכתבה הזו תתן כיוון לתשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך לזכור שוויקפדיה היא מיזם של חכמת המונים. אז נכון שיש ערכים מפורטים ומקוריים בוויקפדיה האנגלית או ויקיפדיה הסרבו-קרואטית (כנראה איכותית יותר מוויקפדיה האנגלית), אבל יש גם הבלים חסרי פשר ודברים שלעולם לא יעלו כאן בוויקיפדיה האנגלית (שיש המכנים אותה בחיבה ויקיפלצת). בסופו של דבר, ערכים איכותיים בוויקיפדיות אחרות כוללים מקורות גם הם (חלק ממרכיב האיכותיות), ועליהם אפשר להסתמך. איש עיטי - הבה נשיחה 22:53, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

ממשל בישראל ויהודה

מצב טיפול: חדש

בתקופת שתי הממלכות הם היו הבדלים פוליטיים בשיטות הממשל בין יהודה לבין ישראל? מה שאני חושב עליו הוא הכיוון של שלטון דתי ריכוזי ביהודה בעקבות כהני בית מקדש. כלומר בנוסף "לרשות מחוקקת" (בית המלוכה) היתה גם עוד רשות חוק שבאה מכיוון הדת . האם היה משהו דומה בישראל? ‫2A06:C701:70A5:2100:A0A4:E854:E2A7:2C36‬ 12:36, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

האם כוונתך לזה? מקדשי ממלכת ישראל?

הגנה נגד טילים

מצב טיפול: חדש

איך זה שלחיזבאללה וחמאס אין הגנה נגד טילי חיל האוויר הישראלי למרות כל התמיכה הצבאית הרבה שהם מקבלים ממדינות רבות (איראן, סוריה, רוסיה, טורקיה)? האם זאת מדיניות מכוונת של הספונסרים, שמטרתה למקסם אבדות בשני הצדדים?--‫2A00:A041:26E2:C300:545A:B5ED:6132:18A0‬ 15:09, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

לספונסרים לא ממש אכפת מהאבדות של חמאס וחיזבאללה. ואולי יותר מזה, הם מעדיפים שתהיה להם עליונות צבאית על אותם המיליציות. כי לך תדע עם שכירי חרב. אולי יהיה עוד "מרד קבוצת וגנר". ככה שמבינתם עדיף שארגוני טרור לא יהיו ברמה טכנולוגית של צבא של ממש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:55, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

להבנתי היו לחיזבאללה בלבנון מערכות הגנה אווירית, שהותקפו כבר על ידי צה״ל. החיזבאללה והחמאס לא קיבלו תמיכה צבאית מרוסיה או מטורקיה. Tzafrir • שיחה 23:34, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

יש להם אחלה מערכות הגנה אווירית: נשים ותינוקות. זול ויעיל. עמית - שיחה 23:39, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

ראו גם: en:/Hezbollah_armed_strength#Air_defense. איש עיטי - הבה נשיחה 01:35, 27 באוקטובר 2024 (IDT)

נו באמת, עמית. זול? כן. אבל יעיל? אם לשפוט לפי כמות ההרוגים בקרב חמאס וחיזבאללה, וכמות הבסיסים ומחסני הנשק שהושמדו, לא נראה שהשיטה הזאת עובדת.--‫2A00:A041:26E2:C300:B453:CFB1:4747:D8E6‬ 12:52, 27 באוקטובר 2024 (IST)

קצין נפקד

מצב טיפול: חדש

מה הקצין הבכיר ביותר שהוגדר כנפקד בצה"ל?

למה שיהיה אחד כזה? או שהוא מתפטר או שהוא מודח. הם בצבא קבע, לא בצבא חובה. Shannen • שיחה 15:08, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

יכולות להיות כל מיני סיבות שנגדים וקצינים בצבא קבע יהיו נפקדים. הנה דוגמה ועוד אחת. פוליתיאורי • שיחה 00:46, 27 באוקטובר 2024 (IDT)

הדוגמא הראשונה לא רלוונטית. השנייה - אכן מוזרה, אך עדיין זהו נגד ולא קצין. Shannen • שיחה 14:21, 27 באוקטובר 2024 (IST)

העדכון האחרון לחלונות 11 - 24H2 - האם יצאו לו תיקונים?

מצב טיפול: חדש

הבנתי שהיו לא מעט באגים בעדכון האחרון של חלונות 11, שיצא לפני מספר ימים. המחשב אצלי התנהג בכמה מקרים באופן מוזר, נתקע כמה פעמים, גם העלה מסך כחול, והתקשיתי להגדיר לעצמי את מהות הבאגים. אז אחרי כשבוע שחזרתי את המחשב למצב שלפני העדכון, וחסמתי את אפשרות הבדיקה של עדכונים למספר שבועות. האם זו דרך הפעולה המומלצת במקרה כזה? המלצות נוספות? האם יש אפשרות שמאז שהמחשב ביצע את העדכון (לפני שבוע), ואחר כך שחזרתי את ההתקנה (לפני יומיים), יצאו בינתיים תיקונים לגרסה המפליגה הזאת, ואם אוריד את העדכון כעת, באגים מסוימים כבר תוקנו על ידי מיקרוסופט? תודה רבה לכל טיפ, רעיון, הערה וכו'. אנא תייגו אותי במקרה שאתם מגיבים לפוסט הנוכחי. אלדד • שיחה 08:59, 25 באוקטובר 2024 (IDT)

הפלגה מחיפה לקפריסין

מצב טיפול: חדש

הבנתי שיש דבר כזה להזמין הפלגה לכיוון אחד מחיפה לקפריסין. ואז משם אפשר במטוס לטוס ליעידים באירופה במחיר נמוך. בשביל למצוא טיסות לאירופה יש אתר בשם skycanner אבל כבר שעה אני מנסה איפה בכלל יש מידע לגבי מחירים, זמנים ויעדי הפלגות מנמל חיפה. מישהו יודע (ולא רק מנחש) איפה אפשר לראות את המידע?

קשה מאוד למצוא מה שלא קיים...למיטב ידיעתי אין קוי הפלגה לנוסעים לישראל או ממנה מזה שנים רבות. יש רק תנועת סחורות. אם תמצא משהו שסותר את מה שאמרתי אשמח להתבדות! --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה 💛💙 11:21, 11 בנובמבר 2024 (IST)

מה זאת אומרת? ביטלו הפלגות לקפריסין בגלל המלחמה? יש ספינות תיירות שעוגנות קבוע בחיפה. פה יש לדגומה MSC מתוכנן ל2025. פה יש לוח הפלגות של נמל חיפה שהוא פעיל. ‫192.114.1.67‬ 11:53, 11 בנובמבר 2024 (IST)

למה כתובות IP מאורגנות בטווחים?

למה לא הלכו על גישה של סתם סטרינג (צירופי תווים) רנדומליים באורך מספר תווים מסוים כמו 10 או 20 תווים וזהו? אגב זה לא היה מונע את הצורך לחלק את הטווחים עצמם למחלקות כמו IPv4 ו IPv6? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית כל, כתובת IP אינה סתם מחרוזת אלא מספר בן 32 סיביות (IPv4) או 128 סיביות (IPv6). הדרך המקובלת לכתוב אותם היא דרך לייצג את המספר הזה. אבל מעבר לכך, הכתובת הזו מייצגת מקום באינטרנט וצריכה לאפשר שליחת חבילה (ניתוב) למחשב שזוהי כתובתו. באותה מידה, כתובת דואר לא יכולה להיות סתם צירוף אקראי של אותיות ומספרים. Tzafrir • שיחה 15:17, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

אני לא יודע אם נכון להקביל כתובות IP ברשת מחשבים לכתובות בתים כי כמו שאתה יודע בני אדם מתקשים לשנן מחרוזות אקראיות אבל מחשבים לא ממש, אז אולי כן אפשרית גישה חלופית בה יש רק כתובות של מספרים בעלי מספרים אדירים של סיביות שפרקטית מאפשרים ליצור כתובות ייחודיות עד אין סוף בהגדרה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתובת הדואר שלך לא נועדה להיות נוחה בשבליך לזכור (אם כי זו במקרה מטרה משנית). כתובת הדואר נועדה לאפשר למערכת הדואר לאתר את תיבת הדואר שלך ביעילות לפי תיאור קצר יחסית. הכתובת צריכה להיות קומפקטית ככל האפשר, כי כל חבילה צריכה לכלול כתובת. ובמקרה של כתובת IP, מדובר על המון חבילות. אני מנחש שרק לצורך כתיבת התגובה הזו עברו כמה עשרות או מאות חבילות. אם כל חבילה תכלול כתובת ארוכה מאוד, נבזבז מקום יקר על העברתה וקריאתה. באנלוגיה לדואר רגיל, אולי כדאי לחשוב על גלויה, מבחינת המקום שהכתובת (לא רק כתובת. כל חבילה כוללת עוד כמה פרטים אדמיניסטרטיביים שאת הפרטים שלהם אפשר למצוא בהגדרות הפרוטוקולים). אם נצטרך לכתוב על כל הגלויה את הכתובת והוראות לדוור, לא יהיה לנו מקום לכתוב תוכן. Tzafrir • שיחה 09:35, 29 באוקטובר 2024 (IST)

זה ההבדל בין כתובת MAC ל-IP. כתובת IP נועדה להיות לוגית, ולאפשר לנתב ליעד. זה ע״י חלוקה לתתי-רשת, כך שחלק מהכתובת מעיד על הרשת (נתב) שאליו צריך להגיע. זה חומר שניתן למצוא בקורסים רלוונטיים לרשתות וגם בוויקיפדיה, אם אתה מעוניין להרחיב על זה. יש גם הגיון נוסף מאחורי זה. ה ISP קונה כמות גדולה של כתובות מ IANA, כדי לחלק ללקוח כשהוא מתחבר לאינטרנט. כנראה יותר קל גם לנהל את זה בטווחים. גם זיהוי של המדינה שלך מתבסס על הטווח של ה IP. יש כלים שעושים את זה, נראה לי שזה נקרא GeoLocation. (¯`gal´¯) • שיחה 12:27, 30 באוקטובר 2024 (IST)

סוריה

מצב טיפול: חדש

הרי המשטר של אסד הוא זרוע של איראן, ויש לו הרי חוב עצום לאיראנים אחרי שהם הצילו אותו. איך זה שהסורים לא משתתפים במלחמה?--‫2A00:A041:26E2:C300:B453:CFB1:4747:D8E6‬ 12:56, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אולי מפני שהם יודעים שלכרטיס ההשתפות במלחמה יש שני צדדים. עוזי ו. • שיחה 20:05, 27 באוקטובר 2024 (IST)

המשטר בקושי שולט במדינתו הוא, כך שאין לו את המשאבים למלחמות נוספות. (דוגמה קלאסית: המדינה הספרדית במלחמת העולם השנייה). איש עיטי - הבה נשיחה 14:02, 3 בנובמבר 2024 (IST)

איך זה ששימוש בכרטיס אשראי בכספומט מחייב את חשבון הבנק?

מצב טיפול: חדש

יש לי כרטיס אשראי של ויזה קל, ויש לי חשבון בבנק הפועלים.

לקחתי כסף בכספומט של בנק מזרחי. ואני רואה שהכסף ירד ישירות מחשבון הבנק בהפועלים. כלומר במקום שחברת אשראי תשלח חשבונית לבנק בתאריך קבוע(כמו שקורה עם קניות), הכרטיס יצר קשר ישיר עם הבנק ושלח להם חשבונית מיד אחרי המשיכה. איך זה יתכן?

אני משווה בבנק שווצרי UBS, שבו כרטיס אשראי של UBS (שהוא ויזה או מסטארקאד) נותן לך למשוך מזונמים מכספומט ואז שולח חשבונית ובה אחת העסקאות היא "משיכה בבנקט", ועמלה של חברת האשראי על המשיכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה חברת שירותי בנק אוטומטיים (שב"א), שמפעילה תקשורת בתחום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך חמאס מתקשר?

מצב טיפול: חדש

אני כל הזמן קורא "חמאס אישר את מותו של סינוואר", "חמאס טוען שהוא מקשיח עמדות", "חמאס מציע עסקה ודורש..." וכד'.

מה שאני לא מבין זה איך בכלל הוא מציג את עמדתו ומדבר? כלומר מבחינה טכנית מי זה בדיוק מי שמוציא הודעות ואיך הוא עושה את זה? ‫192.114.1.67‬ 12:35, 28 באוקטובר 2024 (IST)

מקומות קדושים

מצב טיפול: חדש

האם יש לזרמים הלא-קתוליים בנצרות מקומות קדושים שעולים אליהם לרגל מכל העולם? הכוונה למשהו שמקביל לותיקן אצל הקתולים, הכותל אצל היהודים והכעבה אצל המוסלמים.--‫2A00:A041:26E2:C300:C585:36B8:C61A:4D3B‬ 15:19, 28 באוקטובר 2024 (IST)

בכללי המקום הכי קדוש לקתולים הוא לא רומא, אלא כנסיית הקבר בירושלים. ירושלים וארץ ישראל קדושים לכל הזרמים, בכנסיית הקבר לכל זרם יש איזור מוגדר שהוא מנהל (למעט חלק מהפרוטסטנטים שחושבים שכנסיית הקבר היא במקום אחר בירושלים, ועולים לרגל אליו). אצל האורתודוכסים קונסטנטינופול (איסטנבול בימינו) היא מרכז של הכנסייה, כמו רומא, אם כי פחות עולים אליה לרגל היום, כשטורקיה שולטת בה. בכללי אצל הפרוטסטנטים יש תפיסה שהמעשים הדתיים פחות חשובים מהאמונה, לכן אין כל כך עלייה לרגל לקברים של קדושים וכדומה (קצת כמו שאצלנו יש כאלה שעולים לקברי צדיקים, ויש כאלה שאומרים שיש בזה היבט של עבודה זרה אז נמנעים מכך - אז הפרוטסטנטים יותר דומים לגישה השנייה). אבל הם כן עולים לרגל למקומות שקשורים ישירות לישו - בארץ ישראל. Shimon Tregubov • שיחה 16:26, 28 באוקטובר 2024 (IST)

תשובה חלקית אך עדיין מעניינת (בעיניי לפחות): לאן הולכים עולי הרגל דרום קוריאנים, יוונים וגרמנים בעקבות ישוע, יסכה הרני, סרטון בערוץ "Yisca Harani", באתר יוטיוב (אורך: 25:09) ‏ Shannen • שיחה 16:54, 28 באוקטובר 2024 (IST)

האם יש מדינה אסלאמית שהצליחה למנוע פיגועי טרור אסלאמי לחלוטין או כמעט לחלוטין?

איראן, טורקיה, פקיסטן, עיראק ובנגלדש הן מדינות אסלאמיות שידוע לי שיש בהן המון פיגועי טרור ביחס למדינות אסלאמיות אחרות. אולי אני טועה או חסרים לי נתונים מהותיים.

לא זכור לי ששמעתי על המון פיגועי טרור אסלאמי במדינות מלזיה, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, עומאן ומרוקו אפילו שגרים בהן המון לא מוסלמים. דווקא איפה שהאוכלוסיה היא מוסלמית מעורבת (סונים, שיעים ואחרים) שמעתי על יותר פיגועים מבכאלה שהן עם רוב מוסלמי אחיד אבל עם לפחות שלושה מיעוטים דתיים).

האם יש מדינה אסלאמית שהצליחה למנוע פיגועי טרור אסלאמי לחלוטין או כמעט לחלוטין ואם כן אז מה הן עושות שהאחרות לא עושות?

• בעלי הידע באסלאםקובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבל ‏
• בעלי הידע בצבאאבנר אילנאי, יואל, Tshuva, hagay1000, Kulli Alma, ג'ייק ‏
• בעלי הידע במשטרהיורי, DimaLevin, ליש, יאיר צפורי, shmulik30 ‏

תודה וכמובן שמה שאני כתבתי פה וכל מה שיענו לי אולי לא יהיה עדכני בעתיד. ‫223.24.185.212‬ 05:17, 29 באוקטובר 2024 (IST)

די בטוח שבאלבניה אף פעם לא היה פיגוע טרור איסלאמי. Shimon Tregubov • שיחה 19:18, 29 באוקטובר 2024 (IST)

מדינות בפלשתינה לאורך ההיסטוריה

מצב טיפול: חדש

פלשתינה נכבשה על ידי מספר רחב של אימפריות ומדינות שונות. האם היתה מדינה עצמאית (ללא מדינה או מלך חיצוני ששולט במדינה אחרת שכבשה את האיזור) כלשהי בפלשתינה מהתקופה הרומית עד 1948?

ממלכת ירושלים? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 16:30, 29 באוקטובר 2024 (IST).

חוץ מהצלבנים, לא שום דבר ששרד לאורך זמן, היו מספר מרידות שהצליחו לזמן מוגבל – דאהר אל-עומר כנראה היה המוצלח שבהם, ולמרות שזה אולי לא בדיוק נכלל בקריטריונים של השואל , הייתי מחשיב גם את מוחמד עלי (שליט מצרים). ישנו ויכוח האם בר כוכבא הצליח בעצמו גם ליסד אוטונומיה לכמה שנים, ואם כן, מה היה ההיקף שלה. דניאל צבי • שיחה כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה, 17:05, 29 באוקטובר 2024 (IST)

אם כבר מחשיבים את מוחמד עלי, אז גם האימפריה התדמורית הייתה בהיקף דומה. Shimon Tregubov • שיחה 19:21, 29 באוקטובר 2024 (IST)

היו לא מעט שליטים ששלטו בסוריה ומצרים והסביבה. לדוגמה: אחמד אבן טולון. אבל שליטה רק בארץ: זה היה די נדיר. גם מוחמד עלי היה שליט מצרים ושלט על ישראל וסוריה רק למשך כעשור. Tzafrir • שיחה 12:05, 5 בנובמבר 2024 (IST)

האם היה שלום במזרח התיכון של האימפריה האותומנית?

מצב טיפול: חדש

האם לפני מלחמת העולם הראשונה, היה שלום במזרח התיכון? כלומר כשהטורקים שלטו פה, היה הכל שקט?

לא. ראה תקופת בין המלכים, המלחמות הרבות שבין העותמאנים לאימפריה הספאבית, המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה ושנייה,מלחמת העצמאות היוונית מרד הפלאחים, מרד איילט צידון (1834). לצד עוד הרבה מרידות יותר "קטנות" ומלחמות אזרחים. היו גם המון משברי ירושה, כי לא ממש היו חוקים בשביל לקבוע מה קורה כשהסולטן מת - פשוט היה מתחיל מירוץ בין כל הילדים שלו ומי שהגיע לבירה ראשון מנצח. לעיתים, כמו במקרים של סלים הראשון או בניו של סולימאן המפואר, זה הידרדר לאלימות. וכמובן היו גם מלחמות רבות של העותאמנים עם אוסטריה וכדומה אבל זה כבר לא בדיוק במזרח התיכון. Shimon Tregubov • שיחה 03:00, 30 באוקטובר 2024 (IST)

שלום זה דבר יחסי. גם בשיא הפקס רומנה היו מרידות (כמו מרד בר כוכבא). מה בדיוק המשמעות של שקט? התקופה המודרנית הרבה יותר שקטה מתקופות קודמות (בתקופות קודמות רמת האלימות בארץ, אבל גם ברוב החלקים בעולם) הייתה הרבה יותר קרובה לזו של ארצות אלימות במרכז אמריקה ממה שיש היום בארצות מתוקנות. Tzafrir • שיחה 12:08, 5 בנובמבר 2024 (IST)

תושבי האיים הבריטיים

מצב טיפול: חדש

האם הסקוטים, האירים והולשים הם צאצאי הסקסונים, או שהם עמים ילידיים של האיים הבריטיים?--‫2A00:A041:26E2:C300:616E:59B0:9090:D158‬ 00:04, 30 באוקטובר 2024 (IST)

יותר קל להתייחס לשפות. השפה האירית והשפה הולשית הן שפות קלטיות, וכך גם גאלית סקוטית (אבל לא סקוטית שקרובה יותר לאנגלית). בעבר השפות הקלטיות היו נפוצות בחלקים נרחבים של אירופה, אבל הן שרדו רק באיים הבריטיים (ובברטאן, שהיא, לצורך העניין, חצי האי הבריטי, וגם שם עם מהגרים מבריטניה הגדולה). השפה הגאלית סקוטית הגיעה עם מהגרים מאירלנד שדחקו את יושבי סקוטלנד הקודמים (פיקטים) בערך באותה תקופה שהאנגלים ושות’ הגיעו מהיבשת.

השפות הקלטיות גם הן חדשות יחסית באיים הבריטיים. אם אני מבין נכון, הם הגיעו לאנגליה כמה מאות שנים לפני הכיבוש הרומי, והתפשטו משם לשאר האיים הבריטיים.

לסקוטלנד ואירלנד הגיעו גם ויקינגים דניים ומתיישבים אנגליים לא מעטים. הם גם נחשבים?

התייחסתי לשפות ולא לעמים. יותר קל לעקוב אחרי שפות, אבל לא ברור אם חילוף שפות משמעו גם החלפת אוכלוסיה. כשהאנשים בארץ עברה מדיבור ניבי כנענית שונים לדיבור ארמית, ומאוחר יותר: לדיבור ערבית, זה לא היה בשל חילופי אוכלוסיה. האם כשבסקוטלנד החלו לדבר גאלית התחלפה גם כל האוכלוסייה מפיקטית לאירית (שנקראה מאוחר יותר „סקוטית״)? האם הגרמנים החדשים (שבהמשך ייקראו „אנגלים״) הכובשים דחקו לחלוטית את האוכלוסיה הקודמת מחבל קורנוול? ושאר חבלי הארץ? וכמובן: אותה שאלה לגבי מה שהיה בתהליך כניסת הקלטים. Tzafrir • שיחה 18:27, 5 בנובמבר 2024 (IST)

כרגיל, תודה צפריר.--‫2A00:A041:26E2:C300:F4DD:61B3:FBFC:4B55‬ 14:18, 8 בנובמבר 2024 (IST)

איך משלמים מכס?

מצב טיפול: חדש

נניח מישהו מזמין מכונת גילוח ב150 דולר מאמזון. באמזון שולחים אותה לארץ והיא נעצרת בטח במכס כי זה מכונה. מה השלב הבא? איך משלמים? ‫192.114.1.67‬ 16:41, 30 באוקטובר 2024 (IST)

תקבל הודעת תשלום מחברת השילוח. חזרתי • ∞ • שיחה 08:17, 31 באוקטובר 2024 (IST)

האם אתה בטוח. אני מתסכל באתר של אמזון. הם רושמים מחיר מסוים, ואז גשמזמינים, הוא עולה ויש פירוט:

Items:	$151.99
Shipping & handling:	$33.84
FREE Shipping Promo:	-$33.84
Total before tax:	$151.99
Estimated tax to be collected:	$0.00
Import Charges:	$43.34

האם זה אומר שהם חישבו את את המכס בארץ ולוקחים אותו על עצמם, או שזה בנוסף? ‫192.114.1.66‬ 16:41, 31 באוקטובר 2024 (IST)

רכב לא מניע - בגלל המצבר?

מצב טיפול: חדש

יש לי רכב, שלפני כשנה הפסקנו לנסוע בו והוא עמד בחניה. לפני חודשיים, ניסינו להניע אותו בכבלים וזה לא עבד. התקלה היא במצבר? יעזור להחליף מצבר? או שזו בעיה במשהו אחר וכבר שווה לזרוק את הרכב? (זה רכב טרנטה מאוד שלא שווה יותר מדי...)

צריך לבדוק פרטנית, מול מי שמבין בזה. בהחלט יכול להיות שזה מצבר מת. יש "שירותי דרך" בחברות ביטוח שיכולים לעזור להתניע רכב. בכל מקרה: לא זורקים רכב בגלל מצבר פג תוקף. עדיף כבר למכור אותו ולהרוויח כמה אלפים (לתיקון או לפירוק). והורדה מהכביש זה עדיף מאשר להמשיך לשלם עליו אגרה וטסט (חובה כל עוד לא עושים הורדה מהכביש). Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:31, 1 בנובמבר 2024 (IST)

סיכוי טוב שהמצבר מרוקן והכבלים איתם אתם מנסים להניע דקים מדי ולא מספקים מספיק זרם. נסו שנית עם כבלים עבים איכותיים או בוסטר. אליבאבא • שיחה 19:29, 2 בנובמבר 2024 (IST)

איפה אפשר להשיג את החוברת "נפילה חופשית" של מוטי שפר?

קראתי כאן בערך מוטי שפר:

שפר חזר על טענותיו אלה בחוברת "נפילה חפשית - אי מוכנות ישראל לטרור הטילי" אותה הוא מפרסם בפייסבוק.

^{[דרוש מקור]} אני לא משתמש בפייסבוק ואני לא מוצא את החוברת בשום מקום אחר. אם החוברת מופצת ברישיון חופשי אולי נכון להעלות אותה לערך מוטי שפר. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך לשמור גרסה להדפסה של ערך כמסמך ODT?

שלום!

אני רוצה לשמור גרסה להדפסה של ערך לא כ PDF אלא כ ODT.

במקום PDF אני רוצה ODT בכדי שיהיה לי נוח ומהיר לערוך את הקובץ מכל עורך טקסט עשיר, בלי להתקין תוכנות מיוחדות לעריכת PDF.

לכאורה ויקיפדיה מאפשרת לי לשמור ערך רק כדף אינטרנט (HTML) או כקובץ PDF, אפילו עבור גרסה להדפסה, ולכן אני שואל כיצד לשמור גרסה להדפסה של ערך בויקיפדיה כקובץ ODT?

תודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הסיבה שעורכי דין כותבים בשפה מוזרה?

מצב טיפול: חדש

למה בשפה משפטית צריכה לכלול מילים ארכאיות וספרותיות? למה משפטים ארוכים ומוסרבלים? במקום לכתוב "אם הכלב של מישהו נשך אדם, אז הבעלים של הכלב צריכים לפצות את הננשך כספית ולממן לו את הטיפול הרפואי", עורך דין יכתוב "במקרה ובו כלב בבעלות פרטית נשך אדם וגרם לו לנזק גופני בנשיכתו, חלה חובה על בעלי הכלב לפצות כספית את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לרבות כיסוי מלא של ההוצאות הרפואיות שנגרמו לנפגע עקב הפציעה."

במקום לכתוב "אם לא", יכתוב "אילולא". במקום "כי" יכתבו "ככל ו..". במקום "מחויב" יכתבו "חלה חובה על...". וגם ידחוף איזה מילה בארמית בשביל הכיף.

למה כל זה טוב? אני יכול להבין רצון למנוע אי וודאות וכפל משמעות כמו "אם רכב א' העמוד באמצע צומת ורכב ב' התנגש בו, אז הוא אשם" (פה יש חוסר וודאות מאוד גס ומסר לא ברור). אבל אפשר לנסח את הטענה בשפה משפטית גם בלי להגיע לפלצנות של "היות ו...", "זולת" או "בעלמא", ובתחביר מסורבל שנשמו כמו דף גמרא. שפה עברית תקנית יכולה להתאים לניסוח חד משמעי.

אז למה זה טוב?

ככל שמה שכתבת נכון – הרי לכאורה ידידי צודק. אך מבלי לקרוא את פסק הדין של בית המשפט קמא, ואת החלטת המותב – לא ניתן לשלול את דברי חברי המלומד מחד גיסא, ומאידך גיסא ואגב אורחא – אליבא דכולי עלמא אין דברים בגו. ימשיך כבודו... חזרתי • ∞ • שיחה 19:11, 3 בנובמבר 2024 (IST)

הבה נבחן את המשפט הראשון שרשמת:

• זה מישהו או בעלים ברבים?
• האם הטיפול הרפואי הוא בעקבות הנשיכה? או "טיפול רפואי" בכלל?
• מהו הטיפול הרפואי? מה הוא כולל? רק בי"ח?

בקיצור אין דרך להבין זאת. כבכל מקצוע - יש למשפטים שפה יחודית. גם לרופאים יש שפה משלהם, וכך למתכנתים, וכך למשגיחי כשרות. שפה היא דבר מתפתח. מה שנכון היום ישתנה בעוד כמה שנים. ברור שלפעמים הם מגזימים בכך (ובחלק מהמקרים אינם מבינים מה הם כותבים). Shannen • שיחה 18:01, 4 בנובמבר 2024 (IST)

צודקים המגיבים שלכל תחום שירותי כולל משפטים יש ז'רגון מקצועי אבל דווקא במקרה של חלק מהעורכי דין, לפחות ישראלים, גם אני מזהה בעיה של משהו הנרחב מעבר לז'רגון מקצועי, בעיה של הרס השפה כמו שימוש נרחב ומיותר בארמית במקום בעברית, שימוש יתר במטאפורות ודברים דומים, שימוש בשירה וכדומה. אולי זה סתם חלק מ show business.

האם כתר הוא תותב?

מצב טיפול: חדש

האם נכון להגיד שכתר בשיניים הוא סוג של תותב?

ר' מה קורה כשמחפשים בגוגל "כתר" "תותב": [7] [8] [9] [10] [11]. מסקנה: ישנם רופאי שיניים המגדירים כתר שיניים כסוג של תותב. לבריאות.

הדפסת תרשים גדול על מספר דפים

מצב טיפול: חדש

לאחרונה אני ואבי עובדים על תרשים שהוא מעין "ץ שורשים" באמצעות תוכנת קוד פתוח שנקראת Graphviz שהפלט שלה הוא קובץ PNG. אמצעי ההדפסה כרגע הוא מדפסת ביתית עם נייר A4. הבעיה היא שהתרשים גדול מאוד ולכן כדי שיראו את מה שיש בתוך האליפסות (צמתי ועלי העץ) יש להדפיסו על כמה דפים ואז להדביק (עם סלוטייפ). הדפסת כל התרשים על דף אחד תיצור אליפסות וטקסט קטנים מידי בשביל לקרוא. האם יש דרך להדפיס את תרשים ה-PNG על כמה דפים כך שיהיה אפשר להדביק אותם ידנית? פתרון אחד - לקחת PNG כמו שהוא ולמצוא תוכנה או שיטה להדפיס אותו על כמה דפים. פתרון אחר הוא שאיכשהו ה-Graphviz ידע לחלק את התרשים לכמה קבצי PNG (כך שאליפסות לא יחתכו באמצע למשל) ואז יהיה קל להדפיס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:04, 4 בנובמבר 2024 (IST)

הערה: ל־Graphvis יש גם כמה צורות פלט אחרות, לדוגמה PDF ו־SVG. ר’ בתיעוד. Tzafrir • שיחה 09:01, 5 בנובמבר 2024 (IST)

צורת ה-PDF מחלקת את התרשים אוטומטית למספר דפים? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:27, 6 בנובמבר 2024 (IST)

@MathKnight, באקרובט, בחלונית ההדפסה: Page sizing & handling תבחר באפשרות "פוסטר", ואז ב-Tile scale תוכל לבחור בהגדלה הרצויה. אפשר לראות את התצוגה המקדימה בחלונית. קישור להסבר באנגלית. סיון ל - שיחה 21:02, 6 בנובמבר 2024 (IST)

תודה. ניסינו את זה וזה לא עובד הכי טוב (לא ברור למה זה לא ממש נותן לנו לשחק עם הפרמטרים שציינת). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:00, 13 בנובמבר 2024 (IST)

מה שאנשים משלמים ללא הצדקה זה רק מס (מיותר) או אינפלציה

בעבר שמעתי עורך דין אמריקני אחד שהוא לא כלכלן ומצהיר על עצמו שאינו כלכלן טוען טענה בנוסח "מה שאנשים משלמים ללא הצדקה זה רק מס (מיותר) או אינפלציה". נכון זה שגוי? הרי אדם יכול לשלם גם סתם מחיר מוגזם בחנות מלאה ב show business ואדם יכול להפסיד כסף על טיפ שנלקח ממנו במניפולציה ואדם יכול סתם לשלם יותר על ריביות של בנקאים חמדנים ואדם יכול לשלם על יצירת אומנות (במיוחד כזו שעשויה מהחומרים שעלותם נמוכה ביותר בשוק) ויש עוד הרבה דוגמאות. אשמח לדעת המומחה על כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנהוג במקומותינו ביחס לטענות מופרכות: ^{[דרוש מקור]} Tzafrir • שיחה 11:52, 5 בנובמבר 2024 (IST)

תודה.

טענה מוזרה, צריך להבין אותה בהקשר שנאמרה כנראה. אולי הוא מכתוון שאלו דברים לא מוצדקים יחידים שהם בלתי נמנעים? וכמובן שאני אישית לא מסכים עם טענת המסים המיותרים, הרי כל המערכת של ביטחון, שירותים חברתיים ואכיפת החוק לא יכולה להתקיים ללא מיסוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:05, 5 בנובמבר 2024 (IST)

האם טראמפ בגד במצביעים שלו כשגייס אקטיבית קולות מוסלמים במישיגן?

בשבוע וחצי האחרונים לפני ההצבעה בבחירות טראמפ עשה דבר שהפתיע אותי גם בתור אדם שיודע שפוליטיקאים הם לרוב צבועים; הוא גייס אקטיבית קולות מוסלמים במישיגן ובערב הביקור שלו שם הצטלם עם חבורת אימאמים ומלומדים מוסלמים. כמה שנים לפניכן אמר "I think Islam hates us" אם כי כמובן שהוא דיבר על אסלאם כדת ולא על כל האנשים שמגדירים עצמם כמוסלמים והוא גם יכול לשנות את דעתו. בכל מקרה, האם זו הייתה סתם צביעות לגיוס קולות או טקטיקה של פסיכולוגיה הפוכה כל שהיא? תודה. 11:08, 5 בנובמבר 2024 (IST)

איך זה שרוב במדינות עבדות לשעבר מצביעים יותר לרפובליקנים?

מצב טיפול: חדש

מפה מ-1846

במפה הצורפת ניתן לראות שכל איזור האדם נמצא בקורלציה גדולה עם האיזור האדום של ימנו. אני מנסה להבין איך זה? איך המפלגה הרפובליקנית הפכה לפופולרית בשטחים שהיסטורית מוכר דווקא בעבדות, אפליות גזע והפרדה גזעית (דברים המזוהים היסטורית עם המפלגה הדמוקרטית)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתשובה קודמת לפני זמן מה כאן הוזכרו דמוקרטים דרומיים. הערך האנגלי מפורט יותר וכנראה שעונה על השאלה. Tzafrir • שיחה 18:02, 5 בנובמבר 2024 (IST)

כי עברו כבר כ-60 שנה מאז שהמפלגה הדמוקרטית אימצה את זכויות השחורים והתנערה מהאפליה הגזעית. זה מספיק זמן בשביל לשנות דפוסי הצבעה. Reuveny • שיחה 04:31, 6 בנובמבר 2024 (IST)

פפירוסים יווניים

מצב טיפול: חדש

אני קראתי ספר שהוזכרו בו פפירוסים יווניים. רציתי לשאול: האם היו עוד יוונים מלבד אנשי ממלכת תלמי שהשתמשו בפפירוסים לכתיבה?
בהערכה רבה, עוז עמרם ♦ שיחה 16:24, 5 בנובמבר 2024 (IST)

פפירוס היא מילה יוונית (גם אם לא ממש במקור). כבר תמצית הערך מציינת שנעשה שימוש בפפירוסים באזורים אחרים מחוץ למצרים. זה היה הנייר הראשון שהיה בשימוש. Tzafrir • שיחה 17:59, 5 בנובמבר 2024 (IST)

טעות הקלדה בשם העיר, האם המשלוח לא יגיע?

מצב טיפול: חדש

כתבתי במשלוח מחו"ל Kirtyat Ata במקום Kiryat Ata , אבל המיקוד נכון. האם משלוח לא יגיע לכתובת הנכונה?

עם ההסתייגות שיש משלוחים שאובדים בדרך גם כאשר הכתובת מדוייקת, אני אופטימי בשבילך שהמשלוח יגיע. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 17:27, 5 בנובמבר 2024 (IST)

לשואל: אם הזמנת מאתר גדול ורציני כמו Ebay או Aliexpress ושמת גם מיקוד בפרטי ההזמנה אז אני חושב שאתה יכול להרגיש לגמרי בנוח שהמשלוח יגיע. מקסימום תשאיר הודעה לשירות לקוחות שיבקשו ממחלקת המיון לתקן ובכל מקרה גם אם לא יתקנו וישלחו ככה לישראל הרי שהממיינים בישראל ידעו שזו טעות הקלדה.

אובדן טנקים במלחמות ברזל

מצב טיפול: חדש

כמה טנקים ישראל איבדה (כלומר השבתה מלאה) במלחמת חרבות ברזל?

אני חושב שכמעט כל הטנקים שנפגעו תוקנו והוחזרו לכשירות. אל תסתמך על ויקיפדיה באנגלית בנושא כי הם מצטטים בלי לחשוב את אל-ג'זירה שמפרסמת את תעמולת חמאס שמלאה בפייק ניוז. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:26, 6 בנובמבר 2024 (IST)

ובכל מקרה מדובר במידע סודי שלא הייתי חופר בו ולא הייתי מפיץ אותו. אסף השני - לדף הסיכה. 20:34, 6 בנובמבר 2024 (IST)

גוים עם כיפה בטקסים יהודים

מצב טיפול: חדש

אני רואה תמונות של פוליטיקאים, שחקנים, ספורטאים מפורסמים שבאים לישראל או לקהילות יהודיות בחו"ל ומשתתפים בטקס כזה או אחר כשכיפה לראשם. אז כמה דברים:

האם מבחינת יהדות זה בסדר שגוי ישתתף בטקס דתי יהודי?

האם אותה הכיפה היא דבר נחוץ או שהמטרה שלה היא שאותו אחר לא ירגיש זר ומנודה?

האם מבחינת יהדות יש חשיבות כלשהי לזה שאם גוי בא לכותל המערבי הוא יהיה עם כיסוי ראש?

לפי היהדות, גוי לא חייב לכסות את ראשו, גם לא כשהוא נוכח בטקס דתי יהודי. גוי לא יכול להצטרף למניין או ליטול תפקיד בטקס (למשל, לומר קדיש או לעלות לתורה), אבל אין חיוב להוציא אותו והוא יכול להשתתף מן הצד. כיסוי הראש הוא ביטוי של כבוד ביהדות וכשגוי מכסה את ראשו במקום קדוש או בפני רב (לדוגמה, שגריר ארה"ב קנינגהם אצל הרב שטינמן) הוא מבטא את הערכתו ליהודים ולדתם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בשבת, ה' בחשוון ה'תשפ"ה; ולמנינם: 21:36, 6 בנובמבר 2024 (IST).

אם כבר עוסקים בכיסוי ראש, כדאי להזכיר שגם החיוב של גברים יהודים לכסות את ראשם הוא חדש יחסית (סד"ג של כמה מאות שנים). אביתר ג' • שיחה • ו' בחשוון ה'תשפ"ה • 16:55, 7 בנובמבר 2024 (IST)

האם באמת אפשר לסמוך על המדדים השונים לאינפלציה?

ההגדרה שאני מכיר למונח אינפלציה מאד פשוטה: עליית מחירים כללית במערכת מונטרית נתונה.

עם זאת, לפעמים אני קורא על "שיעור האינפלציה במדינה X" אבל מתקשה להחליט אם זה בכלל אמין: קודם כל כל הטענות האלה שקראתי לא היו תחומות בזמן (נכון לשנה Y או נכון לחודש Z בשנה Y) ובכל מקרה יש גם דברים כמו הונאות תמחור וסתם פרנויות של משווקים שיכולים להפריע למדידה עקבית של זה אז האם באמת אפשר לסמוך על המדדים השונים לאינפלציה ובמיוחד אם נכון למדוד אותה אחוזית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המדידה של אינפלציה בישראל מבוססת על מדד המחירים לצרכן בישראל: כל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת את ערכו של „סל מוצרים״: אוסף מוצרים, ובודקת מה המחירים שלהם. את המחירים הללו היא משלבת למדד משולב שבו ניתן משקל שונה למחירים השונים של סוגי המוצרים. המספר הזה אמור לייצג את רמת המחירים במשק הישראלי בצורה שאמורה להשיג שני מטרות:

• לייצג „הוצאה ממוצעת״ של ישראלים (וכמובן שאפשר לדון עד כמה זה מייצג.
• להיות אחיד בזמן, כך ששינויים בין חודשים שונים מייצגים שינויי מחיר אמתיים במשק.

מהנתון הזה, של מספר שמתקבל פעם בחודש ומייצג רמת מחירים, אפשר לקבל קצב שינוי מחירים. כאן תמיד חייב לבוא פרק זמן: של החודש האחרון, או אולי של השנה האחרונה עד (כולל) החודש הנוכחי (כי יש הרבה שינויי מחירים שמשתנים במחזור שנתי ורצוי לא להתעלם מהם). אני מניח שכשמדברים על „קצב האינפלציה״ סתם אפשר להבין מההקשר את משך הזמן, ומן הסתם מדובר על קצב האינפלציה השנתי: רמת עליית המחירים בתקופה של שנה. Tzafrir • שיחה 16:02, 6 בנובמבר 2024 (IST)

שטיפת מוח המונית ברודנויות

מצב טיפול: חדש

מה הסיבה לזה שמתוך אינספור המשטרים הרודניים שיש בעולם במאות 20-21, המשטר באיראן הוא היחיד שלא מצליח לשטוף את המוח להמונים, ושגם אחרי 45 שנות תעמולה עדיין רוב האזרחים מתנגדים למשטר ואף מעזים להביע זאת בפומבי?--‫2A00:A041:26E2:C300:F4DD:61B3:FBFC:4B55‬ 14:13, 8 בנובמבר 2024 (IST)

האמנם רוב? שומעים את הצעקנים בדרך כלל. לא יודע אם זה באמת רוב. יתכן והבעיה היא שהשלטון מפעיל פחות מדי אלימות נגד אזרחים ולכן הם לא מפחדים מספיק להביע את העמדה שלהם בפומבי. כשברית המוצעות מישהו ניסה להתנגד לשלטון, אז הביאו צבא וירו בכולם. ‫2A06:C701:70A6:E200:248A:9FE3:1593:C0AE‬ 17:37, 8 בנובמבר 2024 (IST)

אז איראן היא בעצם הרודנות הכי מתונה בעולם?--‫2A00:A041:26E2:C300:C834:63E7:BD3C:1B21‬ 09:44, 9 בנובמבר 2024 (IST)

גם רוסיה של היום היא דיקטטורה יחסית מתונה. כלומר אפשר להתבטא נגד השלטון ולא לחטוף מעצר מידי. למרות שלא הייתי ממליץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:23, 10 בנובמבר 2024 (IST)

לא זוכר איפה זה נאמר השבוע. האינטרנט ובפרט הרשתות החברתיות אחראיות להחלשות דיקטטורות במקביל לאופן בו הן גורמות נזק הפוך בדמוקרטיה, עם תרבות שקר, קונספירציות ופופוליזם. לפני כמה שנים גם הייתה כוונה באיראן להתנתק מהרשת העולמית ולהיות כמו צ׳ קוריאה. גם יש באיראן תקשורת של האופוזיציה (כמו ״איראן אינטרנשיונל״, שבאופן טבעי פועלים מחוץ למדינה), שחושפת אנשים למידע שאינו תעמולתי. (¯`gal´¯) • שיחה 13:58, 10 בנובמבר 2024 (IST)

מה ההבדל בין פתיה לאורקל?

הקצרמר פיתיה מתאר את המונח כשם כללי של נביאות בעולם העתיק, אבל אין לו מקורות. בערך באנגלית, הוא פשוט מוביל לאורקל מדלפי. לפני 16 שנה היה דיון קצר על אם צריך לאחד את הערכים, שנסגר בלי שינוי. אני לא מומחה לנושא, אבל לא ראיתי אף מקור לטענה שפתיה היא שם כללי לנביאה פגאנית ולא פשוט שם של האורקל מדלפי כהנת אפולו ( וזה גם מה שכתוב בויקי באנגלית). האם יש מומחה ליוון העתיקה שיוכל לעזור לעשות סדר בנושא הזה? או להוסיף מקור או לפתוח דיון מחיקה לערך? פורטל • שיחה 10:25, 8 בנובמבר 2024 (IST)

בדרך־כלל את השﭏות האחרונות ביותר רושמים בסוף הדף; שﭏות שנוספות בראש הדף מן־הסתם לא ייענו ויאורכבו לפני שתנתן להן תשובה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שבת, ח' בחשוון ה'תשפ"ה; ולמנינם: 18:31, 9 בנובמבר 2024 (IST).

העברתי. Tzafrir • שיחה 00:15, 10 בנובמבר 2024 (IST)

לפי המילון שלנו, מקור המילה פיתום: „מיוונית: Pithon) Πυθων) שמה הקדום של דלפי, ומזה נגזר גם "הפיתיה של דלפי", Pithonos) Πυθωνοσ) רוח חוזה עתידות וגם מי שמדבר מביטנו. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.״. אבל האם זה עבר מיוונית עתיקה לשפה מודרנית אחרת? ובכל מקרה, לא מדובר עדיין על קשר ישיר. Tzafrir • שיחה 00:25, 10 בנובמבר 2024 (IST)

הסרתי מהערך את התוכן הזה. Tzafrir • שיחה 10:00, 11 בנובמבר 2024 (IST)

האם ישנו קשר מיוחד בין ערב הסעודית לבין הישות הפלסטינית?

מצב טיפול: חדש

נכון למועד כתיבת שורות אלו, ערב הסעודית מתנה את חתימתה על הסכם שלום עם ישראל (בין היתר), בכינון שלום בין ישראל לרשות הפלסטינית, ובהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית. גם מדינות אחרות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל (ממלכת ירדן, מצרים, המדינות החתומות על הסכמי אברהם), הזכירו במסמכי ההסכמים את השאיפה שלהן להסדרים בין ישראל לפלסטינים, אך אף מדינה אחרת לא דרשה עד כה את פתרון הסכסוך כתנאי מקדים להסכם השלום. נראה כי עד היום לאף מדינה ערבית זה לא היה אכפת ברמה הזאת, ושכולן הזכירו את הרצון שלהן בפתרון הסכסוך רק בחצי פה וכדי לצאת ידי חובה. שאלתי ובקשתי, האם ההבדל שבין ערב הסעודית לבין שאר המדינות החתומות איתנו על הסכמי השלום הוא רק הבדל מקרי, הבדל של עיתוי או נשיא וכדומה, או שבאמת "אכפת" לערב הסעודית יותר מ"הסוגיה הפלסטינית"? אם באמת אכפת לה יותר, מהו מקור ההבדל? רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 14:49, 10 בנובמבר 2024 (IST)

לאף אחד לא איכפת מהפלסטינים. בטח לא למדינות האסלאם, ובטח ובטח שלא למצרים, שבנו ברפיח את אחד הגבולות ההרמטיים ביותר בעולם, בטח לא לירדנים, שכולאים את מיליוני הפלסטינים שבשטחם במחנות "פליטים", ובטח שלא לסעודים, שלמרות אוקיינוס הכסף שלהם ולמרות השטח האינסופי שלהם הריק מאדם, מעולם לא הכניסו לשטחם אפילו פלסטיני אחד במשך 76 שנים. ‫2A00:A041:26E2:C300:F4A5:C7E:C16B:5A5D‬ 00:14, 11 בנובמבר 2024 (IST)

לאף אחד לא אכפת? זוכרים את המונדיאל בקטר? כמה אהדה קיבלו שם הפלסטינים מאוהדי הכדורגל הערבים? ערב הסעודית לא יכולה להתעלם מזה. ובאמת, כבר עשרות שנים היא מציעה הצעות שונות לפתרון הסכסוך. והיא מתנה התקדמות איתנו בכל מה שקשור להסכמי אברהם בהתקדמות מול הפלסטינים. Tzafrir • שיחה 08:01, 11 בנובמבר 2024 (IST)

לא, לאף אחד לא אכפת, והוכחתי זאת בתגובתי. אתה צודק שבהפגנות שנאה ותמיכה בטרור הם אלופים. אבל מה מדינות האסלאם עשו אי פעם למען שיפור חיי הפלסטינים? כמה "פליטים" (עם ובלי מרכאות) נקלטו אי פעם במדינה מוסלמית כלשהי? (רמז: 0)--‫2A00:A041:26E2:C300:C8F9:B29C:DAA9:49DE‬ 08:38, 11 בנובמבר 2024 (IST)

מדינות המפרץ תרמו הרבה כסף לשיקום הגדה והרצועה. סתם לדוגמה, 30 מליוני דולרים לחודש (360 מליון דולרים לשנה, יותר ממיליארד ש״ח לשנה, סכום שהוא חלק חשוב מכלכלת רצועת עזה) שהעבירה קטר לרצועת עזה. לשיטתם של הפלסטינים, גירוש של הפלסטינים מרצועת עזה אינו הדבר הרצוי ולכן גם לא מקדמים תוכניות של גירוש פלסטינים מעזה ומהגדה.

כמוכן, הירדנים לא כולאים את הפלסטינים במחנות פליטים (זה אולי נכון ללבנונים או לסורים). הירדנים העניקו לפליטים הפלסטינים אזרחות ירדנית. Tzafrir • שיחה 09:58, 11 בנובמבר 2024 (IST)

2A00:A041:26E2:C300:C8F9:B29C:DAA9:49DE יקר, מה שאמרת רק מחזק את הרושם הכללי שלי, ואם כן, שאלתי רק מקבלת משנה תוקף: אם לערב הסעודית אין סנטימנטים מיוחדים לפלסטינים, ובפרט, אם לא אכפת לה מהסוגיה הפלסטינית יותר מאשר חברותיה, מצרים, ירדן, מרוקו, בחריין, איחוד האמירויות וסודן, מדוע היא היחידה שהתנתה הסכם שלום עם ישראל בהסכם דומה בין ישראל לפלסטינים? השאלה רק מתחזקת יותר כשזוכרים שאוכלוסייתה של ערב הסעודית אין בה ולו פלסטיני אחד. אביתר ג' • שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ה • 14:51, 12 בנובמבר 2024 (IST)

להערכתי- כי הם לא לחוצים על הסכם פומבי עם ישראל. המצב הנוכחי, של עוינות כלפי חוץ לצד שיתוף פעולה ביטחוני נגד איראן, בהחלט מספק אותם, כמו שהוא מספק את רוב ארצות ערב. הפלסטינים זה סתם תירוץ נוח.--‫2A00:A041:26E2:C300:D595:FCF8:8797:651C‬ 15:13, 12 בנובמבר 2024 (IST)

זה נשמע הגיוני. תודה לך. אביתר ג' • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשפ"ה • 18:27, 12 בנובמבר 2024 (IST)

אחוז המשוחררים מסעיף נפשי משירות בצה"ל

מצב טיפול: חדש

במקור https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/71B-Bitachon/2021-71B-404-mental-health.pdf מדובר על שיעורי פטורים על רקע נפשי בסביבות ה-3&. לעומת זאת במקור [12] מדובר על שיעור בסביבות 7%. איך מוסבר הפער? יהודי מהשומרון • שיחה 23:28, 10 בנובמבר 2024 (IST)

להבנתי מהמסמכים, בדוח המבקר מדובר בנתוני משתחררים (כלומר כן התגייסו אבל לא השלימו שירות), ובדוח של מרכז המידע והמחקר מדובר בנתוני הפטור טרם השירות. (שי • מנשמע?) מה, אין? 00:04, 11 בנובמבר 2024 (IST)

שי, תודה על המענה. כפי שתוכל לראות בדוח המבקר מדובר על פטור של מלש"בים לא של חיילים (זה גם ברור מאחוז החרדים שם, שאלו לא חיילים שהתגייסו ושוחררו). יהודי מהשומרון • שיחה 10:33, 11 בנובמבר 2024 (IST)

למה ביטקוין לא עולה לנצח?

מצב טיפול: חדש

יש את greed fear index שמראה כמה קונים מול כמה מוכרים פחות או יותר. או ליתר דיוק כמה מפחדים להפסיד ביחס לחמדנות. למה שהחמדנות פשוט לא תנצח וזהו? כלומר ועוד ועוד משקיעים בלי סוף, עוד ועוד כסף נכנס למעגל, יש משמעותית פחות מוכרים מקונים והערך עולה ועולה וכך בלי הפסקה. מה שובר כל פעם את העליה? למה שזה פשוט לא יתנפח עד אינסוף?

אני לא בא להמליץ או להפחיד. אני פשוט רוצה להבין למה יש נקודות שבירה כל הזמן. נקודה בה הפחד מנצח ואז אנשים מתחילים למכור במקום לחשוב שאולי עוד רגע המחיר יעלה לעוד יותר.

שאלה משלימה: למה מחירו של ביטקוין לא צונח לאפס? למה יש נקודות שבירה כל הזמן, נקודות בהן החמדנות מנצחת ואז אנשים מפסיקים למכור את מה שיש להם, במקום לחשוב שהנכס שלהם עשוי לאבד את כל ערכו תוך זמן קצר. עוזי ו. • שיחה 15:08, 11 בנובמבר 2024 (IST)

ושאלת המשך לאלמוני ששאל את השאלה: האם יצא לך אי פעם להשתמש בביטקוין כמטבע? לקנות משהו בביטקוין שהתקבל שלא מהמרה ישירה של ביטקוין ממטבע נורמלי (ולא, המרות ספקולטיביות לצורכי ערבול וכדומה לא נחשבות. הן עדיין בגדר ספקולציה פיננסית)? האם למישהו אחר מהמגיבים כאן יצא לעשות את זה? Tzafrir • שיחה 15:38, 11 בנובמבר 2024 (IST)

יש לו 2 שימושים עיקריים: כמנייה (לצבור ערך משינויי שער החליפין שלו), או כמטבע מתווך (בין אם לצורך סחר אנונימי, או לצורך אחר, כמו העברה מהירה של כסף ללא בירוקרטיה). (¯`gal´¯) • שיחה 13:12, 12 בנובמבר 2024 (IST)

ביטקוין אינו מטבע, במובן שאין לו שוק וכמות המוצרים שניתן לרכוש תמורת ביטוין ישירות היא כמעט אפסית ביחס לכל מטבע אמתי. זה מוצר פיננסי עם סיכון גבוה, שיש מאחוריו בעיקר בזבוז משאבי חשמל וקוד תוכנה מסורבל שמייצר מוצר עם שימוש מאוד צר.

אבל כל זה לא רלוונטי לשאלה שלי: למה העליה (או הירידה כמו שעוזי ציין ובצדק) אינם מונוטוניים, אלא מגיעים תמיד לפיק כלשהו ואז נשברים? הרי הגיוני שהכל עוד הערך עולה, יהיו עוד יותר קונים שבאים מתוך אמונה שמשתלם לקנות כי הערך עולה. ואז הערך עולה עקב הביקוש. כלומר משוב חיובי, ללא תנאי עצירה. ‫192.114.1.67‬

אני לא מבין בכלכלה, אז אני יכול רק לשער. ביטקוין הוא משאב מוגבל (ראה את המטאפורה לזהב). על כן, אם כל היחידות מוחזקות ללא מסחר בהם, הערך שלו יירד, כי אין איך לענות על הביקוש. בכל מקרה, יש בו מסחר משני הכיוונים, של קנייה ומכירה, אז למה שערכו לא יישתנה כמו כל מטבע או מנייה? (¯`gal´¯) • שיחה 13:17, 12 בנובמבר 2024 (IST)

אין זה נכון שיש פחות ופחות מוכרים. למשל כשממשלת סין הודיעה שאין יותר כרייה במדינה - נוצרו עודפי ביטקוין. יש באלגוריתם שבירות מובנות שגם גורמים לעודף מטבעות. Shannen • שיחה 14:06, 12 בנובמבר 2024 (IST)

זה שמשהו הוא משאב מוגבל, לא אומר שיש לו ערך. לרוב המטבעות המבוזרים יש ערך אפסי, ובועת ה־NFT די התפוצצה. צריך להסתתר גם איזשהו ערך מאחורי המשאב המוגבל. בתור דרך להעברת כספים הוא יקר, לא נוח ובעל סיכונים, ולכן משתמשים בו כמעט רק בשוליים, במקומות שדרכי העברה סבירות יותר הן מאוד מסובכות.

למה הערך לא עולה תמיד? כי כשהוא עולה מספיק, סוחרי מטבע שחושבים שהרווח שהשיגו הוא טוב מספיק, מוכרים את מה שיש להם בתמורה לכסף אמיתי (במובן של: כסף שאיתו אפשר לקנות בפועל מוצרים). למה יש תנודתיות כל כך גבוהה, אני יודע להסביר את זה לעצמי אינטואיטיבית, אבל לא מספיק טוב בשביל תשובה כאן. Tzafrir • שיחה 19:11, 12 בנובמבר 2024 (IST)

אני מניח שהתנודתיות נובעת מהעדר עוגן ריאלי. עוזי ו. • שיחה 22:45, 13 בנובמבר 2024 (IST)

״הארץ״ הפסיקו לצייץ?

מצב טיפול: חדש

הם לא פרסמו בטוויטר מאז ה-6 בנובמבר. בשאר הפלטפורמות הם פעילים. מישהו יודע מה הסיבה? (¯`gal´¯) • שיחה 14:54, 11 בנובמבר 2024 (IST)

אם זה נכון, אולי מזל טוב להארץ שעזבו את הפלטפורמה הרעילה. מקווה לראות אותם במקומות פחות רעילים. אם הם יחזרו, הם בגדר פראיירים ושלא יתלוננו על מאסק ורעל שלו, כל עוד הם תורמים לו בעצמם. Tzafrir • שיחה 15:40, 11 בנובמבר 2024 (IST)

שאר הרשתות לא יותר טובות. כמות הרעל שם לא פחות, וגם שם לא מתייחסים לדיווחים. מהניסיון עם ״מטא״ הם לא פחות פוסלים דיווחים על תכני שנאה כמו טוויטר. באינסטגרם הם אפילו מקשים על הדיווח עצמו. גם ברדיט המצב גרוע בטיפול בדיווחים, והם בכלל מאפשרים קיום של קהילות שנאה שמצנזרות כל מי שלא באג׳נדה שלהם כדי למנוע אתגור של נרטיב השקר. (¯`gal´¯) • שיחה 13:05, 12 בנובמבר 2024 (IST)

יש כל מיני גורמים שאני מכיר להגברת השנאה שקשורה לרשתות חברתיות:

• אלגוריתמים שמעודדים תוכן פופולרי וכתוצר לוואי מעותתים תוכן שנאה כי שנאה מעודדת צפיה נוספת
• בועת הפילטר – קל יותר למצוא אנשים שחושבים כמוני ולראות סביבה שלמה שחושבת כמוני. ר’ לדוגמה עוד ניסוי מעניין בתחום.
• מאמצים מכוונים מבחוץ – יש גם בחוץ עולם מקוטב.

אני אישית פעיל רק ברשת חברתית שבה אין אלגוריתם. לא לגמרי ברור לי עד כמה יש בועת פילטר, אבל ברור לי שיש. אני משתדל, עד כמה שאפשר, לשפר.

קהילות שמפעילות כללים משל עצמן זה דבר קצת יותר טוב מאשר שרדיט תהיה חייבת להפעיל כללים אחידים. כללים אחידים שנכפים על כל האינטרנט אינם דבר רצוי. וכן, ברור לי שזה פועל, לא פעם, לרעתי, במסטודון (או ליתר דיוק: בפדיברס) הכלל הבסיסי הוא שאם לדעת הקהילה שלנו, קהילה אחרת מתנהגת באופן לא ראוי, אנחנו פשוט נחרים אותם. זה יוצר בועות, אבל גם מקום לשיח נורמלי. אני לא אחראים לכל האינטרנט, אבל רוצה שאצלי בבית אני אוכל לדבר בצורה נורמלית. Tzafrir • שיחה 15:28, 12 בנובמבר 2024 (IST)

שמעתי שגם הרעיון של הצגה כרונולוגית לעומת אלגוריתם המצלה לא בדיוק פותר את הבעיה של תוכן אלים ומסית או קונספירציות. לא מפתיע. אם כבר ברדיט, לפחות השיטה שקופה. לא ברור לי למה כל instance בפדיברס חייב להיות מקושר באופן ישיר לכל instance אחר, במקום להקים רשת overlay נורמלית, שבה ניתן לנתב גם באופן עקיף, אם כי זה ידרוש מנגנון למניעת מעגלים (כמו לחשב עץ פורש) וייקשה על חסימות. אני חושב ש-matrix עובד בצורה כזו. ו-דיאספורה לא הרבה יותר ותיק? איך זה שהוא נכשל כ״כ? שמעתי עליהם לפני הרבה שנים. (¯`gal´¯) • שיחה 22:54, 16 בנובמבר 2024 (IST)

שיאים בויקיפדיה

מצב טיפול: חדש

יש לי שאלה האם יש רשימה של שיאים בויקפדיה אולי אני שברתי שאי המשתשמש שהיה הכי קצת זמן מנטר בוקפדיה רק 11 דקות מנטר, נתנו לי בטעות את הראשה הזו, בברכה שלומי 12432 • שיחה 15:06, 11 בנובמבר 2024 (IST)

ג וג'

מצב טיפול: חדש

למה בעברית וגם באנגלית וגם בערבית מצרית יש דימיון בין ג' לבין ג? זה צלילים שונים לגמרי gmail ו"גימל". ג זה צליל קצר וג' אפשר למשוך. השפתיים בג מחייכות ובג' לא. ג עשים בלי שניים וג' עם שיניים. אבל באנגלית g זה גם ג וגם ג'. ובעברית בחרו להשתמש באותו הסימן. למה?

(לא מומחה:) להבנתי, למרות השוני שתיארת יש קרבה באבולוציה של שפות בין שני העיצורים. תחת תנאים מסוימים ובשפות מסוימות יש תהליך שנקרא palatalization, שבמסגרתו ההגייה של ג יכולה להשתנות בהדרגה לצליל ג'. זה קרה בניבים של ערבית ובחלק מהשפות הרומאניות, בייחוד כשהצליל /g/ בא לפני תנועות e או i. לגבי אנגלית, היא שאלה המון מילים מצרפתית שעברה את התהליך הזה. לכן במילים שמקורן גרמאני, כמו girl, הצליל נשאר /g/ אבל במילים שהגיעו מצרפתית, כמו gentle, האות g לפני e או i היא הרבה פעמים עם הצליל dʒ. פוליתיאורי • שיחה 16:54, 17 בנובמבר 2024 (IST)

שבירה: האם הצליל ג' הוא פונמה עברית

האם יש ג' בעברית?

אין ג' בעברית. גם לא צ', ולא ז', ולא ע'. חזרתי • ∞ • שיחה 01:37, 12 בנובמבר 2024 (IST)

באקדמיה יחלקו עלייך לפחות על ע׳. [13] (¯`gal´¯) • שיחה 07:06, 12 בנובמבר 2024 (IST)

הם לא חולקים עלי. הם מדברים על עיצור שהיה קיים בעבר. אף עיצור לא נכתב עם גרש. הגרש בעברית משמש לקיצור, ואין אף מילה בעברית שהוגים אותה כמו למשל בשם הפרטי של שלום ניר מוזס. חזרתי • ∞ • שיחה 09:04, 12 בנובמבר 2024 (IST))

אתם חורגים מהשאלה. בעברית ישראלית יש ג', צ' וז' במילים כמו "ג'ובניק" (מילה עברית שלא קיימת באף שפה אחרת), צ'ייני (כינוי של אליעזר מרום) ועוד שלל מילים עבריות שבאות ממקורות לועזיים. הנקודה היא למה יש דימוין עד זהות בין בשפות רבות ג לבין ג', כשאלו צלילים שונים מאוד. ‫192.114.1.67‬ 12:04, 12 בנובמבר 2024 (IST)

ג׳ובניק זה ג׳וב (Job) עם הסיומת -ניק. צ׳ייני זה שם. אלו צלילים פונטים שאינם קיימים בעברית. הם מושאלים לצורך תעתוק. בדומה, בערבית השאילו אותיות מפרסית לצורך תעתוק. (¯`gal´¯) • שיחה 13:08, 12 בנובמבר 2024 (IST)

הסיבה לבחירה באותיות מסויימות לייצג אותם כנראה מגיע מדמיון ומהאותיות המקבילות להן מהשפות שמהן הושאלו. (¯`gal´¯) • שיחה 13:10, 12 בנובמבר 2024 (IST)

ג'ונביק היא מילה עברית 100% שבאה משילוב של אנגלית ורוסית. היא קיימת רק בשפה אחת, עברית. אין אף שפה לועזית בעולם שיש בה את המילה ג'ובניק.

אבל מה הסיבה שאתם הורסים את השאלה שלי עם דיון כל כך חורג? אתם רוצים שהיא תהיה מנוסחת כמו "למה g יכולה להיקרא כמו ג או כמו ג', ולמה בערבית מוצרית הג נשמעת כמו ג'?"

הרי ברור לכם השאלה היא לא "האם הצליל ג' הוא פונמה עברית, בהתחשב בכך שהוא לא מקורי לשפה העברית, או שאפשר לקבל את הרעיון ששפה מודרנית מקבלת פונמות משפות זרות?", אז למה אתם מתעקשים לגרור את הדיון לכיוון הלא נכון? פתחתי כותרת אחרת, בניסיון לקבל תושבה לשאלה המקורית שלי ולא דיון בנושא אחר. השאלה היא בפונטיקה של שפות שונות, לא בתעתיק לעברית.

מה השאלה? למה לאותה אות נתנו 2 צלילים פונטיים שונים? זה קיים בעוד אותיות, כמו כ׳, פ׳, ב׳. גם באנגלית זה קיים, למשל יש כמה צלילים שונים לצירוף th. (¯`gal´¯) • שיחה 13:41, 12 בנובמבר 2024 (IST)

ואגב, ״ג׳ובניק״ אינה ממש מילה עברית. זה סלנג צבאי. המינוח התקין לזה בלשון הצבאית הוא ״חייל עורפי״. (¯`gal´¯) • שיחה 13:43, 12 בנובמבר 2024 (IST)

השאלה למה בשפות שונות (נתתי דוגמה ל3 שאני מכיר) הצליל /dʒ/ והצליל /ɡ/ משתמש באותו סימון כשהם צלילים שונים מהותית ( בתר-מכתשי מחוכך שורק אל מול וילוני סותם). וזה לא סתם צירוף מקרים, כי אם אני מכיר 3 שפות שבהם זה ככה, אז סביר להניח שיש עוד.

אילו שפות? יש לזה משמעות, כי יש שפות שהתפתחו מאחרות, שהושפעו משפות אחרות. כל השפות הכי מוכרות משתמשות למעשה באלפבית עם אב קדמון משותף אחד, הפיניקי, שמשמש גם עברית, גם יוונית, גם קירילית (רוסית) וגם לטינית (בין היתר אנגלית, ושאר שפות אירופאיות). לצערי לא מספיק מכיר IPA כדי לדעת כמה הצלילים קרובים. (¯`gal´¯) • שיחה 14:06, 12 בנובמבר 2024 (IST)

בעברית אותיות ה"בגד כפת" הם לא סתם מקבלות דגש או לא באופן אקראי. הדגושים הם גרסאות פוצצות של הרפים. יש ערך דגש קל על זה. מה הם השפות: עברית (גנן מול ג'ובניק), אנגלית (giant מול goat), ערבית (במצרית אומרים "ג'אמל", בסורית אומרים גמאל). ולא נראה שזה משהו שבוא מפרוטו-הודו-אירופית כי מדובר במילים יחסית מודרניות (פחות מ-2000 שנה). זה משהו שצריך להיות מוסבר ספציפית בתחום הפונטי. כמו שברוסית ה הופכת ל-ג או ל-ח. ‫192.114.1.67‬ 14:21, 12 בנובמבר 2024 (IST)

ג'ובניק היא מילה עברית בכל מובן שאפשר לדבר על שפה ועל מילה בתוכה. בדומה למילים "סלנג", ו-"פונטי", בהן השתמשת, וגם ל-"טלפון", "שפכטל", "אשכרה", "תרנגול", "בלגן" ועוד ועוד ועוד. NilsHolgersson2 • שיחה 14:14, 12 בנובמבר 2024 (IST)

כמו ״ציודים״, ״נשקים״ ו״רכבים״? סלנג צבאי אינו עברית תקינה. סלנג אינו מופיע במילון רגיל, בטח שלא סלנג צבאי. גם סלנג צבאי לא מופיע במילון של צה״ל. (¯`gal´¯) • שיחה 14:22, 12 בנובמבר 2024 (IST)

יש אנשים עם גישה (שגויה לחלוטין לדעתי) לפיה משפט כמו "ברדיו אמרו שקבלת לייקים על פרסום סמיילים בפייסבוק היא אנטי-דפרסיבית " אינו משפט בשפה העברית.

אם רוצים לקחת דוגמה מאנגלית: האות Z לא הייתה קיימת באנגלית במשך זמן רב (עד תחילת העת החדשה), והצליל שלה יוצג על ידי האות S במידת הצורך. אז האם הצליל הזה היה קיים עד אז באנגלית? סיפור די דומה עם V (או עם סיפור די מורכב. במקור הצליל שלה יוצג חלקית על ידי האות F). מנוסח השאלה אני מסיק שכותב השאלה וכל המשיבים יודע למה הכוונה בצליל שמיוצג בכתיב עברי מודרני ע״י הצירוף ״ג'״. האם האותיות שנוספי לכתב הערבי בישראל לציון הצלילים ג’, פּ ו־בֿ הם חלק מהשפה? עוד תיקון טעות: הצליל של גֿ (ג’ רפה) היה במקור מה שהוזכר במעלה הדיון כ„ע’״, כלומר: צליל ר’ גרונית, כמו בשם הערבי של עזה.

(¯`gal´¯), אתה עושה פישוט, שמצמצם את השפה באופן גס ומגביל אותה לרשימת מילים שאותם אישרה קבוצה צרה של מומחים שהחליטו לכתוב מילון ספציפי. השאלה האם מילה שייכת לשפה היא שאלה לא פשוטה והתשובה אליה לא חד משמעית. בין הקריטריונים: האם מילה נמצאת בשימוש רחב בקרב דוברי השפה (כולם משתמשים במילה ג'ובניק), האם היא ברורה לדוברי השפה (כל דובר עברית יודע מה זה ג'ובניק), האם הם מסוגלים להגות אותה (ברור), ולהשתמש בה ולשנות בהתאם לכללי הדקדוק של השפה (ג'ובניקים, לקחת מג'ובניק, ג'ובניקית) והאם היא מוכרת על ידי האקדמיה שעוסקת באותה השפה (נראה שלא). עצם היותה מילת סלנג או עצם היותה מילה ממקור לועזי אינה פוסלת מילה מלהיות שייכת לשפה (דוגמאות: וודקה, ג'חנון, צ'חלה שבבניק ותכלס). מה שיפסול הוא היותה של מילה לא בשימוש נרחב באותה השפה (לדוגמה "בּהָרָט" במקום "הודו" או "וורשווה" במקום ורשה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:01, 12 בנובמבר 2024 (IST)

צלילים כאלה תמצא רק במילים שאולות (לא רק בסלנג). ג׳ל וג׳וקר למשל. להתייחס אל סלנג זה בעייתי. לא רק מילים שהוכרו ע״י האקדמיה נמצאות במילון. אני חושב שתמצא שם גם מילים שאינן הוכרו ע״י האקדמיה או שהומצאו להן תחדישים שלא תפסו. (¯`gal´¯) • שיחה 22:45, 16 בנובמבר 2024 (IST)

וזאת תהיה החלטה של אנשים שכותבים את המילון. ויקימילון לדוגמה כולל סלנג בלי בעיה. סלנג ותיק כמו ג'ובניק, מלואימניק, כלבויניק, שיפוצניק נמצא בשפה העברית (ובאף שפה אחרת) ומילים אלו יהיו בה, גם אילו אף מילון לא היה מקדיש להם ערך. לטעון שמילה כמו "אחלה" ששגורה בשיח וכתיבה היא מילה ששכלל לא קיימת, זו גישה מאוד בעייתית. ולעברית (כמו לכל שפה אחרת) אין בעיה עם שאילת מילים: זה תהליך טבעי בו מילה משפה זרה הופכת למילה שגורה בשפה שלנו. ומבחינה פונטית עברית בת ימנו היא לא עברית מקראית, אלא ניב (סיווג שפה) חדש עם השפעות של ערבית, אנגלית, רוסית, יידיש וגרמנית. אז ערכת הצלילים הורחבה בשביל להתאים. אחרת (אילו עברית לא היתה מקבלת הרחבה מבינת צלילים), היינו אומרים גל ולא ג'ל (כך ברוסית ואוקראינית שלא מכירות באות ג' אומרים "гель"). Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:26, 17 בנובמבר 2024 (IST)

לשאלה בכותרת התשובה היא חד משמעית כן. בפונטיקה העברית יש ג׳ - אך רק במילים שאולות משפות אחרות. שאר הדיון נראה לי התפזר לכל מיני מקומות אחרים שמערבבים אורתוגרפיה ושאלות של שפה תקנית או לא. Kershatz • שיחה 00:21, 17 בנובמבר 2024 (IST)

מספר מצביעים

מצב טיפול: חדש

אני עוקב אחרי ההצבעה המעניינת ומנסה למצוא patterns של המצביעים.

אשמח לדעת, בהערכה, כמה מצביעים פוטנציאליים עוד נותרו.

תודה

בוויקפדיה האנגלית יש אחוז קולות כולל שנספר. בכמה גופי תקשורת ניתן לראות לפי מדינה. אין כמה קולות נאספו, אבל אפשר להעריך ע״פ הנתונים שמופיעים ואחוז הקולות שנספרו. בחלק מהמדינות דווקא נותרו מספיק קולות שיכולים פוטנציאלית להפוך את התוצאה באותה מדינה. (¯`gal´¯) • שיחה 07:09, 12 בנובמבר 2024 (IST)

אעיר שאם כוונת השואל לבחירות בארה"ב, ישנן מדינות בהן ניתן להצביע מראש, ומיליוני אזרחים ניצלו את האפשרות הזו. לא בכל המדינות יספרו את הקולות האלה - במדינות רבות פותחים את המעטפות רק במידה ויש תחרות צמודה, והקולות במעטפות. יכולים להכריע. אם הניצחון ברור (ההפרש בין המועמדים עולה בבירור על סך המעטפות) - לא בטוח שהם ייספרו.

למיטב ידיעתי התשובה האחרונה אינה נכונה. כל הקולות נספרים, גם אם הם לא יכולים להשפיע על התוצאה. ההבדל בין המדינות הוא לגבי מתי הקולות נספרים. יש מדינות (14) שבהן מותר להתחיל את הספירה של הצבעה מוקדמת עוד לפני יום הבחירות, יש כאלה שבהן מותר להתחיל לספור ביום הבחירות לפני שההצבעה מסתיימת (23), יש מדינות שבהן מותר להתחיל לספור רק אחרי שההצבעה מסתיימת (12) ויש מדינה אחת (קונטיקט) שבה החוק לא קובע מתי תתחיל הספירה, אלא זה נקבע על ידי בעלי תפקיד במדינה. פוליתיאורי • שיחה 19:53, 17 בנובמבר 2024 (IST)

מקווה נשים

שלום והמשך יום נעים! מקווה המשרת כמעט אך ורק נשים טובלות נידה, פועל 4-5 שעות מדי יום וכשעה בימי שישי. העניין לא ברור: אם האישה יכולה להחליט באיזה יום לבוא למקווה, כלל לא ברור מדוע הוא פועל בימי שישי (סביב כניסת השבת), הרי אף אחת לא הייתה באה במועד זה, שהוא אינו נוח בלשון המעטה. לעומת זאת, אם המועד קבוע לפי המחזור, הרי שמספר הנשים שצריכות להגיע למקווה בליל שבת, זהה פחות או יותר למספר הנשים שמגיעות ביום חול, לכן לא ברור כיצד זה שדי בשעה אחת של פעילות. ‫2A06:C701:9C99:8200:54A1:CE04:3208:E2E2‬ 14:35, 12 בנובמבר 2024 (IST)

אתה נאיבי. רוב הנשים שמשתמשות במקווה משקרות. הן לא באמת שומרות על שבעה נקיים

נשים אורתודוקסיות, ככלל, שומרות על שבעה נקיים, ונוהגות לא לדחות את מועד הטבילה (על אף שהן יכולות). חלק מפעולות ההכנה לטבילה אסורות בשבת. לכן, זמן השהות במקווה הוא ארוך יותר ביום חול, כי יכול לכלול הכנה+טבילה, בעוד בטבילה בליל שבת (שישי בלילה) ההכנה נעשית בבית לפני כניסת השבת. בנוסף, בימי חול המקווה יכול לשרת נשים ממרחק גאוגרפי גדול יותר, לעומת שבת שבו נסיעה אסורה. בנוסף, זה שמקווה פתוח לא אומר דבר על מספר הטובלות בפועל. שעות ארוכות מאפשרות גמישות לטובלות. בליל שבת, מסגרת הזמנים גם ככה קצרה יוצר בגלל ארוחת השבת שמתרחשת פחות או יותר באותו זמן אצל כולן, אז אין טעם שהמקווה יהיה פתוח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ככלל, שומרות על שבעה נקיים, ונוהגות לא לדחות את מועד הטבילה —- אני מניח שאין מקור אמין למשפט הזה והוא מבוסס על ידע אישי. ראוי היה לציין את זה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. משפט זה לא היה נכתב אילו המגיב הקודם לא היה טוען טענה ללא ביסוס. בהגדרה, נשים אורתודוקסיות = נשים המקפידות על ההלכה, ולכן אין צורך להביא לכך מקור. מי שטוען שנשים אורתודוקסיות *אינן* מקפידות על הלכה מסוימת, עליו להביא ביסוס. ב. זה גם לא כ"כ רלוונטי לשאלה שנשאלה כאן. ג. ובכל זאת, הנה מקור, מקוה שהוא אמין בעיניך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשים דתיות לא מוותרות על טבילה במקווה. הנתונים על שבעה נקיים קצת אחרים: רובן המוחלט של הדתיות שומרות על שבעה נקיים (90%) ועוד 10% מהנשאלות דיווחו כי אינן שומרות שבעה נקיים, רובן בגילאי 30-44 —-אכן מקור אמין. אם אתה מאמין שתשובת הנשים לשאלה היא נכונה אתה המשיח. אשרינו שזכינו לחחזות בביאת המשיח ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לעצור בטבילה? אפשר גם להניח שרוב הדתיות לא באמת שומרות שבת, והדת לא באמת קיימת במציאות. שמש מרפא • שיחה 22:51, 13 בנובמבר 2024 (IST)

מי הספקים של מרכבה של היום?

מצב טיפול: חדש

להבנתי חלקים רבים ממרכבה 4 ומרכבה 3 מיוצרים בארה"ב וגרמניה (חלקי מנוע וזחלים). ישראל אינה עשירה במתכות כבדות ואינה מייצרת חומצות בשביל מצברים. אז מי המדינות שמספקות לנו חומרי גלם וחלפים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:51, 12 בנובמבר 2024 (IST)

יצרניות המרכבה מופיעות בערך מרכבה (טנק). רוב היצרניות הזרות יושבות בארצות הברית וכרגע מספקות גם חלקי חילוף. לגבי חומרי גלם כמו מתכות - אני מניח (אבל לא יודע בוודאות) שחלק מהם מגיעים גם מתעשיות אזרחיות ועוברים עיבוד להתאמה לשריון בתעשיות הביטחוניות. הרכב השריון עצמו הוא סוד צבאי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:41, 14 בנובמבר 2024 (IST)

רוסים בלבנון

מצב טיפול: חדש

אני שומע על הרעיון של להביא כוחות רוסים ללבנון בשביל למנוע התחמשות של אירוגני טרור. אני מנסה להבין איך הרעיון הזה הוא טוב? רוסיה זה מדינת אויב, שיודעה בתמיכה באיראן. הנשק של אויבי ישראל הוא תוצרת רוסיה באופן מסורתי.

איך בדיוק מצפים שזה לא יעלה לנו בעוד מלחמה והפעם מול כוח בגיבוי רוסי מלא? אולי לא הבנתי משהו?

המרת SVG ל-PNG (או PDF)

מצב טיפול: חדש

האם יש דרך להמיר קובץ SVG ל-PNG כאשר אפשר לשלוט בגודל (בפיקסלים) של הקובץ (ובפרט ברמת ההגדלה) או ל-PDF בן מספר עמודים? אני מניח שיש אתרי אינטרנט שעושים זאת באופן מקוון או תוכנות חינמיות, אבל אני לא מכיר כאלו ובפרט כאלו עם המלצה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:38, 14 בנובמבר 2024 (IST)

irfanview כמובן Shannen • שיחה 07:48, 15 בנובמבר 2024 (IST)

כל מדפסת pdf תוכל לעשות זאת. en:Bullzip PDF Printer מסוגלת לייצא גם לפורמטים אחרים כמו PNG. (¯`gal´¯) • שיחה 22:39, 16 בנובמבר 2024 (IST)

מינוי רמטכל

מצב טיפול: חדש

האם שר הביטחון ממנה את הרמטכל? האם זה נחשב למשרת אמון?

האם יש חובה רשמית כלשהי שהרמכל יהיה אדם עם דרגת אלוף לפני כניסתו לתפקיד?

שר הבטחון (כמובן בהתייעצות עם ראש הממשלה וכו') מציע לממשלה את מועמדו לתפקיד הרמטכ"ל, ראש הממשלה עצמו מעלה את המועמדות לדיון ואישור, והממשלה צריכה לאשר את המינוי. זה ממש לא משרת אמון. כמובן שרמטכ"ל זה דרגה מעל אלוף (רב אלוף) - לכן בוודאי, רמטכ"ל יכול להיות ממונה רק מקרב מי שמחזיק בדרגה אלוף (גם במילואים, למעשה. אפשר להחזיר אלוף מהאזרחות לרמטכ"לות). ותן טל • שיחה 23:59, 14 בנובמבר 2024 (IST)

אפשר מבחינה תאורטית לקדם ביותר מדרגה אחת, כך שיקודם נניח תא"ל לרא"ל. איש עיטי - הבה נשיחה 08:19, 15 בנובמבר 2024 (IST)

לא הבנתי את הטענה "רמטכ"ל זה דרגה מעל אלוף (רב אלוף) - לכן בוודאי, רמטכ"ל יכול להיות ממונה רק מקרב מי שמחזיק בדרגה אלוף ". החלק השני של המשפט לא נובע מהחלק הראשון. למה שרס"ר במיל' לא יכול לקבל דרגת רב אלוף? מה מונע זאת? כבר ראיתי רס"ב שקיבל דרגת רס"ן.

שאלת המשך: הממשלה (לרבות רה"מ ושר הביטחון) הם נציגים של אידאולוגיותיה פוליטית כלשהי. ולכן האנשים שאותם הם ממנים לתפקידי מפתח אמורים להיות אנשים שבאים מתוך אותם מערכת אמונות והם מחויבים למי שבחר אותם. צבא לפי כל הצהרותיו הוא נקי מפוליטיקה. אם כך, האם אין סתירה כלשהי בין כך שהממשלה ממנה את הרמטכ"ל לבין עקרות צה"ל?

בהחלט סתירה. הפתרון הוא שהיועץ המשפטי לממשלה ימנה את הרמטכ"ל. עוזי ו. • שיחה 11:02, 15 בנובמבר 2024 (IST)

רחמים. המסכנה עושה לילות כימים בהרס הכלכלה, הצבא, החינוך, התיירות, הבריאות, ומפלס הכנרת. איך יהיה לה זמן לבחור רמטכ"ל? ניר אבני • שיחה 16:51, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ויקיפדיה איננה פייסבוק, אפשר לחסוך את ההקנטות המיותרות. חוק יסוד: הצבא נוגע בעניין בקצרה. ואפשר לקרוא עוד על הנושא במאמר של אסא כשר ב"מערכות". סיון ל - שיחה 10:53, 17 בנובמבר 2024 (IST)

טראמפ: הצלחה או כישלון כלכלי?

מצב טיפול: חדש

יש הרבה דיבורים לכאן או לכאן, רובם בהשראת דעה פוליטית. אני שואל מבחינה כלכלית נטו: האם ההון הכולל של דונלד טראמפ השתפר או הורע במהלך התקופה שבין צעירותו לבין כניסתו לפוליטיקה? ‫2A06:C701:7085:1000:3D40:D9EA:3473:30B9‬ 22:17, 15 בנובמבר 2024 (IST)

נראה שטראמפ אינו יזם נדל"ן מצטיין. הוא הכריז על פשיטת רגל ארבע פעמים בשנים 1991–2009 (מה שמעלה את השאלה למה ממשיכים להלוות לו כסף מאז). לפי הצהרות המס שלו, נראה שרוב עסקיו הפסדיים. יש בוויקיפדיה האנגלית ערך על הצהרות המס שלו. עיקרו מתמקד בהליך הפוליטי–משפטי להשגתן, אולם נראה לי שיותר מעניין לקרוא את מה שהושג מהן, לקראת סוף הערך: w:Tax returns of Donald Trump#Contents of returns.

טראמפ אולי אינו יזם נדל״ן מצטיין, אולם הוא מומחה ביצירת שם לעצמו וניצול השם הזה. לדוגמה, הוא הנפיק את הרשת החברתית שלו, Truth Social (אגב, הנפיק בעזרת חברת רכישה למטרות מיוחדות (ספאק, בעברית). החברה שמפעילה את הרשת החברתית הונפקה לפי שווי של בערך 5 מיליארד דולר. בזמן ההנפקה לא היה ברור על מה היא מסתמכת מבחינה כלכלית (היא כרגע שורפת כסף בקצב גבוה מדי), ואמנם השווי שלה צנח מאז, אבל לקראת הבחירות ניכרה התאוששות. כנראה מכיוון שמשקיעים מניחים שנשיא ארצות הברית לא ירשה לרשת החברתית של דונאלד טראמפ להתמוטט.

יש עוד מה לכתוב. אבל טראמפ לא מתנהג כמו מיליארדר שיכול להשקיע מהכסף שלו בפוליטיקה. Tzafrir • שיחה 13:12, 22 בנובמבר 2024 (IST)

למה המדינה מדפיסה עוד כסף?

מצב טיפול: חדש

אפשר לעצור את האינפלציה אם המדינה פשוט לא תדפיס עוד שטרות. נכון? אז למה היא ממשיכה להדפיס?

ואיך זה הולך מבחינה טכנית: המדינה מדפיסה עוד שטרות ולאיפה השטרות החדשים הולכים? לא מחלקים אותם בכיכר העיר, אבל מה כן? איך הם מגיעים למעגל? ‫192.114.1.67‬ 13:18, 17 בנובמבר 2024 (IST)

בכלכלה המודרנית מדינות (ובנקים מרכזיים) ממעטות "להדפיס כסף" במובן הפיזי. מדפיסים מדי פעם, אבל רוב הכסף שקיים בשוק הוא כסף דיגיטלי. כשהבנק המרכזי רוצה להגדיל את כמות הכסף בשוק, הוא יכול למשל לקנות אג"ח ממשלתי ממוסדות פיננסים, מה שמגדיל את כמות הכסף אצל המוסדות שמוכרים, מאפשר להם להלוות יותר, ובאופן כללי מגדיל את כמות הכסף הזמינה. זה יכול לקרות בלחיצת כפתור ובלי להדפיס פיזית שטר אחד, כך ש"הדפסת כסף" היא יותר מטפורה.
באותו האופן המדינה יכולה "לשאוב" כסף מהשוק, אם על ידי מכירה של אג"ח או על ידי כך שלא משקיעים מחדש אג"ח שהגיעו לפירעון. זה לא תיאור ממצה של איך "מדפיסים" או שואבים כסף, רק דוגמאות בולטות. בנוסף, חשוב להבין שאספקה ושאיבה של כסף מהשוק הן לא הדרכים היחידות שזמינות לבנקים כדי להשפיע על כמה כסף זמין לאנשים ומוסדות. למשל, שינוי הריבית גורם לשינויים בהתנהגות וכך משפיע באופן פחות ישיר על כמה כסף זמין בשוק.
לשאלתך,למה ממשיכים להדפיס – לא ממשיכים להדפיס. בארה"ב ובאירופה הרחיבו מאוד את כמות הכסף אחרי המשבר ב-2008 ובזמן הקוביד. אבל מאז 2022, לפחות בארה"ב, ירדה כמות הכסף שזמין בשוק באופן דרמטי וחסר תקדים.
שינוי כמות הכסף הוא לא פיתרון קסם. שליטה באינפלציה היא עניין מסובך, ולכל פעולה יכולות להיות השלכות לא רצויות אחרות; ויש כלים אחרים להשפעה (כמו הריבית) שיכולים להיות יותר יעילים. לכן אתה לא הולך לראות קשר של אחד לאחד בין כמות הכסף לבין האינפלציה. פוליתיאורי • שיחה 18:27, 17 בנובמבר 2024 (IST)

חיבור לאינטרנט, איך זה עובד?

מצב טיפול: חדש

לא ממש מצאתי תשובות לשאלות שלי בערכים כמו אינטרנט ו-HTTP. אולי לא חיפשתי טוב, ואולי יש מקום להרחיב או להוסיף עוד ערכים. בכל מקרה, אלו השאלות:

1. היכן פיזית מאוחסנים דפי האינטרנט? האם דפים של אתר אינטרנט מסויים נמצאים במחשביה של החברה בעלת האתר? האם הדפים נמצאים בזיכרון שנמצא בחוות מחשבים של שרת כלשהו שנותן שירות לחברה בעלת האתר, ואם כן, מה ההבדל בין זה לבין ענן?
2. לאן פיזית הנתב שדרכו אני מחובר לאינטרנט, מחובר? האם ישנו הבדל בעניין הזה בין אינטרנט סיבים לאינטרנט "רגיל", או שכל ההבדל הוא רק הבדל של רוחב הכבל או כמות המידע שיכולה לזרום עליו?
3. התחלתי לחשוב על זה כששמעתי לאחרונה פרסומת של פרטנר, שמשוויצה שאינטרנט הסיבים שלה מחבר את משתמשי הקצה לענקיות האינטרנט, ותהיתי מיהן אותן ענקיות ומה בעצם הן עושות שמאפשר לי לצפות בדף אינטרנט מסויים?

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 15:43, 17 בנובמבר 2024 (IST)

אביתרג, אני לא מבין גדול בנושא, אז קח את הדברים בערבון מוגבל. לפי מה שהבנתי ממה שקראתי על הנושא, אלו התשובות:

1. דפי אינטרנט מאוחסנים בשרתים, דהיינו מחשבים שמותקנת עליהם תוכנה שמנהלת את התקשורת בין האתר למשתמשים בו. לרוב מדובר במכונות שמיועדות לכך ולא במחשבים רגילים. באתרים גדולים שרוצים להיות עצמאיים לגמרי השרתים יכולים להיות מאוחסנים במתקנים עצמאיים של החברה, אבל כמעט תמיד הם מאוחסנים בחוות שרתים או באחסון ענן, שיש ביניהם כמה הבדלים, אבל באופן כללי בחוות שרתים כל אתר מקבל שרת אחסון פרטי, כלומר מחשב פיזי ששייך לו, בגודל המתאים לפי שטח האחסון שהוא קנה. לעומת זאת אחסון ענן מנוהל באופן מבוזר על בסיס מקום פנוי, כך שבכל פעם שאחד הלקוחות מוסיף דפים לאתר שלו, השרתים הענקיים של חברת הענן (כמו גוגל, אמזון, או מיקרוסופט) מפנים לו מקום לאחסן בו את הדפים, ולמעשה יכול להיות שהאתר שלו מפוזר על פני עשרות או מאות מיקומים ברחבי חוות השרתים שלהם.
2. באינטרנט "רגיל" הנתב מחובר לשקע טלפון או לשקע כבלים ומשם הוא מתחבר לתשתית המקומית של ספק האינטרנט שלך. באינטרנט סיבים הנתב מחובר ישירות לסיב אופטי שמגיע עד המיקום שלך, שמחובר לארון תקשורת ייעודי (ODF - Optical Distribution Frame) שמפיץ את החיבורים לספקי אינטרנט. בשתי השיטות התשתית המקומית מתחברת לשרתי DNS מתאימים ששולחים לה את הנתיב הפיזי שבו נמצא דף האינטרנט המבוקש. ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הוא בטכנולוגיה שמשמשת להעברת מידע - באינטרנט רגיל משתמשים בחשמל שהמהירות שלהם איטית יחסית, ובאינטרנט סיבים משתמשים באור, שנע במהירות האור ולכן המידע עובר הרבה יותר מהר.
3. ענקיות האינטרנט הן פשוט החברות הגדולות שמספקות שירותי אחסון אתרים, ושהשרתים שלהם מכילים חלק גדול מדפי האינטרט ברשת העולמית. למשל גוגל, מיקרוסופט ואמזון. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ה • 12:35, 22 בנובמבר 2024 (IST)

1. הערה קטנה: בעיקרון (לפי פרוטוקולי האינטרנט) אין שום דבר מיוחד שמגדיר מחשב מסוים כשרת. אין שום מניעה שתשים מחשב בבית, תכריז שהוא שרת (סליחה: שרת ותפרסם אותו כספק שירותים. מה שאתה צריך להבטיח הוא:

• מאוד כדאי לא להיות לא להיות מאחורי NAT
• זמינות: המחשב צריך להיות זמין „כל הזמן״ (דלוק כל הזמן, ואם אפשר: עם חיבור כמה שיותר אמין לשאר האינטרנט)
• מספיק רוחב פס

זה בהחלט אפשרי, אבל דורש מיומנויות. יותר פשוט לשים מחשב (או לשכור משאבי מחשוב) בחוות שרתים.

2. ושוב, עוד הערה קטנה: בכל מקרה מדובר על החיבור מהבית שלך ל„מרכזיה״ מקומית. משם יש כבר חיבור בסיבים אופטיים לשאר האינטרנט. חיבור בסיבים מפחית את הסיכוי שהחיבור הזה יהיה צוואר בקבוק של החיבור בינך לבין המקום הרצוי ברחבי האינטרנט. Tzafrir • שיחה 13:23, 22 בנובמבר 2024 (IST)

מי ניצח בגין Vs בז'ז'ינסקי?

מצב טיפול: חדש

מי ניצח?

מי ניצח במשחק השחמט, מנחם בגין או זביגנייב בז'ז'ינסקי? בר 👻 שיחה 03:58, 18 בנובמבר 2024 (IST)

1–1 בקרב בין בגין לבז'ז'ינסקי – בשחמט, מעריב, 10 בספטמבר 1978 דניאל צבי • שיחה י"ז בחשוון ה'תשפ"ה, 05:52, 18 בנובמבר 2024 (IST)

תודה! בר 👻 שיחה 18:05, 19 בנובמבר 2024 (IST)

להציל את האישה או את הילוד?

מצב טיפול: חדש

בסרטים רבים המתארים את ימי הבניינים מופיע אלמנט שבו אישה יולדת בלידה קשה, ואז באים לאב הלחוץ ושואלים מה הוא מעדיף את חיי אישתו או את חיי הילוד.

אז מה בעצם מבחינה רפואית (לא נכנס בכלל לשאלת המוסר) המיילדים שואלים? אני מנחש שלהציל את התינוק תוך כדי הקרבת האם זה ניתוח קייסרי, שלרוב יוביל לדימום קשה ומותה של האם מאובדן דם וזיהום. אבל מה האופציה השניה? איך להציל את האם על חשבון חיי הילוד? ‫192.114.1.67‬ 11:48, 18 בנובמבר 2024 (IST)

”האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים, מפני שחייה קודמין לחייו.” (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, י"ז בחשוון ה'תשפ"ה; ולמנינם: 19:18, 18 בנובמבר 2024 (IST).

תיאור מזעזע קצת, אני חייב לומר. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ה • 10:16, 22 בנובמבר 2024 (IST)

ולזכור שהמשנה במחינה בין המילה "עובר" למילה "ולד": תוספות יום טוב, מסכת בבא קמא, פרק ה', משנה א' ד"ה ונמצא. אני מודה לך על הוספת המפרשים לתבנית, אבל כרגע משהו שבור פה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שישי בשבת, כ"א בחשוון ה'תשפ"ה; ולמנינם: 13:38, 22 בנובמבר 2024 (IST).

הי, זה לא באשמתי, הבוקר מישהו הכניס שגיאה לתבנית בטעות, תיקנתי. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ה • 14:10, 22 בנובמבר 2024 (IST)

מדוע ליברליות מתנגדת לחופש הביטוי?

מצב טיפול: חדש

שמתי לב לתופעה אופיינת של הליברליות היום: ישנם נושאים שעצם הפניה אליהם היא עלבון ודבר לא לגיטימי. לדגומה, שאלות על מהות האיסלם, הסבר לפערי שכר, תהיות לגבי גזעים אנושיים והטלת ספק בתאוריות מין ומגדר בנות ימנו. מה שנקרא woke. הרבה פעמים עצם השיח נבלם בצורה מאוד גסה ונחשב למטריד ומעליב. האם זה לא נוגד את עקרונות הליברליות והפרוגרסיביות?

אדם מביע עמדה שנוגדת את דעה הפרוגרסיבית נתקל מיד בגינוי חריף, סיווג לקבוצה כלשהי (כמו "הומופוב", ו"שובניסט", "חשוך"), עלבונות ומחיקת תגובות. כאילו שהזכות לא לקבל ביקורת על דעה מסוימת עולה על זכות להביע ביקרות על אותה הדעה. או שקיים חוק מוסרי המונע דעה קדומה חשוכה או מתנשאת וקובע שדעה המקבלת את השונה היא היחידה שנכונה. אז מדוע ליברליות מתנגדת לחופש הביטוי?

אולי הערכים פרוגרסיביות, ווק (אידאולוגיה), תקינות פוליטית ותרבות הביטול יענו על חלק מהשאלה שלך. אם לא, הספר "לא תקין" של הרב חיים נבון עוסק בשאלה זו ומסביר כיצד נוצר המצב שאותו תיארת. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:25, 19 בנובמבר 2024 (IST)

אני יכול להבין את התסכול, אבל יש לי כמה הערות (ארוך – לא חייבים לקרוא):

1. בלבול מושגי: אני חושד בשאלה שיש בה בלבול בין שתי משמעויות של המילה "ליברליות":

א. ליברליזם כגישה פילוסופית מודרנית – התפתחה באירופה ואחר כך בארה"ב, ובדרך כלל דוגלת באי-התערבות של המדינה בכלכלה ובאורחות חיים, בשוק חופשי וגם בחופש הביטוי וחופש דת. למרות שגם בתוך גישה זו יש וריאנטים, המרכז הוא נסיגה של המדינה מעיסוק בענייני הפרט. עד שהשמרנות האמריקאית הפכה לטראמפיזם, אפשר היה לזהות אותה עם תמיכה בגישה זו.

ב. ליברליות כמחנה פוליטי בארה"ב – מקבל הרבה מהערכים של ליברליזם, כולל חופש הביטוי, אבל באופן כללי דוגל דווקא בהתערבות מסוימת של המדינה כדי להשיג מטרות של צדק חברתי או היסטורי, ובתיקון של בעיות מבניות. מאז תקופת הניו דיל "המחנה הליברלי" בארצות הברית זוהה עם גישות שלפעמים סותרות את הגישה הקלאסית, ודווקא תומכות במעורבות (מוגבלת) של המדינה בכלכלה, ברגולציה ועוד.

2. חופש הביטוי מול עריצות הרוב – שתי הגישות הנ"ל תומכות בחופש הביטוי, אבל המשמעות של חופש הביטוי היא לא חופש מהתוצאות החברתיות של התבטאות, אלא בראש ובראשונה חופש מכפייה והתערבות של המדינה בביטוי, כל עוד אין הסתה ממשית לפעולה לא חוקית. אנשים שתומכים בהתערבות של המדינה הם הרבה פעמים לא ליברלים באף מובן (דוגמה: חוק הנכבה). מנגד, הגישה הליברלית לא שוללת הבעת ביקורת, היעלבות, ואפילו הבעת הדעה שדברים של אחר אינם לגיטימיים. הטיעון הליברלי הקלאסי של ג'ון סטיוארט מיל בעד חופש הביטוי למעשה מושתת על הרעיון הרעיון שחופש הביטוי מאפשר ביקורת על דעות של אחרים וכך מקדם את האמת. אם אתה אומר דברים הומופוביים לדוגמה, אחרים יגידו שאתה הומופוב, ואין בזה אי-ליברליות. מיל וליברלים אחרים הביעו גם דאגה מכך שגם בלי התערבות המדינה תיתכן התפתחות של עריצות הרוב, כך שצנזורה וקונפורמיזם יקודמו על ידי החברה. עם זאת, מיל חשב שלגיטימי (ואפילו חובה מוסרית) להוקיע אנשים בשל דברים שהם מבטאים ואף להזהיר אחרים מפניהם ולגרום לכך שהם בפועל ייענשו על ידי החברה (אם כי הוא חשב שלא ראוי להתפאר בכך או להתייחס לעונש כתכלית):

מיל על הלגיטימיות של הוקעת אחרים

אפילו אם לא עשה כל רע לאיש, עשוי אדם לפעול באופן שמאלץ אותנו לשפוט אותו, ולהרגיש כלפיו כאל שוטה, או כאל ישות ממדרגה נחותה: ומכיוון ששיפוט זה ותחושה זו הם עובדה שהיה מעדיף להימנע ממנה, יש בכך שירות עבורו להזהירו מראש, כמו מפני כל תוצאה בלתי נעימה אחרת לה הוא חושף את עצמו. למעשה, היה זה טוב אם שירות זה היה ניתן בחופשיות רבה יותר מאשר מה שהתפיסה המקובלת לגבי נימוסים מאפשרת כיום, ואם אדם אחד יכול היה להצביע בכנות בפני אדם אחר על כך שהוא סבור שהוא טועה, מבלי להיחשב לחסר נימוס או יומרני. יש לנו גם את הזכות לפעול בדרכים שונות בהתאם לדעתנו השלילית על אדם כלשהו, לא כדי לדכא את אישיותו האינדיווידואלית, אלא כדרך למימוש האינדיווידואליות של עצמנו. לדוגמה, איננו מחויבים לחפש את חברתו; יש לנו זכות להימנע ממנה (אם כי לא להתפאר בהימנעות זו), שכן יש לנו זכות לבחור את החברה המתקבלת על דעתנו ביותר. יש לנו זכות, ואף זו עשויה להיות חובתנו המוסרית, להזהיר אחרים מפניו, אם אנו סבורים שהשפעתו או אופן דיבורו עשויים להזיק לאלה שאיתם הוא מקיים קשר. אנו עשויים להעדיף אחרים על פניו במתן שירותים שאינם הכרחיים, למעט אלה שמאפשרים לו להשתפר. בדרכים שונות אלו, אדם עשוי לסבול עונשים חמורים למדי מידי אחרים, על התנהגות פגומה הנוגעת ישירות רק לעצמו; אך הוא סובל עונשים אלה רק במידה שהם התוצאה הטבעית והספונטנית של פגמיו עצמם, ולא מכיוון שהם נגרמים בכוונה תחילה לשם ענישתו. המקור באנגלית Though doing no wrong to any one, a person may so act as to compel us to judge him, and feel to him, as a fool, or as a being of an inferior order: and since this judgment and feeling are a fact which he would prefer to avoid, it is doing him a service to warn him of it beforehand, as of any other disagreeable consequence to which he exposes himself. It would be well, indeed, if this good office were much more freely rendered than the common notions of politeness at present permit, and if one person could honestly point out to another that he thinks him in fault, without being considered unmannerly or presuming. We have a right, also, in various ways, to act upon our unfavourable opinion of any one, not to the oppression of his individuality, but in the exercise of ours. We are not bound, for example, to seek his society; we have a right to avoid it (though not to parade the avoidance), for we have a right to choose the society most acceptable to us. We have a right, and it may be our duty, to caution others against him, if we think his example or conversation likely to have a pernicious effect on those with whom he associates. We may give others a preference over him in optional good offices, except those which tend to his improvement. In these various modes a person may suffer very severe penalties at the hands of others, for faults which directly concern only himself; but he suffers these penalties only in so far as they are the natural, and, as it were, the spontaneous consequences of the faults themselves, not because they are purposely inflicted on him for the sake of punishment. — מיל, על החירות, עמ' 145-146

3. צנזורה על ידי גורמים פרטיים רבי עוצמה – דווקא ה"ליברליות" מהסוג האמריקאי אמורה להיות רגישה יותר לבעיה של עריצות הרוב, וספציפית לקשר שיכול להיווצר בין כוח כלכלי פרטי לבין צנזורה. מבחינת הגישה הליברלית הקלאסית, ברגע שיישות (כמו חברה מסחרית) היא פרטית, מותר לה להגביל הבעת דעה באמצעות שירותים ומוצרים שהיא מספקת. כמו שקורה תמיד, התומכים בגישות עשויים לא להקשיב להיגיון של גישתם כשזה לא מתאים. הגישה הקלאסית שולטת למשל ביחס לעיתונות מסחרית – מותר לעיתונים כמו הניו יורק טיימס או ישראל היום לקבוע קו עריכתי שבמסגרתו לדעות מסוימות אין מקום. גם לוויקיפדיה יש מדיניות שמגבילה צורות ביטוי מסוימות. אבל כשמדובר בפלטפורמה כמו רשת חברתית רבת עוצמה, עולה השאלה האם ראוי להתייחס אליה כאל יישות פרטית, שמותר לה לקבוע קו עריכתי, כאל מרחב ציבורי שדומה יותר לכיכר העיר ומחויב להיות חופשי, או כספק תקשורת חיונית, שגם מחויב לשמור על חופש ביטוי מלא. הנושא החשוב הזה נידון לאחרונה בבית המשפט העליון של ארה"ב בתיק Moody v. NetChoice, שבו דווקא גורמים שמרנים ביקשו להגביל את היכולת של חברות פרטיות לנטר ולהגביל תכנים. בית המשפט שם החזיר את התיק לבית משפט קמא, אבל הבהיר שלפחות לפלטפורמות כמו פייסבוק ויוטיוב יש חופש לנקוט בקו עריכתי באתרי הבית שלהן.

בברכה, פוליתיאורי • שיחה 00:19, 20 בנובמבר 2024 (IST)

תנועת ה"ווק" זו תנועה שמאלנית *לא ליברלית* (הקשר בין שמאל לליברליזם הוא לא מחויב המציאות- למשל קומוניזם זה שמאל לא ליברלי, וכלכלה ליברלית נחשבת כלכלה ימנית) ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:47, 22 בנובמבר 2024 (IST)

מערכת המכרזים האזוריים

מצב טיפול: חדש

לקהילה היקרה שלום! לאחרונה פרסמתי את פרק ההיסטוריה בערך "תכנון עירוני של אשדוד, ונתקלתי בבעיה.

התבססתי בכתיבה על המאמר "אשדוד – רעיון והגשמתו" של אליעזר ברוצקוס. הוא מתאר שם (בעמ' 2):

”גם לכותב טורים אלה היו אז הסתייגויות רבות לגבי האתור ב"סוכריר", גם בגלל מעוף־יתר שנראה אז בלתי מציאותי – להקים עיר גדולה בחוף שומם לנצח, אך בגלל העובדה ש"סוכריר" לא השתלב יפה במערכת המכרזים האזוריים – היעד העיקרי של התכנון הארצי באותה תקופה וגם היתה עלולה להתחרות בעיר אזורית מובהקת, אשקלון.”

אני סקרן לגבי הכוונה של ברוצקוס ב"מערכת המכרזים האזוריים". כרגע הנחתי בהחלק שמתייחס לזה בערך תבנית {{דרושה הבהרה}}.

הקשר: ברוצקוס היה אדריכל שעבד באגף התכנון, תחת משרד הפנים, והשנה אליה הוא מתייחס היא 1949/50.

תודה מראש!

בברכה, מקף־עברי • שיחה 22:18, 18 בנובמבר 2024 (IST)

האם תוכנה מקצה זכרון תוך כדי ריצה?

מצב טיפול: חדש

נניח פתחתי תוכנה שרצה לה, אבל היו לו הרבה דברים פתוחים. אז היא רצה לאט. אז מה שאני עושה זה סוגר את הדברים המיותרים ומשחרר זיכרון. האם תוכנה "רואה" שיש לה זכרון שמתפה ויודעת לקחת משאבים חדשים? ‫192.114.1.67‬ 12:37, 19 בנובמבר 2024 (IST)

א' כברירת מחדל לא, בכמעט כל התוכניות אין קוד נפרד שמדי שניה בודק כמה זכרון זמין יש. ב' זה לא אומר שאין תוכנות שכן עושות את זה, רק כי המפתחים כתבו את זה במפורש. לא בדקתי, אבל נראה לי שדפדפנים זה מקום בו זה הגיוני. ג' זה שתוכנית לא בודקת האם התפנה זיכרון זה לא אומר שהיא לא נהנית מזה כשהזכרון אכן מתפנה. פשוט לא התוכנית עצמה מתעסקת בזה. אני ממליץ לקרוא את דפדוף (זיכרון). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:04, 19 בנובמבר 2024 (IST)

יגאל - מה?. כל תוכנית שרצה היא תהליך בפני עצמה. יש לה מרחב זיכרון משלה. לעיתים מערכת ההפעלה מקצה לה זיכרון ״אמיתי״ ולעיתים בדיוק כמו שכתוב בדפדוף (זיכרון) היא מחליפה את הזיכרון למקום בדיסק. ככל שתסגור יותר תוכניות כך מע׳ ההפעלה תוכל להשתמש ביותר זיכרון ram, ויהיו פחות גישות לדיסק. אם זהו איננו דיסק ssd אז הרווח בכלל יגדל. Shannen • שיחה 15:40, 19 בנובמבר 2024 (IST)

לא הבנתי איך זה מנוגד למה שכתבתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:42, 19 בנובמבר 2024 (IST)

בכמעט כל מערכות ההפעלה, ניהול הזיכרון הוא חלק מאוד בסיסי של ליבת מערכת ההפעלה. ליבת המערכת היא זו שמקצה לתהליכים דפי זיכרון פיזיים ויוצרת להם תמונה של מרחבי זיכרון וירטואלי. כמובן שיש מקרים שבהם תוכנית מנהלת בעצמה מרחב זכרון שיש לה. לדוגמה, דפדפנים מנהלים היום בתוך עצמם משהו שאפשר לראות בו מערכת הפעלה בסיסית, כולל ניהול זכרון בסיסי (בסיסי ומאוד רחוק מזה של מערכת ההפעלה עצמה). ואגב, אין קשר ישיר בין „דפדוף״ ל„דפדפן״ ובמקור מדובר על שתי מילים שונות (בעברית החליטו שהווב מורכב מדפים. באנגלית בחרו במטאפורה שונה במקצת). Tzafrir • שיחה 13:38, 22 בנובמבר 2024 (IST)

איך איין ראנד בכלל הפכה לשם דבר?

מצב טיפול: חדש

באו נודה שמבחינה ספרותית איין ראנד חסרת כל כישורים מיוחדים. הדמויות שטוחות, העלילה צפויה, לשון הכתיבה יבשה ודלילה, מונולוגים ארוכים נשמעים כמו מאמר דעה. כל הדמויות בסיפורים הם כלים להעביר את פילוסופיית החיים שלה: אובייקטיביזם.

אבל אם יורדים לשורש האידיאולוגיה של אובייקטיביזם רואים רק שני רעיונות: 1. אגואיזם 2. קפיטליזם וזהו. כל היתר זה רק הדגמות למה גישה זו זה טוב וכל יתר הגישות זה רע. ואני שואל- מה החידוש פה? היו לפניה עשרות פילוסופיות אינדיבידואליסטיות, אגואיסטיות ושוללות את הקולקטיביזם והקרבה למען הזולת.

מה הביאה איין ראנד לעולם שהפך אותה להצלחה? למה היא הפכה לדמות היסטורית משפיעה כל כך?

עוד מהתקופה שנקראה בארצות הברית "הבהלה האדומה הראשונה" (First Red Scare), בין השנים 1917–1920. תחושה ציבורית זו התעוררה לאחר הצלחת המהפכה הקומוניסטית ועליית הקומוניזם ככוח פוליטי מוכר ומוחשי, מהוויקי. א ר. הובילה בהצלחה את טיעוני הנגד למהפכה הקומוניסטית

זקנים בכלא

מצב טיפול: חדש

האם יכולים לכלוא אדם בגיל 85-80? הרי הוא בקלות יכול להגדיר את עצמו כחולה סיעודי בשל גילו, לא? ‫192.114.1.67‬ 12:28, 20 בנובמבר 2024 (IST)

https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023395,00.html#:~:text=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%97%20%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%99%D7%97%D7%93%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8. אסף השני - לדף הסיכה. 19:18, 20 בנובמבר 2024 (IST)

5 אמפוריה שהקימו הפיניקים על חופי הים התיכון

מצב טיפול: חדש

השאלה מיועדת לאנשי היסטוריה שכאן, בפרט לבעלי ידע על תרבויות קדומות באגן הים התיכון בכלל, וביחוד על הפיניקים. פרופ' נחום סלושץ מזכיר בספרו 'האי פליא' (עמ' 136) את הקמתן של 5 אמפוריה , מבלי לפרטן, אבל מציין שאחת כזו הוקמה באי ג'רבה שבדרום-תוניסיה. מיהן היתר ? בנצי • שיחה 21:30, 20 בנובמבר 2024 (IST)

האם יצרת קשר עם חיים סעדון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סעדון הוא אמנם היסטוריון, וכאלה רבים באקדמיה. מנין לך, אם כן, שדוקא הוא מומחה לקורות הפיניקים ?

הרבה יותר נכון ונעים כשמזדהים כשמשיבים. בנצי • שיחה 15:30, 23 בנובמבר 2024 (IST)

השקעה עם סיכון בינוני

מצב טיפול: חדש

נניח אג"ח ממשלתי או קרן נאמנות מחקה אג"ח זה סיכון נמוך. מטבעות בלוקצ'יין למינהם זה סיכון גבוה. מה הייתם מגדירים בתור סיכון בינוני? ‫192.114.1.66‬ 15:06, 21 בנובמבר 2024 (IST)

השקעות סולידיות במדדים עולמיים לטווח של מעל 15 שנה, למשל. שמש מרפא • שיחה 21:59, 21 בנובמבר 2024 (IST)

למה השד העדתי עדיין קיים דווקא אצל החרדים?

מצב טיפול: חדש

אמנם בחברה הכללית הנושא העדתי כמעט ולא מורגש (חוץ מאצל הפוליטיקאים) אבל דווקא אצל החרדים השד עדיין קיים... עדיין יש אצל החרדים האשכנזים זלזול, התנשאות, אפילו שנאה כלפי הספרדים. למה? מאיפה מגיעה כל ההתנשאות הזאת?

החברה החרדית איננה מאמצת בקלות ערכים ליברלים, ודחיית הגזענות היא אחד מהערכים שלא אומצו. מעבר לזה, החברה החרדית נוטה לפילוגים כאשר כל פילוג כזה משולב בהרבה שנאה - כך חסידים-מתנגדים, שונאים-מחבלים, אשכנזים-ספרדים. הפרשנות שלי? חברה ש(לפי ספרות שקראתי) ערך היסוד שלה הוא בדלנות מהאחר (החילוני או מי שאינו מקפיד מספיק לטעמם), תפעיל את ערך היסוד הזה בקלות גם בחזיתות אחרות, העדתית למשל: וכאשר החברה שמסביבך תהפוך ליותר מדי הומוגנית, הפילוג יבוא מעצמו בגלל רגש הבדלנות המפעפע. אסף השני - לדף הסיכה. 19:38, 22 בנובמבר 2024 (IST)

אם זה גורם לך להרגיש יותר טוב, הזלזול הוא לא רק כלפי ספרדים, אלא גם כלפי חוזרים בתשובה וחילונים כמובן. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 01:35, 23 בנובמבר 2024 (IST)

שלא לדבר על אלו שאינם יהודים. אסף השני - לדף הסיכה. 12:16, 23 בנובמבר 2024 (IST)

תפוח אדמה מטוגן גורם לתחושת רעב?

מצב טיפול: חדש

שמתי לב לתופעה כבר כמה פעמים: כשאוכלים בבוקר צ'יפס (פתוח אדמה מטוגן) אז תקופה קצרה אחרי זה מרגישים תחושת רעב (וזאת למרות שהיה הרבה תפוח אדמה). למה זה קורה?

אני מנחש שזה נובע מכך שתפוחי אדמה מכילים הרבה מאוד פחמימות ביחס לחלבון, נכון? מה המנגנון שגורם לזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשאלת השאלה האם מדובר בתופעה כללית או משהו אישי אצלך. כדי לתת תשובה של "מומחה" צריך לעשות ניסוי: לתת לקבוצות שונות של אנשים לאכול מאכלים שונים לארוחת הבוקר, ולהשוות את תחושת הרעב בין הקבוצות השונות. אני לא יודע על מחקר כזה.

את התחושה האישית שלך, לעומת זאת, קל לנטר: אתה חושב שזה קשור למחסור בחלבונים בארוחה? תחליף חלק מהצ'יפס בחלבונים, תוך הקפדה על אותו ערך קלורתי, ותראה מת תהיה התוצאה. תתחיל לצורך העניין בהחלפת 50% מהקלוריות: אם תחושת הרעב שלך תיעלם, זה אישוש ברור לתאוריה. עכשיו תוכל לרדת בכמות החלבונים, ולגלות באיזה שלב תחושת הרעב חוזרת. עמית - שיחה 13:35, 23 בנובמבר 2024 (IST)

ערבים באים מערבה?

מצב טיפול: חדש

לפי מקורות יהודים, האם העם הערבי, צאצאיו של ישמעאל, נכון? האם מקורם בערבה (כלומר בנגב)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישמעאל הוא דמות מקראית, לא דמות היסטורית.

מוצא הערבים הוא שבטים בחצי האי ערב. למה שלא תקרא את הערך ? המושג הגיאוגרפי מוכר, ולכן קשור מאוד. למושג ערבה יש משמעות אחרת. בנצי • שיחה 15:23, 23 בנובמבר 2024 (IST)